מיד תועבר לדף המבוקש
|
אחרי שסיימתם לגדל את הילדים שלכם ועברתם איתם את משבר גיל השנתיים, את גיל ה"טיפש-עשרה" ואת תקופת הצבא שלהם, גם לכם מותר לעשות שינוי בחייכם ו"ללכת לאיבוד". הילדים שלכם אולי יביטו עליכם בצורה קצת מוזרה, אבל הם (וגם אתם) חייבים לזכור שהחיפוש שלכם אחרי דרך שונה וחוויות חדשות בחיים הוא טבעי ואף בריא. הבלוגרית מיכל לרקין כתבה עבורכם שיר משעשע ומרגש שירגיע את הילדים וגם אתכם, כדי שתוכלו ליהנות מהחיים בלב שקט ולמצוא את הדרך שלכם אל האושר. קריאה נעימה! |
|
אמא ואבא הולכים לאיבוד, ביחד או לחוד.
‘עבדים’ היינו לכם כאן על פני האדמה,
גידלנו, חינכנו, אהבנו, טיפלנו, בישלנו, כיבסנו,
תמכנו, פרגנו, עזרנו והרשימה עוד ארוכה…
זוכרים את עמי ותמי המתוקים שהלכו לאיבוד?
אז זהו, רק שלנו אין פירורים של לחם לחזור בחזרה.
|
 |
|
נכון גם חטאנו, פשענו, פספסנו וטעינו,
וחגגנו, הו כמה חגגנו עם רגשות האשמה.
אך תאמינו לי, סללנו לכם את הדרך באהבה גדולה,
עשינו את הטוב ביותר שידענו.
נכון, לא תמיד זו הייתה הדרך הנכונה,
אך עשינו זאת עם כל הלב וכל הנשמה או לסירוגין עד שיצאה הנשמה.
|
 |
|
בדרך הזו שעשינו קצת שכחנו מעצמנו, אך למי היה אכפת?
אהבנו כל נתיב ומשעול בדרך הזו שצעדנו בה יחד.
היינו תמיד הכי חזקים, הכי יודעים, הכי והכי מהכל, בשבילכם.
נלחמנו בגננות המתוקות, במורים הקשוחים,
והיום, אנחנו אפילו נלחמים חזיתית במפקדים.
|
 |
|
ותאמינו לנו, לא למדנו על זה בשום מקום.
לא היה מכון אדלר ולא קבוצות הורים, לא פייסבוק ולא שיתופים.
עברנו הכל לבד, בשקט, אינספור אתגרים.
ואתם גדלתם וגם אנחנו גדלנו בשנה ובעוד שנה,
ואיבדנו קצת את הדרך. מי אמר שזה רע?
|
 |
|
אנחנו מחפשים את עצמנו וגם דרך חדשה.
עברנו אתכם את ‘טריבול טו’, ‘טריבול 6' ו‘סוויט 16'.
עכשיו הגיע תורנו, נסו לתאר את אימת 39 וטריבול ארבעים,
ארבעים ואחת ושתיים… חמישים…
כן, אנו רוצים שינוי, כל שינוי יתקבל בברכה.
מוציאים מהבוידעם חלומות ישנים מאובקים,
וגם כמה חדשים מן המגירה.
|
 |
|
והנה לפניכם אמא או אבא עם נזם באף וקעקוע חדש,
או אופנוע של 3000 סמ״ק (יש כזה דבר?)
אז אתם קצת מתבלבלים, אז מה?
רק שתדעו ותבינו שלחפש זה דבר נפלא.
חיפוש משמעו חיים, משמעו זרימה.
כשמחפשים מגיעים למקומות מופלאים…
אל תדאגו, אנחנו עדיין הורים ב’משרה מלאה’,
אנחנו רק מקבלים יותר ימי ‘חופשה’...
|
 |
|
אז מי שחושב ש’ללכת לאיבוד’ זה בהכרח רע, טעות בידיו, טעות חמורה.
ומי מאתנו, שמרגיש תסכול ואכזבה שלא ירגיש רע,
זה נהדר; מפה יבוא השינוי, מכאן תבוא הישועה.
זה סימן ברור, שצריך לשנות, להתקדם, לעשות, להחליף, לחפש ולמצוא.
אז ילדים וחברים יקרים שלנו, בני העשרים והשלושים, אל תתבלבלו.
אנחנו לא ‘תקועים’, אנחנו בהשהיה,
קצת ‘הלכנו לאיבוד’, נמצא את דרך (גם בלי הפירורים) חזרה.
אנו מעמיסים את הביטחון, הניסיון, האהבה והאמונה שצברנו עם השנים,
מתעמתים עם הפחד ועוברים לדבר הבא.
ולא, זה לא פוסח על אף אחד מאתנו, כל אחד/ת והדרך שלו/ה.
אין הנחות ואין מבצעים, כולנו עוברים את שלב החיפוש,
לא משנה מה…
|
|
הקטע נכתב במקור על ידי מיכל לרקין ופורסם בבלוג "אמא למה את כותבת יומן". |
| מקור התמונות: Vera & Jean-Christophe, Marco Bellucci, Israel Defense Forces, Ich |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: