50% מהבנות ו-30% מהבנים מוכנים לנקוט בצעדים קיצוניים כדי להשיג גוף מושלם או להגיע למשקל אידיאלי. ממצא מטלטל זה, שהתקבל ממחקר שנערך לאחרונה בארה"ב, מצביע על מגמה הולכת וגוברת של דימוי עצמי נמוך בקרב ילדים. איך מתמודדים עם זה? המחקר, שכלל 810 צעירים בין הגילאים 11 עד 16, גילה כי מעל 50% מהבנות ויותר מ-30% מהבנים מודים שהם עורכים השוואה עם דמויות המופיעות בטלוויזיה, כאשר רבע מהם מוכנים אף לעבור ניתוח פלסטי כדי לשוות לגוף שלהם את הדימוי שהם רוצים. עוד גילה המחקר כי הלחץ שמופעל על ילדים לעמוד בסטנדרטים מסוימים, יוצר מצב בו 1 מכל 10 נערים יבחר לקחת סטרואידים כדי להיות שרירי יותר, בעוד ש-1 מכל 8 נערות אמרה כי תשתמש בגלולות הרזיה או משלשלים כדי לרדת במשקל. הנתונים הללו תואמים לגילוי מוקדם יותר בו נמצא כי לא מעט ילדים בני חמש היו מטופלים השנה בבתי חולים בעקבות אנורקסיה. מה שמעניין בתוצאות המחקר הוא שהן מבטאות מודעות עצמית גבוהה מאוד בגיל צעיר. מודעות עצמית שאינה מתבטאת בצורה בריאה, אלא במהלכים הרסניים הנובעים מביקורת עצמית וחוסר אהבה עצמית. יותר מזה, תוצאות המחקר מראות כי דימוי גוף שלילי ודימוי עצמי נמוך אינם נחלתם של נערות צעירות בלבד. התופעה התפשטה והיא משפיעה היום גם על נערים. "שורש הבעיה", אומרים עורכי המחקר "הוא הלחץ של הצעירים ליצור דימוי גוף שבמציאות הוא בלתי ניתן להשגה."
מניין זה נובע? הערכה עצמית היא הדרכון של הילד לבריאות הנפש ולאושר בחיים החברתיים. זה הבסיס של רווחת הילד ומפתח להצלחה שלו כמבוגר. יש יחס ישיר בין האופן בו ילד מרגיש עם עצמו לבין הצורה בה הוא יתנהג, כאשר ההורים הם המקור העיקרי לעיצוב תחושת הדימוי של הילד. חשבו רק לרגע על הזמן שבו אתם מרגישים ממש טוב עם עצמכם - קרוב לוודאי שזה גורם לכם להיות חברותיים ולבביים יותר עם אחרים. לבביים גם אל עצמכם. כאשר ילד מביט במראה ואוהב את מה שהוא רואה, הוא חייב להעריך את הדמות שמשתקפת מולו כדמות שראויה לאהבה, אך כאשר הוא אינו מרוצה, הו-אז מתחילים רגשי הנחיתות והתסכול, אז הביטחון העצמי מתערער ומתחילות בעיות התנהגות. דימוי עצמי חיובי לא בהכרח מעיד על נרקיסיסטיות או יהירות, זה אומר שיש לאדם הבנה מציאותית של הנקודות החזקות והחלשות שלו, תוך הנאה מהנקודות החזקות ועבודה על הנקודות החלשות. אך כאשר ילד מתבונן במראה ומסוגל לראות רק את הנקודות החלשות או לחלופין, כאשר הוא מבקש לעבוד על הנקודות החלשות באמצעות דיכוי עצמי ונקיטת מהלכים הרסניים, הרי שאז צריכה להידלק נורה אדומה. לאורך כל חייו, הילד יהיה חשוף להשפעות חיוביות ושליליות שיהיו בבחינת גורמים מעצבים. הורים יכולים להטות את מאזן החשיפה וההשפעה ובכך לסייע לילד להתגבר על הקשיים שבדרך...
1. דפוס התנהגות כמובן, לא תמיד תוכלו להגיב באופן מיידי או עקבי, אבל הדפוס השולט הוא זה שקובע את הטון. הדבר החשוב ביותר הוא שאתם מעבירים לילד מסר שאתם שם בשבילו. כך לא משנה אילו שיעורים הוא יידרש לעבור לבד, אילו אתגרים יוצבו בדרכו, הערר העצמי שלו לא ייפגע, שכן הוא תמיד ידע שהוא שווה משהו.
כאשר ישנה רגישות הדדית בין ההורה לתינוק, התינוק לומד לראות את עצמו באור חיובי. החשיבות של טיפוח ערך עצמי בשלב מוקדם היא קריטית, כיוון שבמהלך השנתיים הראשונות, המוח של התינוק גדל מהר מאוד. זוהי תקופה שבה תינוק מפתח דפוסים מנטליים של התנהגות והתמודדות. המוח של התינוק המתפתח הוא כמו אוסף תיקייות שבכל אחת מהן מפורט מהו הסימן ומהי התגובה המצופה. לאחר אינטראקציה מסוימת, התינוק מעבד בתיקיות הללו את התמונה של מה שקרה. למשל: תינוק מרים ידיים והורה מרים אותו. חזרה על דפוס זה של סימן ותגובה, יצור אצל התינוק דפוס של ציפיות ובסופו של דבר רגשות נלווים. תיקייה מלאה של רגשות ודימויים חיוביים, תוביל לתחושה של צדק ורווחה באופיו של התינוק. תינוקות שמתרגלים לתחושה של רווחה שהתקבלה מן ההורים, מבלים את שארית חייהם בשאיפה לשמור על ההרגשה הזאת. התינוקות הללו מתמודדים טוב יותר עם מכשולים בחיים כי יש להם מוטיבציה לתקן ולהבטיח את תחושת הרווחה שתהפוך לנדבך חשוב במערך הדימוי העצמי שלהם. כמו כולם, הם עלולים ליפול בדרך, אבל הם צפויים להתרומם על רגליהם מהר. לעומת זאת, ילדים שלא נהנים מתחושה מוקדמת של רווחה, נמצאים במאבק כדי למצוא אותה. הבעיה היא שהם לא בטוחים מה הם מחפשים, כי הם לא יודעים איך זה מרגיש ולכן התסכול הוא עצום. 2. שפרו את הביטחון העצמי שלכם. הורות היא טיפולית והטיפול בילדיכם, לעיתים קרובות יעזור לכם לרפא את עצמכם. לא מעט הורים יודעים להעיד כי הילדים שלהם מוציאים מהם את הטוב ביותר ואת הרע ביותר. כל עוד זה מאוזן, זה בסדר אך אם הורה סובל מתחושות עבר שמשפיעות על יכולת הקשב והרגישות שלו כהורה רגוע ואפקטיבי, עליו להתעמת איתן. ערך עצמי זה דבר נרכש שלא עובר בירושה או בגנטיקה. תכונות אופי מסוימות אולי עוברות מדור לדור אך ערך עצמי לא. לידת תינוק מעניקה לכם הזדמנות להפוך להורים שתמיד חלמתם שיהיו לכם, אבל אם אתם סובלים מביטחון עצמי נמוך, כזה שלא טופח בבית, נקטו בצעדים הנדרשים כדי לרפא את עצמכם ולשבור את הדפוס משפחתי.
נסו את התרגיל הבא:
אל תהיו קשים עם ההורים שלכם. הם כנראה עשו כמיטב יכולתם בנסיבות הקיימות, בדיוק כמו שאתם מתאמצים כעת. נכון, אף אחד לא יכול להיות שמח כל הזמן, אבל אומללות היא משהו שעובר אל הילד. ברוב הפעמים, הילד שלכם יהווה מראה לרגשות שלכם. במיוחד בשנים הראשונות, אז מושג העצמי של הילד קשור באופן הדוק לדימוי העצמי של ההורים. ביודעכם כי הילדים מתרגמים את האומללות שלכם לאומללות שלהם, שאלו את עצמכם - איזה תמונה אתם משקפים לילד שלכם? כאשר אתם נותנים לילד השתקפות חיובית, הוא לומד לחשוב כך על עצמו. הוא גם לומד לסמוך עליכם שאתם כנים מספיק לומר לו מתי ההתנהגות שלו משמחת אתכם ומתי לא. זה הופך לכלי חשוב של משמעת. עם פיתוח דפוס השתקפות כזה, כל שיידרש יהיה מבט אחד בעיניו של הילד כדי שיבין האם אתם מרוצים או לא. ילדים, קטנים ותמימים ככל שיהיו, הם רווי מודעות עצמית. לכן היו מציאותיים, אתם לא יכולים לחייך ולשמוח כל הזמן ולשקף חיוביות בכל רגע ורגע, במיוחד כאשר ילדים יודעים לזהות עליצות מזויפת. אך אין ספק כי טיפוח מערכת יחסים רגישה וכנה המבוססת על השתקפות חיובית, תגביר את הרגישות של הילד כלפיכם ויום אחד הוא זה שירים את הביטחון העצמי שלכם למעלה.
4. שחקו עם הילדים תנו להם ליזום את המשחק. זה יגדיל את הערך העצמי בנוסח "אבא אוהב לעשות את הדברים שאני עושה!" גם אם זה משעמם אתכם וכבר קראתם את הספר הזה מליון פעם, תנו לילד להרגיש מיוחד, מקדו בו את תשומת הלב שלכם. הוא יגלה את עצמו במהלך המשחק, הוא יגלה גם אתכם. הריבית של הנאה בגיל מוקדם, תבוא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר בחיים, כאשר הילד ימשיך וירצה לעשות איתכם דברים משותפים, וכאשר הוא ירגיש מספיק מלא ונכון לעצמו כדי לא לרצות להשתנות.
ילדים לומדים לקשר בין האופן שבו אתם משתמשים בשמם לבין המסר שאתם מעבירים וההתנהגות שאתם מצפים לה. הורים רבים משתמשים בכינוי של הילד או בשמו הפרטי בדיאלוגים מזדמנים כמו "דני, אני אוהב את מה שאתה עושה!" וכאשר הם רוצים להעביר מסר תקיף יותר הם משתמשים בשם מלא "דני נחמיאס, תפסיק עם זה מיד!" שימוש בשמו של הילד הוא מתן תוקף לעצמי שלו.
6. כוונו את הילד להצליח הזהרו מהשוואות. ילדים נוטים למדוד את הערך שלהם על ידי האופן שבו אחרים רואים אותם. ובחברה התחרותית של היום, המיומנויות של ילדים נמדדות באופן יחסי למיומנויות של אחרים, ולפיכך, באופן מעוות למדיי, קובעות גם את הערך שלהם. ייתכן והילד שלכם יודע לקלוע לסל מצוין אך כאשר יראה כי חברו למשחק יודע לקלוע טוב יותר, ערכו יתערער. ייתכן והבת שלכם רוקדת נהדר, אך כאשר תיראה כי חברותיה לבלט מצליחות להניף את הרגל גבוה יותר, ערכה יתערער. הקפידו להעביר לילדים מסר כי אתם מעריכים אותם בזכות מי שהם ולא בזכות איך שהם מבצעים את הדברים או איך שהם נראים. עשו זאת על ידי יצירת קשר עין, מגע רך ונתינת תשומת לב ממוקדת. אל תצפו מהילדים שלכם להצטיין בענפי ספורט או מוסיקה, להיות שחקנים גדולים ודוגמנים מצליחים, רק בגלל שככה אתם הייתם, או ככה אתם הייתם רוצים להיות, או ככה לכאורה תוכלו להבטיח להם עתיד טוב יותר. הדבר היחיד שהילד שלכם צריך להצטיין בו הוא להיות הוא עצמו. הוא חייב לדעת כי האהבה שלכם אינה תלויה בדבר ובטח שלא בביצועים ובמראה שלו. למרות שנדמה כי ילדים שואבים דימוי גוף נמוך מהתקשורת, הרי שזה דווקא הרושם שהם מקבלים בבית שגורם להם להרגיש שמנים או לא מספיק מוכשרים. גרמו להם להרגיש טוב עם עצמם! זוהי משימה קשה, אבל היא הכרחית לטיפוח אהבה עצמית.
הערכים של הילד והתפיסה העצמית שלו מושפעים על פי רוב מהאנשים המשמעותיים בחייו - הורים, משפחה, מורים, חברים ודמויות מפתח בעולמו. ההורים הם אלה שצריכים לקבוע האם לדמות יש השפעה חיובית על הילד והאם היא מעודדת אותו לבנות את עצמו. תנו לילדים לבחור את המעגלים החברתיים שלהם אך פקחו עין על מערכת היחסים; שימו לב האם בסוף חוויה חברתית הילד שלם או כועס? האם ההיצמדות לאדם פאסיבי או אקטיבי טובה לו או מפילה אותו? שורשי התפיסה העצמית של ילד צעיר אומנם באים מבית, אך מגיל שש, השפעת העמיתים הופכת חשובה הרבה יותר. וודאו כי אתם מציידים את הילד בארגז כלים וערכים מספק שיעזור לו להתמודד עם סביבות שונות וחוקים שונים. איך תעשו זאת? בפשטות - כשילד מרגיש בנוח עם עצמו, הוא יוכל להרגיש בנוח עם אחרים. בתי ספר יכולים להיות מסוכנים לבריאות הרגשית של הילד, וזאת כיוון שהם נכנסים לזירת התגוששות עמוסת ציפיות ואתגרים. אם ילד חמוש בדימוי עצמי חזק, הוא לא יכול להיות מופרע על ידי התנהגויות שונות, להפך, הוא עשוי להיצמד בעליזות לסגנון המשחק והאינטרקאציה שלו ולהפוך אבן שואבת עבור אחרים. אך אם הביטחון העצמי שלו רעוע, הוא עשוי להפגין תוקפנות, או לחלופין קורבנות ולסבול. לזרוק ילד אל תוך כור היתוך של ערכים שונים בגיל צעיר מדיי, יכול להיות מבלבל, אך הורים מגוננים יתר על המידה יכולים לגרום להשפעה מזיקה הרבה יותר. הם עשויים לעצב את הילד להיות כזה שלא מסוגל לחשוב בשביל עצמו או להחליט בשביל עצמו. כל שאתם יכולים הוא לצייד אותו באהבה ובתמיכה.
כל ילד מחפש זהות וכאשר הוא מוצא אותה הוא נצמד אליה כמו סימן מסחרי. וודאו שהילדים שלכם נצמדים אל תוויות חיוביות והיפטרו מתוויות שליליות. כאשר הילד מרגיש חופשי לבטא את עצמו וכאשר ההורה מקבל את רגשותיו, נוצר ערוץ של ביטוי, אך כאשר הילד מקבל תחושה שלהורה לא איכפת, הרגשות שלו הופכים בעיניו ללא כדאיים והוא לומד להסתיר אותם. כמובן שגם כאן חייב להיות איזון. להבדיל מתינוקות שמביעים באופן חופשי את רגשותיהם, ילדים צריכים ריסון, שכן ילד עם רגשות בלתי מרוסנים הופך לפרחח. לעומת זאת, ילד שלא מביע רגשות הופך עצור. שליטה רבה מדיי או הבעה גבוהה מדיי עשויים לייצר בעיות בחיים הבוגרים.
אל תהיו קשים עם עצמכם, ילדים הם גמישים וזה אף פעם לא מאוחר מדיי לבנות להם את הדימוי העצמי. ללמוד להכיר את הילד, ולהתבונן בדברים מנקודת המבט שלו, יעזרו לכם לעזור לו ללמוד לסמוך על עצמו. סוג זה של טיפוח, מציב אבני דרך חיוניות בבניית הערך העצמי וגם בתיקון ערך עצמי מעורער. יחד עם זאת, קחו בחשבון כי ככל שתקפידו לעשות זאת בשלב מוקדם יותר, כך תחושת הערכיות תהיה חזקה ויציבה יותר, כך הם לא יגיעו לגיל העשרה עם תחושת קיפוח ונחיתות עצמית שתגרום להם להשוות את עצמם אל אחרים ולא לאהוב את עצמם מספיק... |
ליקטה וכתבה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: