אנחנו אוהבים לחשוב שמי שאנחנו כיום זה תוצר של ניסיון חיים וחינוך של האסכולה הישנה. בוודאי, גם הגנטיקה משחקת תפקיד, אך בסופו של דבר המשתנה העיקרי הוא נסיון החיים שלנו. אבל למדע יש מספר תגליות מפתיעות ומפחידות בו זמנית לספר לנו. ככל הנראה, לא משנה איזה סוג של חיים היו לנו, מדענים יכולים לחזות איזה סוג של בני אדם נהיה בהתבסס על הדרך בה התנהגנו כשהיינו ילדים.
freedigitalphotos.net
1. אם ילד בן 4 יודע לדחות סיפוקים, הוא יגדל להיות מבוגר מוצלח.
בשנות השישים, פסיכולוג מסטנפורד גרם סבל קטן ל-653 ילדים בגילאי 4-6. הוא הציב לפניהם ממתקים וביקש מהם שלא לאכול אותם. בתהליך זה, הוא כנראה פענח את הסוד לחיים מוצלחים. הניסוי הלך בצורה כזו: הילדים הוצבו מול צלחת ממתקים כגון: מרשמלו ועוגיות, ונאמר להם שיש להם ברירה - הם יכולים לבחור עכשיו ממתק אחד, או לחכות קצת ומאוחר יותר הם יוכלו לבחור 2 ממתקים. כל מה שהם היו צריכים לעשות כדי להכפיל את התענוג, היה לחכות מול הממתקים במשך 15 דקות, בזמן שהחוקר עזב את החדר. זה היה נסיון לבדוק את דחיית הסיפוקים שלהם.
באופן טבעי, רוב הילדים לפחות ניסו לחכות, אבל כשהם נותרו לבדם הם לא הצליחו להחזיק מעמד ואכלו את הממתק. רק כ-30% מהילדים היו מסוגלים להחזיק מעמד במשך 15 דקות. הילדים האלה, בסופו של דבר, היו מוצלחים יותר בחיים. הם ביססו את העובדה הזו על ידי מעקב אחרי אותם ילדים. הם מצאו כי הילדים שלא הצליחו להתאפק היו בעלי סבירות גבוהה יותר לבעיות לחץ, קשיים חברתיים וציונים נמוכים יותר בפסיכומטרי. בקרב הילדים שהצליחו לחכות 15 דקות, ציוני הפסיכומטרי היו גבוהים יותר ב-210 נקודות בממוצע.
בשנות ה-30 לחייהם, לאחוז גבוה מקרב הילדים הסבלניים היו חיים מלאי אושר והצלחה, ואילו אחוז גבוה מחבריהם שלא הצליחו, היו מכורים לסמים ונותרו אומללים. החוקרים החליטו לבצע סריקות מוחיות של הנבדקים, כדי לנסות ולברר יותר על הגורם לדברים. הם מצאות פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדם חזיתית בקרב הילדים הסבלניים, דבר שמראה שליטה רבה יותר על התנהגות חברתית ותכנון. סריקות המוח של הנבדקים שהיו חסרי סבלנות הראו פעילות מוגברת בסטריאטום, החלק במוח הקשור בדרך כלל להתמכרויות.
2. לתינוקות שהואכלו על פי דרישתם יש סיכוי גבוה יותר להיות חכמים.
אמנם הדעה הרווחת היא שלתת לילדים את מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, זו הדרך הטובה ביותר לגדל ילדים מפונקים, אך מחקר שפורסם לאחרונה אומר אחרת - לפחות כשמדובר בתינוקות. תינוקות שהואכלו לפי דרישתם (כלומר, כשהם החלו לבכות), הם בעלי מנת משכל גבוהה יותר של עד 5 נקודות, בגיל 8, מאשר תינוקות שהואכלו על פי לוח זמנים קבוע. ההשפעה נמשכת גם בשנות העשרה שלהם.
זה היה מחקר ענק - השתתפו בו 10,419 ילדים. המכון למחקר חברתי וכלכלי מצא כי ילדים שהואכלו בלוח זמנים קבוע, היו עם ניקוד ממוצע הנמוך ב-17% במבחנים סטנדרטיים לכל הגילאים, מאשר תינוקות שהואכלו על פי דרישתם. בגיל 8, מבחני ה-IQ שלהם היו נמוכים ב-4 נקודות. הוכיחו שזה עדיין נכון אחרי שהמחקר תוקן ובוצע גם על ילדים שחלשים מבחינה חברתית ואמהות שלא יכולות להרשות לעצמן להאכיל את ילדיהם. למעשה, ילדים עניים שהואכלו על פי דרישתם היו ביתרון דומה בדיוק כמו הילדים העשירים שהואכלו על פי דרישתם.
הסופר והפסיכולוג פנלופה ליץ' אומר שזה קשור להתפתחות מוח התינוק, שנמצא בשלבים הראשונים ללמידה כיצד לתקשר עם בני אדם אחרים. בגיל הזה, השיעור של "אני בוכה בשביל מזון = אני מקבל מזון", והקשר עם האם חשוב ביותר ותורם רבות להתפתחות מוח התינוק.
3. תינוקות שנוחרים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות ילדים בעייתיים.
החוקרים ערכו מחקר על הרגלי השינה בקרב 11,000 ילדים בגילאי 0-7. ההורים שהשתתפו במחקר מילאו שאלונים לגבי הרגלי השינה של ילדיהם וקשיי הנשימה שלהם. החלק השני של המחקר כלל סינון בעיות התנהגותיות ורגשיות בגלאי 4 ו-7. לאחר הצלבת המידע גילו החוקרים כי בקרב הילדים הנוחרים היו יותר בעיות התנהגות, כולל דיכאון ואגרסיביות. בגיל 7, התינוקות שנוחרים היו עם סיכוי גבוה פי 1.5 להיות היפר אקטיבים.
ד"ר קארן בונק, מנהלת המחקר, משערת שהנחירות גורמות לתינוק להעביר למוח שלו יותר פחמן דו-חמצני מאשר חמצן. מכיוון שהילד בשלב הזה עדיין יוצר קשרים עצביים, זה יכול להשפיע על האזורים במוח הקשורים עם ויסות רגשי והתנהגות חברתית.
4. תינוקות קטנים מצליחים פחות במבחנים.
החוקרים בחרו 334 ילדים מבית ספר בעל מערך סוציו-אקונומי הומוגני, על מנת לבטל השפעות סוציו-אקונומיות על מחקרם. מחצית מהילדים שנבחרו נולדו עם משקל נמוך מהממוצע, והאחרים נולדו במשקל ממוצע. בגיל 8, ערכו כל הילדים מבחני IQ. כשהגיעו לגיל 20, ערכו החוקרים מבחנים סטנדרטיים לכל הנבדקים. החוקרים מצאו כי הילדים שנולדו במשקל ממוצע הוציאו ציונים גבוהים יותר במבחני ה-IQ, וקיבלו ציון הגבוה בממוצע ב-5 נקודות במבחנים הסטנדרטיים לעומת הילדים שנולדו במשקל נמוך מהממוצע.
מנהל המחקר, פרופסור פיטר מאוניברסיטת ליברפול, מסביר שעדיין אין לחוקרים השערה לתופעה הזו.
5. תינוקות אימפולסיביים יגדלו להיו מהמרים.
חזרה לשנות ה-70, מספר חוקרים מאוניברסיטת דנידן, ניו זילנד, החליטו לבדוק קבוצת ילדים בני 3. הם ניסו לבחון האם ניתן לחזות את מזגם העתידי, בהתבסס על מזגם בגיל צעיר. הם ערכו סדרת מפגשים בני 90 דקות, בהם סיווגו את הילדים על פי הההגדרות: "מותאם היטב", "מאופק", "בעל ביטחון עצמי", "מרוסן" או "חסר שליטה". בערך 10% מהילדים היו בקטגוריה האחרונה, שמאפייניה היו: חוסר שליטה עצמית, שינוי קיצוני ומהיר במצב הרוח והתנהגות אימפולסיבית.
כשהם שבו ובדקו את הילדים האלה, בגילאי 21 ו-32, החוקרים גילו כי בקטגוריה "חסר שליטה", קיים סיכוי הגבוה פי 2 להתמכרות להימורים לעומת שאר הקטגוריות.
6. לתינוקות חסרי פחד יש סיכוי גבוה יותר להיות עבריינים.
החוקר אדריאן ריין מאוניברסיטת פנסילבניה, שם את ידיו על מחקר של מחלת נפש משנת 1970 שבחן את תגובת הפחד של כ-1,800 ילדים בני 3. הפעוטות נחשפו לשני צלילים שונים - אחד היה צליל נייטרלי שאחריו לא בא כלום, והשני היה צליל נייטרלי שאחריו באה צרחה מפחידה. הילדים הבינו במהרה מתי לצפות לרעש המפחיד, ורובם הזיעו בתגובה - תגובת פחד נורמלית. אך היו מספר ילדים שלא הראו סימני פחד כלל.
בשנת 2009, בדק בריין את מצב החיים הנוכחי של משתתפי המחקר ומצא משהו מרתק. ריין מצא כי 137 מהנבדקים הם בעלי רישום פלילי - ואפילו אחד מהם לא היה מהקבוצה שהזיעה במהלך מחקר הפחד בגיל 3. ריין מציין כי זהו אינו מידע מדויק, וחלק גדול מהילדים שלא הזיעו היו בעלי עבר פלילי נקי וניהלו חיים תקינים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: