print header

מדוע סבתא חייכה: 5 שיעורים לחיים שלמדתי מסבתי המנוחה

 סבתי האהובה הלכה לעולמה לפני מספר חודשים, והיא בת 90. אינני פותח את דברי כך כדי לצער אתכם או כדי לגרום לכם לחוש רחמים, כי סבתי לא נפטרה בנסיבות קשות, בכאב ובשברון לב, אלא אחרי חיים מלאים, שלמים ומספקים. לא כאלו שלא ידעו מהמורות, לא כאלו שבהם לא חוותה עליות ומורדות, לא כאלו שבהם לא צלחה לעיתים מכשולים ואתגרים קשים מנשוא, אך כן כאלו שבסופם היא הייתה עם חיוך על פניה ועם טעם טוב בפה. מדוע היא חייכה, על אף רגע הפרידה הקשה ועל אף שהשנים האחרונות לא היו פשוטות עבורה? אני חושב שזה מכיוון שהיא ידעה שהיא הספיקה להעביר אלינו את גישתה הייחודית לחיים ואת השיעורים הרבים שהיא למדה על בשרה. אני חושב שתובנותיה של סבתי יכולות לסייע גם לכם עד מאוד, כי הן היו יוצאות דופן ומבוססות על ניסיון חיים ארוך ועשיר, ולכן אני רוצה לחלוק איתכם כאן 5 דברים מרכזיים שלמדתי ממנה ושאקח איתי לכל החיים...

שיעורים לחיים מסבתא: בובה של סבתא מחייכת חיוך גדול

1. סבתי לא שפטה את עצמה יותר מדי

סבתא שלי לא הייתה אמנם מעריצה של סרטים מצוירים, אך היא אהבה לצטט את אחד מן הגדולים שביוצרי הסרטים הללו, וולט דיסני, שאת דבריו היא קראה פעם: "כאן מסביב, אנחנו לא נוהגים להסתכל אחורה יותר מדי. אנחנו מסתכלים קדימה, פותחים דלתות חדשות ועושים דברים חדשים, מכיוון שאנחנו סקרנים – והסקרנות ממשיכה להוביל אותנו לדרכים חדשות". הציטוט הזה היווה השראה לסבתי במשך זמן רב, והאמת שהוא גם מפיח השראה בי, לנוע כל הזמן קדימה אל האתגר הבא, לצמוח ולהשתכלל. גם אם לפעמים אני תופס את עצמי מביט במה שעשיתי ומסנן "זה לא טוב מספיק", החוכמה של סבתי תמיד מהדהדת בי ומזכירה לי את מה שחשוב באמת: להפסיק לבקר את עצמי ולהמשיך לעשות וליצור.

כבני אדם אנחנו לרוב השופטים הקשוחים ביותר של עבודתנו, בעיקר כי אנחנו מלאים בביקורת עצמית שמקשה עלינו לראות את הדברים כהווייתם. אך האמת היא שזה לא התפקיד שלנו לבקר את עבודתנו, להשוות את הביצועים שלנו בעבודה לביצועים של אחרים ולחשוב כל הזמן איך אחרים יתפסו את מה שאנחנו עושים; לא תצמח לנו שום תועלת מלעשות כך. במקום זאת, כך לימדה אותי סבתא, האתגר שלנו הוא ליצור ולחלוק עם העולם את היכולת האדירה שיש לנו בידינו בזה הרגע, בדיוק עכשיו. התפקיד שלנו הוא לבוא לכל דבר כפי שאנחנו ולתת את הטוב ביותר שיש לנו מדי יום.

כך סבתי חיה את חייה, ובנפשה היא הייתה אמנית אמיתית. אני הבנתי שעלינו כבני אדם להבין שבכמעט כל אחד מאיתנו מסתתר לו אמן, ולא משנה מה העבודה שלנו ובמה אנחנו עוסקים. תסתכלו סביבכם ותזהו שבכמעט כל תחום ישנם אנשים שמדי יום יוצרים אומנות הלכה למעשה, רק מכיוון שהם התמחו עד לרמה הגבוהה ביותר במה שהם עושים. לכל אמן יש אמנם את הנטייה לבקר בצורה חריפה את האומנות שלו, אבל הדבר החשוב באמת זה לא לתת לביקורת העצמית הזו לגרום לכם להפסיק לעשות את מה שאתם עושים, ולא לאפשר לה לבלום אתכם מלחלוק את הכישרון שלכם עם העולם.

שיעורים לחיים מסבתא: יד מציירת על דף עם מכחול

2. סבתי ידעה כיצד להתמודד עם אתגרי החיים הרבים

באופן מצער למדי – מרבית האנשים מוותרים על חלומותיהם די מהר ובשלב די מוקדם. רבים מאיתנו מסיימים את התיכון, את השירות הצבאי ואת הלימודים האקדמיים ויוצאים אל העולם כשהם חדורים שאיפה לשנות אותו, ליצור וליזום משהו חדש, להרוויח הרבה כסף, להקים משפחה ולחיות "באושר ועושר עד עצם היום הזה". אך יותר מדי פעמים אנחנו מגלים באמצע הדרך שזה קצת יותר קשה ממה שציפינו. אנחנו נתקלים במהמורות, מתקשים לראות מעבר לאופק, תוהים אם מאמצינו מובילים אותנו קדימה או שאנחנו תקועים במקום. במקרים כאלו אנחנו נוטים להוציא את התסכול שלנו על חברינו, על בני משפחתנו ובעיקר על עצמנו, ולבסוף חשים חסרי תכלית ומחפשים אחר קיצורי דרך לאושר, כאלו שבסופו של דבר לא ממלאים אותנו בשום מובן.

סבתא שלי, לעומת זאת, מעולם לא חשבה שכך זה צריך להיות. היא אהבה לצטט את ראש ממשלת בריטניה המוערך, סר וינסטון צ'רצ'יל, שאמר: "הצלחה היא מעידה ממכשול למכשול בלי לאבד את ההתלהבות". היא האמינה בכל מאודה ש"עוצמה אמיתית טמונה במה שאתה עושה בניסיון השלישי, הרביעי והחמישי שלך" ככה היא תמיד אמרה לי, וזאת אני ממליץ לכם בחום לאמץ לליבכם. לעולם אל תוותרו על מסע החיים שלכם ואל תיכנעו בפני המכשולים. זכרו "שהחיים קשוחים, אבל אתם קשוחים יותר" – עוד דבר שסבתא שלי, למודת התלאות, נהגה להגיד.

המסע שלכם לא אמור להיות פשוט וקל, אבל הוא שווה זה. בדיוק כמו שמסלול חייה המפותל של סבתי - מן המקום שבו נולדה עד  שהגיעה לארץ ישראל והקימה כאן משפחה לתפארת - לימד אותי: זה לא משנה מה קרה לכם בחיים או מה עשיתם, מה שמשנה הוא מה שאתם בוחרים לעשות מכאן. קבלו את נסיבות חייכם, לימדו מהן, וקחו את הצעד ההכרחי קדימה בכל מקרה.

שיעורים לחיים מסבתא: רגליים מטפסות במדרגות

3. סבתי התמקדה כל חייה בהווה והעריכה כל רגע בחייה

"תזכור", סבתא שלי תמיד נהגה לומר, "אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יביא העתיד, אז הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא לנצל את ההווה בדרך הכי חיובית וטובה שיש". היקום, כך היא טענה וכך גם אני מאמין, שולח לנו תמיד מסרים קטנים, גורם לצירופי מקרים מפתיעים ולאירועים שלנו אולי נראים כפלאיים, במטרה לגרום לנו לעצור רגע, להסתכל מסביב ולהאמין שיש בנו משהו מיוחד; משהו שלא נמצא בשום מקום אחר, אלא הוא נוכח כאן ועכשיו.

יום אחד אתם תפסיקו לחפש, ופשוט תהיו. הרי לא איבדתם שום דבר בשום מקום אחר – הדבר הטוב הזה שאתם צריכים נמצא כאן, בדיוק מולכם. אני מבטיח לכם - אתם יכולים לרוץ כמו משוגעים כדי להספיק הכל, לטייל מסביב לעולם, להישאר מחוברים תמיד, לעבוד כל היום ולחגוג כל הלילה בלי לתת לעצמכם לנוח אף לא לרגע, אבל לעולם לא תספיקו לעשות הכל. בדרך הזו אתם תמיד תחפשו אחרי משהו, ותמיד יראה לכם כאילו אתם מפסידים איזה עניין שבדיוק מתרחש במקום אחר. להתמקד במה שאתם מפספסים זה לחלוטין חסר ערך. אתם יכולים להיות נמרצים, סקרנים ומלאי תשוקה, לעבוד קשה ולחפש אחר חוויות והרפתקאות – אבל עשו זאת בעיניים פקוחות ועם התמקדות בצעד הנוכחי שלכם.

הרי יש לכם את הכל ממש עכשיו; הדברים הטובים של החיים לא נמצאים במקום אחר. הם פה, במקום שבו אתם נוכחים כעת. הבחינו בהם והפכו אותם לבעלי משמעות עבורכם.

שיעורים לחיים מסבתא: אישה עומדת מול הרים מוריקים ומניפה ידיה באוויר

4. סבתי התברכה בשלוות הנפש שבאה עם תחושת השחרור והוויתור על דברים

הנקודה הזו הכרחית להבנת השיעור שעליו דיברתי בסעיף הקודם. לוותר ולשחרר אין משמעותם לשכוח את העבר, אלא להיות בעלי התבונה והיכולת לאמץ לקרבכם את ההווה. חייבים לומר את האמת – ככל שתתעסקו יותר בדבר שברור לכם שעליכם לוותר עליו, ככל שתתנגדו לשינוי, תבכו עליו, תתמרמרו ותמחו נגדו, כך אותו עניין יתנחל יותר במחשבתכם ולא ייתן לכם מנוח.

לכן חשוב לקבל את זה שזמנו של דבר מסוים בחיים שלכם תם, שמבחינתכם הוא היה ואיננו, חלף ונעלם מכם. זה הזמן "לקבור" אותו ולהיפטר ממנו סופית, כי אם תמנעו מלעשות כך, אותו עניין יעיב על חייכם בצורה קשה, ואף אחד לא רוצה להיות ליד מי שענן שחור של זיכרונות רעים וגישה לא נעימה מרחף מעל ראשו.

אני נזכר איך סבתא שלי אמרה לי לא פעם: "כל מצב קשה יכול להיות או תירוץ לחוסר אונים או הזדמנות לצמוח, וזה תלוי במה שאתה בוחר לעשות בדיוק עכשיו. אתה חייב להיפטר מכל הרעיונות, המחשבות, הציפיות והרצונות שלא משרתים אותך ולא מובילים אותך לשום מקום". הדברים האלו גרמו לי להבין שאם יש משהו שאני צריך להפסיק, עלי פשוט לחתוך אותו מחיי בלי להצטער. התמדה בדבר מסוים יכולה להפוך אותנו לגיבורים, אך כשהדבר הזה מיותר ואינו תורם לנו לכלום, השחרור וההתקדמות קדימה הם שיהפכו אותנו לחזקים יותר ולמאושרים באמת. קחו את השיעור הזה כמתנה לחיים, כך שתוכלו לצמוח, לחייך ולשמוח שוב.

שיעורים לחיים מסבתא: ידיים משחררות לאוויר פרפרים

5. סבתי האמינה שחשוב להעשיר את הידע ולתרום לעולם

הגיבורים האישיים של סבתא תמיד היו אנשי חזון מלומדים, אנשים בעלי השכלה, כמו גם שאיפות וחלומות,  אותם אלו שהשקיעו בעצמם ואז השתמשו במה שלמדו כדי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר, בין אם זה בדרכיהם הצנועות ובין אם זה במעשים גדולים ועוצמתיים.

חלק מאותם גיבורים שסבתי העריצה הצליחו בגדול, חלקם נכשלו בסופו של דבר, חלק זכו להצלחות חלקיות, אבל היא האמינה שהניסיון כשלעצמו הוא שהופך אותם לגיבורים. ניצחון או הפסד – זה לא באמת שינה לה, סבתא העריצה את אלו שנאבקו באופן חכם עבור הדברים הטובים, ואני מסכים איתה בכל מאת האחוזים.

לכן, אני אומר לכם: אל תפסיקו ללמוד ואל תפסיקו להשקיע בעצמכם. קראו ספרים, שוחחו עם אנשים אחרים (גם כאלו שאתם חולקים על דעתם), שאלו שאלות, האזינו ברוב קשב ואל תתנו לידע שאתם צוברים להישאר רק בתוככם – החזירו לעולם, והשתמשו במה שלמדתם כדי לעשות שינוי.

 

מקור: אילן ג.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו