maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

רב"ט טום דקל ז"ל

הרצל דוסטן

בן אביבה ומרנין. נולד ביום י' באלול תשמ"ד (6.9.1984), בבית-החולים "יוספטל" באילת.

טום התגייס לצה"ל ביום 26.11.2002. הוא החל את שירותו ב"מתקן אדם". לאחר חודש יצא, על-פי בקשתו, לקורס חובשים בבה"ד 10.

ביום כ"ג בחשוון תשס"ה (6.11.2004) נפל טום בקרב בטול כרם והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באילת. הותיר אחריו אם ובן זוגה, אחות וחברה.

לזכרו

נר זכרון

תמיד תישאר ילד בן עשרים
ולנצח תיזכר כחייל במדים
פרח מושלם, נסיך קטן
שהיה וכבר איננו כאן..
.

בן אביבה ומרנין. נולד ביום י' באלול תשמ"ד (6.9.1984), אח לשחף הבוגרת ממנו בשנתיים. טום נולד בבית-החולים "יוספטל" באילת. משקלו היה 2.500 ק"ג, גובהו 50 סנטימטרים והיקף ראשו 32.6 סנטימטרים. צבע עיניו היה ונשאר כחול בהיר ושערו חום כהה.

טום נקרא תחילה בשם זה מתוך כוונה לתום לב ותמימות, תכונות שאכן איפיינו אותו במהלך כל ימי חייו. עדין נפש, שלו, ילד של בית, אוהב, דואג ורגיש ביותר. בגיל שלושה חודשים נשמע לראשונה קול צחוקו של טום.

טום החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "עציון גבר" באילת.

כשהיה טום בן עשר, בכיתה ד', נפטר אביו, מרנין. במהלך ה"שבעה" אימץ אותו אייל קנטור, מדריך טיפולי בבית-הספר. בין השניים נוצרה חברות עמוקה, אשר נמשכה לאורך כל השנים. בעזרתו ובהדרכתו של אייל חנך טום תלמיד צעיר ממנו וסייע לו להשתלב חברתית. בצעירותו נדמה היה שיגדל ויעסוק בעבודה סוציאלית מעין זו כיוון שהיה בעל יכולת ורגישות לכל הסובבים אותו.

לאחר כשנתיים נכנס לחייו של טום, דובי, בן זוגה לחיים של אמו אביבה, אשר תרם רבות לעיצוב ערכיו. בין דובי לטום נרקמה חברות אמיצה, אשר צמחה והתהדקה עם השנים. טום היה מחובר וקרוב מאוד לבני משפחתו. יחסיו עם אמו היו מיוחדים, היה לשניים קשר קרוב שקשה להסבירו. טום נהג לשוחח עם אמו מדי יום בפתיחות של חברים ולא של אם ובן. לא עבר יום שבו לא שוחחו לפחות פעמיים-שלוש. גם בין טום לאחותו שחף היה קיים קשר הדוק ומיוחד. שחף היתה תמיד מקור לעצות טובות ותומכות לטום. אחות גדולה וחברה טובה.

טום עשה את לימודי חטיבת-הביניים והתיכון בבית-הספר "גולדווטר" באילת. תקופה זו בחייו היתה מיוחדת במינה. מורו, יואל, היה מגיע בבקרים ומעירו לשעת האפס. לא פעם, בתקופת בחינות הבגרות, הגיעו לביתו ולחדרו של טום מורות מבית-הספר כדי ללמדו לבחינה זו או אחרת. בזכות עקשנותו של יואל זכה טום לקבל תעודת בגרות מלאה. אחת מאהבותיו והנאותיו הגדולות של טום במהלך השנים הייתה הכדורסל. טום שיחק בחוג לכדורסל ואחר-כך גם בנבחרת הנערים, ובכל עת שהיה פנוי מלימודים ניתן היה למצוא כדור בידיו.

רוב שעות הפנאי בתקופה זו ובכלל בחייו היה טום מוקף חברים וחברות, ואת הזמן הנותר בילה בשינה. לטום היתה יכולת נדירה להקשיב לזולת - היכולת להיות חבר נפש ואוזן קשבת לכל כך הרבה חברים יחד. מצעירותו נהג להשפיע על הסובבים אותו. תמיד היה ברור שטום הוא זה שקובע את המדיניות ועל-פי רצונו נעשים הדברים לטוב ולרע. טום אהב אנשים באשר הם. למרות השונות, הוא ידע לקבל אנשים כפי שהם ואף פעם לא שפט על פי מראה, או מוזרות. הוא נהג לראות את הטוב והיופי בכל אדם.

בחור שקט שלא ניסה להתבלט ובכל זאת, בעצם נוכחותו תמיד היה במרכז. כשטום נכנס לחדר הוא היה ממלא אותו וכל העיניים היו מתמקדות בו. פיקח ובעל תפישה מהירה. היתה לטום פדנטיות מובהקת, ביחס לחפציו ובמיוחד לגופו, למראהו, לבגדיו ולכל הסובב אותו. דק הבחנה לכל המתרחש עם אינטואיציות גבוהות לכל אחד ואחת. טום אהב שהכל יתרחש בדיוק לפי הכתוב. לא חצאי דברים. או הכל או כלום. מאוד ערכי, מאוד רחב לב.

כבר מגיל צעיר, בנות נמסו לרגליו ובנים רצו את קירבתו וחברתו. יופיו החיצוני שיקף במעט את פנימיותו ולמרות גלי ההערצה סביבו נשאר צנוע ותמיד הסתכל ודיבר בגובה העיניים. טום היה אדם מלא שמחת חיים, וידע לנצל כל רגע עד תום. אהב להתנסות בכל וכך עשה.

טום גדל והפך לגבר המתנשא לגובה 1.85 מטר, בעל עיניים כחולות כמו הים, שרואות וחשות בכל, בעל פנים מדהימות, סימטריות ומושלמות. טום היה החתיך של העיר. בצבא חבריו נהגו "להתלונן" שכאשר טום עובר הפסקליות מפסיקות לעבוד.

יחד עם תכונותיו אלו, טום היה אדם צנוע. הוא פיתח מעין עצלות חיננית. אמו תמיד העירה לו: "טום, שלא תחשוב שהעיניים שלך תמיד ימיסו לבבות. יגיע גיל שבו תצטרך להפגין יותר מכך." אולם עד יומו האחרון תמיד השיג בקלות כל דבר שרצה ותמיד קיבל מכולם הכל מבלי להתאמץ כלל.

לטום היו שני קשרים זוגיים רציניים. חברתו הראשונה של טום היתה עדי, אהבתם נמשכה כשנה והם נשארו ידידים טובים גם לאחר שנפרדו. בשנה האחרונה, חברתו הצמודה של טום היתה שני. הוא התגלה כבן זוג מקסים, עדין ובעל רגישות מדהימה. אוהב, מתחשב, מפרגן, מפנק וחתיך. כפי שתיארה אותו שני: "גבר של פעם בחיים - מושלם שלי."

בסוף התיכון ולפני גיוסו לצה"ל יצא טום לטיול בארצות-הברית, מלווה בחברו הטוב יוני. טום חזר יומיים לפני גיוסו, מלא "רעל קרבי" ורצון עז לשרת את המדינה.

טום התגייס לצה"ל ביום 26.11.2002. הוא החל את שירותו ב"מתקן אדם". לאחר חודש יצא, על-פי בקשתו, לקורס חובשים בבה"ד 10. טום בחר במסלול זה כהמשך לדרכו של אביו, מרנין, שהיה חובש קרבי. הקורס נמשך ארבעה חודשים. התפקיד הלם את טום ביותר כיוון שהיה בעל נפש עדינה והיתה לו אמפתיה כלפי הזולת. לאחר הקורס הצטרף למחזור מרס 2003 ב"מתקן אדם" להמשך הטירונות. בעקבות הטירונות, נערך אימון מתקדם שארך חודשיים, בבסיס "קלע" ואחר-כך ב"אבני חפץ" לביצוע פעילות מבצעית במשך ארבעה חודשים. משם עברו למשך חודש לאימון גדודי בבסיס "טב"צ" בבקעה ולבסוף לבסיס "צופים" לביצוע פעילות מבצעית בקלקיליה במשך ארבעה חודשים. לאחר סיום המסלול עם פלוגת מרס 2003 עבר טום לפלוגה המבצעית הוותיקה ב-104.

כל אדם שזכה להכיר את טום, הרגיש כי מדובר באדם מיוחד במינו. טום נגע באנשים רבים במהלך חייו ותמיד ידע לומר את המלה הנכונה בזמן הנכון, ובעיקר ידע להקשיב. עיניו התכולות הביעו הבנה והשתתפות ללא צורך במלים מיותרות.

ביום כ"ג בחשוון תשס"ה (6.11.2004) נפל טום בקרב בטול כרם והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באילת. הותיר אחריו אם ובן זוגה, אחות וחברה.

שחף, אחותו של טום, הקימה לזיכרו אתר אינטרנט שכתובתו: www.tom-dekel.com

בני המשפחה כותבים: "טום היה ותמיד יישאר בליבנו..."

 


"מפתח המרחק פתח לי שער לגעגועים"


מנציחה: שחף

 

יהי זכרו ברוך

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: