maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

סמ"ר אבינועם-יעקב פלדברג ז"ל

הרצל דוסטן

אבינעם-יעקב, בן שרה ושמואל, נולד ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) בתל-אביב.

אבינעם גויס לצה"ל בסוף יולי 1970. את שירותו החל כפרח טיס אלא שלא סיים את הקורס והוצב לחיל השריון.

בבוקר יום הכ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.1973) בקרב שהתחולל באזור החיץ החקלאי שממערב לתעלת סואץ, נפתחה עליו אש והטנק שלו נפגע. הוא נפצע ומת מפצעיו במסוק שפינה אותו.

לזכרו

נר זכרון

אבינועם ז"ל היה ילד חכם ויפה תואר. סיים את שירותו הצבאי המלא כמפקד טנק. השתחרר מצה"ל ונסע לארצות הברית לטיול שם שהה אצל דודתו. עם פרוץ המלחמה וללא כל הודעה ו/או התייעצות עם משפחתו קנה כרטיס טיסה וטס חזרה לארץ. משדה התעופה בלוד הוא הורד ישירות לסיני וצוות לצוות כמט"ק. את אביו אל"מ שמואל פלדברג ז"ל הוא הפתיע בפוגשו אותו בלהט הקרב בסיני. שם האב נתן לבן אבינועם את נשקו האישי וברך אותו לשלום. זו הפעם האחרונה אותו ראה. מתגעגעים וזוכרים אותך לעד!

אבינעם-יעקב, בן שרה ושמואל, נולד ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) בתל-אביב. כשמלאה לו שנה. העתיקו הוריו את מגוריהם לכפר-מרדכי ושם גדל והתחנך. הוא למד בבית-הספר היסודי "גדרות" והמשיך את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית שליד גימנסיה הרצליה. שם למד שנתיים ועבר ללמוד בבית-הספר התיכון "גדרה", שם גם סיים את לימודיו. אבי לא נמנה עם התלמידים השקדנים, המכינים שיעוריהם בקפידה או המרבים להשתתף בשיעור. הייתה לו שיטת לימוד חסכנית ותמציתית משלו, ובעזרתה הצליח לעמוד בבחינות. כאשר השתתף בשיעור או הביע דעה, זכה לתשומת לב כללית. דעותיו היו מפוכחות ומבוגרות משל יתר בני הכיתה. חבריו מספרים שאבי היה דמות בולטת בכיתה, מקובל ואהוד על רוב התלמידים. היה שובב מאוד, חריף מענה ובעל חוש הומור עוקצני, גם על חשבון עצמו. מפתיע היה השילוב של התנהגותו השובבה עם דרך מחשבתו המקורית והמבוגרת. הוא היה חובב ספורט, במיוחד אהב את ענפי טניס-השולחן והכדורסל. תחביביו האחרים היו האזנה למוסיקה קלאסית וקריאת ספרות יפה ושירה. הוא היה גאה בבקיאותו הרבה בשירה וידע לצטט בעל-פה שירים רבים. אבי היה נער עליז, מלא משובת נעורים, שמצא בדיחה לכל מצב מביך, אך עם זאת ידע להיות רציני ושקול. הוא ידע ליצור קשר עם הזולת, גם עם אנשים מופנמים וסגורים. חבריו נהגו להתייעץ בו בפיתרון בעיותיהם והוא תמיד מצא מוצא הגיוני מכל סבך. הוא היה ישר מאוד ולא היסס לבטא דעות מנוגדות לדעת מוריו בבית-הספר או מפקדיו בצבא. תמיד אהב מאוד חברה ורכש חברים רבים בכל אשר פנה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, גאה מאוד במסורת הצבאית של אביו ובייעוד החקלאי של משפחתו.

אבינעם גויס לצה"ל בסוף יולי 1970. את שירותו החל כפרח טיס אלא שלא סיים את הקורס והוצב לחיל השריון. לאחר שהשלים קורס מפקדי טנקים, זומן לקורס קצינים, אך הוא סירב ללכת. לדעתו, סג"מ צעיר אינו תורם בשדה הקרב יותר ממפקד טנק, ולכן הוא מעדיף להישאר סמל. הוא היה מפקד טנק מצוין, בעל שליטה מקצועית בכל הקשור בטנק. תמיד היה מסור לחייליו, נהג להשתתף בלבטיהם ומעולם לא שכח לשאול לשלום משפחותיהם. ביחידתו שמר על מוראל גבוה וידע לנסוך באנשיו אומץ ואמונה גם בשעות הקשות ביותר. אמיץ לב ואחראי היה וחייליו נתנו בו אמון ללא עוררין וסרו למשמעתו בלי שיצטרך לחלק פקודות מפורשות. מעולם לא הקפיד על גינוני טכס ומשמעת, אך דרש ביצוע מדויק בכל הקשור למשימות צבאיות ולטיפול בטנק. הוא היה רגיש לעיוותי צדק חברתיים. לדברי אחד ממפקדיו: "ביצע כל תפקיד מעל ומעבר למקובל". במשך תקופת שירותו בצבא שמר על קשר הדוק עם ביתו ועם הוריו, הקפיד לשלוח להם מכתבים מעודדים ולא התלונן על קשייו; להיפך, תמיד סבור היה שהוא עושה מעט מדי.

בשנת 1973 השתחרר אבי מהשירות הסדיר ומיד לאחר מכן נסע לארצות הברית. הוא רצה לראות את העולם ולהרחיב את אופקיו. עם שובו התעתד ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות, שכן תכנן לשוב לכפר ולעבד את האדמה. מלחמת יום הכיפורים פרצה שלושה שבועות אחרי שהגיע לארצות הברית. כעבור יומיים היה בלוד ומיד החל לחפש תפקיד. הוא התחנן בפני כל קצין שפגש שיתנו לו טנק, אך היה מחסור חמור בכלים. הוא עזר בכל שהיה ביכולתו, עד שב-18 בחודש קיבל צוות וטנק והצטרף לכוחות שחצו את התעלה. הוא לחם כל הזמן באומץ לב ובחירוף נפש. בבוקר יום הכ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.1973) בקרב שהתחולל באזור החיץ החקלאי שממערב לתעלת סואץ, נפתחה עליו אש והטנק שלו נפגע. אבי נפצע ומת מפצעיו במסוק שפינה אותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגדרות. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הגדוד: "בנכם אבי ז"ל מילא במסירות את כל המשימות שהוטלו עליו. הוא נלחם למופת מלחמה קשה ונהרג כאשר הוא מפקד על הטנק ומנהל מלחמה".

המועצה האזורית של גדרות הוציאה לאור חוברת לזכר הנופלים ובה כלולים דברי חברים על דמותו ומספר מכתבים שכתב; בחוברת שהוציאה לאור הגימנסיה הרצליה, בשיתוף עם הפנימייה הצבאית, פורסמו דברים על דמותו.

 

מנציחה: אתי פלדברג.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: