נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
חשבו רגע על התרחיש הבא: אתם מטיילים ברחובות השכונה שלכם ונתקלים בילד מוזנח שעומד לצד אב ששוכב שיכור על המדרכה או בסמוך לאם שיושבת בפינת רחוב ומקבצת נדבות. רוב האנשים היו עוצרים כדי לדבר עם הילד הקטן הזה, או אפילו ניגשים לעזור ופונים לגורמים המתאימים כדי שהילד לא יישאר במצב הנורא הזה לבדו. גם אם התרחיש הזה לא מתקיים מול עיניכם כל הזמן, למרבה הצער הוא מתרחש מדי יום בכל רחבי הארץ, ומשפיע על אלפי ילדים בסיכון שאין מי שדואג לצרכיהם, וחלקם אף נזקק לעזרה מידית.
עבור הילדים האלו העזרה מתחילה כאשר בהסכמת הוריהם או בצו בית משפט מוציאים אותם מבתיהם ונמצאת להם משפחת אומנה שקולטת אותם ומעניקה להם מקום בטוח, מוגן ומחבק וסיכוי לעתיד טוב יותר. במצב שבישראל, קיים מחסור גדול במספר משפחות האומנה האלו ביחס למספר הילדים הזקוקים להן, ובהעדרן הם נאלצים להמתין זמן רב עד שתמצא להם משפחה מתאימה או שיישלחו למוסדות ציבוריים.
על כוחן האדיר של משפחות האומנה האלו ניתן ללמוד מסיפורו של ניב (שם בדוי), שהגיע למשפחת האומנה שלו בגיל שנתיים עם מבט מבוהל וחוסר רצון לתקשר עם הסביבה. בחייו הקצרים הוא עבר אין סוף טלטלות; ניב נולד עם בעיה בריאותית והוריו, שלא יכלו לדאוג לצרכיו בעקבות התמכרותם לסמים, הותירו אותו פעמים רבות במעון, והגננת שלו היא זו שטיפלה בו. מי שאסף את ניב והביא אותו לרשויות הרווחה היא סבתו, שמצאה אותו משוטט לבדו ברחוב ולא יכלה לטפל בו בעצמה.
מספר שבועות לאחר הגעתו למשפחה האומנת שקיבלה אותו, ניב החל להיפתח, להשתובב ולהתגלגל מצחוק, מוקף ב-3 אחים ואחיות שאליהם לא היה לו קשר ביולוגי, אך מבלי שניתן היה להתכחש לקרבה שלהם אליו. "למרות שאני אימא כבר 22 שנה ומגדלת 3 ילדים משלי", אומרת רונית (שם בדוי), אם משפחת האומנה של ניב, "הילד הזה לימד אותי לחבק ולאהוב ללא גבול. היה ברור לי שהוא זקוק להגנה שלי. אמרתי לבעלי לפני שפנינו לאומנה שאני מרגישה כאישה שבורכה בזוגיות ובמשפחה טובה, בריאה ושמחה, ושאני רוצה לחלוק את זה. בהתחלה בעלי חשש, אבל היום הוא מברך על כל רגע שניב נמצא בחיינו. הוא נותן לנו לא פחות ממה שאנחנו נותנים לו. זה כאילו שעוד חדר נפתח לנו בלב".
מי שאחראי על שרות האומנה באזור ירושלים והדרום, ומופקד על גיוס, הכשרה וליווי של משפחות אומנה בכל שלבי התהליך, הינו מכון סאמיט (ע"ר) שפועל בפיקוח משרד הרווחה ובתיאום עם הרשויות המקומיות. בשיחות שאנשי המכון קיימו עם משפחות ששקלו לפנות לאומנה התברר שרבים חששו להציע את עצמם לתפקיד, מתוך פחד מהתמודדות רגשית עם התהליך, עם שלבי המיונים ועם תהליך הפרידה האפשרי מהילד. הפרידה הזאת יכולה להתרחש עם הגעתו של הילד לגיל 18, אך במקרים רבים מאוד הילדים בוחרים להישאר עם משפחות האומנה שלהם, או אם אכן התקיים תהליך שיקום עם הוריו ויש להם את המסוגלות לקבל אותו חזרה ולהעניק לו טיפול ראוי, וכל זאת בהתאם להחלטת בית משפט.
אף שהחשש מובן, כל משפחות האומנה זוכות לרשת תמיכה מלאה שכוללת הכשרה אישית וקבוצתית להתמודדות עם רגעי הקליטה או רגעי המשבר, גיבוי כלכלי וסיוע פרטני לצרכי הילד דרך טיפולים פסיכולוגיים, עזרה בלימודים, חונכויות ועוד. מכיוון שהקריטריונים לאומנה שונים מאלו של אימוץ, רוב הדגש מושם על יכולת הנתינה וההכלה של המשפחות ולכן מדובר בדרך פחות מסורבלת לזכות לגדל ילדים שזקוקים לבית חם, הורים ומשפחה.
בבית אחר באזור ירושלים, ערן ומיכל מתיישבים לארוחת ערב משפחתית כפי שהם עושים מדי ערב. השגרה המוכרת לרוב המשפחות בישראל, לא הייתה מובנית מאליה עבורם בעבר. הילדים המדהימים האלו מעבירים ביניהם את קערת הסלט, מדברים על חוויות מבית הספר וצוחקים. לפתע ערן עוצר ואומר "אבא, אתה יכול לבוא איתי מחר לחוג? למדתי תרגיל חדש" האב במשפחת האומנה מחייך ועונה "בטח!". רגע פשוט שמסמל יציאה מאפלה לאור, רגע שילדים רבים עדיין ממתינים לו.
יום המשפחה הוא הזדמנות נפלאה בשבילנו לחשוב על עתידם של הילדים האלו ועל האושר שהם עשויים להביא לחיי משפחות רבות בישראל. אם יש לכם או חמה ואוהבת, או שאתם מכירים משפחה שכזו מאזור הדרום או ירושלים, שיכולה להעניק מעצמה ולהפוך למשפחת קלט או אומנה, פנו למכון סאמיט ותזכו באפשרות לחולל שינוי מבורך בחייו של מישהו אחר ובחייכם שלכם!
לקבלת פרטים נוספים, לחצו כאן כדי לעבור לאתר האינטרנט של מכון סאמיט
או התקשרו למספר 08-6654292
כל התמונות שבכתבה הינן להמחשה בלבד, ואין קשר בינן לבין האנשים והסיפורים שתוארו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: