נגישות
בחן את עצמך מתכונים בריאות ומשפחה הומור ופנאי כדאי לדעת רוחניות והעצמה
נושאים נוספים:    רץ ברשת טיולים וטבע אומנות ובמה טכנולוגיה ומחשבים אקטואליה וספורט
עריכת פרופיל צפית לאחרונה המועדפים שלי
קטגוריות
צפית לאחרונה המועדפים שלי
print header
ראשי > רוחניות והעצמה

אל תשליכני לעת זקנה

מאת: עופר בר אל
אהבו: 239
א א
שתף שמור למועדפים

אנחנו דואגים לגדל את הילדים שלנו כמיטב יכולתנו, מעניקים להם כל דבר שבאפשרותינו לתת, ומנסים לעצב עבורם את החיים הטובים ביותר שהם יכולים לחיות. ככל שהשנים עוברות אנחנו לאט לאט מגלים שהקו שמבדיל בין ההורה התומך והילד הנתמך הופך למטושטש, ושהילדים שלנו הם אלה שלפעמים עוזרים לנו. הקטע הבא מתאר את האהבה העצומה של אב לנו, את כאב הלב של הנטישה, והוא מכיל בתוכו מסר חשוב לכל הורה וילד.   
אל תשליכני לעת זקנה
מאת: ניקול בנימין
 
ילד שלי, אני כבר בן תשעים אך זוכר הכל.
 
איך אחרי הרבה נסיונות, כאבים ודמעות, אמא הצליחה להביא ילד לעולם - אותך.
 
את האושר שהכנסת לבית לא ניתן לתאר במילים ובמכתב אחד. את הלילות שאני ואמא התעוררנו בשבילך, והבקרים שלמחרת, כשהייתי נוסע לעבודה עייף ומותש אבל שמח, ילד שלי, שיש לי אותך.
 
 
קיבלת הכל, וכשגדלת קצת לימדתי אותך לרכב על אופניים, לשחק כדורגל ולהבדיל בין צבעים.
אתה זוכר את הפעם ההיא שהיית לבד במגרש עם הגדולים? לא רצו לשתף אותך ובכית, אז עברנו לשכונה חדשה עם ילדים בגילך, רק שתהיה שמח.
 
כיתה א', ילד שלי, תיק חדש, קלמר חדש, הכל חדש.
ישבתי איתך שעות כדי להסביר לך את ההבדל בין א' ל-ה' בין קמץ לסגול, אבל באהבה, שתגדל ותהיה חכם. כשגדלת רצית חוג קארטה, כמו כולם, אתה לא ידעת שהמצב בבנק שלי משפיל, שאמא חותמת אבטלה ושאותי רוצים לפטר, אבל ביקשת וקיבלת, שתגדל ותהיה גיבור. עכשיו אתה גדול ויוצא לעבוד, זה קצת מוריד מהנטל אבל מביא דאגות חדשות.
 
אתה יוצא לבלות והלב שלי ושל אמא שלך לא שקט. אנו נשארים ערים עד שתיכנס הביתה ונרדמים. ילד שלי, לגדל ילדים זה לא פשוט אבל עשינו הכל באהבה. ועכשיו אתה מתחתן, אנו נעזור לך עם ההוצאות של החתונה, לקנות בית חדש וריהוט. רק שיהיה לך טוב.

אבל ילד שלי, אני בן 90 עכשיו ואני זוכר.
אמא שלך כבר לא איתי, ואני לבד, חולה וקשה לי.
אני בן 90, אבל אני זוכר איך סגרת בפניי את הדלת.
כשביקשתי להתגורר אצלך כי קשה לי לאכול ולשתות לבד, קשה לי להתקלח ולהתלבש בכוחות עצמי. אני זוכר ילד שלי, שלא רצית אותי.
 
אתה יודע שאין לי לאן ללכת, אתה ילדי היחיד והאישה שאני אוהב כל כך כבר לא פה, נשאר לי רק אותך. אבל אתה מתבייש בי ולא מעוניין, אתה נותן לילד שלך את כל מה שנתתי לך אבל בשביל מה ילדי? בסוף הוא ישאיר אותך לבד...
 

הקטע פורסם במקור על ידי ניקול בינימין באתר דעתון מבית בא-במייל.
שלח לחבר שתף WhatsApp
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?
הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

העצמה content

אמא ואבא, אני מודה לכם מכל הלב - והנה 8 סיבות עיקריות לכך
הורות ומשפחה content

16 טיפים ועצות שיעזרו לכל הורה לגדל ילדים עצמאיים ומצליחים
הורות ומשפחה content

סבא וסבתא היקרים, הנכדים שלכם רוצים להגיד לכם משהו חשוב...
הורות ומשפחה content 2:09

מה קורה כשאימא בטלפון? סרטון חשוב שכל הורה צריך לראות!
הורות ומשפחה content 1:03

דווקא הרגעים הקטנים הם אלו שמרגשים באמת!
רגע של נחת content

18 הכלבים המתוקים האלה יעשו הכל בשביל ילדים - פשוט מקסים!
תזונה ובריאות content 6:14

שותים קפה עם חלב? ד"ר גרגר יסביר לכם איזה טעות אתם עושים
טיולים בארץ ובעולם content 6:39

הצלם הזה חצה 2,000 ק"מ ברחבי רומניה ותיעד את שיאי יופיה

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הוסף תגובה
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: ילדים, יחסים, הורים, סיפור, שיר, מרגש, משפחה, אהבה, זקנה, דאגה, נטישה, דעתון, ניקול
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו
בריאות ומשפחה כדאי לדעת הומור ופנאי רץ ברשת טיולים וטבע רוחניות והעצמה אומנות ובמה טכנולוגיה אקטואליה וספורט
צור קשר | עזרה | אודותינו | תנאי שימוש | הצהרת פרטיות | פרסום