היום כבר כל הורה מודע לנושא הפרעות הקשב והריכוז, ומודע לכך שיש מגוון דרכים להתמודד עם התופעה הזו ולעזור לילדים הקטנים שלו להתגבר עליה. הבעיה היא שבשל העובדה שהנושא הזה הפך לכל כך שכיח בשיח הרחב, התגבשו לאורך הזמן לא מעט מיתוסים שגויים ומטעים לגביו. היות וההבחנה בין אמת לבדיה חשובה מאוד לכל הורה לילד בעל הפרעות קשב וריכוז, או כל אדם אחר שלוקה בהם, חשוב מאוד להכיר את המיתוסים האלו ולדעת מה האמת שהם מסתירים מאחוריהם. אספנו עבורכם 10 מיתוסים מטעים שכאלו, שרצוי מאוד שכל הורה יכיר ובזכות זאת יתאפשר לו לבצע החלטות טובות ומושכלות יותר שיתרמו לרווחת ילדיו וגם לזו שלו.
1. ריטלין "מרפא" הפרעות קשב וריכוז
זהו אחד מהמיתוסים הנפוצים ביותר בנושא הפרעות הקשב והריכוז והוא קיים בעיקר בגלל שישנם גופים שמנסים לנצל הורים לילדים בעלי הפרעות מסוג זה, וגם בגלל חוסר מודעות לאופי התופעה והטיפול האמיתיים. לפיכך הגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלאגן ולהציג את הדברים כפי שהם; החומר הפעיל בתרופות כגון ריטלין, קונצרטה וריטלין LA הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ בשם מתילפנידאט. החומר הזה דומה מאוד לחומרים כמו אדרנלין ואנדורפינים ותפקידו הוא להביא לאיזון של מערכת העצבים. יש הרבה מחלוקת סביב השימוש בתרופות שמכילות את החומר הזה, ולצד טענות על הסכנות ותופעות הלוואי השליליות שלו, ישנם גם הרבה מומחים שלא רואים דבר פסול בשימוש בו. במשך יותר מ-40 שנות מחקר עוד לא התגלתה הוכחה משמעותית לקיומן של תופעות לוואי ארוכת טווח בעקבות השימוש בחומר הזה, אך אין משמעות הדבר שאין לכך השלכות באופן וודאי. בכל מקרה יש דבר אחד שעליו לא אמורה להיות מחלוקת, ריטלין ותרופות דומות לא מרפאות הפרעות קשב וריכוז, הן רק מסייעות להתמודדות עם התסמינים שלהן.
2. ילדים שמשתמשים בריטלין לא יגדלו לגובה מלא
כמו כל תרופה אחרת, גם לריטלין יש תופעות לוואי, והורים רבים חוששים מכך שילדים שמשתמשים בה לא יתפתחו באופן תקין ויגדלו לגובה שהם היו מסוגלים להגיע אליו. למיתוס הזה יש בסיס מסוים, היות וישנם מקרים בהם נטילת ריטלין עלולה להשפיע על ההתפתחות הגופנית של הילד, אך מחקרים עדכניים גילו שההשפעה הזו היא זמנית בלבד. בתום תקופת גיל ההתבגרות הילדים שחוו עיכוב מסוים בקצב גדילתם עדיין יגיעו לגובה המרבי שהיו אמורים להגיע אליו.
3. הסיכוי של ילד שצרך ריטלין להשתמש בסמים גבוה יותר מזה של ילד שלא
המיתוס הזה נובע משני גורמים שונים; האחד קשור לכך שילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז עלולים להיות אימפולסיביים יותר מילדים אחרים ולהתפתות בקלות רבה יותר להבטחות מפתות של חומרים אסורים. הגורם השני מתקשר לטענה שילדים אשר היו רגילים להשתמש בכדורים על בסיס קבוע בצעירותם לא יחששו להתנסות בחומרים אחרים, כמו למשל משקאות אלכוהוליים, בבגרותם. לגורם הראשון יש בסיס מחקרי מוכח אך אין כל קשר בינו לבין נטילת הריטלין. ולגבי ההשפעה של הריטלין על הסיכוי הזה, בשעה שמחקרים אשר בוצעו באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) הוכיחו שילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז נמצאים בסיכון גדול יותר לפיתוח התמכרויות לאלכוהול וחומרים אחרים בגיל מבוגר, ניתוח נתונים מקיף שנערך ב-2013 גילה שלשימוש בריטלין אין שום השפעה על הסיכון הזה.
4. טיפולים אלטרנטיביים יכולים לפתור את בעיות הקשב והריכוז
למרות שיש אנשים רבים שתוקפים את השימוש בריטלין, חשוב להגיד שיש גם בעיתיות רבה מאוד עם שיטות טיפול אלטרנטיביות בהפרעות קשב וריכוז. נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים במינונים גבוהים, אימון המוח באמצעות נוירופידבק, טיפולי עיניים ושיטות אחרות עדיין לא נחקרו והוכחו כיעילות באופן מספק. לפיכך, עד שהתחום הזה ייבדק באופן מקיף יותר יש להתייחס אליו כמיתוס ולזכור שנכון להיום אין תרופה אלטרנטיבית ידועה להפרעות הקשב, אלא רק טיפולים כאלו ואחרים שמסייעים להתמודד איתה. ראוי לציין שישנם מאכלים מסוימים שעלולים להחמיר מצבים של הפרעות קשב וכאלו שמומלצים לצריכה עליהם תוכלו לקרוא כאן, אך המזונות הללו לא מסוגלים לגרום להופעת ההפרעה או להיעלמות שלה.
5. הפרעת קשב היא מחלה נפשית
היות והפרעת קשב וריכוז מצוינת פעמים רבות בספרות ובמחקרים מעולם הפסיכיאטריה, נהוג לטעות ולחשוב שהיא מחלת נפש. האמת היא שהמסגרת הנכונה להסתכלות על הבעיה היא כהפרעה נוירו-התפתחותית, והדבר גם מתקשר למקור התופעה, עליה יורחב בסעיף הבא. בשל המיתוס הזה הורים וילדים רבים פיתחו פחד של ממש מהפרעת הקשב, בשל החשש מההשלכות של ההתמודדות עם תווית "מחלת הנפש". חשוב מאוד לזכור, ולהזכיר לילדים, שהפרעת הקשב היא בעיה, לא מחלה ובטח שלא מחלת נפש. ישנם הרבה מאוד אנשים שאובחנו כלוקים בה אך הם לא סובלים משום מצוקה חריגה בשל קיומה.
6. הורות לא נכונה, היעדר משמעת והשפעות סביבתיות אחרות גורמים להפרעות קשב וריכוז
הפרעת קשב לא נגרמת כתוצאה מצריכת סוכר, חינוך לקוי של הילדים או כל סיבה דומה אחרת. המקור לבעיה הוא תורשתי וכפי שכבר צוין, הפרעת קשב היא תוצר של הפרעה נוירו-ביולוגית, ולכן היא קשורה למערכת העצבים ולא לשיטת החינוך של הורי הלוקה בה. הפרכת המיתוס הזה גם מסבירה את העובדה שכיום, כשיש מודעות גבוהה יותר לנושא הזה, מבוגרים רבים מגלים שהם בעלי הפרעות קשב וריכוז אף על פי שהם כבר מזמן עברו את הגיל שבו גורם חיצוני מחנך אותם ומשפיע על ההתנהגות שלהם.
7. אם הילד מסוגל להתמקד ולהתמיד במשהו, אז אין לו הפרעת קשב
זה לא נכון שילדים אשר סובלים מהפרעות קשב וריכוז כלל לא מסוגלים להתמיד בפעולה מסוימת, ולכן אי אפשר לקפוץ למסקנות לגבי אבחונו של ילד או אדם מבוגר על סמך התנהגות שכזו. אנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ובמיוחד ילדים, בהחלט מסוגלים להתמיד בפעולה מסוימת, אך הם יצליחו לעשות זאת רק אם היא עומדת ברף הגירוי הגבוה שלהם. לפעמים ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז אף יתקשו "להתנתק" מהפעולה שמעסיקה אותם ולא ישימו לב לגירויים חיצוניים לא משנה כמה אלו יהיו חשובים. יש לקחת בחשבון את העובדה הזו כאשר מנסים לקבל את תשומת ליבו של הילד והיא מחדדת את חשיבות קבלת המידע הנכון והמתאים בנוגע לילדיכם מגורם מוסמך ומקצועי.
8. רק אנשים היפראקטיביים סובלים מהפרעות קשב וריכוז
היפראקטיביות היא אחד מהסימנים המפורסמים והידועים ביותר לקיומה של הפרעת קשב וריכוז, במיוחד אצל ילדים, אך היא לא תנאי הכרחי ובלתי נפרד ממנה. למעשה, נהוג להגדיר 3 סוגים עיקריים של הפרעת קשב: קשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות והסוג המשולב שבו האדם מפגין תסמינים של שני הסוגים האחרים. הסובלים מקשיי קשב (Predominantly Inattentive Subtype) מאבדים ריכוז בקלות רבה, מתקשים לשים לב לפרטים הקטנים ומבצעים הרבה טעויות בשל חוסר תשומת לב אפילו שהם יודעים מה התשובה הנכונה, אך הם לא בהכרח היפראקטיביים. לפיכך אל תמהרו להחליט על דעת עצמכם האם ילד סובל או לא סובל מהפרעה כזו או אחרת רק בגלל תסמין זה, ישנם הרבה סוגים של הפרעות קשב וריכוז ובמרבית המקרים לא ניתן לאבחן אותם על סמך תסמין אחד בלבד.
9. כיום, כולם בעצם סובלים מהפרעות קשב וריכוז
הסביבה הטכנולוגית וקצב החיים המהיר שמאפיינים את התקופה הנוכחית משפיעים על כולנו, ולכן יש אנשים שטוענים שהפרעות קשב וריכוז אינן בעיה רק של אנשים מסוימים, אלא בעצם של כולנו. המיתוס הזה הוא כמובן שגוי וגם מאוד בעייתי, משום שהוא מבטל לחלוטין את העובדה שיש אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, שסובלים מתופעה מיוחדת שלא כל האוכלוסייה שותפה לה. ארי טוקמן, פסיכולוג ומחבר ספרים בנושא זה, שהתמודד בעצמו עם הפרעות קשב, מתאר את המציאות בצורה פשוטה מאוד: "ההבדל הוא שאנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז משלמים מחיר הרבה יותר גבוה על הרגעים בהם דעתם מוסחת (על ידי גורמים טכנולוגיים למשל) והדבר קורה להם לעיתים הרבה יותר תכופות". אז אל תיתנו לאף אחד להפחית מחשיבותה או ממורכבותה של הפרעת הקשב שלכם או של ילדכם, זוהי תופעה יוצאת דופן שצריכה לקבל את היחס והטיפול המתאימים לה.
10. אנשים עם הפרעות קשב וריכוז כנראה לא יצליחו בחיים
ספק אם יש הרבה אנשים שבאמת מאמינים במיתוס הזה, אך למרות זאת חשוב להזכיר לעצמכם וגם לילדיכם שהפרעות קשב וריכוז לא מנעו מכמה מן האנשים הדגולים והמצליחים ביותר בהיסטוריה להגיע לאן שהם הגיעו. ביל גייטס, השחקן רובין וויליאמס, המשוררת אמילי דיקנסון, אלביס פרסלי, ג'ון קנדי, השחיין האולימפי מייקל פלפס, העיתונאית והסופרת ליסה לינג ועוד רבים וטובים הם רק חלק מההוכחות לכך. אז בכל פעם שהילדים שלכם חווים משבר מוטיבציה או מתקשים להאמין בכוחם להתמודד עם מכשולים, הזכירו להם שאף אחד לא יכול לקבוע האם הם יצליחו בחיים או לא, ושהכל תלוי במה שהם יחליטו לחשוב ולעשות. הזכירו זאת גם לעצמכם במידת הצורך, וכך אתם כהורים והם כילדים תוכלו לחיות חיים שמחים ומספקים יותר שיאפשרו לכם להתמודד עם אתגרי הפרעות הקשב בהצלחה וביחד.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: