מיד תועבר לדף המבוקש
אם תשאלו את אדית סמית' בת ה-103 וחברתה קייטי בת ה-93, הכל מתחיל בשמירה על קשרים קרובים. במשך שנים רבות עבדו השתיים כמורות במוסדות חינוך שונים בעיר שיקגו, וכך גם נפגשו. "אנחנו שומרות על קשר קבוע ונהנות משיחה טובה מדי יום, ממשיכות לבצע פעולות יומיומיות רגילות כמו לנהוג במכוניות שלנו ולהיות פעילות ככל האפשר." סמית' מספרת. "אני אדם חברותי ומקפידה לבקר את חבריי באופן קבוע ולשלוח להם ברכות לימי ההולדת." זו יכולה בהחלט להיות סיבה אחת לכך שהיא עדיין בעלת זיכרון יוצא דופן למישהי בגיל מופלג שכזה, כך לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שמדגיש את המתאם החיובי שנמצא בין בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי לבין שמירה על מערכות יחסים קרובות וחיוביות.
במשך 9 השנים האחרונות, בוחנת קבוצת חוקרים את תופעת ה"סופר-מבוגרים", גברים ונשים בני 80 ומעלה בעלי זיכרון יוצא דופן, לעיתים אף טוב מזה של אנשים צעירים מהם בשניים ושלושה עשורים. מדי מספר שנים, ממלאת קבוצת הנסיינים במחקר שאלון ובו שאלות שונות על חייהם, וכן נוטלת חלק בבחינות נוירופסיכולוגיות, סריקות מוח ואבחונים נוירולוגיים שונים, המתבצעים במהלך המחקר הנמשך גם כיום. המחקר נשען על מחקרים קודמים שנערכו באוניברסיטה, שבהם נתגלו ממצאים שהראו של"סופר מבוגרים" יש מאפיינים מוחיים מסקרנים: קליפת מוח עבה יותר, עמידות מסוימת לניוון מוחי הקשור לגיל מתקדם, ואפילו פיתול חגורה קדמי מוגדל יותר (אזור בקליפת המוח הלימבית שאחראי לעיבוד מידע קוגניטיבי ורגשי).
אולם, מבנה המוח לבדו אינו מספר את כל הסיפור; כחלק ממהלך מחקרם, אספו החוקרים שתי קבוצות משתתפים - האחת מורכבת מ"סופר מבוגרים" בעלי זיכרון חד, והאחרת מנסיינים 'רגילים'. כל אחת מהקבוצות נתבקשה למלא שאלון בן 42 שאלות על מצבם, כשבתחום אחד ה"סופר מבוגרים" בלטו במיוחד - כולם דיווחו על מערכות יחסים מספקות, חמימות ומלאות אמון. מנגד, בתחומים אחרים, כמו למשל תחושת תכלית לחייהם או הרגשת עצמאות, תשובותיהם היו דומות לאלו של שאר הנסיינים. ממצאי המחקרים הדגימו שישנו מתאם חיובי בין מערכות יחסים קרובות לבין שמירה על תפקוד קוגניטיבי גבוה ומניעת לקויות קוגניטיביות, אפילו דמנציה, אך החוקרים טרם בחנו כיצד שומרים ה"סופר מבוגרים" על מערכות היחסים הללו.
אחד המשתתפים במחקר, ביל גורלוניק בן ה-86, סיפר כיצד פיתוח ושימור קשרים ידידותיים ומערכות יחסים מסייעים לו וכיצד למד את החשיבות של שיתוף מחשבותיו ורגשותיו עם אחרים, לאחר שלאורך רוב חייו היה טיפוס שקט ומופנם. "גברים לא נוטים לדבר יותר מדי על רגשותיהם, אבל אחד הדברים החשובים שלמדתי לעשות מאז פרישתי לגמלאות הוא להיפתח ולחלוק עם אחרים". הוא היה בין מקימי קבוצת תמיכה לגברים שנפגשת למשך שעתיים מדי חודש, שבה חולקים המשתתפים זה עם זה מחשבות על נושאים אישיים חשובים, כמו חיי משפחה, ילדים, מצב רפואי, בדידות וכדומה.
לטענתו של גורלוניק, להבנה שהם לא לבד ויש להם עם מי לחלוק ולשתף את תחושותיהם יש חשיבות רבה. כיום הקבוצה מונה כ-150 משתתפים, וחלק מהם הפכו לחברים קרובים גם מחוץ לקבוצה. גורלוניק, שחבריו מעידים עליו שהוא הדבק שמחזיק את הקבוצה יחד, מספר כיצד מדי שבוע הוא נוהג לרכוב על אופניים כ-50 קילומטרים יחד עם יותר מתריסר רוכבים, רבים מהם חברי הקבוצה, להשתתף בצעדה ואפילו לקחת חלק במשחקי כדור מים. "אתה באמת מקבל תחושה של חיות מהפעילויות השונות, וכמובן את ההרגשה שאתה אינך לבד".
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: