משבר הקורונה השפיע לא רק על עולם הבריאות, אלא גם על תחומים אחרים כמו כלכלה וחינוך. למעשה, אנחנו מניחים שאין צורך לספר להורים שביניכם מה קורה עכשיו עם בתי הספר, או יותר נכון – עם הלמידה מרחוק שנועדה לעזור לילדים לעבור את שנת הלימודים כראוי. למרות שמטרת השיטה החדשה הזו היא חיובית, עולות תהיות רבות אודותיה, למשל, כיצד היא משפיעה על הילדים שלנו בטווח הקצר והארוך? מה שנות הלימוד המוזרות – זו שנגמרה לפני מספר חודשים והאחרת שהתחילה לא מכבר – עושות להם? ומה יעלה בגורלם של כל אותם תלמידים שאין ביכולתם ללמוד דרך המחשב? היום נענה על השאלות האלו ונציג בפניכם את ההשלכות המסתמנות שיהיו על הילדים שלנו בתחום החינוך, בעקבות "השנה האבודה" שחווינו בשל הקורונה. כולן מגובות בנתונים ודברי מומחים מארצות הברית – אך אתם תראו שהן גם רלוונטיות למתרחש בישראל.
פיגור אדיר בחומר הלימודי
מומחים מסכימים שגם בלי קשר למשבר הקורונה, רוב הילדים היו סובלים מפער בחומר הלימודי, אך השאלה שעולה כיום היא כמה הוא גדל בעקבות המצב הנוכחי? מנתונים אודות מערכת החינוך האמריקאית, עולה כי תלמידים שלמדו מרחוק ביעילות וקיבלו הנחיות ברורות מהמורים שלהם – יפסידו "רק" כ-4 חודשי לימוד אם הם יחזרו לכיתה בינואר 2021. כאלו שקבלו שיעורים מרוחקים פחות יעילים יפסידו כ-11 חודשי לימוד, וילדים שכלל לא השתתפו בלמידה מרחוק – יסבלו מפער של כ-14 חודשים. כפי שאפשר להבין בקלות – בין אם מדובר בתלמיד שזכה לשיעורים טובים בזום ובין אם הוא בכלל לא היה מחובר ללמידה מרחוק, הוא פתח פער גדול בלימודים.
בריאן פרקינס, פרופסור למנהיגות בחינוך ומנהל האקדמיה למנהלי קיץ במכללת המורים באוניברסיטת קולומביה, מדגיש כי הנתונים הללו לא מובאים כביקורת על הילדים, הוריהם או מוריהם. הרי ברור לכולם שכל אלו מתאמצים לעשות את המיטב כדי למצות את התקופה הזו ולהתגבר על הפער המדובר. הנתונים הללו פשוט נועדו להוות עבורנו מעין "קריאת השכמה" לכך שהגיע הזמן להתמודד עם המציאות, קשה ככל שתהא.
אי שוויון יהפוך לבעיה גדולה מתמיד
מומחים מתחום הבריאות והחינוך נוטים להאמין כי רוב הבעיות האקוטיות שעימן מתמודדים ילדים, משפחות ומורים בעקבות משבר הקורונה – תמיד היו שם, ושהן פשוט מועצמות כעת, נוכח המצב החדש והמאתגר. "הפערים שתמיד היו קיימים הולכים לגדול", כך מסבירה נרמין דשוש, פרופסורית לחינוך לגיל הרך באוניברסיטת בוסטון.
תלמידים שמגיעים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני הם בעלי סיכוי גבוה יותר להסתדר בשנת הלימודים הנוכחית, שמבוססת על למידה מרחוק. כאלו שמגיעים ממשפחות עם הכנסה נמוכה הם בעלי סיכוי גבוה לסבול מחסר של כלים בסיסיים שדרושים כדי להתקדם בלימודים, כגון אינטרנט במהירות מספיק גבוהה. בשל כך, מומחים רבים חוזים כי בקרוב, תלמידים רבים פשוט יפרשו מלימודיהם בבתי הספר התיכוניים. בשכבות אמידות יותר המצב שונה לחלוטין, כאשר הורים עשירים יוכלו לעזור לילדיהם ולשלוח אותם לבתי ספר פרטיים, חוגים או לכל פעילות שתסייע בצמצום הפער הלימודי. בשל כך, "אנחנו הולכים לראות פער גדול יותר בין אלו שיש להם לבין אלו שאין להם", מסביר פרקינס.
צורך בהבנת מצבם האמיתי של הילדים
כל המומחים שהתראיינו בנושא הדגישו כמה חשוב שנעריך את השפעתו האמיתית של משבר הקורונה על כל אחד מבני הדור הצעיר, זאת כדי שנדע כיצד לעזור ולספק לו את מה שהוא צריך. פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוזוולט שבאילינוי, סטיבן מאיירס, מסביר כי ילדים שמגיעים ממשפחות בריאות ועם ביטחון כלכלי, שיכולים לקבל חינוך איכותי באופן קבוע – עלולים לחוות מתח רגשי לטווח הקצר. אך המצב הזה לא נכון לגבי כל האוכלוסייה, שכן ישנם גם ילדים להורים שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות המשבר, ובאופן כללי מגיעים ממצב כלכלי רעוע ומבתים לא יציבים. בל נשכח את כל אותם תלמידים שסבלו מבעיות מנטליות בטרם הקורונה, או לחלופין חיים לצד קרוב משפחה חולה או שמגיב באופן שלילי במיוחד לנגיף. ילדים שכאלו הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח בעיות כמו דיכאון או לסבול מאותן בעיות מנטליות שכבר טבועות בהם.
כל זה מתחבר למה שכתבנו מעלה – שהילדים יפתחו פער מסוים בלימודים, שגודלו תלוי ברקע שממנו הם מגיעים. ישנן דרכים לעזור להם להשלים את החסר הזה, אך לפני שאנחנו משתמשים בהן – עלינו בכלל להבין באיזה מצב כל אחד מהם נמצא. השאלה אותה מעלה פרקינס היא האם אנחנו מוכנים להשקיע במורים שיעשו זאת? הוא גם מסביר שמעט אחרי שהתלמידים יחזרו לספסל הלימודים, המורים יאלצו להתמודד עם 20 תלמידים שמפריעים, במקום עם 2 בלבד, כפי שהיה מקובל בעבר. הוא מעלה חשש לפיו מורים לא יקבלו את הזמן והתמיכה שנחוצים כדי להתאמן על התמודדות עם מצב חדש שכזה, ושגם הורים ומומחים שונים כגון יועצים יצטרכו להתערב. "רמת הפיקוח והעזרה שבני הדור יצטרכו, ידרשו שירותים שהם מעבר לאלו שכבר קיימים", כך לדבריו.
האתגר החדש שלנו: איך נגרום לילדים לאהוב ללמוד שוב?
נכון שגם בשגרה תלמידים רבים כנראה לא ממש אוהבים ללמוד, אך בתי הספר הווירטואליים של ימי הקורונה רק החמירו את המצב הזה. ילדים שמנסים לשרוד בשיעורים מול המסך סובלים מתשישות זום, ו-⅔ מהמורים טוענים שהתלמידים שלהם פחות מעורבים בלמידה שנעשית בשיטה זו. לדעתה של דשוש, המצב הזה הולך להזיק למערכת היחסים של הילדים עם למידה, וגם כשהילדים יחזרו לכיתות בזמן המגפה או מיד עם תומה, הם לא יזכו לחוויית הלמידה אליה התרגלו בטרם המשבר, בהתחשב בכל ההנחיות החדשות שקוראות לשמור על ריחוק חברתי.
מכאן שמגפת הקורונה לא רק הובילה לפיגור בחומר הלימודי, אלא גם פגעה באהבה שיש לילדים רבים ללמידה – גם בקרב אלו שנראה שהסתדרו נהדר עם שיעורי הזום. יתרה מכך, גם אלו שישבו והקשיבו בכיתה הווירטואלית, ואף הכינו את כל שיעורי הבית והעבודות שניתנו להם בימי הקורונה – לא באמת למדו משהו חדש, כך טוענת דשוש. חידוש האהבה והתשוקה האלו ללמידה לא חשוב רק כי אנחנו רוצים שילדינו ייהנו ביום הלימודים שלהם ויסיימו אותו עם חיוך, אלא גם כי תחושה חיובית שכזו מקושרת להצלחה. דשוש אומרת שעלינו להתמקד בדברים שאנחנו יודעים שיש להם השפעות ארוכות טווח על הילדים, וממליצה להקריא להם ספר ולוודא שהם לומדים דברים שבאמת מעניינים אותם.
כמה מילות סיכום
כפי שזה נראה כעת, משבר הקורונה נותן את אותותיו לא רק בתחום הבריאות, אלא גם בכלכלה ובחינוך. בכל הקשור להשכלה של הילדים שלנו, נראה כי הימים האלו רק עתידים להעצים את מה שהיה קורה בכל מקרה – פיגור בחומר הלימודי, הגדלת פערים שיש בין מעמדות וצורך בהבנת מצבם האמיתי של הילדים שלנו ובהגברת אהבתם לבית הספר. כולנו תקווה שמערכת החינוך תצליח לגבש אסטרטגיות שיפתרו את הבעיות הללו, או לפחות ימזערו את חומרתן – ושנזקי התקופה הזו לא יהדהדו לטווח הארוך.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: