סביר להניח שלא פעם העפתם מבט על רשימת הרכיבים של מוצרי מזון שונים שאתם אוכלים, ונתקלתם בשמות ובחומרים שלא שמעתם עליהם מעולם. משום שכל מי שדואג לבריאותו רוצה לדעת מה בדיוק הוא מכניס לגוף שלו, החלטנו לעזור לכם להתמודד עם המצב הזה. אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ו"לערוך היכרות" עם 7 חומרים שאולי אתם אוכלים וכלל לא ידעתם מה הם. חלקם עלולים להזיק לגופכם אם לא תקפידו על תזונה מאוזנת, בעוד אחרים דווקא מועילים לבריאות. אחרי שתלמדו את המידע הזה תבינו הרבה יותר טוב מה אתם אוכלים!
1. חומצה אסקורבית או אסקורבט מינרלי
זהו למעשה שמו השני של רכיב שאתם מכירים היטב, ויטמין C. אם רוצים לדייק יותר, זוהי הגרסה החומצית של ויטמין C שמצויה בתוספי תזונה ויש לא מעט אנשים שמערכת העיכול שלהם רגישה אליה. ישנה גם גרסה לא חומצית של הוויטמין שמכונה אסקורבט מינרלי, כשבמקרים מסוימים היא לא מומלצת לסובלים מלחץ דם גבוה משום שהיא עלולה להעלות את רמות הנתרן בגופם. על חשיבותו של ויטמין C אין צורך להרחיב, אך אם אתם רוצים תזכורת לתפקידו ולמקורותיו המומלצים לצד סקירה של כלל הוויטמינים הנחוצים לגופנו, לחצו כאן.
למעט מקרים שבהם חומצה אסקורבית או אסקורבט מינרלי נצרכים בכמויות גדולות (למשל תוספי תזונה), אין לכם סיבה מיוחדת לדאגה אם אתם רואים את הרכיבים האלו על אריזות המזון שלכם. אך כאמור, כאשר נצרכת כמות גדולה, הדבר עלול לעורר רגישות במערכת העיכול או להעלות את לחץ הדם. אם אתם נוטלים תוספי ויטמין C, רצוי שתשאלו את הרופא שלכם על הנושא כדי לראות האם יש צורך בחיפוש חלופות.
2. חומרים מונעי התגיישות
רכיב זה הוא תוסף בתעשיית המזון המשמש למניעת היווצרות גושים במוצרים כמו אבקת מרק, סוכר וממתיקים נוספים, אבקות לאפייה, תערובות יבשות להכנת מאפים שונים ועוד. ישנם סוגים רבים של חומרים מונעי התגיישות שמסומנים באמצעות מספרי E בתחום שבין 500 - 599. חלק מהחומרים האלו הם אורגניים בעוד אחרים הם סינטטיים, חלקם מינרלים כמו קאוליניט (E559) או טלק (E553b) ויש גם כמה שמכילים נתרן ואינם מומלצים לנמנעים ממלח, כמו למשל נתרן אלומינו-סיליקט (E554).
למרות שבעבר רכיבי מזון עם קידומת E סבלו ממוניטין גרוע מאוד, חומרים מונעי התגיישות אינם מזיקים לבריאות במינונים הנמוכים שתמצאו ברוב המוצרים. יחד עם זאת, צריכה מוגזמת של מזונות מעובדים המכילים חומרים מונעי התגיישות מזיקה לגוף בדרכים רבות, גם אם הם עצמם לא גורמים לנזק משמעותי. יש גם מחקרים וחוקרים אשר טוענים שהחומרים האלו מזיקים לגוף בדרכים עקיפות, כמו למשל שהם פוגעים בתכולת הוויטמין C שמוסף למאכלים מסוימים.
3. אשלגן כלורי
בנוסף לשימושו בתעשיית המזון, לאשלגן הכלורי יש את התפקידים הנוספים המפחידים ביותר ברשימה הזו. בין היתר הוא משמש כדשן כימי, כתרופה לטיפול בהיפוקלמיה וכן רכיב בזריקות קטלניות של הוצאות להורג בכמה מדינות בארצות הברית. אך אין סיבה לפאניקה, מדובר בחומר בטוח למאכל שבמקרים מסוימים הוא אפילו מומלץ לצריכה. למשל, מלח דל נתרן מכיל כמות גבוהה של אשלגן כלורי והוא מומלץ לצריכה לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה.
למעט מקרים שבהם אנשים סובלים מעודף חריג של אשלגן בגוף, אין סיכונים מיוחדים שקושרו בצורה משמעותית לצריכת אשלגן כלורי. למעשה מחקר משנת 2016 שנערך בשיתוף פעולה גרמני-הולנדי אף קבע שזהו חומר שיכול לשמש כתחליף בריא יותר למלח הנפוץ, נתרן כלורי. רוב תופעות הלוואי שמקושרות לאשלגן כלורי מופיעות בעקבות שימוש תרופתי או נטילת תוספים של החומר - ולא לאחר צריכתו במינון נמוך דרך מוצרי מזון שונים. הן כוללות בין השאר בחילות, הקאות, עקצוצים בידיים וקלקולי קיבה.
4. חומצה אצטית
מאחורי השם הזה מסתתרת תרכובת אורגנית קטנה בעלת חשיבות רבה בביולוגיה ושימושים רבים לאדם, בין השאר בתעשיית המזון. אחד מהמצרכים הכי נפוצים שמכילים אותה הוא חומץ, כשהיא למעשה הרכיב העיקרי שנותן לו את הטעם והריח המוכרים שלו. על פי התקן הישראלי מותר להשתמש בה בתעשיית המזון בריכוז של עד 10%, והיא מצויה בכמויות וריכוזים שונים במגוון רחב מאוד של מוצרי מזון.
כל עוד ריכוז החומצה האצטית במוצר לא עולה על 6%, אין סיבה מיוחדת לדאגה. יחד עם זאת יש לזכור שני דברים חשובים: מפעם לפעם מופיעים על המדפים מוצרים עם שמות כמו "חומץ סינטטי" שהם בעלי ריכוז גבוה מאוד של חומצה אצטית. מוצרים שכאלה עלולים לגרום לכוויות ואינם בטוחים לצריכה או אפילו לשימוש חיצוני על הגוף. בנוסף, צריכת חומץ מוגזמת עלולה לגרום לגירוי בגרון או לפגוע בשכבת ההגנה של השיניים. אם לא מדובר בחומץ אלא במוצר מזון אחר לחלוטין, כמעט ואין שום סכנה לשימוש כתוצאה מהכמות הקטנה של החומצה האצטית שהוא מכיל.
5. דו תחמוצת-גופרית
למרות שלא משתמשים בה בזריקות קטלניות, דו תחמוצת הגופרית שמופיעה על אריזות מזון גם כחומר משמר E220, היא אחד מהחומרים הכי בעייתיים ברשימה הזאת. בצורתה הטבעית היא גז רעיל בעל ריח חזק שנחשב לאחד ממזהמי האוויר הנפוצים והקשים ביותר. במזווה שלכם תמצאו את החומר הזה בעיקר במוצרים שמכילים פירות יבשים וכמובן שגם בפירות יבשים בצורתם הפשוטה. נעשה בו גם שימוש לשימור יינות, כשבארצות האיחוד האירופי ריכוזו מוגבל ל-160 מ"ג לליטר ביינות אדומים ו-210 מ"ג לליטר ביינות לבנים או ביין רוזה. את הסיבה להגבלה הזו אתם אולי יכולים לנחש לאור העובדה שהוא חומר הקשור לזיהום אוויר…
חומר זה מסוכן לאנשים החולים באסתמה או סובלים מהפרעות אחרות הקשורות למערכת הנשימה, אפילו בתוך גבולות הצריכה המומלצת על ידי ארגוני בריאות שונים. בעבר גם קושרו אל החומר הזה טענות שונות אודות היותו מסרטן, ויש בהן אמת רבה שטרם הוכחה מחקרית, אך הוא לא בהכרח גורם לנזק שכזה אם צורכים אותו בכמויות קטנות. למרות זאת, זהו בהחלט לא חומר שאתם רוצים לראות ברשימת הרכיבים של המזונות שאתם אוכלים, ואם אתם נוהגים לאכול הרבה פירות יבשים, עדיף לרכוש מוצרים אורגניים כדי להימנע מצריכת כמות רבה מדי של דו תחמוצת-גופרית.
6. שמן כותנה או זרעי כותנה
שמן שמופק מזרעי צמח הכותנה לא נפוץ במידה רבה על מדפי החנויות בארץ, אך הוא מצוי בלא מעט מוצרי מזון. תמצאו אותו ברטבים, דגנים, חטיפי צ'יפס, עוגיות, פיצוחים ועוד מגוון רחב של מזונות מעובדים. רשתות מזון מהיר שונות בעולם גם עושות בו שימוש לטיגון עמוק, מפני שהוא פחות יקר משמנים צמחיים אחרים ומקובל לחשוב שהוא משפר את טעם המזון המטוגן. לשמן זרעי הכותנה יש יתרונות מסוימים לגוף, אך תכולת השומן הרווי שבו הופכת אותו לבחירה לא בריאה בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים.
בעיה נוספת שיש להכיר ביחס לשמן כותנה היא גוסיפול (Gossypol). זהו חומר רעיל שמצוי באופן טבעי בצמח הכותנה ונועד להגן עליו ממזיקים שונים. תהליך הזיקוק של השמן מסיר ממנו את הגוסיפול, אך אם מדובר בשמן מאיכות ירודה או אם צורכים מינון גבוה של שמן זרעי כותנה, לפעמים מכניסים לגוף כמות שעלולה לגרום לנזק. תופעות הלוואי של גוסיפול כוללות נזק לכבד, פגיעה במערכת הרבייה אצל גברים ונשים, חולשה, פגיעה במערכת הנשימה ועוד. אם אתם עושים שימוש במוצרי שמן כותנה טבעיים ולא צורכים אותו כרכיב במזונות תעשייתיים, הקפידו לרכוש מוצר אורגני, זאת משום שצמח הכותנה עצמו לא מגודל לצרכי מאכל, לכן פעמים רבות הוא חשוף לכמויות גבוהות של חומרי הדברה שצריכתם עלולה לפגוע בבריאותכם.
7. גואר גאם
חומר זה הוא אבקה המיוצרת מטחינה של צמח הגואר ומקורה ברוב המקרים הוא מהודו. אתם תראו אותה על אריזות מוצרי מזון תחת השם הזה או בעזרת הסימון E412. בצורתו הטבעית החומר הוא אבקה לבנה שנעשה בה שימוש כחומר מתחלב, מייצב ומעבה. הגואר גאם נחשב להרבה יותר יעיל וחסכוני ממוצרים שממלאים תפקיד דומה כמו למשל קורנפלור, לכן תמצאו אותו במרקים מוכנים, מאפים תעשייתיים, מוצרי חלב, רטבים, מזונות קפואים ועוד.
אם אתם צורכים הרבה מאכלים עם גואר גאם או תוספי תזונה שונים אשר מכילים את האבקה הזו, כדאי שתכירו את השפעותיו החיוביות והשליליות. מהצד החיובי, צריכת גואר גאם קושרה לירידה ברמת הכולסטרול בדם, למשל כחלק מסקירת המחקרים הזו משנת 1999, וזאת ככל הנראה בשל ריכוז הסיבים התזונתיים המסיסים הגבוה באבקה. מהצד הפחות חיובי, תכולת הסיבים הזו גם הופכת את האבקה לחומר משלשל, ולכן אם יש לכם נטייה לבעיה שכזו או שהתפריט שלכם עשיר בסיבים באופן כללי, גואר גאם עלול לגרום לסיבוכים לא רצויים. עוד אזהרה שכדאי להכיר היא שיש מחקרים וחוקרים אשר טוענים שהשימוש בגואר גאם וחומרים מתחלבים דומים עלול לפגוע בבריאות חיידקי המעי.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: