הפרדוקס הצרפתי והמרדף אחר האמת
כל המחשבה שנוגעת לכך ששתיית יין אדום עשויה להועיל לבריאות הגיעה מרעיון שהפך לפופולרי בשנות ה-90', על פיו יין אדום הוא התשובה לשאלה מדוע העם הצרפתי חולה פחות במחלות לב למרות השומן הרב שמצוי במנות של המטבח המקומי. מאחר שהאדם הצרפתי שותה כ-48 ליטר יין אדום בממוצע בשנה, החוקרים הקדישו זמן ומאמצים רבים לבדיקת נושא זה מהכיוון של היין האדום, אך כאמור, התגלה שהתשובה כנראה לא באמת מצויה במשקה. למעשה, גם האיטלקים לדוגמה מרבים בשתיית יין, אך אצלם לא נראתה אותה תופעה.
פרט ליין גם גבינות שמנות נתפסו כגורם בריא בתזונתם של הצרפתים. בשנת 2009 פרסם הנטורופת פרנק קופר ספר שנקרא "הכולסטרול והפרדוקס הצרפתי", ובו סבר כי דווקא צריכת גבינות שמנות באופן יומיומי היא זו שתורמת למניעת מחלות לב בקרב העם. הצרפתי צורכים כ-26 ק"ג גבינה לנפש בשנה, בעוד שהממוצע באירופה ובארצות הברית לצורך הדוגמה עומד על כ-17 ק"ג בלבד. התפיסה הזו אומצה על ידי רבים שעוסקים ברפואה אלטרנטיבית, וגם בנושא זה ישנם מחקרים שמראים כי צריכת גבינות שמנות מקושרת לרמות כולסטרול נמוכות, אולם יתכן שיתגלה כי גם כאן ישנה סתירה בין הממצאים. כך או כך, עדיין לא נמצאה תשובה מוחלטת לפרדוקס הצרפתי, אך מה שבטוח זה ששתיית יין היא לא הפתרון.
הבעיה – מחקרים שנעשו בצורה פגומה
לאורך השנים מחקרים רבים הראו שמי ששותה יין בצורה מתונה זוכה בסיכון מופחת לסבול ממחלות לב ומחלות כרוניות אחרות. הסיבה לכך שיין נתפס כמשקה אלכוהולי בריא היא מכיוון שבקליפת הענבים מהן מייצרים אותו מצויים פלבנואידים נוגדי חמצון, והפוליפנולים שבו ידועים כמדכאים את ייצור האנדותלין (שרשרת קצרה של חומצות אמינו) שמעלה את לחץ הדם. גם הכוהל עצמו שביין אמור לגרום לעלייה ברמת הכולסטרול הטוב שבדם ולהקטין את צמיגות הפלזמה (נוזל המהווה כ-55% מנפח הדם), וכל ההשפעות האלה אמורות למנוע סרטן, סוכרת, אלצהיימר ומחלות לב וכלי דם.
עם זאת, כיום התגלתה בעיה גדולה במחקרים האלה והיא שהם התרכזו בבחינת אנשים מבוגרים בחצי השני לחייהם, ולא בחנו לעומק אנשים צעירים ששתו כך לאורך חיים שלמים. החוקרים השוו את האנשים שנחשבו כצורכי יין מתונים לאנשים אחרים שלא שותים ושחלקם נהגו לשתות בעבר אך הפסיקו בגיל מבוגר, וזאת לעיתים מכיוון שכבר חלו במחלות כרוניות שהצריכו מהם לעשות זאת. בהשוואה זה גורם לאלו שהמשיכו לשתות להיראות כבריאים יותר.
מה התגלה בסקירת המחקרים האחרונה?
כשהחוקרים הצליבו את הנתונים שעלו מ-107 מחקרים שנערכו בנושא, נראה על פניו כי אלו ששתו בצורה מתונה (בין כוס יין בשבוע לבין 2 כוסות יין ביום) היו בעלי סיכון מופחת ב-14% למות בטרם עת, אך המצב השתנה כשהחוקרים העמיקו בנתונים והבינו שהיו רק קומץ מחקרים "באיכות גבוהה" שכללו גם נחקרים צעירים בני פחות מ-55, בהם שתייה מתונה של יין לא קושרה כלל לאריכות ימים.
למעשה, כל המחקרים שקישרו בין שתיית יין מתונה לבין אריכות ימים היו כאלה שבהם נחקרו אנשים מבוגרים ושבהם לא התחשבו בהרגלי השתייה של הנחקרים בשלבים מוקדמים יותר בחייהם. באופן כללי – רק אם מסתכלים על המחקרים הפגומים ניתן לראות קשר בין שתיית יין מדי יום לבין אריכות ימים.
אז האם בריא לשתות יין אדום?
מחקרים שנעשו בצורה פגומה "הוכיחו" לנו שיין אדום בריא בצריכה מתונה, אך סקירה עדכנית הראתה שזו כלל לא האמת, ושלמעשה היתרונות בטווח הארוך לשתיית יין אדום הם קטנים יותר או מבוטלים לחלוטין. הנטייה שלנו להאמין במחקרים האלה הגיעה בעיקרה מהפרדוקס הצרפתי, אך בהתאם לממצאים העדכניים, זו הייתה שגיאה לוגית שגרמה לכולנו להאמין ששתייה מתונה של אלכוהול יכולה לסייע לבריאות. החוקרים ממליצים כעת להימנע כליל משתיית אלכוהול למען שמירה על כלי הדם והלב, מאחר שלא התגלו שום יתרונות אמיתיים ליין האדום בטווח הארוך, אפילו בצריכה מתונה.
נגישות
.png)
.png)
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: