מיד תועבר לדף המבוקש
יושבים בחדר ההמתנה ונדמה לך שכולם שומעים את דפיקות ליבך:
* איך מתמודדים עם מראיין חסר סבלנות?
* איך מסבירים את הפיטורין ממקום העבודה הקודם?
* איך מתמודדים עם הלחץ והחרדה שכמעט משתקים אותך?
1. ההכנה לראיון העבודה :
גם אם מדובר בראיון אישי ולא במבחן וגם אם אתה בטוח בהתאמתך לתפקיד, חשוב להתכונן לראיון. הכנה מתייחסת לאלמנטים רבים כבחירת לבוש הולם ותכנון הזמנים (לקחת בחשבון שהראיון עשוי להתעכב ולא להתחייב להוציא את הילדים מהגן רבע שעה אחרי סיומו המשוער). מעבר לכך, תכנון נכון כולל חשיבה מראש על שאלות מכשילות שעשויות להישאל ("איך תחזיקי מעמד בתפקיד כה תובעני עם 4 ילדים?"; "איך קרה שהחלפת שלושה מקומות עבודה בשנתיים האחרונות?") ועל תכונות, הישגים או יכולות אותם חשוב לך להבליט.
2. איסוף מידע מקדים:
אם יש באפשרותך, אסוף כמה שיותר מידע על אופי הארגון ועל סוג התפקיד והמיומנויות הנדרשות בו: מידע זה יאפשר לך להבליט את תכונותיך האישיות המתאימות במיוחד לתפקיד המוצע. גם מידע על המראיין עצמו עשוי לעזור אך יש להיזהר שלא להיות מושפע ממנו יתר על המידה: ציפיותיך מהמראיין עשויות להפוך ל'נבואה שמגשימה את עצמה' ולפגוע בתפקודך בראיון. למשל, מרואיין אשר מתראיין אצל מראיין הנחשב ל"נורא קשה וקפדן" עשוי להגיע לראיון לחוץ ומהוסס ובכך להביא את המראיין לנהוג בקפדנות רבה עוד יותר.
3. מתן מידע מקדים:
עוד לפני הראיון אתה עשוי להידרש לספק מסמכים, אישורים והמלצות שונים. מומלץ להביא לראיון רק את המסמכים שהתבקשת להביא ולא לספק מידע מיותר: עודף תעודות הכשרה והמלצות עשויים לרמז כי אתה "נואש" לקבל את התפקיד; תמונות ומסמך רשום בכתב ידך עשויים לבסס רושם מסוים עוד לפני הראיון.
4. התמודדות עם לחץ:
אחד הגורמים העשויים להשפיע בצורה ניכרת על תוצאות הראיון הוא תחושת לחץ וחרדה. רמת לחץ מתונה נמצאה כקשורה בהשגת התוצאות החיוביות ביותר, אך רמת חרדה גבוהה מדי עשויה לפגוע בביצוע. לכן, אם אתה חווה במהלך הראיון תסמיני לחץ גופניים (הזעה, רעד, כאב בטן) או רגשיים (פחד, כעס, חוסר אונים) חשוב שתזהה כי אתה חרד ולחוץ. זיהוי המצב כחרדה מפחית תחושות שליליות עצמיות ("אני לא כישלון, אני פשוט לחוץ") ויאפשר לך לשתף את המראיין בתחושתך ("אני פשוט קצת מתרגש") באופן שיעיד על מודעותך העצמית ועל כך שביצועיך טובים יותר בדרך כלל.
5. לדבר יפה:
אפילו שזה מפתה, ואפילו שאתה בטוח שהצדק איתך ב-1000%, חשוב לא להשמיץ את מקום העבודה הקודם שלך. מוטב להסביר בענייניות מדוע עזבת/פוטרת ולא לתלות את כל האשמה בבוס, בארגון או בצוות: כך לא תיצור רושם של אדם מריר ונוטר טינה או של אדם חסר כל מודעות עצמית.
6. להגיד אמת (אבל לא את כל האמת):
נכון שאינך אמור לשקר בראיון אבל גם אין סיבה לפתוח את כל הקלפים ולהתוודות על כל חסרונותיך.
מראיינים רבים שואלים על קשיים, חסרונות ומגרעות וכדאי להציג גם את המגרעות באופן דו משמעי. למשל- "תכונה שלילית שלי היא הציפיות הגבוהות שלי מעצמי שעשויות להביא גם לדרישות גבוהות מדי מהעובדים שלי".
כמו כן, חשוב להפגין מודעות- "אני עשויה להיצמד יותר מדי לפרטים הקטנים, אבל מאחר ואני מכירה את הנטייה הזאת אני מצליחה להמנע ממנה רב הזמן".
7. לשמור את הצניעות לשלב מאוחר יותר:
בסופו של דבר, הראיון הוא הצ'אנס שלך להציג את עצמך ולהרשים, ולכן אין טעם לקוות שהמראיין ינחש שאתה מוכשר ויתפעל מצניעותך:
כדאי לחשוב מראש על פרוייקטים, תכונות או הישגים מרשימים שלך ולנסות להבליט אותם בראיון.
8. להקדים תרופה למכה:
אם קורות החיים שלך מכילים פרטים שעשויים למשוך תשומת לב שלילית, כדאי לקחת בחשבון את האפשרות שהמראיין ישאל דווקא עליהם (למשל, אם לא עבדת במשך שנתיים סביר להניח שמראיין ירצה לדעת את הסיבה לכך).
כמו כן, כדאי להכין מראש הסבר מספק אשר יעיר פרטים אלו באור חיובי יותר. לדוגמא, אם החלפת מקומות עבודה רבים בזמן קצר אפשר להדגיש את הידע המגוון שרכשת.
9. לשים לב שלא הכל קשור בך:
כן, למרות שאתה המרואיין ותשומת ליבו של המראיין אמורה להיות מופנית אך ורק אליך, לעיתים הדבר אינו כך בפועל.
מראיין עשוי להיות עמוס, לחוץ, עייף ועצבני בלי קשר אליך, ואתה עשוי להגיב לחוסר סבלנותו כאל דחייה. לכן, חשוב שלא להיות מושפע מדי מהאופן בו מנוהל הראיון אלא לנסות לבטא את עצמך ואת כישוריך בכל מקרה.
10. הפקת לקחים:
לאחר הראיון כדאי לשאול את עצמך מספר שאלות אשר יאפשרו לך להפיק לקחים שישמשו אותך בראיונות הבאים במידה ולא תקבל את העבודה:
האם האווירה בראיון הייתה חיובית, וכיצד תרמתי לכך?
האם הייתי לבוש באופן תואם?
האם הצלחתי להעביר את היתרונות שחשוב היה לי להעביר?
האם הייתי מוכן מספיק להתמודדות עם שאלות מקצועיות או אישיות מכשילות?
