חרדת הלב השבור לרסיסים

תרי ויינברג

הכותבת עוסקת בפסיכותרפיה אישית, זוגית ומשפחתית, כולל טיפול במתבגרים ומבוגרים, טיפול בהפרעות חרדה ודכאון (התמחות מיוחדת בחרדה חברתית) וכן בהדרכת הורים, טיפול זוגי ומשפחתי ועוד. 

העיניים פקוחות לרווחה בתדהמה, האוזניים מצלצלות מעוצמת הפיצוץ הגדול בנשמה, הגוף נרעד כולו, אך כמו כוס דורלקס הנזרקת מלמעלה ומתרסקת על הרצפה לאלפי פירורים, כך הלב כולו נשבר בבת אחת לרסיסים בקריסה מוחלטת ובעוצמה אדירה. ואט אט מחלחלת לה התובנה כי החיים שהיו לא ישובו במהרה. והגוף נרעד מעוצמת החרדה. זוגיות שהיתה ובין רגע התפרקה ונעלמה.

שירה חזרה הביתה לאחר שעה של פגישה עסקית קצרה בעיר, ומיד ניגשה כהרגלה למחשב הנייד הפתוח על שולחן המטבח. הודעת מייל קצרה חיכתה לה שם: "את אישה מיוחדת במינה, אך איני יכול להיות כאן יותר. לקחתי חפציי ואגיע בהמשך לאסוף את השאר. שיהיו לך חיים מאושרים. דודי". 

עמית התקשר לרווית לאחר חודשיים של פרידה ובפיו הודעה משמחת במיוחד: "הפרידה עזרה לי להבין שאת האישה של חיי. אני רוצה לשאת אותך לאישה!!!" שתיקה מעבר לקו בישרה לו רעות, ובסיומה הגיעה תשובה קצרה: "סליחה, אך המשכתי כבר לדרכי, אינני רוצה."

ענבל היתה מאוהבת עד כלות בשי שעזב את הבית וכבר היה בהליכי גירושין מאשתו. הם ניהלו רומן סוער ומלא אהבה והיא היתה בטוחה שסוף סוף בגיל 33 היא הולכת לשנות את הסטטוס שלה בפייסבוק מ-"Single"  ל-"In a relationship" . שי חזר מחו"ל מעוד נסיעת עסקים והודיע לענבל בהפתעה גמורה: "שהוא ופרודתו הולכים לטיפול זוגי לנסות לשקם את יחסיהם". ולכן הוא חייב מיידית לנתק את הקשר עמה.

שירה, עמית, וענבל, כל אחד בזמנו בתורו ובדרכו, התרסקו לרסיסים. הפרידה מבן הזוג האהוב הציפה אותם בחרדה גדולה וגרמה להם להתקפי בכי קשים, קשיי שינה ואכילה, מחשבות אין סופיות על בן הזוג שנטש, זכרונות האהבה הגדולה שהיתה ונגמרה, והשאלות חסרות התשובה: למה? מה עשיתי רע? למה דווקא לי זה קרה? האם עוד ניתן לבטל את רוע הגזירה?

שירה היתה מוצפת בתחושת העלבון הצורב של הדרך העלובה בה בחר דודי לסיים קשר של שלוש שנים עמה. היא אהבה אותו אהבה עזה בכל מאודה ובכל נפשה, ולא יכולה הייתה לצפות כי משהו רע מתבשל מתחת לאפה. היא התגעגעה וכעסה באותה נשימה. דודי לא הסכים להיפגש עמה, אך מרסיסי המידע שהגיעו אליה הסתבר כי הפחדן מוג הלב חזר לאשתו הראשונה שבגדה בו וזרקה אותו מהבית רק שנתיים קודם לכן. היא ניסתה לישון ולא הצליחה. כל פעם שנכנסה למיטתם המשותפת, ליבה התחיל לדפוק בעוצמה אדירה והזכרונות חזרו אליה כפלאשבקים מהירים מחייהם המשותפים, אך גם מרגע הפרידה. אותו רגע מכריע שבו הכל קרס.

אף אחד לא דיבר עם שירה על חרדה. אף אחד לא ידע להסביר לה במילים מקצועיות מה היא עוברת ומה אפשר לעשות בשביל להקל על גודל השבר. ענבר חברתה הטובה הציעה בחצי הומור שהן יצאו לחפש את הדבק האולטימטיבי שיודע להדביק לב שבור לרסיסים. ידידה הטוב גיא הציע לפתוח בית מלון שאורחיו יהיו בעלי הלבבות השבורים שיבואו לסוף שבוע של מרגוע ואיחוי הקרעים. דפנה הציעה לה להכין לדודי אלבום תמונות כמסע פרידה והשלמה עם הקשר שנגמר. טליה, שהתמלאה כעס תהומי על בן הזוג לשעבר של חברתה הטובה ששבר את ליבה, הציעה לה מסע נקמה מקורי ויצירתי שהכניס לחייה של שירה, ולו לרגעים ספורים, התקפי צחוק ותחושת הקלה.

גם עמית וענבל חוו את אותן החוויות עם חבריהם, אך שוב דבר לא עזר. ברגע שהם סיימו את שיחות הטלפון עם החברים, הם נותרו עם הלב המפורק והכואב, לא הצליחו לחזור ולתפקד כברגע שלפני המפץ הגדול.

תסמיניו של הלב השבור לרסיסים דומה לרוב לכל תסמיני החרדה והדכאון ואפילו סימני טראומה, ברמות ובעוצמות שונות. ניתן לראות זאת ברמה הפיזיולוגית, ברמה הרגשית, ברמה המחשבתית, וברמה ההתנהגותית;

· פיזיולוגית: התחושות הפיזיולוגיות כוללות דופק מוגבר, נשימה מואצת, כאבי ראש, כאבים שונים בגוף (לעיתים פיזית הלב כואב), היעדר תאבון, שינוים במערכת המטבולית ועוד.

· רגשית: האדם חווה רגשות עזים של עצב, פחד, בדידות, חוסר אונים, חרדת נטישה, תחושת אבל ואובדן, ומצב רוח ירוד שיכול להגיע עד למצבי דכאון.

· מחשבתית: המוח אינו מפסיק לייצר "סרטים" קדימה ואחורה בזמן על מה היה בקשר, אותם רגעים מתוקים ויפים שנחוו ביחד בזוגיות, ומה קורה כעת לבן הזוג שנטש, כולל תסריטים בזמן הווה או העתיד שבינם ובין המציאות אין בדרך כלל ולא כלום. המחשבות לרוב מסננות את כל אותן חלקים בעייתיים שהיו בקשר שייתכן והיו יכולים להוות סימני אזהרה ודגלים אדומים לכך שמשהו לא טוב קורה לבן הזוג ושעלולים להביא לסיום הקשר. חלק מהמחשבות מופנות לתקווה שאולי ניתן לעשות עוד משהו על מנת כדי להציל את היחסים, אולם חלקן הגדול של המחשבות הינן שליליות, קטסטרופליות, קיצוניות, קוטביות ומכלילות. אותם "פילטרים" מוחיים תורמים לנטייה לחשוב על בן הזוג במושגים של האדרה, האחד והיחיד שאין כמותו בעולם כולו, לא היה ולא יהיה. אופיין של מחשבות אוטומטיות ולא רציונליות אלו, גורמות על פי רוב לתחושה ש"סוף העולם הגיע", חוסר תקווה וייאוש עמוק.

· התנהגותית: החוויות הגופניות, הרגשיות והמחשבתיות הקשות שהאדם חווה, גורמות לרוב לשינוי חד בהתנהגותו. ייתכן והוא יאבד עניין בסביבתו, בעבודתו, בחבריו, במשפחתו ובמטלות השגרתיות של חייו. רמת התפקוד הכללית תרד, הוא יתקשה לישון ויראה מכונס יותר בעצמו, לעיתים תוך פרצי בכי ודמעות של כאב.

ענבר לא הצליחה לייצר את הדבק שמסוגל להדביק את רסיסי הלב וגם לא מצאה אחד כזה בחנויות, גיא טרם פתח את מלון הלבבות השבורים, האלבום שדפנה הציעה להכין התגלה כתרופה טובה אך לא יעילה לזמן ארוך, ולמי בכלל היה כוח ואנרגיה למסעות הנקמה היצירתיים במיוחד של טליה..

פרידה טראומטית כמו זו המתוארת לעיל עלולה לקרות לכל אחד, בכל גיל, בין לאחר מערכת יחסים קצרה יחסית או ארוכה, בתוך קשר של חברות ואף במהלך נישואין. אז מה כן ניתן לעשות על מנת לעזור לאדם החווה פרידה קשה וטראומטית מבן זוג?

חברים ומשפחה: למעגל החברים והמשפחה תפקיד מכריע בתמיכה ובשיקום האדם שחווה את טראומת הפרידה. כמו בתהליך של אבל, עצם הנוכחות של אנשים אוהבים וקרובים חשובה לא פחות ממה שיאמר או לא יאמר. לעיתים חברים מרגישים כל כך מבוהלים מעוצמת התגובה הרגשית שהם חשים שאין להם מה להגיד או מה להציע, ודווקא בתקופה כזו מתרחקים. גם לשתוק ביחד בעת הליכה על שפת הים או להציע פעילויות שקטות ומרגיעות משותפות, יכול להיות משמעותי וחשוב בתהליך ריפוי הנפש מהטראומה שעברה. חלק מהתהליכים שהאדם עובר ישארו כך או כך בגדר תהליכים סמויים מן העין, בדיבור פנימי של האדם בינו לבין עצמו, אך עצם הנוכחות האוהבת והעוטפת של משפחה וחברים שלא מתרחקים, מאפשרת לנפש החווה נטישה קשה לעשות את תהליך ההחלמה בקן מרופד ולא לבד, ולהירפא מהר יותר.

אם האדם חפץ דווקא לדבר – הקשיבו לו. הוא לא מחפש בהכרח עצות או פתגמי "יהיה בסדר". דווקא אמירות אלו עלולות להתפרש אצלו כחוסר אמפטיה ורגישות לטראומה שהוא כרגע חווה וירחיקו אותו ממעגלי התמיכה. כמו בכל תהליך של אבל יכולים לעלות לסירוגין תחושות או ביטויים של הכחשה, כעס, צער, השלמה וחוזר חלילה. תנו ליקירכם את האפשרות לבטא את תחושותיו ורגשותיו באופן ספונטני ואותנטי מבלי להיבהל או לנסות ל"תקן" את רגשותיו או מחשבותיו, גם אם הוא יטיח בכם שאף אחד לא באמת יכול להבין מה הוא עובר. החוויה הסובייקטיבית היא אכן כזו – תחושת השבר הפנימי כה קשה שהאדם לא יכול לדמיין באופן ריאלי ורציונלי שאנשים נוספים בעולם חוו תחושות דומות של כאב וצער אין סופיים, וחשוב לו לשמר את תחושת הייחודיות של האבל הפרטי שלו ללא השוואה לחוויות של אנשים אחרים. לזמן החולף יש משמעות חשובה בעמעום עוצמת הרגשות, הפרשנויות, המחשבות והתגובות, עד שהן יום אחד יתאזנו ויקודדו במרחבי הזכרון האינסופיים של המוח כעוד אירוע חיים לא פשוט, שהיה וחלף.

חזרה למעגלי פעילות ועשייה: הנטייה הטבעית להתבודד ולהתכנס, לא רק שאינה תורמת לתהליך הריפוי וההחלמה, אלא אף עלולה להיות מסוכנת ולהוביל את האדם להתדרדרות של ממש במצבו. לנפש האדם יש את כוחות הריפוי שלה, וזו פועלת באופן יעיל יותר כשהאדם נמצא במצב אקטיבי; בעת פעילות גופנית מופרשים באופן טבעי אותם חומרים (כגון סרוטונין, נוראפינפרין ודומיהם) הנמצאים באופן כימי בתרופות ההרגעה למיניהן, ולכן חשוב לאדם עצמו לעסוק בפעילויות אלו כמה שיותר בעת הזו. הרווח הנוסף הוא בהימצאות בקרב אנשים נוספים וקיום אינטראקציות של תקשורת ופעילויות שונות עמם, דבר המחזיר את האדם לפרופורציות החיים; מה היה, מה הווה ומה גם יכול להתאפשר בעתיד, עם כל צער האובדן שהוא חווה כרגע.

ריפוי עצמי באמצעות כתיבה או יצירה: אנשים רבים מוצאים כי כתיבת מעין-יומן אישי וביטוי הרגשות והמחשבות העוברות במוחם מסייעת להם מאד להתמודד עם ההצפה הרגשית שהם חווים כאשר לבם שבור לרסיסים. עצם פורקן הרגשות והמחשבות החוצה לדף, מאפשר איוורור מסויים של הנפש תוך מתן אפשרות לרגשות ומחשבות חדשים להיכנס פנימה. ציור, פיסול, נגינה וכל פעילות יצירתית אחרת יכולים לסייע לנפש הדואבת בעת הזו לבטא את כאבה באופן האותנטי ביותר, בלי "לתת חשבון" לאנשים מבחוץ.  לפרוק החוצה את כל טווח הרגשות שמתעוררים ולעיתים מתערבבים זה בזה (כאב, זעם, כעס, אהבה, געגוע, חוסר אונים, יאוש, כמיהה ועוד...) ואט אט בעזרת אותן דרכים יצירתיות, לאפשר לנפש לארגן מחדש את הסדר הפנימי שלה ולראות את האור בקצה המנהרה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: אחת משיטות הריפוי שהוכחו כיעילות ביותר במצבי חרדה ומשבר הינה שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) על גווניה השונים והטכניקות השונות שצמחו ממנה במהלך השנים. הטיפול עוסק בעיקר בהבנת הפרשנות הטראומטית שהאדם נתן לאירוע, השלכותיו הרגשיות, הבנת הסכימות האישיות המאפיינות את האדם שאותו אירוע "נדבק" אליהן, ומתן אפשרות (תוך שימוש בכלים רבים ומגוונים) לעבד מחדש את החוויה באמצעות מתן חלופות למחשבות האוטומטיות הקשות שמתעוררות, שימוש בתהליכי הרפיה גופנית ודמיון מודרך ועבודה בטכניקות שונות דרך המוח הגמיש על התרחקות(Zoom out)  מהאירוע ובעקבותיו קבלה (Acceptance) ומחויבות (Commitment) לשינוי המתבקש על מנת לצאת מהמצב הרגשי הקשה בו נמצא האדם.

טיפול תרופתי: כאשר הגוף והנפש אינם מצליחים להחלים עצמם באופן ספונטני מהטראומה שחוו, לעיתים יש צורך בתוספת של טיפול תרופתי להקלה על הסימפטומים של תופעות החרדה והדכאון שהתעוררו בעקבות האירוע, לפחות לזמן מוגבל. יש צורך להיוועץ לשם כך ברופא המשפחה או פסיכיאטר, אשר יתאימו את הטיפול לפי הסימפטומים שהתעוררו ועוצמתם. קיימים בשוק גם תרופות טבעיות שונות הניתנות ללא מרשם רופא, אולם אלו לא תמיד יעילות במצבים אלו, אם כי אין מניעה מלנסות להשתמש בהן.

בחזרה לחיים: מעגלי חברים ומשפחה עוטפים, תהליכי ריפוי עצמי באמצעות חזרה למעגלי העשייה והפעילות ותהליכי יצירה וביטוי עצמי שונים, טיפול נפשי ולעיתים גם טיפול תרופתי, יסייעו אט אט להדביק את רסיסי הלב השבור ולאחותם ללב שלם מלא ופועם בעוצמה ובעוז.

בחלוף הזמן מאירוע הפרידה הטראומטית, שירה, עמית וענבל יכלו להשקיף יותר ויותר מרחוק על הארוע, ולהפעיל גם את החלקים הרציונלים במוחם (האונה הפרונטלית) אשר עזרה להם להחזיר לפרופורציות את הדמות של בן הזוג שנטש שפתאום הצטייר כאדם אנושי רב-חולשות שלא בהכרח התאים להם מלכתחילה. הם הבינו כי לפניהם עוד חיים שלמים ואפשרות למערכות יחסים טובות להם בהרבה, ורכשו תובנה מפתיעה כי באותו זמן ממש בו הם חשו שעולמם הפנימי חרב מבלי להבין כיצד העולם החיצוני ממשיך להסתובב כסדרו – עוד אלפי אנשים כמותם חוו משבר דומה, ולאיש בעצם אין ולא תהיה תעודת ביטוח שלו זה לא יקרה. כך היה וכך יהיה.

ממשבר לצמיחה: הקלישאה אומרת כי נפש האדם צומחת דווקא בעת בה היא מגיעה לתהום התהומות, שמשם אין כבר לאן לרדת. ההלם ששירה, עמית וענבל חוו גרם לזעזוע כה עמוק בחייהם, ששלח כל אחד מהם לערוך שינוי כלשהו בחייו; שירה הפכה לתרפיסטית שעיקר התמחותה הוא בשיקום אנשים שחוו שכול ואובדן, עמית עשה שינוי חד בקריירה ומאיש מחשבים הפך לאמן יוצר, וענבל הלכה ללמוד פיתוח קול, שלא על מנת להיות זמרת, אלא משום שחשה שהביטוי הקולי מאפשר לה להוציא החוצה רגשות ותחושות אשר באופן יומיומי קשה לה לבטא, ובמשך הזמן גילתה להפתעתה כיצד שיריה מסייעים לאנשים אחרים להדביק עוד רסיס ועוד רסיס ללב שלם חזק ופועם.

בואו לשאול את תרי ועוד מומחים רבים נוספים שאלות בנושאי רפואה ובריאות בפורום המומחים החדש שלנו - למעבר לפורום לחצו כאן!

* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל