מיד תועבר לדף המבוקש
|
לא פעם אני שומעת אדם מגן בחירוף נפש על עמדה מסוימת, אך שאלה או שתיים על אותו נושא מבהירים שלאדם אין מושג מה אומרת עמדתו. ואתה או את? האם אתם יכולים להיות רגועים? האם אתם מבינים מה קורה? אמצעי תקשורת מהווים גורם מרכזי להפצה, איסוף ולקבלת מידע אך איך יודעים מה איכות המידע המועבר אלינו? בשביל זה אני כאן, זכרו - אינכם אווזים שמפטמים אותם במה שרוצים. המשיכו לקרוא והכירו את שלושת השאלות לזיהוי סכנה ו"הרעלת מידע". מידע זה יכול להיות בקשר לרכילות במקום העבודה, מערכות היחסים שלכם וכמובן, על כל נושאי האקטואליה שאנו נחשפים אליהם.
|
 |
|
הכלל החשוב ביותר שצריך לזכור הוא שכל מידע אמור לעורר אצלך באופן מיידי שאלות. קיימת מסננת של 3 שאלות שבה כדאי להיעזר:
שאלה ראשונה: האם יש טיעונים בעד ונגד?האם המידע אליו נחשפת מלא ומאוזן? ישנם כמה מרכיבים שצריך לחפש במידע שקיבלתם:
כלל חשוב לאמץ: הימנעות מלהחליט לאחר הקשבה חד צדדית נגד או בעד משהו לפני שקיבלנו או שאלנו שאלות כדי לקבל תמונת מצב מלאה. הרי כמעט ואין שחור ולבן ומשמעות הדבר שלכמעט הכל יש עלות ויש תועלת.
שאלה שנייה: האם יש איזון? איזון = מראית עין כמות ואיכות
האם בדיון או בטענה שהוצגה לפניכם נוכחת נציגות תואמת של "היריבים" בנושאים עליהם מדובר? בעת דיון מונחה בנושא חשוב לציבור או לקבוצה מסוימת חייבים להתקיים 3 תנאים בסיסיים:
לא סביר ואף מטעה לאפשר למומחה בכלכלה להתדיין ולהציג עמדה 10 דקות ומולו יתמודד שדרן פנאי שיקצו לו 2 דקות.
|
 |
שאלה שלישית - האם יש תחושה שהדיון "מכור" מראש?
האם בהקשבה לאדם שמוביל את הדיון או הדיווח מתקבלת תחושה שמחשבות הגורם המדווח ידועות? האם ישנה סקרנות לשמוע מידע, דעות שונות ולחקור את הנושא או שהמקום אליו הדיון מוביל כבר ידוע מראש? הנה מבחן קטן שיכול לסייע במענה על השאלה הזו:
"שוב אנחנו שומעים את שקריה של רותי" או "אני חייב להודות שאני מופתע שרותי הקשיבה לי...". האם הדובר אוהב או שונא את רותי, או אין לך מושג לגבי רגשותיו כלפיה? ודאי הבחנת שבמשפט פשוט יש הנחת יסוד עוד לפני שנודע במי הדובר עוסק. ניתן להבין שמנחה הדיון סולד מרותי , ולא יציג או יאפשר את הצגת עמדתה בצורה אובייקטיבית. בנוסף הדובר מוביל לזלזול במה שתאמר "רותי" מראש.
כמובן שלא תמיד ההטיה קלה לזיהוי, אך על ידי הקשבה למילים, לטון דיבור ומתן תשומת לב לתנועות גוף של המנחה אפשר לזהות אותה במרבית המקרים. למשל: מילים כגון "שוב פוגע, שוב בעיות", מלמדות שכנראה המדווח לא "מתלהב" מהאדם עליו הוא מדבר. או להפך, "למרות הקושי הצליח, גרף הצלחה מסחררת", המשדר מנסה להמליץ על האדם האחר.
|
|
|
 |
סיכום - כבד את עצמך
אלה הם חייך. אתה מחליט, יש לך חלק חשוב בעיצוב אישיותך, ערכיך והמדינה בה אתה חי. אם התשובה לאחת מ-3 שאלות אלה היא "לא", התבונן מהצד והתרחק כמו מחפץ חשוד. אין להתייחס בכובד ראש למידע/דיווח שבא מכתבה, אדם או תכנית שאינה עונה בחיוב על 3 השאלות הללו. מידע כזה הוא לקוי, מסונן, חסר, מוטה, חד צדדי ואינו מכבד אותך. אתה מקבל מידע, מתרשם ממנו ומגבש דעה לפי נתונים חסרים.
כשמדובר במידע הקשור לערכים, יושרה, יחסים בין-אישיים וגם בנושאי אהבת מולדת בארצנו הקטנטונת והחשובה, זכותך וחובתך לקבל מידע מלא ככל האפשר ללא ערפל. על זה נאמר, חצי אמת גרועה משקר שלם, כי על בסיס של אמת חלקית אתה מאמין להמשך השקרי. השתדל. אל תהיה שטחי, לפעמים מדובר בדיני נפשות.
הארה: נכון שלפעמים אנשים שונים יקבלו החלטות שונות לגבי אותו נושא שהוצג באותה דרך... אלה הם החיים, ולא כולם חושבים אותו דבר, אך מי שמאמץ דעה מסוימת, לפחות בדק אותה.
בהצלחה,
גם אם זה לא קל,
אורנה אורבך תאומי.
|
|
הכתבה פורסמה במקור על ידי אורנה אורבך תאומי באתר דעתון מבית בא במייל. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: