מיד תועבר לדף המבוקש
|
אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל הורה הוא הסכנה שילדיו סובלים מהצקות, מבריונות ומנידויים חברתיים בבית הספר. כפי שכולנו יודעים, ילדים הם עם אכזר, אבל למרות שאי אפשר למנוע את התופעה הזאת לחלוטין, בהחלט אפשר וצריך לטפל בה ברגע שבו היא מזוהה. בכתבה הבאה תלמדו להכיר כמה מהסימנים ההתנהגותיים שמצביעים על כך שילדיכם אולי סובל מבריונות בבית הספר, ומידע לגבי הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה.
|
 |
מהי בריונות?
לפני שנכנס לעובי הקורה בכל מה שנוגע לדרכי הזיהוי והטיפול בבעיה, חשוב קודם כל להבין את אופייה המדויק כדי שנוכל להתמודד איתה בצורה הטובה ביותר.
סוגי בריונות
ניתן לחלק את סוגי הבריונות לשלוש קבוצות עיקריות, אלימות פיזית, מילולית והתוספת החדשה ואולי גם המסוכנת ביותר, אלימות ממוחשבת. אלימות פיזית כוללת בתוכה כל צורה שגורמת לנזק או כאב לילד או לחפציו האישיים לרבות מכות, דחיפות, הכשלות וגניבת רכוש. בריונות מילולית היא מסגרת רחבה שכוללת כל סוג של כינוי גנאי, עלבון, השפלה ונידוי חברתי. הסוג השלישי והקשה ביותר לאיתור הוא בריונות ממוחשבת באמצעות רשתות חברתיות, מכשירי טלפון חכמים והודעות אישיות. למרות השוני בניהם, לכל סוגי הבריונות יש השלכה הרסנית על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו.
למה ילדים לא מספרים לנו שהם קורבן לבריונות?
בבית הילדים שלנו תמיד מקבלים יחס תומך ואוהב, כך שמצבי אלימות ובריונות עלולים לבלבל אותם והם לא תמיד יהיו מסוגלים לתאר בפנינו את מה שעובר עליהם, עד שהמצב נהייה מאוחר מדי. נוסף על כך קיימת הבעיה המוכרת של ילדים שמפחדים לספר שהם סובלים מהצקות ומלעג, מתוך פחד שלא יאמינו להם או שחשיפת המצב רק תהפוך אותו ליותר גרוע. ישנם מצבים שבהם הילד מסרב לשתף הורים ומורים בהתנהגות שפוגעת בו משום שהוא חש בושה, ולפעמים אפילו אשמה, שנגרמת בשל כך שהוא חושב שהוא הביא את ההתנהגות הזאת על עצמו.
|
 |
הסכנות שבבריונות
הבריונות היא תופעה פסולה ומסוכנת לא רק בגלל הנזק שנגרם לסובלים ממנה, אלא גם בשל העובדה שהיא מזינה מעגל הרסני שבסופו גם מי שסבל מבריונות עלול להפוך לבריון בעצמו. ילד שסובל מבריונות בבית הספר יתקשה להתרכז בלימודיו, מצבו הבריאותי ייפגע, ובמקרים מסוימים הוא יחפש דרכי מפלט מסוכנות להשגת שקט נפשי או לשיקום מעמדו החברתי. במידה והבריונות נמשכת זמן ארוך ואינה מזוהה על ידי סביבתו של הילד, הוא עלול להגיב בעצמו בצורה קיצונית, ולהתעמת עם הגורמים שפוגעים בו באופן שיגרום נזק לכל הצדדים.
כיצד ניתן לזהות בריונות?
כעת כשאתם מכירים את הבעיה על כל צדדיה ואת סכנותיה, הגענו לשלב החשוב ביותר בתהליך הטיפול בבריונות - זיהוי הבעיה. כפי שצוין, זהו השלב הקשה ביותר לביצוע, בעיקר משום שברוב המקרים, הילדים לא משתפים את המידע הזה באופן גלוי וחופשי.
איבוד חפצים ונזקים לא מוסברים
אם הילד שלכם "איבד" את הטלפון החדש שלו, המעיל שקניתם לו רק אתמול התלכלך לחלוטין או שהוא חוזר הביתה רעב במיוחד, אלו כולם סימנים לכך שיתכן כי מישהו פוגע ברכושו באופן שיטתי. כמובן שילדים הם ילדים והם לפעמים מתנהגים בפיזור דעת, אבל כשהאירועים הללו מצטברים ונהפכים לתכופים, זוהי בהחלט סיבה לדאגה.
התעסקות אובססיבית או התנתקות מוחלטת מהמחשב והטלפון
קיימות שתי דרכים בסיסיות להתמודדות הילדים עם בריונות בערוצים אלקטרוניים - הימנעות מוחלטת מהמכשירים שעלולים לחשוף אותם לבריונות, או ניסיון תמידי להגיב, להתמודד ולמחוק תכנים פוגעניים שנשלחים אליהם או שמפורסמים בדף הפייסבוק שלהם. בעידן המודרני שבו אנו חיים, בהחלט ייתכן שהתעסקות אובססיבית בסמארטפונים היא דווקא סימן לכך שהילדים נהנים מחיי חברה פעילים וחיוביים, אך יש צורך לחקור את העניין. במידה ומדובר באינטראקציה חיובית סביר להניח שלילד לא תהיה בעיה לספר לכם עליה, אפילו אם רק בקצרה, ואילו במקרים שהילד סובל מהשימוש הוא כנראה ינסה להתחמק מהשאלה ויענה חצאי משפטים ותירוצים שונים.
|
 |
איחורים והקדמות
בין אם זה לבית הספר או לבית, ברגע שהילד מאחר או מגיע מוקדם יותר באופן קבוע ללא הסבר מפורט ובר הוכחה, בהחלט ייתכן שהוא עושה זאת על מנת להימנע מעימותים עם ילדים אחרים, או כי הוא עוכב על ידי עימות שכזה. אם שמתם לב שהילד מאחר באופן קבוע מחוג, או חוזר מהלימודים מוקדם יותר משעת סיום הלימודים, אל תהססו להתקשר למורה או למדריך כדי לבדוק האם יש הסבר הגיוני לכך.
אובדן חברים פתאומי
חרם הוא אחת מהדרכים המזיקות ביותר שמהן עלול לסבול ילד מאלימות מילולית שלמעשה אינה מתבטאת כלל במילים. במצב שכזה יהיה לילד מאוד קל לעקוף שאלות בנושא בריונות, כי האמת כפי שהוא רואה אותה היא שפשוט מתעלמים ממנו אך בכך בדיוק נעוצה הבעיה. גם אם לא מדובר בחרם מוצהר, לפעמים הצקות מתמידות ממקור אחד עלולות לנתק את הילד מחבריו, שמפחדים להפוך גם הם למטרה עבור הבריון. שימו לך לשינוי במעגלים החברתיים של הילדים שלכם, והקפידו להתעניין בטיב היחסים בין הילד שלכם ושאר חבריו לספסל הלימודים.
שינוי ביחסו אל ההורים והמורים
בתת המודע שלהם, ילדים תמיד רואים בהורים ובמורים שלהם דמויות סמכותיות ששומרות עליהם ודואגות להם. ברגע שהילד נפגע סביר להניח שהתנהגותו תשקף את העובדה שהוא חש נבגד. אין צורך לציין את הפרדוקס שבקו המחשבה הזה, הרי כיצד נוכל לעזור לילד אם אין הוא מספר לנו על בעיותיו? אך זהו בדיוק המקום שבו אנחנו כהורים יכולים לקבל את הרמז הגדול ביותר לכך שילדינו סובלים מבריונות. התפרצויות זעם, הסתגרות, זלזול בסמכות ודרכי תגובה דומות לפעמים מצביעות על כך שהילד סובל ממקור חיצוני. במרבית המקרים במידה וזהו המצב, תקיפה נקודתית בלב הבעיה "תפצח" את הקליפה ותגרום לילד לספר את מה שמפריע לו באמת.
פגיעה במצב הבריאותי
לא כל ילד שסובל מבריונות בהכרח יחזור הביתה מבית הספר עם מכות וחבלות, אך אין זה אומר שלבעיה אין השפעות אחרות על מצבו הבריאותי. אובדן תיאבון, נדודי שינה, הרטבות במיטה, כאבי ראש ותסמינים דומים הם כולם דרכים שבהם הגוף של הילד מאותת לסביבה החיצונית שהוא במצוקה. במידה והילד שלכם מפגין התנהגות שכזאת, מומלץ לבדוק האם מקורה הוא בסיבות נפשיות במקביל לבדיקות הרפואיות המתבקשות, ולא לחכות עד שסיבות גופניות ישללו והנזק רק יחמיר.
|
 |
התמודדות עם בריונות
במקרה שזוהתה בריונות באופן וודאי עליכם לפנות באופן מיידי למורה, למדריך, לגוף הניהולי או ליועצים החינוכיים של המוסד שבמסגרתו מתרחשת הבריונות. אחרי סיפרתם לאנשי המקצוע על הבעיה, הם ימשיכו את הטיפול מול הורי הגורם המתגרה, ויפעילו את הכלים החינוכיים והחברתיים המתאימים לטיפול בבעיה. במידה והדבר אינו מתאפשר מסיבות כאלו ואחרות, עליכם ליצור קשר עם הורי הצד השני בצורה רגועה ולא תוקפנית. חשוב להסביר לכל המעורבים שמדובר בבעיה שכל הצדדים סובלים ממנה, ולהגיע לפתרונות משותפים ולא כפויים.
במישור הישיר שבניכם לבין הילד חשוב לעבוד על שיקום הביטחון העצמי ומתן הנחיות מפורשות להתנהגות במקרה שהבעיה חוזרת על עצמה. עודדו את הילד להישאר ליד אנשים אחרים, כך שתמיד יהיה ליד חבר או מבוגר אחראי. במידה והילד משתף פעולה, הניחו לו לספר לכם את כל מה שעבר עליו בסבלות, מבלי להפגין את סערת הרגשות הפנימית שלכם. זכרו, הדרך שבה אתם תתמודדו עם הבריונות תלמד את הילד שלכם מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה. הדגישו בפניו שאין כל בושה באיפוק, שיתוף ובהתמודדות שלו עם הבעיה, ושאסור לו בשום אופן לחשוב שהוא אשם בה באיזושהי צורה.
|
 |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: