מורה נכנסת לכיתה ואומרת לתלמידיה שהיום יעברו שיעור על תרופות. היא שואלת את התלמידים: "אילו תרופות אתם מכירים?"
תלמיד ראשון: "אני מכיר אקמול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד: "לחום, לכאבי ראש וכאבים בכלל".
המורה: "כל הכבוד".
תלמיד שני: "אני מכיר סירופ לשיעול".
המורה: "ולמה הוא טוב?"
התלמיד :"לכאבי גרון ושיעול".
המורה: "כל הכבוד. עוד מישהו???"
תלמיד שלישי מרים את היד בהתלהבות ואומר: "אני מכיר ויאגרה!".
המורה המופתעת שואלת: "מאיפה אתה מכיר ויאגרה? ולמה זה טוב?"
התלמיד: "מאמא שלי, וזה טוב לשילשול!"
המורה: "איך?"
התלמיד: "כל לילה אני שומע אותה אומרת לאבא שלי 'קח ויאגרה, אולי החרא הזה יתקשה".
ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ.
תחילה הם מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב.
עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת.
לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה, וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר.
התשובה הייתה, כרגיל, שאין תקציב.
לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר.
מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים.
מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום הכל ותדאג להעביר תקציבים.
לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה:
"איך זה שלכל המוסדות אין לך כסף ולבית סוהר יש?"
עונה להם ראש הממשלה:
בבי"ס היינו כבר,
לאוניברסיטה כבר לא נלך,
אבל לבית סוהר יש סיכוי סביר שנגיע.
השנה הבטחתי לעצמי שאני לא נוגעת בסופגניות... אז בעלי החזיק ואני רק אכלתי.
פוטין והבדלי זמנים ברחבי העולם
מקור תמונה: DonkeyHoteyאחד משגריריה הרשמיים של רוסיה חש תסכול עמוק וייאוש רב מתפקידו, לכן הוא החליט לקחת צעד אמיץ ולקבוע פגישה עם כבוד הנשיא פוטין. בהגיעו אל הפגישה המתוכננת, התיישב השגריר מול הנשיא הנכבד ולאחר שיחת חולין קצרצרה פנה אל פוטין ובקול סמכותי ורציני אמר שהוא חשב על זה רבות והוא מעוניין להתפטר מתפקידו. הנשיא פוטין הקשיב לבקשתו, הנהן ושאל בקצרה: "למה?"
"ובכן, כבוד הנשיא, כי אני לא יכול להסתדר יותר עם הבדלי הזמנים האלו שיש בעולם!", אמר השגריר בטון רוטן ומיואש, והסביר: "אני טס לכנס בעיר אחרת, וכשאני מתקשר ממנה הביתה – כולם ישנים. לפני שבוע התעוררתי ב-4 לפנות בוקר וחשבתי שעדיין ערב. לא מזמן התקשרתי לקנצלרית גרמניה כדי לברך אותה על יום הולדתה, והיא הודתה לי אך אמרה שהוא חל אתמול! וכשברכתי את נשיא סין לכבוד השנה החדשה, הוא אמר שהקדמתי ביום. די, נמאס לי!"
הנשיא פוטין גיחך, הביט עליו ואמר: "ובכן, כל מה שאמרת לי עכשיו נשמע כמו אי נוחות מזערית שאפשר לחיות איתה!"
הוא ראה שדבריו לא מעודדים את השגריר המיואש שיושב מולו, ולכן התקרב אליו, הנמיך את קולו ולחש באוזנו: "אתה זוכר את המטוס הפולני הזה שהתרסק כשנשיא פולין עליו, לפני כמה שנים? התקשרתי בזמנו לשר החוץ הפולני כדי להביע את תנחומיי על התקרית המצערת, ותוך כדי השיחה גיליתי שהמטוס הזה אפילו עוד לא המריא!"
כל ישראלי היה יכול להיות אסטרונאוט, ראש ממשלה או מנכ"ל גוגל - אם רק היה לו זמן!
שחקן הגולף והג'יני
מקור תמונה: depositphotos.comשחקן גולף העיף יום אחד את הכדור שלו בטעות לתוך היער, וכשהוא נכנס אליו לחפש אותו הוא מצא לפתע מנורת זהב מלוכלכת… הוא החליט לשפשף אותה ולהפתעתו יצא ממנה ג'יני ענק שהציע לו שלוש משאלות. שחקן הגולף חשב וחשב, ולבסוף החליט שהוא לא מעוניין בשום משאלה והוא שחרר את הג'יני.
"איזה איש נחמד" חשב לעצמו הג'יני, "מגיע לו שאני אעשה משהו בשבילו. אני אתן לו 3 דברים שאני הייתי רוצה במצבו: כישרון גולף מעולה, כסף אינסופי וחיי אהבה מעולים."
כעבור שנה חזר שחקן הגולף אל אותו המגרש ושוב החטיא את אחת מהמכות שלו כך שהוא נאלץ להיכנס לתוך היער. עמוק בין העצים, חיכה לו הג'יני… "סליחה שגרמתי לך להעיף את הכדור שלך לכאן שוב," הוא אמר לשחקן הגולף, "אבל רציתי לראות מה שלומך. ספר לי, איך משחק הגולף שלך לאחרונה?"
"האמת שהמצב נהדר! אני השתפרתי מאוד בשנה האחרונה וגם זכיתי בכמה טורנירים בינלאומיים. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," ענה לו השחקן בהתלהבות.
"אתה יכול להגיד לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך עברת את השנה האחרונה מבחינת כלכלית?"
"היא עברה מצוין! יום אחד אני מצאתי שטר של 200 בכיס שלי ומאז בכל פעם שאני צריך כסף אני פשוט צריך לבדוק את הכיסים שלי ואני מוצא שם שטרות שבכלל לא ידעתי שהיו שם. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," השיב השחקן.
"אתה יכול להגיד גם לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך חיי האהבה שלך?"
שחקן הגולף האדים ברגע, הסיט את מבטו מהג'יני ואמר "הם בסדר…"
"בסדר?! מה זאת אומרת בסדר? נו קדימה שפוך את האמת, אני רוצה רוצה לדעת אם עשיתי עבודה טובה עם הדברים שנתתי לך. כמה פעמים אתה עושה את זה בשבוע?" שאל הג'יני.
שחקן הגולף האדים עוד יותר והשיב: "פעם, לפעמים פעמיים בשבוע…"
"מה??? פעם פעמיים בשבוע? זה הכל?!" הופתע הג'יני.
"טוב שמע…" אמר לו שחקן הגולף, "זה לא נראה לי כזה גרוע בשביל כומר קתולי בעיירה קטנה…"
1. רק אצלנו יכול להיות שזמר השנה, זמרת השנה ולהקת השנה הם איש אחד בשם דנה.
2. קמצנים?! פפפפפפ.... שטויות. לא אוהבים מינוסים.
3. בארון של סבתא תימניה תמיד תמצאו אחד מהממתקים הבאים: או מסטיק עלמה או טופי, שאין מצב לפתוח אותו בלי סכין יפנית, או סוכריה שבטוח נזרקה עליך בבר מצווה שלך בבית כנסת.
4. תימני הוא כמו חלווה, או שאוהבים מאוד או שלא אוהבים בכלל.
5. לכל תימני יש דוד בשם זכריה! אצל חלק הוא חי ואצל חלק קצת פחות.
6. אין תימני בעולם שלא הייתה תקופה בחייו שלא קראו לו "ג'חנון".
7. המאכל שהכי מביע את הקמצנות של התימנים - לחוח (פיתה עם חורים).
8. כל תימני שני - שר.
9. כל תימני שלישי - שר טוב.
10. כל תימני רביעי - ערס.
11. אחד הדברים שהכי מעצבנים תימנים - שאומרים "קובנה" לא נכון.
12. כל התימנים דומים. חלק דומים לג'חנון, חלק לקובנה וחלק לעוגה שרופה.
13. המאכל התימני הכי פופולרי אינו ג'חנון, אלא סחוג.
14. בכל חבורה יש לפחות אחד או אחת תימני/ה! חוץ מחברות ברמת אביב ג'.
15. העיר רחובות היא העיר היחידה שיש בה יותר תימנים מאשר כל עדה אחרת.
16. לכל תימני יש סבא שמגדל תרנגולת.
17. אם שני תימנים נפגשים, איכשהו הם יגעו למסקנה שיש להם קרוב משפחה שגר בצריף איפשהו.
18. תימני שנולד לפני הזמן יוצא לבן מדי.
19. תימני שנולד מאוחר מדי יוצא שחור מהרגיל.
20. המטבח התימני מבוסס על שני דברים: בצק עלים ורסק עגבניות.
המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו.
המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער.
כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו.
כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״
איש מבוגר, לא בכושר מי-יודע-מה, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה יפיפיה ומתוקה.
הוא ניגש למאמן כושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הדבר היפהפה הזה שעומד שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי..."
ראשי ממשלת אנגליה, צרפת ורוסיה טסים מלונדון למוסקבה כדי להשתתף בוועידה בין לאומית, ובדרך הם מתווכחים ביניהם מי אוהב את מדינתו ובני עמו הכי הרבה. בתחילת הטיסה ראש ממשלת אנגליה משקיף על אדמת ארצו, וכדי לעשות רושם על חבריו לטיסה הוא אומר: "אחחח מדינתי היפה, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהמטוס את כל הכסף שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות ממנו, אבל עד שהוא יגיע לקרקע הוא בטח יעוף עם הרוח אל תוך הים".
בהמשך הטיסה, כשהמטוס עבר מעל צרפת, ראש הממשלה הצרפתי פנה אל שני המנהיגים האחרים ואמר: "צרפת מון שרי, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהחלון את אוסף היינות העתיקים שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות מהם, אבל לצערי איש לא יוכל לשתות אותם כשהבקבוקים יתנפצו על הקרקע".
כשהמטוס נכנס לגבולות של רוסיה נאנח ראש הממשלה שלה בעצב ואמר "אימא רוסיה הגדולה, כמה שהייתי רוצה לגרום לבני עמי לשמוח ולזרוק את שניכם מהמטוס, אבל אחרי שתגיעו לקרקע אף אחד כבר לא יזהה אתכם..."
בוקר אחד מתקשר הנשיא האמריקאי לראש הסי.איי.איי ושואל אותו: "איך תמיד קורה שהיהודים יודעים הכל לפנינו?"
עונה ראש הסי.איי.איי: "יש ליהודים את הביטוי: וואס הרצך?"
שואל הנשיא: "מה זה?"
"ובכן אדוני הנשיא" עונה ראש הסי.איי.איי, "זה ביטוי ביידיש שבגדול אומר: "מה קורה?" היהודים פשוט שואלים אותו אחד את השני ואז אוטומטית יודעים הכל".
הנשיא מחליט ללכת בתחפושת כדי לברר אם זה באמת נכון. הוא מתלבש כמו יהודי אורתודוקסי, לובש את הכובע השחור המסורתי, עוטה זקן מזויף ומעיל שחור ארוך.
הוא טס בחשאי במטוס נוסעים לניו-יורק, עולה על מונית תמימה, ויורד ממנה ב"קראון הייטס", השכונה הכי יהודית בברוקלין.
תוך זמן קצר עובר לידו יהודי זקן קטן. הנשיא עוצר אותו ולוחש: "וואס הרצך?"
הזקן לוחש חזרה: "הנשיא השמוק הגיע לברוקלין..."
במהלך שיעור פיזיקה על נושא מסובך, שאל הפרופסור את התלמידים שאלה.
התשובה המפתיעה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט:
השאלה: האם גיהנום פולט חום או קולט חום?
התשובה של התלמיד:
"ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהנום משתנה במשך הזמן.
לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם.
אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהנום, היא לא תצא משם.
ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום.
רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהנום.
כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהנום.
עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהנום הולך וגדל כפונקציה מעריכית.
כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהנום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהנום יישארו קבועים, הנפח של הגיהנום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות...
זה נותן שתי אפשרויות:
1. אם הגיהנום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהנום יעלו עד שהגיהנום לא יהיה יציב ויתפוצץ.
2. אם הגיהנום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהנום יקפא לחלוטין.
איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה?
אם נסתמך על האקסיומה של טרייסי (שם פרטי) שאמרה לי בתחילת השנה: 'הגיהנום יקפא לפני שאני אשכב איתך'
ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהנום פולט חום וכבר קפא מזמן.
כתוצאה ממסקנה זו שהגיהנום כבר קפא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן הוא כבר נכחד .
זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית, המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים!", "הו אלוהים!".
התלמיד קיבל את הציון "10"
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
גבר אחד טייל ליד אגם בפארק ולפתע החליק, נפל למים והתחיל לטבוע. מיד רצה אליו חבורה של אנשים שראתה את הנפילה לעזור לו. "תן לי יד!" צעק אחד מהאנשים שרכן מעבר לשפת האגם, אך הגבר לא הגיב והמשיך להיאבק ולהישאר עם ראש מעל המים.
"אולי הוא לא שומע?" חשבו המצילים והמשיכו לצעוק: "תן לו יד! תן לו יד!" אך לא הייתה שום תגובה. פתאום רץ אל החבורה גבר נוסף, רכן מעבר לשפת האגם וצעק לעבר הגבר הטובע: "קח את היד שלי!"
הגבר הטובע לקח את היד, נמשך לאדמה ונאבק להסדיר את הנשימה שלו. "אנחנו לא מבינים, איך אותך הוא שמע ואותנו לא?" שאלו האנשים את הזר.
- "הוא שמע אתכם בסדר גמור, אבל אני מכיר אותו והוא פרסי."
- "מה הקשר?"
- "אתם אמרתם לו לתת לכם יד ואני אמרתי לו לקחת…"
איש בכדור פורח מרחף בשמיים ופתאום מבין שהלך לאיבוד. הוא ממהר להוריד גובה ומזהה במרחק מה ממנו, איש על הקרקע. הוא מנמיך גובה עד לנקודה שבה הוא יכול לצעוק אליו "סליחה, אתה יכול לעזור לי?"
"בשמחה", האיש נענה לבקשתו.
"הבטחתי לחבר שאפגוש אותו כבר לפני שעה אבל אין לי מושג איפה אני" מסביר האיש בבלון.
האיש מתחתיו מסתכל לצדדים "אתה בכדור פורח, מרחף בגובה 30 אלף רגל מעל הקרקע. אתה בין 40 ל-41 מעלות צפונה ובין 59 ל-60 מעלות מערבה"
"אתה בטח מהנדס" צועק לו האיש מהכדור הפורח.
"נכון" עונה האיש בהתפעלות "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" צועק לו האיש מהבלון "כל מה שאמרת לי כרגע הוא נכון מבחינה טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה ובשורה התחתונה אני עדיין אבוד. בכנות, אתה בכלל לא עזרת לי, אם כבר, רק עיכבת אותי יותר"
עונה לו האיש מהקרקע: "אתה בטח עובד בניהול"
"נכון" עונה האיש מהבלון "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" עונה האיש "אתה לא יודע איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך. טיפסת לגובה רב בגלל כמות גדולה של הבטחות שפיזרת לאוויר אבל אין לך מושג איך לקיים אותן ואתה מצפה מהאנשים שמתחתיך שיפתרו לך את הבעיות. בשורה התחתונה אתה נמצא בדיוק באותה הנקודה שבה היית לפני שנפגשנו, רק שעכשיו אתה מאשים אותי!"
מקור תמונה: Ricky Romeroיום אחד אמר הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי, אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא."
אמר לו הרב, "אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא."
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים. אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת."
"טוב", משיב הכומר, "מה השאלה?"
שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ והנקי לא."
"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"על זה לא חשבתי", מסכים הכומר, "שאל אותי עוד שאלה."
"טוב", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"שוב טעית", אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין. הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.
"זה מה שאמרתי לך", עונה הרב, "זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות."
"טוב", נאנח הכומר, "בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה."
"פעם אחרונה", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"זה נורא פשוט", מחייך הכומר, "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה - הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה, רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה - אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?!"
בחור עולה למטוס ומתיישב ליד בלונדינית. כדי להעביר את הזמן הוא מציע לה לשחק משחק.
הוא ישאל אותה שאלה ואם היא לא יודעת את התשובה היא צריכה לשלם לו 10$, ולהיפך.
היא לא מסכימה ומנסה להירדם אבל הבחור לא מוותר ומציע לה הצעה חדשה:
הוא ייתן לה 100$ על כל שאלה שהוא לא ידע את התשובה עליה והיא צריכה לתת לו רק 10 במקרה ההפוך.
היא מסכימה לבסוף והבחור שואל אותה:
"מי הוא ראש הממשלה של רוסיה?" הבלונדינית מיד מגישה לו שטר של 10$.
עכשיו היא שואלת אותו "מה זה שחור ולבן ורץ הפוך במעלה הגבעה?"
הבחור חושב קצת ואז מוציא את המחשב הנייד שלו, כותב אימיילים, בודק בפורומים ומתייעץ עם החברים שלו בצ'אט.
אחרי שעה הוא מתייאש, נותן לבלונדינית שטר של 100$ ושואל אותה "נו, אז מה זה?"
הבלונדינית נותנת לו שטר של 10$ והולכת לישון.
שולה ויורם היו בדרכם למסיבת תחפושות כשבאופן פתאומי היא חטפה כאב ראש נוראי.
היא אמרה לו ללכת בלעדיה ואחרי שלקחה כדור נכנסה למיטה לנוח. לאחר חצי שעה כאב הראש עבר והיא החליטה ללכת גם כן למסיבה.
מאחר שבעלה לא ידע למה היא מתחפשת, היא החליטה לבדוק את התנהגותו כשהיא איננה בסביבה. כשהגיעה למסיבה היא מיד איתרה אותו לפי התחפושת והתחילה לרקוד איתו.
הוא שאל אותה אם היא רוצה לעשות סיבוב באוטו, היא הסכימה כי רצתה לראות עד לאן יעז להגיע, והם הלכו על זה עד הסוף!
היא חזרה הביתה ושאלה אותו: "נו, איך הייתה המסיבה?"
הוא ענה: "משעממת".
"באמת?"
"כן, ישבנו כמה חבר'ה בלובי עם בקבוקי בירה ושיחקנו קלפים, אבל הבחור שהשאלתי לו את התחפושת שלי עשה חיים משוגעים!!".
בטח שכולם בכפר אוהבים את דרדסית, איך אפשר שלא לרצות בלונדינית עם ראש כחול?
השם האינדיאני של האימא היהודייה
מקור תמונה: /depositphotos.comרופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראשהשנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
בחור אחד מובא לבית משוגעים והפסיכיאטר הראשי שואל אותו מה שמו.
עונה לו הבחור: ״אני בן גוריון!״
אומר לו הפסיכיאטר: ״אתה יודע, יש לנו כבר כמה ראשי ממשלה כאן. שרון, שמיר, בגין, אפילו לוי אשכול...״
"תגיד לי נראה לך שאני משוגע?" צועק עליו הבחור, "אני לא איזה ראש ממשלה שמת לפני שנים!״
"אז באמת קוראים לך בן גוריון?"
"כן! שדה התעופה הכי גדול של ישראל!"
מקור תמונה: canva.comאדיר וליאת יצאו לקניון לעשות קניות רגע לפני כניסת החג. באמצע כל הטירוף, ליאת שמה לב שבעלה כבר לא לידה. אובדת עצות היא ניסתה לאתר אותו בין המולת האנשים, עד שלבסוף החליטה להתקשר אליו.
"אדיר!!! יש לנו מלא דברים להספיק לקנות לפני ראשהשנה. לאן נעלמת?!" גערה בו ליאת.
אדיר ענה: "את זוכרת את חנות התכשיטים שהלכנו אליה לפני 10 שנים איפה שאת התאהבת בטבעת עם יהלום כחול, ולי לא היה מספיק כסף לקנות אותה אז הבטחתי לך שיום אחד היא תהייה שלך?"
דמעות קטנות ירדו מעיניה של ליאת, שהתחילה לחייך בהתרגשות.
"כן, אני זוכרת" היא אמרה.
"יופי" אמר אדיר, "אז אני בדוכן של הפלאפל ליד..."
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
שאלה: למה קשה יותר להכין איש שלג בלונדיני? תשובה: ניסיתם פעם לבנות איש שלג עם ראש חלול?
בלונדינית אחת תמיד הלכה עם שיער פזור, גם בימים הכי חמים של השנה. שאלו אותה “למה את תמיד עם שיער פזור?” אז היא ענתה “כי חברה שלי מתה מצמה...”
אדם עם עווית בעין נכנס לראיון עבודה...
אדם עם עווית בעין שגורמת לו לקרוץ כל הזמן, נכנס לראיון עבודה לתפקיד של נציג מכירות בחברה גדולה.
המראיין בוחן את קורות החיים ואומר: "זה מדהים. סיימת בהצטיינות את האוניברסיטה הטובה ביותר, ההמלצות משבחות אותך ואין בכלל מה לדבר על הניסיון שלך. במצב רגיל, היינו חוטפים אותך בלי לחשוב פעמיים, אבל כנציג מכירות, תידרש להיות ייצוגי מבחינה ויזואלית ואנו חוששים שבעיית הקריצה שלך תבריח לקוחות. אנו נורא מצטערים, אבל לא נוכל להעסיק אותך".
"רגע אחד", עונה האיש, "אם אני לוקח כדור נגד כאבי ראש, המצמוץ מפסיק תוך דקה או שתיים!"
"באמת? אוקיי, אתה יכול להראות לי בבקשה?" אמר המראיין.
האיש מפשפש בתיקו ומתחיל לשלוף ממנו קונדומים לרוב; קונדומים אדומים וכחולים, בטעמים ומחוספסים, במידות קטנות וגדולות ואפילו בצורות של חיות. לבסוף הוא מגשש בתחתית התיק ומוצא שם חפיסת כדורים נגד כאבי ראש. הוא לוקח אחד והמצמוץ מפסיק.
המראיין ההמום שהיה עד להתרחשות, התעשת ואמר "ובכן אדוני, הכל טוב ויפה, אבל זוהי חברה מכובדת ורצינית ולא נקבל עובד שמתעסק עם נשים כל היום!"
"מתעסק עם נשים?! מה פתאום? אני נשוי באושר!" התגונן האיש.
"אז איך אתה מסביר את כל הקונדומים?" התפלא המראיין.
נאנח האיש וענה "ביקשת פעם מרוקח כדור נגד כאב ראש בזמן שאתה קורץ כל הזמן?"
זוג אוהבים יצאו לחופשה בבבקתה בהרי האלפים המושלגים כדי לחגוג את יום הנישואן שלהם. כשהגיעו ליעדם, הגבר מיד שלף גרזן מבין הציוד הרב שהביא איתו והלך לחטוב עצים ביער הסמוך, כדי שיהיה להם מספיק בולים לחימום את הבקתה ולהכנת ארוחת צהריים.
כשחזר לאחר כמה שעות, הוא אמר לאשתו: "מתוקה שלי, הידיים שלי קפואות!"
אשתו חייכה ברכות ואמרה לו: "שים את כפות הידיים שלך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן".
הגבר עשה זאת וידיו התחממו תוך שניות ספורות.
אחרי שאכלו ארוחת צהריים, הגבר יצא שוב לחטוב עצים ביער כדי שיהיו מספיק בולי עץ להכנת ארוחת ערב, וכשחזר צעק ויילל כמו קודם: "יפה שלי, הידיים שלי קפואות!"
אשתו חייכה ברוך ואמרה לו שוב: "בוא יקירי, שים את ידיך בין הירכיים שלי ואני אחמם לך אותן".
הגבר עשה זאת ושוב ידיו התחממו תוך שניות ספורות.
אחרי ארוחת הערב הגבר יצא שוב לחטוב עצים כדי לוודא שיהיה להם חימום ללילה. כשחזר, בכה שוב בקולי קולות: "יקירתי, הידיים שלי ממש ממש קפואות!"
אשתו הסתכלה עליו, הפעם עם מבט רציני וחמור, ואמרה: "למען השם, למה האוזניים שלך לא קופאות ככה?!"
מה משותף לאישה ולבירה? שניהם גורמים לשמחה בלילה ולכאב ראש בבוקר...
בעל המכולת המתוחכם
בעל חנות מכולת בעיר קטנה תלה בוקר אחד שלט מעל מדף מוצרי הדגנים שעליו כתב בפשטות:
1 חבילת שיבולת שועל: 5 ₪
3 חבילות שיבולת שועל: 20 ₪
הקונים שנכנסו לחנות לא הבינו מה גרם לו לעשות מבצע מוזר שכזה ושאלו אותו במשך כל היום על החישוב הלקוי שלו. כל אחד ואחד מהם אמר: "המחיר אמור להיות 15 ₪ ל-3 חבילות של שיבולת שועל או פחות, בטח שלא 20!!! אני פשוט אקנה אותן בנפרד!"
וכך היה במשך כל היום בו בעל המכולת תלה את השלט... אנשים נכנסו, העירו לו על המבצע הנוראי שלו ולבסוף קנו בנפרד 3 חבילות של שיבולת שועל כדי לא להרגיש מרומים.
כל אדם חדש שנכנס לחנות וקנה שיבולת שועל העיף מבט כעוס בבעל המכולת - שנשאר רגוע באופן מפתיע - בגלל המבצע הלקוי שהוא עשה, במחשבה שהוא מנסה לרמות אנשים לקנות 3 חבילות שיבולת שועל במחיר מופקע.
אחד העובדים שם לב לתהלוכת הקונים המשונה שקנו שוב ושוב חבילות של שיבולת שועל במשך היום ורצה שהשלט יתוקן... לבסוף הוא נשבר ואמר לבעל החנות: "אולי תתקן כבר את הטעות בשלט??? אנשים חושבים שאתה מנסה לעבוד עליהם!!!"
בעל החנות חייך ברכות והשיב: "אין פה שום טעות, לפני ששמתי את השלט אף אחד לא קנה שיבולת שועל ועכשיו זה המוצר הכי נמכר שלנו!"
זקן אחד מגיע לדוכן ירקות בשוק ומבקש לקנות חצי ראש חסה. הבחור בדוכן אומר לו שזה בלתי אפשרי, אבל הזקן מתעקש ודורש לדבר עם מנהל הדוכן.
הבחור הצעיר ניגש לחדר האחורי ואומר למנהל: "איזה מטומטם אחד רוצה לקנות חצי ראש חסה..." בשנייה שסיים להגיד את המשפט, הסתובב וגילה שהזקן עומד מאחוריו ולכן הוסיף במהירות "והאדון החביב כאן העלה הצעה לקנות את החצי השני".
המנהל מאשר את העסקה והזקן ממשיך בדרכו.
מאוחר יותר, קרא המנהל לבחור הצעיר ובירך אותו על התושייה שגילה. "התרשמתי מהאופן בו התמודדת עם המצב" אמר לו. "אני אוהב אנשים שמצליחים לחשוב תוך כדי תנועה", המשיך וטפח על שכמו ושאל: "מאיפה אתה בחורצ'יק?"
"אני מברזיל, אדוני" משיב הבחור.
"ולמה עזבת את ברזיל?" שואל המנהל
"אין שם כלום חוץ מכדורגל וזונות" מסביר.
"באמת?" נוהם המנהל "אשתי מברזיל!"
"מה אתה אומר?" עונה הבחור "ובאיזה קבוצה היא משחקת?"
גבר מבוגר ושמנמן, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה בלונדינית.
הוא ניגש למאמן הכושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הבחורה החתיכה שעומדת שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי.."
מרוקאית אחת התחילה לסבול מכאבי ראש נוראיים אז היא קבעה תור אצל הרופא שלה. אחרי שיחה קצרה וכמה שאלות, הרופא שולח אותה לעשות בדיקת דם ולחזור אליו עם התוצאות.
אחרי כמה ימים המרוקאית חוזרת והרופא מבשר לה: "גילינו את הבעיה, יש לך מחסור חמור בוויטמינים. הדבר הכי חשוב שאת צריכה להתחיל לעשות זה לקחת כל יום כדור B12".
"אוי דוקטור אני מצטערת אני לא יכולה" השיבה המרוקאית, "בישתיים עשרה אני חייבת לאסוף את הילד מהגן!"
איש אחד נכנס לבר, מחייך מאוזן לאוזן, ניגש לברמן ואומר לו: "תביא לי כוס בירה אחת ואני גם מזמין את כולם פה בבר לסיבוב משקאות על חשבוני!"
כל הבר מריע לבחור, וכשהברמן מגיש לו את הבירה שלו הוא שואל אותו: "לכבוד מה הפינוק?"
"אני ממציא את עצמי מחדש!" אומר האיש. "עד לפני חודש הייתי אדם אומלל, אבל חיי השתנו וזה מאחורי. כעת מכרתי את כל רכושי, עברתי לעיר הגדולה ועל היום הראשון שלי פה מצאתי את עבודת החלומות שלי! החיים שלי נהדרים!"
"וואו", אמר הברמן בפליאה, "בטח יש לך ביצים גדולות אם עשית כזה מהלך אמיץ".
"מצחיק שאתה אומר את זה!" אמר האיש, "אין לי בכלל ביצים! לפני 10 שנים התחיל לי כאב ראש נוראי שרק החמיר עם הזמן. בסופו של דבר הגעתי לרופא גאון שאמר לי שהביצים שלי לוחצות על עמוד השדרה, וזה גורם לכאב הראש. הפתרון היה פשוט להסיר את הביצים, ואני לא מצטער על זה לרגע - אני אדם חדש! עכשיו רק נשאר לי לקנות חליפה".
הברמן נדהם מהסיפור ומיד אמר: "אתה יודע, יש לי פה לקוח קבוע שמכין חליפות בהתאמה אישית כבר במשך 50 שנה. רוצה שאכיר ביניכם?"
"בוודאי!" אמר האיש, והברמן הפנה אותו לקשיש שישב באחת הפינות של הבר. החייט הקשיש הסתכל על הבחור, וללא סרט מדידה אמר לו מיד: "אני רואה שאתה מידה לארג', ג'קט במידה 50, שרוול 87 ס"מ, מותניים 97 ס"מ, חזה 104 ס"מ, מכנסיים במידה 46..."
"לא לא, טעית..." אמר האיש, "מכנסיים 44".
"לא נראה לי", אמר החייט הקשיש, "זה קטן מדי. אם תשים 44 זה ילחץ לך את הביצים על עמוד השדרה ויעשה לך כאב ראש נוראי!"
גבר נכנס לחדר השינה בביתו ורואה את אישתו מורחת לק.
"מותק" הוא פונה אליה, "אם הייתי מעוות, עדיין היית אוהבת אותי?"
"יקירי", היא עונה בלי להרים מבט, "אני תמיד אוהב אותך".
"ומה אם הייתי נכה ולא יכולתי יותר לעשות איתך אהבה?" הוא שואל בחוסר נחת.
"אל תדאג יקירי, אני תמיד אוהב אותך", משיבה האישה בשלווה.
"ומה אם הייתי מאבד את העבודה כסמנכ"ל החברה? אם הייתי מפסיק להביא משכורת של 6 ספרות הביתה, עדיין היית אוהבת אותי?"
האישה מרימה ראש ועונה ברצינות: "אני תמיד אוהב אותך יקירי, אבל יותר מהכל, אני מאוד אתגעגע..."
מורה אחת החליטה להפתיע את אחת התלמידות עם שאלה: "מיה, תמני לי בבקשה את שמותיהם של ראשי ממשלת ישראל מאז הקמת המדינה ועד היום."
מיה: "אבל המורה, אני לא יודעת את השמות של כולם."
המורה: "מיה, תדעי לך שאני מאוד מאוכזבת ממך. כשאני הייתי בגילך ידעתי את השמות של כל ראשי הממשלה".
מיה: "ברור שידעת, כי כשאת היית ילדה בגילי היה רק ראש ממשלה אחד!"
פרופסור מכובד, ראש המחלקה לבלשנות, עמד לפני אולם מלא סטודנטים ופתח בהרצאה.
"שימו לב" אמר המרצה "כי בשפה האנגלית שלילה כפולה, כלומר, צמד מילים שליליות במשפט, הופכת את המשפט כולו לחיובי" ועצר עצירה מלאת חשיבות.
"ואילו בשפה הרוסית, למשל..." המשיך הפרופסור המכובד "שלילה כפולה רק מחזקת את משמעותו השלילית של המשפט" ומיד המשיך לנאום -
"אך בשום שפה שבעולם, לעולם לא תמצאו צמד מילים חיוביות, אשר הופכות את המשמעות לשלילית!"
לא עברו שתי שניות ואחד הסטודנטים חדי המחשבה צעק לו מסוף הכיתה: "כן בטח..."
מקור תמונה: AVRAMGRאיש אחד ביקש להתקבל למנזר השתקנים. "אחי היקר", אמר לו ראש המנזר, "מדובר במנזר הדממה, אתה מוזמן להצטרף אלינו בתנאי שלא תדבר עד שתקבל רשות לכך".
חמש שנים חולפות בדממה מוחלטת עד שראש המנזר סוף סוף פונה אליו ואומר לו: "אחי היקר, אחרי חמש שנים אתה רשאי לומר שתי מילים".
אמר האיש: "המיטה קשה".
"צר לי לשמוע," אומר ראש המנזר, "נדאג לך למיטה נוחה יותר."
חלפו עוד חמש שנים והאיש נקרא שוב למשרדו של ראש המנזר שהרשה לו להגות עוד שתי מילים. "האוכל קר", אמר ומיד קיבל הבטחה שהמצב ישתפר.
עברו להן עוד חמש שנים והאיש מוזמן שוב לומר שתי מילים. "אני עוזב" אומר האיש.
אמר לו ראש המנזר: "עדיף ככה, מאז שהגעת אתה רק מקטר!"
רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה.
עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.
אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״.
האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בשישי בערב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון.
ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״
בסוף השנה הביאו כל הילדים מכיתה א' 2 של המורה רחל מתנות לרגל סיום שנת הלימודים. הראשון שניגש אל המורה היה דוד, שההורים שלו ניהלו חנות פרחים. רחל לקחה את המתנה העטופה, ניערה אותה קלות, הריחה אותה ולבסוף אמרה לילד הקטן: "קנית לי פרחים!"
"איך ידעת?!" שאל דוד הקטן בהלם, ורחל פשוט חייכה ואמרה לו תודה.
אחר כך ניגשה אליה בתיה, שההורים שלה עבדו בחנות ממתקים. רחל לקחה מבתיה חבילה עטופה בסרט, ניערה אותה, הריחה אותה ולבסוף אמרה: "קנית לי סוכריות ושוקולדים!"
גם בתיה הייתה בהלם מיכולת הניחוש המדהימה של המורה שלה, ורחל אמרה לה תודה וקראה לתלמיד הבא, חזי, שההורים שלו עבדו בחנות המשקאות של העיר.
חזי הניח לפני המורה שלו קופסה גדולה וכבדה שממנה דלף נוזל. המורה בחנה את הקופסה, הריחה את הנוזל, טבלה בו אצבע וטעמה אותו קלות. "קנית לי יין לבן!" היא הכריזה, אך למרבה הפתעתה חזי ענה "לא, המורה".
מבולבלת, רחל טעמה את הנוזל פעם נוספת ורצתה לנסות לשער בשנית. "שמפניה?" היא שאלה וחזי שוב השיב שלא. "בירה? רום? ויסקי?" ניסתה לנחש המורה המבולבלת, וחזי הניד בראשו בכל פעם. "בסדר אני לא יודעת, אתה רוצה לספר לי מה קנית לי?" שאלה רחל.
"בטח!" ענה חזי, "זה גור כלבים!"
קמצן א': קניתי לבן שלי נעליים חדשות, וביקשתי ממנו לעלות שתיים שתיים במדרגות כדי שהן לא ישתפשפו מהר. קמצן ב': רעיון מעולה, וזה עזר? קמצן א': לא, הוא ניסה להגדיל ראש, עלה שלוש שלוש, וקרע את המכנסיים.
הכומר שדיבר קצת יותר מדי בנאום הפרידה שלו...
עם סיום 28 שנות כהונה ככומר הקהילה, החליט האב מקס לפרוש. כראוי לכומר ששירת את הקהילה נאמנה במשך כמעט שלושה עשורים, נערך לכבודו טקס פרידה מרגש בהשתתפות כל אנשי העירייה.
הפוליטיקאי ג'ו, חבר בקהילה במעמד המכובד של סגן ראש העיר, הוזמן לשאת נאום קצר.
כראוי לפוליטיקאי אמיתי, ג'ו איחר, והכומר החליט לומר כמה מילים משל עצמו כדי למלא את הזמן, ולהיפרד מצאן מרעיתו.
"הרושם הראשוני שלי מהקהילה נוצר מהוידוי הראשון ששמעתי כאן.
חשבתי לעצמי, לאיזה מקום נוראי שלח אותי הארכיבישוף. האדם הראשון שהתוודה בפני, סיפר שהוא שגנב כסף מהוריו הזקנים במשך שנים, ושמעל גם בכספי מקום עבודתו. הוא סיפר שהוא נוהג לערוך הרפתקאות מיניות עם אשת הבוס שלו, ושלפעמים, כדי להשלים הכנסה, הוא גם סוחר בסמים קלים לנערי התיכון הקהילתי. לבסוף, הוא התוודה שהדביק במחלת מין את אשת הבוס, וכך נדבקו גם הבוס, מזכירתו ובעלה. נותרתי המום ונחרד."
איש בקהל לא הוציא מילה, והכומר המשיך: "חשבתי שזה רק קצה הקרחון של העיירה הזו, אך בחלוף הזמן הכרתי אנשים נוספים וראיתי שההיפך הוא הנכון. ראיתי קהילה מלאה באנשים יראי שמיים, אחראיים וערכיים. זכיתי להכיר בני אדם יוצאי דופן ומקסימים, ואני מודה לאל מדי יום על 28 השנים הנהדרות ביותר בקריירה שלי כאיש דת."
ממש בסוף דבריו, נכנס לאולם אותו ג'ו הפוליטיקאי, שהיה אמור לדבר. הוא התנצל כמובן על האיחור שלו, והחל לנאום: "לעולם לא אשכח את היום המבורך בו הגיע הכומר לקהילה הקטנה שלנו. למעשה, היה לי הכבוד להיות הראשון שהתוודה באוזניו..."
ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר.
מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר.
שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?"
אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה...
הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר.
שאל אותו: "איך הגעת לזה"?
אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו.
הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר.
שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!"
ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור,
העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה.
עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם.
כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה.
הציע מנהל בית החולים:
"אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב".
הציע הממונה על העגלות:
"נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים".
אמר ראש העיר:
"זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב".
אמר מהנדס העיר:
"אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים".
אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!,
אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
זוג נשוי הביא לעולם 9 ילדים לא מתוכננים, כיוון שהם לא הסכימו להשתמש באמצעי מניעה מסיבות דתיות.
לאחר שנולד התשיעי, הלכו אל הרופא וביקשו לקבל גלולות למניעת הריון.
"כל הכבוד על הצעד האמיץ", אמר הרופא, "אבל למה דווקא עכשיו?"
הבעל ענה: "תראה דוקטור, קראנו מאמר בו היה כתוב כי 1 מתוך 10 ילדים שנולדו בארה"ב השנה היה מקסיקני, ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון על תינוק מקסיקני כיוון ששנינו לא מדברים ספרדית".
חייל, רופא ופוליטיקאי טיילו ביערות של ארץ מרוחקת ונחטפו על ידי שבט של מקומיים. ראש השבט האכזר הודיע לשבויים שלו שהדרך היחידה בשבילם לצאת לחופשי היא לעבור את "מבחן הנחש" של בני עמו. כל אחד מהם צריך להחזיק למשך עשר דקות את הנחש הגדול והתוקפן ביותר שחי ביער. אם הוא יכיש אותם הארס שלו יהרוג אותם בתוך שניות, ואם הם יסרבו למבחן הוא ובני השבט שלו יאכלו אותם. בלית ברירה השלושה הסכימו להתמודד עם המבחן...
ראשון ניגש החייל וניסה להתגנב מאחורי הנחש התוקפן והמסוכן כדי לתפוס את ראשו במהירות ולהצמיד אותו לקרקע. אך הנחש היה מהיר ממנו, בתוך שבריר שנייה הוא הכיש את ידו של החייל, ואותו שבוי מת כעבור רגעים ספורים.
רועד מאימה, ניגש הרופא בזהירות אל הנחש וקירב את ידו באיטיות אל גופו הארוך כדי להרים ולהחזיק אותו. הגישה העדינה הזאת לא הרגיעה את הנחש התוקפן, שמיד הכיש את הרופא והרג אותו במקום.
אחרון נשאר הפוליטיקאי שפשוט צעק שנמאס לו מהשטויות האלו, קם ממקומו והרים את הנחש הענק על הכתפיים שלו. ראש השבט וכל אנשיו היו בהלם שהנחש לא רק אפשר לו לעשות זאת, אלא גם לא הכיש אותו או פגע בו כלל למשך 10 דקות מורטות עצבים.
אחרי שהפוליטיקאי שוחרר, הביט ראש השבט על הנחש ושאל: "למה לא הרגת את האיש האחרון?".
"אדיבות מקצועית", ענה הנחש.
שני חברים המתינו לאוטובוס בת"א ביום גשום, כשלפתע רכב עובר ומתיז עליהם מים מהשלולית, מרטיב אותם מכף רגל ועד ראש וממשיך הלאה בלי לבקש סליחה.
שניהם מקללים אותו ואחד מהם אומר: "בחיפה זה בחיים לא היה קורה!"
השני שואל: "למה? מה היה קורה בחיפה?"
"בחיפה הנהג היה עוצר, מתנצל בכל דרך אפשרית, לוקח אותך אליו הביתה, מייבש אותך, נותן לך בגדים יבשים וארוחה כיד המלך ועוד מתעקש על זה שתישן אצלו בלילה. בבוקר הוא היה נותן לך 500 שקל והיית חוזר הביתה".
השני נכנס להלם: "מה?! זה קרה לך?!"
"לא לי, לאשתי..."
אחרי שהוריקן רב עוצמה הכה בהאיטי, פוליטיקאי מארה"ב הגיע עם המשלחת הראשונית של כוחות החילוץ כדי להצטלם לצד המחלצים ולצבור יחסי ציבור חיוביים. כשהוא הגיע לכפר שנפגע מהסופה, הוא ראה שראש הכפר מתראיין לערוץ חדשות גדול ומיד הוא התערב בשיחה ושאל כיצד הוא יכול לעזור.
"יש לנו כרגע 2 צרכים דחופים" אמר ראש הכפר, "הראשון הוא שיש לנו פה בית חולים, אבל אין רופא".
ברגע שהוא שמע את זה הפוליטיקאי מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס, צעק ודרש מהאדם שאיתו הוא דיבר לשלוח סיוע, ואז הבטיח לראש הכפר שהוא סידר לו צוות רפואי מלא שיגיע מחר.
"ומה הבעיה השנייה שלכם?" שאל הפוליטיקאי.
"הבעיה השנייה," אמר ראש הכפר, "היא שנפלה האנטנה הסלולרית ואין קליטה בכל הכפר..."
בעיר קטנה היו 3 בתי כנסת - אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי ואחד רפורמי. בשלושתם היתה קיימת בעייה רצינית של חתולים המסתובבים במבנים. לפיכך, כל קהילה, בדרכה שלה, קיימה ישיבה כדי לדון בבעייה.
האורתודוקסים הגיעו למסקנה שזו גזירה משמיים שהחתולים יהיו בבית הכנסת, והם פשוט ייאלצו לחיות עם זה.
הקונסרבטיבים החליטו שעליהם לטפל בחתולים בסגנון הראוי של אחריות קהילתית ופעילות חברתית. הם לכדו את החתולים באופן בלתי-מזיק ושחררו אותם בפארק שבקצה העיירה, רק כדי להיווכח שבתוך שלושה ימים הופיעו כולם בחזרה בבית הכנסת.
בבית הכנסת הרפורמי נערכו מספר ישיבות ארוכות, ובהן ניתנה לכל החברים זכות להביע את דעתם. לבסוף הם החליטו לקבל את החתולים כחברים בקהילה. עכשיו הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור.
בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו.
"את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל."
אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"
מקור תמונה: דוד שיאישה יהודיה אומרת לאימא שלה: "אמא, אני מתגרשת ממשה! כל מה שהוא רוצה זה סקס! האיבר שלי כבר בגודל של מטבע חצי שקל, כשפעם הייתי בגודל של מטבע 5 אגורות!".
אמא שלה עונה לה: "את נשואה למולטי מיליונר, את גרה באחוזה עם 8 חדרי שינה, את נוהגת בפרארי, את מקבלת 10,000 שקל לבזבוזים כל שבוע, את יוצאת ל 6 חופשות במהלך השנה, ואת רוצה לזרוק את כל זה לפח בשביל 45 אגורות?!?!״
חנה ומוטי היו נשואים כבר שנים רבות והם הגיעו לשלב בחיים בו סקס כבר כמעט ונעלם משגרת החיים שלהם. לילה אחד מוטי הסתובב במיטה לכיוונה של אשתו ואמר: "יקירתי, יש לי רעיון... כדי להחזיר את האהבה לחיי הנישואין שלנו בכל פעם שאחד מאתנו ירצה להשתעשע ולהתענג מעט, כל מה שהוא יצטרך לומר זה ׳מכונת כביסה׳".
חנה הסכימה להצעה אבל נרדמה לאחר כמה דקות ומוטי נותר מתוסכל...
בלילה שלמחרת מוטי רכן לעבר אשתו ולחש בנעימות: "מכונת כביסה".
חנה הסירה מעלייה את בעלה ואמרה: "יש לי כאב ראש נורא". מוטי שידע להבין רמזים, הניח לה ונרדם.
לאחר מספר לילות שבהן מוטי קיבל בדיוק את אותה התשובה מאשתו, הוא החליט לנסות שוב את מזלו, שינס מותניו, רכן לעבר אשתו ולחש בטון מפתה: "מכונת כביסה", ושוב נתקל בסירוב מצדה של חנה.
לא חלפו כמה רגעים ולפתע גם אצל חנה התעורר החשק, והיא מיד הסתובבה לכיוון בעלה ואמרה: "מכונת כביסה".
מוטי התהפך לכיוונה והשיב: "מצטער יקירתי, זו הייתה רק חצי מכונה אז כבר עשיתי אותה ביד".
"אנחנו מקדישים את השנה הראשונה של הילדים שלנו כדי ללמד אותם ללכת ולדבר, ואת השנים שלאחר מכן כדי להגיד להם לשבת ולשתוק" - פיליס דילר
"השנה הייתה הפעם הראשונה שלא נסעתי לפיג'י בגלל הקורונה - בשנים שעברו זה היה בגלל שאני ענייה" - ברוק מילר
המנהלת חשבה שהנער החכם שעובד בסופר שלה זכאי לקידום
אדם נכנס לסופרמרקט, פנה למחלקת הירקות וביקש מן הנער שעבד שם לקבל חצי ראש חסה.
הנער הסביר לו כי לא ניתן למכור חצי ראש חסה, אך מכיוון שהאיש התעקש, הוא הלך לקופה הראשית כדי לדווח על כך למנהלת הסופרמרקט.
"יש פה איזה מפגר שמתעקש לקנות חצי ראש חסה..." אמר הנער למנהלת, כשלפתע הבחין שהאיש הלך בעקבותיו, ועומד חצי מטר מאחוריו.
מיד הוסיף הנער: "והאיש הנחמד שעומד מאחוריי הסכים ברוב טובו לקנות את החצי השני".
המנהלת חייכה, אישרה לנער למכור לאיש חצי ראש חסה, והוא הלך לדרכו.
בסוף היום קראה המנהלת לנער, שיבחה אותו על פיקחותו ועל התושייה שגילה, וסיפרה לו שהיא רואה בו מועמד לקידום משמעותי אם ימשיך כך.
"היכנס למשרדי מחר בבוקר לראיון, אני רוצה להכיר אותך קצת יותר לעומק." אמרה לו.
למחרת בבוקר מתייצב הנער במשרד והמנהלת מתחילה בראיון:
- "מאיפה אתה במקור?", שאלה.
- "מבאר שבע", ענה.
- "ולמה עזבת את באר שבע?"
- "כי יש שם רק זונות ושחקני כדורגל"
- "באמת?", אמרה המנהלת בכעס, "אני במקור מבאר שבע!"
- "מה את אומרת?!", ענה ומיד שאל במבוכה: "באיזו קבוצה שיחקת...?"
בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב.
ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו.
המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל."
"הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."
בחור אחד עורך קניות בסופרמרקט, עובר ליד גברת נחמדה והיא מנידה אליו ראש לשלום.
הבחור לא זוכר אותה, חוכך בראשו ואומר: "סליחה, נורא לא נעים לי, אבל אני לא זוכר מאיפה אנחנו מכירים".
עונה הגברת: "אני חושבת שאתה אבא של אחד הילדים שלי".
הבחור נכנס לשוק, מעביר את כל עשר השנים האחרונות מול העיניים ומנסה להיזכר, אבל הרי הוא לא בגד באשתו מאז הנישואים.
"או, אלוהים, את החשפנית ממסיבת הרווקים שלי? זו שזיינתי על שולחן הסנוקר כשכל החבר'ה מריעים מסביב והחברה שלך חובטת בי בתחת עם סלרי רטוב, נכון?"
"לא חושבת", היא עונה במבוכה, "בסך הכל ניסיתי להגיד שאני מורה של הבן שלך".
מנהל חנות בגדים סיים את הפסקת הצהריים שלו וחזר לעמדת הקופה של החנות, שם להפתעתו הרבה הוא ראה שאיש המכירות המוביל שלו עובד עם תחבושת ענקית על היד שלא הייתה שם בבוקר. לפני שהוא הספיק לשאול אותו מה קרה, איש המכירות פנה בהתלהבות אל המנהל ואמר שיש לו חדשות נהדרות. "בחיים לא תאמין, אני סוף סוף מכרתי את החליפה המכוערת שלא הצלחנו להעיף מהמלאי כל השנה!"
"אתה מתכוון לחליפה המזעזעת עם ציור הטווס והפסים בצבע ורוד וזהב?" שאל המנהל. "בדיוק!" ענה העובד הנלהב.
"זה מדהים" אמר המנהל, "הייתי בטוח שאנחנו בחיים לא נמכור את הזוועה הזאת, היא הייתה אחת מהחליפות הכי נוראיות שאי פעם ראיתי. רק תגיד לי רגע, למה היד שלך מכוסה בתחבושת הענקית הזאת?"
"אחרי שמכרתי את החליפה ללקוח כלב הנחייה שלו התחיל לנשוך אותי..."
לוח השנה של צ'אק נוריס קופץ אוטומטית מ-31 במרץ ל-2 באפריל - כי אף אחד לא יכול לעבוד עליו.
ניסוי המוח הכושל והחוקרת המבריקה
איש אחד התנדב לניסוי מדעי פורץ דרך שבמסגרתו מדען מפורסם עמד להשתיל תאי מוח מאישה בתוך ראש של גבר ולראות איך הם ישפיעו עליו. המדען ציפה את תאי המוח הנשי בקרום מיוחד, שיגרום להם להיצמד לתאי המוח הגברי ולהתאחד איתם.
הניתוח לביצוע ההשתלה עבר בהצלחה, ותאי המוח הנשיים הוחדר לתוך ראשו של הגבר. המדען ביצע סדרה של בדיקות על הגבר וצילומים מתקדמים של ראשו, אך לא נראה שתאי המוח הנשיים הצליחו להתאחד עם תאי מוח גבריים. עצבני ומתוסכל, המדען זנח את הניסוי שלו…
כמה חודשים לאחר מכן פנתה אל המדען חוקרת ששמעה על הניסוי הכושל ומצאה דרך לגרום לו לעבוד.
"אין שום סיכוי שאת הצלחת להשתיל תאי מוח מאישה בראש של גבר!" הוא אמר לה, "החישובים שלי היו מושלמים וזה פשוט בלתי אפשרי!"
"החישובים שלך היו מדוייקים" אמרה החוקרת, "אבל הייתה לך טעות גדולה, תאי המוח הגברי נמצאים הרבה יותר למטה בגוף…"
שבוע לאחר שברא את האדם, מחליט אלוהים שהגיע הזמן שיתרבו.
אומר אלוהים לאדם: "לך ותחבק את חווה".
אדם שואל את אלוהים: "מה זה לחבק?" אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לאחר מכן אומר לו אלוהים: "לך ונשק אותה".
שואל אדם: "מה זה לנשק?"
אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לבסוף אומר אלוהים: "לך עשה איתה אהבה".
גם הפעם אדם לא מבין ואלוהים מסביר לו.
אדם הולך אל מאחורי השיחים וכעבור כמה דקות חוזר ושואל: "אלוהים, מה זה כאב ראש?"
היה זה סתיו, והאינדיאנים בשמורה המרוחקת שאלו את הצ'יף החדש שלהם האם החורף עומד להיות קר או מתון?
הואיל והצ'יף האינדיאני גדל בחברה מודרנית ומעולם לא חונך על ברכי הסודות העתיקים, כשהביט בשמיים, לא יכול היה לומר מה עומד להיות מזג האוויר.
בכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, ענה לבני השבט כי החורף אכן עומד להיות קר, ושעל בני הכפר לאסוף עצים להסקה כדי להיות מוכנים.
בהיותו מנהיג מעשי ורציני, עלה במוחו רעיון. הוא הלך עד לתא הטלפון הקרוב, התקשר לשירות המטאורולוגי ושאל: "האם החורף הקרב עומד להיות קר?"
"נראה כאילו חורף זה אכן עומד להיות קר למדי," ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
לפיכך חזר הצ'יף אל אנשיו והורה להם לאסוף כמות גדולה יותר של עצים, כדי להיות מוכנים.
שבוע מאוחר יותר, התקשר הצ'יף אל השירות המטאורולוגי בשנית ושאל: "האם זה עומד להיות חורף קר מאוד?"
"כן, זה בהחלט עומד להיות חורף קר מאוד" ענה החזאי מהשירות המטאורולוגי.
הפעם הורה הצ'יף לאנשיו לאסוף כל פיסת עץ שיוכלו למצוא.
שבועיים מאוחר יותר, שוב התקשר הצ'יף לשירות המטאורולוגי: "האם אתם בטוחים לגמרי שהחורף עומד להיות קר מאוד?" שאל.
"ללא ספק!" השיב החזאי "זה עומד להיות אחד החורפים הקרים ביותר בהיסטוריה!"
"באמת?!" התפלא הצ'יף, "איך אתם יכולים להיות כל כך בטוחים?"
"כי האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים..."
מקור תמונה: Ranan Lurieללבנוני נוצרי, שביתו נהרס עקב הפצצה ישראלית, לא נותר דבר מתכולת ביתו למעט תמונה של ישו הנוצרי על הצלב. הוא פנה לראש ממשלת לבנון, הציג את התמונה ואמר: "כל שנשאר מביתי זו תמונת אדוננו!". נתן לו ראש הממשלה אלף דולר ואמר לו: "לך תבנה את ביתך".
שמע שכנו השיעי על המעשה וגם הוא הלך לראש ממשלת לבנון, כשהוא מציג את תמונתו של חסן נסראללה ואומר: "ביתי נהרס בהפצצה ורק תמונה זו של אדוננו נשארה". הוציא ראש הממשלה אלף דולר ונתן לו. שאל השיעי בתמיהה: "אבל למה לשכני נתת מאה אלף דולר ולי רק אלף?".
ענה לו ראש הממשלה: "נכון, שכנך הביא את תמונת אדונו כשהוא צלוב. אם אתה תביא את תמונת אדונך כשהוא צלוב, תקבל ממני מיליון דולר!"
בערב חורפי גשום וקר ישבו איציק ורבקה לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן מצאו את עצמם שכובים על ספת הסלון כשאור הטלוויזיה מאיר על שניהם. איציק הציע לרבקה ללכת לישון מפני שהשעה כבר הייתה מאוחרת, והיו לו כמה רעיונות בראש...
אחרי שהשניים נכנסו למיטה איציק ניגש בעדינות אל רבקה, ליטף את שערה, נשק לה ברכות, חיבק אותה והניח את ידו עליה. רבקה הסתובבה לאיציק ואמרה, "אני מצטערת מאמי, יש לי בדיקה אצל גניקולוג מחר בבוקר ואני לא רוצה לעשות הלילה שום דבר שקשור לאזור הזה".
מאוכזב, איציק הסתובב לצד שלו של המיטה ובהה בתקרה. לאחר מספר דקות רעיון חדש קפץ לראשו, והוא החל ללטף את רבקה בשנית ולחש בשקט באוזנה: "מאמי, נכון שיש לך מחר פגישה אצל הגניקולוג ובגלל זה את מודאגת לגבי מה שנעשה הלילה?". רבקה השיבה בחיוב ואיציק המשיך: "אבל אין לך מחר שום תור אצל רופא השיניים נכון?"
ארה"ב
שום דבר, אבל אתה הופך למפורסם, מבקשים שתכתוב ספר ואתה עושה מיליוני דולרים.
הבעיה היא שבינתיים הנשיא תובע אותך ומקבל את הכול.
אנגליה
ראש הממשלה עונה לך: "שאתה תלך להז****!".
צרפת
מיליוני אנשים תומכים בך וצועקים "לך תז****!" אל עבר הנשיא.
באותו הזמן נשיא צרפת כותב שירים המבטאים את כאבו.
יפן
ראש הממשלה אומר: "מצטער, אני לא נמשך אליך".
גרמניה
המשטרה מגיעה ואומרת "אנא ממך, אל תקלל את הנשיא".
שבדיה
עורכים הצבעה בה הציבור מצביע "כן", אם הוא מסכים שהנשיא ילך להז****, או "לא" אם לא.
אם ההצבעה תוכרע ברוב קולות של "כן", הנשיא ילך להז****. אם לא, הוא ילחץ לך את היד וינחם על הפסדך בבחירות.
טורקיה
הנשיא לוקח רובה ויורה בך.
הוא נכנס לכלא למשך 8 שנים או בורח ליוון ומקבל שם מקלט מדיני.
איטליה
אתה מקבל הצעת מחיר מהמאפיה כדי לבדוק עד כמה אתה רציני.
ערב הסעודית
אתה אומר "לך תז****!" למלך,
המלך חותך לך את הלשון.
ישראל
אתה אומר "לך תז****!" לראש הממשלה? מאוחר מדי, ידידי.
הוא כבר הקדים אותך ועשה את זה לכולנו.
אישה אחת השתתפה בשעשועון וענתה נכונה על כל השאלות, עד שהגיעה לשאלה האחרונה שתזכה אותה במיליון דולר. עם זאת, התוכנית נאלצה להסתיים מפאת חוסר זמן, והשאלה האחרונה תישאל רק בפרק הבא, שיצולם למחרת. מיד אחרי שכיבו את המצלמות, בעלה של האישה חמק לתוך אולפן הצילומים והביט בכרטיסייה של המנחה - שם הוא ראה מה השאלה האחרונה.
כשהם חזרו הביתה, הבעל מיד אמר לאשתו בלהט: "תקשיבי! השאלה שיישאלו אותך היא: 'מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?'. התשובה היא: 'ראש, לב ואיבר המין הזכרי'." בעלה של האישה המשיך להגיד כל הלילה, "ראש, לב ואיבר המין הזכרי", על מנת לסייע לאשתו לשנן את התשובה, אך כשהגיע רגע האמת והיא הייתה מול המנחה, לפתע היא שכחה אותה לחלוטין.
המנחה שאל: "מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?"
"אממ... הראש?" אמרה האישה בחשש.
"נכון מאוד, יש לך עוד 8 שניות!"
"ה... הלב!" אמרה האישה בהתלהבות.
"כן זה נכון, יש לך 5 שניות!"
"אוי... אוי לי... בעלי קדח לי את זה בראש כל הלילה והיום בבוקר זה היה לי ממש על קצה הלשון..."
"מספיק קרוב - זכית במיליון דולר!"
מאיר, אלמן יהודי בודד מפלורידה, הלך לו בשדרה לכיוון ביתו יום אחד וכשעבר ליד חנות לחיות מחמד, שמע קול צווחני ביידיש: "ווס מאכסט דו?" [מה שלומך?]. מאיר שפשף את עיניו ואת אזניו, ולא האמין. יידיש מושלמת. בעל החנות דחק בו: "בוא היכנס, חבר ובדוק את התוכי הזה..."
מאיר נכנס. התוכי האפריקאי זקף את ראשו ואמר: "ווס? קענסט שפרעכען אידיש? [מה? אתה יכול לדבר יידיש?]. בתוך דקות הניח מאיר חופן דולרים על הדלפק ולקח את התוכי לביתו. במשך כל הלילה דיבר עם התוכי ביידיש. הוא סיפר לתוכי על הרפתקאותיו בבואו לאמריקה. על כמה יפה הייתה אשתו המנוחה, שרה, כאשר הייתה כלה צעירה, על משפחתו, שנות עבודתו בעסקי ההלבשה ועל חיי הגמלאות בפלורידה. התוכי היה כולו אוזן. אחר כך התוכי סיפר לו על החיים בחנות החיות, כמה בודד היה בסופי שבוע, ולבסוף הלכו שניהם לישון.
למחרת בבוקר מאיר הניח תפילין והתפלל. התוכי דרש לדעת מה הוא עושה ומאיר הסביר. התוכי ביקש גם הוא להתפלל לבורא עולם, אז מאיר דאג לו לסט תפילין זעיר, בהזמנה מיוחדת. התוכי למד את כל התפילות, הזמירות והמזמורים, הוא אפילו החל ללהג מעט בעברית. מאיר בילה ימים ולילות מול התורה עם ידידו התוכי, ולימד אותו כמעט את כל ארון הספרים היהודי.
בוקר אחד, בראש השנה, קם מאיר ולבש את בגדי החג שלו. כשיצא מן הבית ביקש התוכי לבוא עמו. מאיר ניסה להסביר שבית הכנסת הוא לא מקום לתוכי, גם אם הוא יהודי כשר, אך התוכי התווכח, וכמו כל יהודי, הוא ידע להתווכח, עד שמאיר ויתר ונשא אותו לבית הכנסת על כתפו.
המון רב התגודד מול השניים, ומאיר נשאל שאלות רבות על-ידי כולם, כולל הרב והחזן. בהתחלה הם סרבו להרשות כניסה של ציפור טרפה לבניין במשך הימים הנוראים, אבל מאיר שכנע אותם להרשות בפעם הזאת בלבד, בהישבעו שהתוכי יהודי ואפילו מדבר יידיש ויודע להתפלל. כשהקהל שמע זאת הוא לא האמין. רבים היו מוכנים להתערב שאין סיכוי שהתוכי מדבר ביידיש או מתפלל. מאיר התערב עם כל אחד שהיה מוכן לשים את כספו על כך, והסכומים הצטברו לאלפי דולרים.
בשעת התפילה כל העיניים נישאו אל התוכי. אך התוכי ישב על כתפו של מאיר, לא התפלל ולא צייץ. מאיר התחיל לדאוג ואמר לו: "נו כבר!" אך כלום, התוכי לא הוציא הגה.
"נו כבר, אתה יכול! תתפלל... כולם מסתכלים עליך!" אך עדיין כלום.
תפילת ראשהשנה הסתיימה, ומאיר צעד הביתה בכעס עם התוכי, כשהוא חייב לחבריו בבית הכנסת ולרבי יותר מארבעת אלפים דולר. מספר רחובות מבית הכנסת התחיל התוכי לשיר שיר ישן ביידיש, שמח ומאושר. מאיר עצר. "למה?! השגתי לך תפילין שנעשו במיוחד עבורך, לימדתי אותך את תפילות הבוקר, לימדתי אותך לקרוא בעברית, לימדתי אותך תורה, הלכה, גמרא, אתה התחננת בפניי להביא אותך לבית הכנסת לראש השנה! למה?! למה עשית לי את זה?"
"מאיר, אל תהיה שמוק", השיב התוכי, "אתה יודע איזה יחס הימורים נקבל ביום כיפור?"
במסיבה שנערכה לכבודו של הצאר הרוסי ניקולאי בבריטניה ניסה הצאר להקניט את ראש ממשלת בריטניה בנימין די'זראלי שהיה ממוצא יהודי ואמר לו:
"אתה יודע, מר ד'יזראלי, שמעתי שיפן היא ארץ מרתקת ביותר ומופלאה ביותר; זוהי הארץ היחידה בעולם שאין בה לא חזירים ולא יהודים."
ענה לו ד'יזראלי: "אם תיסע לשם פעם תודיע לי ואבוא איתך, ואז תהיה להם דוגמא משני הסוגים."
אפרים ואפרת עמדו לחגוג את יום הנישואים ה-40 שלהם, ואחרי כמה וכמה מתנות כושלות שהוא העניק לאשתו, אפרים החליט פשוט לשאול אותה מה היא רוצה.
"כל שנה אני קונה לך מתנה אחרת וכל שנה את מתעצבנת עלי, אז אולי פשוט תגידי לי מה את רוצה?" הוא אמר.
"אפרים זה לא הולך ככה, אחרי כל כך הרבה שנים אתה אמור לדעת מה אני רוצה" היא ענתה.
"אבל אין לי מושג מה לקנות... אולי לפחות תתני לי כיוון כללי או איזה רמז קטן?" התחנן הבעל.
אפרת חשבה וחשבה וחשבה, ולבסוף אמרה לבעלה: "השנה אני רוצה שתקנה לי משהו מלכותי עם יהלומים!"
לאחר שבוע אפרים חזר הביתה עם קופסה קטנה ומלבנית מעוטרת בסרט ונתן אותה לאשתו בגאווה. אפרת הנרגשת החלה לפתוח את המתנה שלה בזמן שמחשבות על שרשרת יהלומים מלכותית או צמיד מהודר ממלאות את ראשה.
"אידיוט!" היא צעקה ברגע שהיא סיימה, "מה זאת המתנה העלובה הזאת?!"
"זה בדיוק מה שרצית!" התגונן אפרים, "זה מלכותי ויש בזה יהלומים, אז למה את קוראת לי אידיוט?!"
"כי רק אידיוט יקנה לאשתו חפיסת קלפים ליום הנישואים שלה!"
עבור לבא-במייל
