מטופל במוסד לחולי נפש עמד להשתחרר אחרי שנים ארוכות של אשפוז וטיפולים. כדי לוודא שהוא מוכן לעולם האמיתי, הרופא הבכיר של המוסד מראיין אותו ושואל: “מה את מתכנן לעשות אחרי שחרורך?”
“אני הייתי חוקר פיזיקה גרעינית וחשבתי לחזור לעסוק בתחום שלי”, מספר לו המטופל, “התמקדתי בפיתוח כלי נשק וזה היה מלחיץ מאוד, לכן מהיום אני אתמקד רק בתיאוריה ואשמור על השפיות שלי.”
“יפה” משיב הרופא.
“אני יכול גם ללמד” ממשיך המטופל, “יש סיפוק אדיר מגידול הדור הבא של המקצוע.”
“מעולה”, מתלהב הרופא
“או שאני אכתוב”, מוסיף המטופל, “כדי שגם אנשים מחוץ לאקדמיה יוכלו לרכוש ידע מהעולם המדהים של פיזיקה גרעינית.”
- “חשיבה נכונה בהחלט.” אומר הרופא, תוך כדי כתיבה נלהבת של מכתב השחרור למטופל.
- “כן, זה מה שאעשה״ ממשיך המטופל מבלי לעצור, ״ואם כל אלה לא יצליחו, אני תמיד יכול להמשיך להיות קומקום…”
אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי.
אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?"
"מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום.
למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...".
אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים.
ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין.
כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?"
"אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי.
"זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן
“לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”
ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה.
מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים.
לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין.
מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם.
הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם.
אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?"
ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם".
כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה.
לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש?
ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."
מקור תמונה: Hilton Teperבסנטרל פארק שבארה"ב עמדו 2 פסלים; אחד של גבר עירום, והשני של אישה עירומה. הפסלים עמדו אחד מול השני כששביל מפריד ביניהם למשך עשרות שנים ארוכות.
יום אחד, ירד מלאך מהשמיים, ובתנועת יד חלקה הפיח בשניהם חיים.
אמר המלאך: "כפרס על כך שהייתם סבלניים כל כך במשך עשרות קיצים לוהטים ועשרות חורפים מקפיאים, אני מעניק לכם חיים ל-30 דקות, על מנת שתוכלו לעשות את מה שרציתם לעשות מאז ומעולם."
פסל האיש העירום הסתכל על פסל האישה העירומה, והיא הסתכלה עליו. הם רצו אל מאחורי שיח, והמלאך שמע אותם מצחקקים וראה שהשיח זז מצד לצד.
אחרי 15 דקות הם חזרו, והמלאך אמר להם "נותרו לכם 15 דקות נוספות. אתם רוצים לעשות את זה שוב?"
פסל הגבר שאל את פסל האישה "מה את אומרת? שוב?"
"כן בהחלט!" ענתה פסל האישה. "אבל הפעם בוא נשנה את התנוחה. הפעם אני אחזיק את היונה, ואתה תחרבן לה על הראש!"
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד.
הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה.
מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!"
לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה.
הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
אמריקאי, אנגלי וישראלי שעובד בחברת החשמל נפגשים ומדברים על נשותיהם.
אומר האמריקאי: "כשהיא רוכבת על סוס הרגליים שלה נוגעות ברצפה, וזה לא שהסוס נמוך, כמו שרגליה ארוכות".
הבריטי אומר: "כשאני מחבק אותה אני מצליח להקיף את כולה ביד אחת, וזה לא שהיד שלי ארוכה כמו שהמותניים שלה צרות".
הישראלי אומר: "כשאני יוצא בבוקר לעבודה אני נותן לאשתי צביטה בתחת וכשאני חוזר מהעבודה התחת שלה עדיין רוטט! וזה לא שיש לה תחת גדול כמו שיום העבודה שלי קצר".
מקור תמונה: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקיחזי, חיים ודוד תמיד היו יושבים ביחד בקיוסק השכונתי לפחות פעם אחת בכל שבוע לקפה וסיגריה, ובכל פעם שנפגשו הם היו מדברים על כל נושא שבעולם, מכדורגל ועד לשיחות על החיים.
באחד מהמפגשים עלתה השאלה מה כל אחד מאנשי החבורה היה עושה לו היו נשארים לו רק עוד 4 שבועות לחיות...
חיים התחיל ואמר: "אני אלך לבית הכנסת בכל יום, אתפלל ואבקש סליחה על כל הדברים הרעים שאי פעם עשיתי. בשאר הזמן אני אתנדב ואנסה לעזור לנזקקים כמה שיותר".
חבריו הנהנו בראשם והסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושחשוב מאוד לנקות את המצפון ולעזור לזולת כמה שיותר לפני שעוברים לעולם הבא.
דוד המשיך ואמר: "הרעיון שלך טוב, אבל אני לא הייתי מבזבז זמן על זרים והייתי פשוט משקיע את כל זמני בבילוי עם המשפחה. בטח הייתי לוקח את הילדים לאיזו חופשה מדהימה או מתפטר מהעבודה ומבלה איתם בבית את כל ארבעת השבועות האלה".
פעם נוספת כל החברים הסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושהילדים הם באמת אחד מהדברים החשובים ביותר בעולם.
חזי חשב במשך דקות ארוכות עד שלבסוף אמר: "אני הייתי מתקשר אל חמותי, בא אליה הביתה ולוקח אותה ואת אשתי בגרוטאה הישנה הזאת שהיא נוהגת עליה לטיול בכל רחבי הארץ. אני אשבור את הרדיו, נישן כל לילה בשטח, נאכל טונה ולחם, אני אפסיק לעשן וכל הדרך אני אסע רק על 60 קמ"ש".
שני חבריו היו מבולבלים לחלוטין ולאחר רגע ארוך של שתיקה, חיים לבסוף שאל את חזי למה הוא ירצה לבלות ככה את החודש האחרון של חייו.
"אהה זה קל מאוד להסביר", ענה חזי, "נכון אומרים שהזמן טס כשאתה נהנה? אז לפי כמות הסבל שאני הולך לחטוף, ה-4 שבועות האלה יעברו לי כמו 4 שנים!"
אדם מאמין ושומר מצוות התפלל כהרגלו בשעת הערבית, ולראשונה בחייו בסוף התפילה הוא כרע על ברכיו והוסיף גם בקשה קטנה: "אלוהים, אני בדרך כלל לא מבקש הרבה, אבל בבקשה, אם אתה שומע אותי, תעניק לי משאלה אחת."
לפתע השמים התמלאו בעננים, וברקים ורעמים הופיעו מכל עבר. האיש שמע קול גדול שהגיע מלמעלה ואמר: "משום ששפטתי אותך כצדיק, אעניק לך משאלה אחת כבקשתך."
האיש המופתע לא האמין למשמע אוזניו וכשהתעשת מיד אמר: "אני רוצה שיהיה לי שדה תעופה פרטי בחצר האחורית של הבית כדי שאוכל לטוס לכל מקום בעולם!"
הקול ענה לו: "זוהי בקשה מאוד חומרית ובעייתית – ראשית עלי לדאוג לכך שיהיה לך אישור להציב מסלול המראה ונחיתה באמצע העיר, לאחר מכן עלי להכין את התשתיות עבורו, וזה אומר שאצטרך להזיז מהשכונה שלך את כל התושבים ולשכן אותם במקום אחר. אם זה לא מספיק, אתה גר בדיוק מתחת לאזור אסור לטיס, כך שאצטרך גם לדאוג לכך שישנו את הנהלים האלו. כמובן שאני יכול לעשות את כל אלה, אך אני ממליץ שתקדיש מעט זמן למחשבה על משאלה אחרת – אחת שתהיה יותר מכובדת עבורי ועבורך."
האיש התאכזב, אך הבין שאין סיבה להתווכח לכן הוא הקדיש כמה דקות ארוכות למחשבה על משאלה אחרת, וכשהגיעה אחת לראשו הוא אמר: "מצאתי משאלה אחרת שתהיה מכובדת יותר עבורי ועבורך, והיא לא חומרית כלל וכלל..."
"...הלוואי שאוכל להבין נשים; אני רוצה לדעת איך הן מרגישות בחברה שלנו, מה הן חושבות כשהן נשארות שקטות ולא מסכימות לדבר, מדוע הן בוכות לעתים, למה הן מתכוונות באמת כששואלים אותן 'מה קרה?' והן עונות 'כלום, הכל בסדר', ובאופן כללי איך להפוך אותן למאושרות במלוא מובן המילה."
אחרי כמה רגעים של שתיקה הקול ענה: "אוקי, אתה רוצה שבשדה התעופה שלך יהיה גם מנחת מסוקים?"
יעקב, יהודי אמריקאי עם שורשים חזקים בקהילה, החליט לשלוח את בנו לישראל כדי שיספוג קצת מהקדושה של מדינת אבותיו. לאחר מספר שבועות בישראל, בנו של יעקב חזר ולהפתעתו של אביו – הוא התנצר. יעקב לא ידע מה לעשות, והוא פנה לחבר בקהילה שלו - אשר, כדי שיעזור לו. לאחר ששמע את דבריו של יעקב, אשר אמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל לפני כמה זמן, וגם הוא התנצר שם!"
שני האבות אובדי העצות החליטו לפנות לרב של הקהילה שיעזור להם עם הבעיה. לאחר ששמע את הסיפור של שניהם, הרבי השיב: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל, והוא התנצר שם."
לאחר שהבינו את הדפוס המשונה, שלושת הגברים החליטו לטוס יחדיו לישראל כדי לרדת לפשר העניין. הם נסעו לכותל המערבי והתפללו לבורא עולם במשך שעות ארוכות כדי שיתן להם תשובה. בתום התפילה שלושת האבות המיוסרים הרימו את ראשם לשמיים ושאלו את אלוהים: "שלחנו את הבנים שלנו לכאן ובמקום להתחזק, הם התנצרו! מה עלינו לעשות???"
לאחר כמה רגעים מתוך השמיים בקע קול שאמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לארץ הקודש לפני כמה זמן..."
* המפקד לא מאחר, הוא מתעכב. * המפקד לא נופל, הוא בודק את השטח מקרוב. * המפקד לא טועה בניווט, הוא מחפש דרך קיצור. * המפקד לא מתעפץ, הוא ממצמץ ארוכות. * המפקד לא מפליץ, הוא מפיץ את רוח צה”ל.
תייר אחד הגיע לחופשה בארץ...
לאחר שנה שלמה של שלג וקור, יוהאן היה להוט מאוד לבלות את חופשת הקיץ שלו בישראל. בכל יום הוא טייל בעיר אחרת, ביקר באטרקציה חדשה או חקר שמורת טבע צבעונית. יום אחד הוא הרגיש שמגיע לו לנוח קצת, אז הוא החליט להתפנק ביום של שקט על חוף הים בתל אביב. עם בירה צוננת בתיק, כובע לראשו וספר בידו, יוהאן הגיע לחוף, מצא לעצמו מקום פנוי ונשכב על מגבת החוף שלו כדי לקרוא בהנאה בעודו מציץ מדי פעם כדי לראות את יופיין של הבחורות הישראליות.
בלי לשים לב, הוא נרדם תחת השמש הישראלית הקופחת ושכב על החוף במשך שעות ארוכות עד שהרגיש שמישהו ניער את כתפו ואמר "אחי, תתעורר, כולך שרוף!"
מבוהל ומבולבל, יוהאן לא הבין מה רוצים ממנו ומה הוא עשה רע, אבל כשהוא קם ללכת הוא ראה מה קרה... כל הרגליים שלו היו אדומות לגמרי, ועוד לפני שהוא הספיק לצרוח מכאבים, הבחור שהעיר אותו הזמין אמבולנס. יוהאן הובהל לבית החולים עם כוויות מדרגה שנייה ואושפז מיד כדי לטפל בהן.
הרופא שקיבל את יוהאן קבע שהוא צריך טיפול של משככי כאבים, עירוי נוזלים, קרמים רפואיים לטיפול בכוויות וגם ויאגרה בכל ארבע שעות. האחות שהייתה אמורה לטפל ביוהאן הייתה מאוד מבולבלת מההוראות האלו, אז היא ניגשה לרופא ושאלה: "אני מבינה שהוא צריך תרופות חזקות נגד הכאבים, עירוי כדי לפצות על ההתייבשות וקרמים כדי לעזור לשקם את העור, אבל מה הקשר בין ויאגרה לכוויות?"
"אין קשר" ענה הרופא, "אבל אחרי שהיא תתחיל להשפיע לפחות החלוק והשמיכה לא יגעו לו ברגליים."
מקור תמונה: 15wing.af.milרבי יהודי, כומר נוצרי, אימאם מוסלמי ונזיר בודהיסטי נפגשים בכנס בין דתי. הם מתחילים להתדיין ביניהם כדי לנסות ולקבוע למי יש דת יותר חזקה ומושכת. לאחר שעות ארוכות של דיון ללא התקדמות הם מחליטים לקיים תחרות: הם יצאו לטיול אל היער הסמוך שם כל אחד מהם יימצא דוב וינסה לגרום לו לאמץ את הדת שהוא מייצג - זה שיצליח במשימה, אמונתו תוכתר למנצחת.
הם ניגשים אל היער, קובעים נקודת מפגש בקצהו ונכנסים לתוכו האחד אחרי השני.
ראשון יוצא מן היער הכומר, ואחריו האימאם. אומר הכומר: "אתה לא תאמין, זה פשוט מדהים! אמנם הדוב שפגשתי שאג ואיים עליי בתחילה, אבל כל מה שהייתי צריך כדי להרגיעו זה לקרוא לו כמה פסוקים מן הברית החדשה ולהתיז עליו מעט מים קדושים. ביום ראשון הקרוב נביא אותו לכנסייה הקרובה ביותר ואז נטביל אותו לנצרות".
אומר לו האימאם: "רק ביום ראשון? הדוב שאני פגשתי כבר עכשיו מוסלמי. מהרגע הראשון שהתקרבתי אליו ידעתי שאין לי מה לחשוש כי אללה לצדי, אז פרסתי שטיחון על האדמה, ירדתי על ברכיי והתחלתי להתפלל. הדוב קרב אליי עם הבעה שלווה על פניו, הבטתי בעיניו והורתי לו להגיד את העדות – 'אין אללה מלבד אללה'- וכעת הוא כבר מוסלמי טוב שמתכוון לעלות למכה בקרוב מאוד".
עוד השניים משוחחים, והנזיר הבודהיסטי מגיח מן היער. פונים אליו הכומר והאימאם ואומרים לו: "לקח לך זמן רב, נראה שלא עמדת במשימתך...".
אומר להם הנזיר: "אדרבא ואדרבא, לקח לי זמן רב כי אני והדוב שפגשתי עשינו יחד ויפאסנה והתפללנו ארוכות אל האלים הטובים. בו ברגע שהוא ראה אותי יושב על הקרקע בתנוחת הלוטוס, ידי פרוסות לצדדים ועייני עצומות, הוא הצטרף אליי ואני הרגשתי את רוחו של בודהה בתוכו".
"יפה מאוד" אומר הכומר "נראה שכולנו עמדנו במשימה ולא ניתן להכריע... אבל רגע, איפה הרבי? הוא עוד לא יצא מהיער?"
באותו רגע מגיח הרבי בבהלה מבין העצים, בגדיו קרועים, גופו ופניו מלאים חבורות ושריטות.
"מה קרה לך?" שואלים פה אחד בתדהמה הכומר, האימאם והנזיר.
עונה להם הרבי המותש והחבול: "כנראה שלא הייתי צריך להתחיל עם עניין ברית המילה..."
עשר בלונדיניות וברונטית אחת טיילו על גשר תלוי בין שני הרים, כשלפתע הגשר ניתק מצדו האחד והבנות מצאו עצמן תלויות באוויר. הבנות חששו שבגלל משקלן הגשר עלול להיקרע לגמרי וכולן ימותו, לכן הן החליטו שאחת מהן תצטרך לוותר ולעזוב למען כולן.
דקות ארוכות עברו בעודם אוחזות בחבל והבנות לא הצליחו להגיע להחלטה, עד שלפתע הברונטית פצחה בנאום מרגש על חברות, נתינה ואהבה וסיימה עם המשפט "אני עוזבת..."
לא חלפו שניות בודדות והברונטית צנחה אל מותה, כשחברותיה הבלונדיניות מביטות בה מלמעלה בפליאה.
הבלונדיניות ההמומות כל כך הוקסמו מן ההקרבה של הברונטית, שהן כולן בבת אחת מחאו לה כפיים...
יקי ואורנה היו זוג נשוי במשך שנים ארוכות. יום אחד חזרה אורנה הביתה ונראתה קורנת ומאושרת. "תשמע, יקי", היא אמרה לבעלה ממש אחרי שהיא נכנסה בדלת, "זוכר את כאבי הראש שהיו לי כל השנים האלו? הם נעלמו לגמרי!". "באמת?!" אמר יקי, מופתע למשמע הבשורה, "אין יותר כאבי ראש? איך זה קרה?"
אורנה החלה להסביר: "אתה זוכר את המהפנט הזה שטלי סיפרה לנו שהיא הולכת אליו? אז היא הכירה לי אותו והלכתי אליו לטיפול. סיפרתי לו על כאבי הראש, והוא אמר לי שכל מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד מול המראה ולחזור על המנטרה: 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', וזה יעבור. כבר כמה ימים שאני מנסה את זה כשאני בעבודה – וזה עובד כמו קסם! כל כאבי הראש נעלמו!"
"וואו, זה נפלא!" אמר יקי בשמחה גדולה.
"תשמע, חשבתי על משהו", אמרה לו פתאום אורנה, וחיוך ממזרי עלה על פניה, "אתה יודע שאני אוהבת אותך, אבל בשנים האחרונות אתה לא ממש 'מככב' במיטה... חשבתי שאולי גם אתה תלך למהפנט הזה ותראה אם הוא יכול לעזור לך איכשהו."
יקי לא היה ממש נלהב מדבריה של אורנה, אבל הסכים לתת לזה הזדמנות והבטיח לה שיקבע פגישה עם המטפל בזמן הקרוב. כמה ימים לאחר מכן, חזר יקי הביתה, פתח את הדלת בסערה וכשראה את אורנה במטבח, הכריז: "הייתי אצל המהפנט!", ואז תפס אותה בשתי ידיו, נשא אותה לחדר השינה והניח אותה בעדינות על המיטה.
"אל תזוזי לשום מקום, עוד רגע אני חוזר", אמר לה והלך לשירותים.
אורנה נשארה שכובה על המיטה, מופתעת עד מאוד מההתנהגות של בעלה, וכשיקי חזר הוא קפץ אל תוך הסדינים והם עשו אהבה כמו שלא עשו אף פעם לפני.
"וואו, זה היה מדהים!" פלטה אורנה בהתרגשות כשהם סיימו. יקי נשם רגע ואמר: "רק מדהים? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף חוזר". הוא שוב הלך לשירותים, וכשחזר משם הם נכנסו לעוד סיבוב שהיה אפילו יותר סוער מהראשון.
"אלוהים, אני לא מאמינה, זה פשוט אדיר!" אמרה אורנה, נושפת, מתנשפת ומסוחררת. "רק אדיר? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף אחזור", אמר יקי ונכנס עוד פעם לשירותים.
הפעם אורנה כבר הייתה ממש סקרנית לדעת מה אמר המטפל בהיפנוזה ליקי לעשות שהחזיר לו ככה את הביטחון במיטה, אז היא עקבה אחריו בשקט לשירותים, הציצה דרך חור המנעול וראתה את יקי עומד מול המראה וחוזר ואומר לעצמו: "היא לא אישתי, היא לא אישתי, היא לא אישתי..."
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
בחור צעיר שעבר לגור ליד החוף, החליט ללבוש את בגד הים שלו וללכת להתחיל עם בחורות. יום אחרי יום הוא הלך לחוף, אבל מעולם לא הצליח לזכות בתשומת הלב ובהתעניינות של מישהי. יום אחד הוא ראה מחזה מוזר מאוד: גבר מבוגר, שמנמן ומקריח ששוכב בנוחות על החול ומסביבו חבורה גדולה של נשים צעירות שמתחרות על תשומת הלב שלו.
הבחור הצעיר חשב שזה מחזה מוזר, אבל תיאר לעצמו שכנראה פשוט מדובר באדם עשיר מאוד. למחרת הוא שוב נתקל באותו גבר מבוגר שפעם נוספת היה מוקף בנשים. 'הפעם', חשב לעצמו הבחור הצעיר, 'אני צריך לברר מה הסיפור של הבן אדם הזה...' הוא התיישב על כיסא ים סמוך והתבונן בגבר המבוגר במשך שעות ארוכות, אך לא ראה שום עדות לעושר מופלג או לסיבה מיוחדת אחרת שמצדיקה תשומת לב רבה כל כך.
בסוף אותו היום כאשר קהל הנשים התפזר והגבר המבוגר נשאר לבדו, ניגש אליו הבחור הצעיר ושאל אותו מה סוד ההצלחה שמושך אליו כל כך הרבה בחורות צעירות. "הסוד שלי פשוט מאוד" אמר לו הגבר המבוגר, "ואני אפילו יכול לגלות לך אותו ולא תהיה לך שום בעיה להשתמש בו! לפני שאתה מגיע לחוף, פשוט קח תפוח אדמה גדול ותכניס אותו לבגד הים שלך". הצעיר אימץ את העצה המשונה והסתובב בחוף עם תפוח אדמה במכנסיים במשך יום שלם, אבל במקום לגלות שנשים לפתע נמשכות אליו, הוא שם לב שכולן דווקא מתרחקות ממנו.
בסוף היום הכושל שלו, הלך הבחור הצעיר להתלונן בפני הגבר המבוגר ואמר לו: "תגיד לי, מה הסיפור עם העצה הזאת שאתה נתת לי? כל היום אני עם תפוח אדמה במכנסיים וכל הבחורות בורחות ממני!"
הגבר המבוגר נאנח וענה: "יא דפוק, צריך לשים אותו מקדימה!"
כמה אנשי עסקים ובנות זוגם ישבו יחדיו לארוחת ערב במסעדה יוקרתית. אחד מאנשי העסקים, אלון, הפיל בטעות את המזלג שלו על הרצפה, וכשהוא התכופף להרים אותו הוא שם לב שאשתו של חברו, נעמה, יושבת עם רגליים פתוחות לגמרי, כך שרואים את התחתונים שלה. אלון היה המום, פגע בשולחן בראשו מרוב ההלם ועלה בחזרה עם פנים אדומות.
לאחר זמן מה, אלון הלך לשירותים ונעמה הלכה מיד אחריו. בדרך היא אמרה לו "אהבת את מה שראית מתחת לשולחן?"
אלון הופתע מאוד מהשאלה והאומץ של נעמה, אך הודה כי הוא אכן אהב את מה שראה. נעמה אמרה לו, "אתה יכול לקבל את זה, אבל זה יעלה לך 1,000 דולר".
אלון נכנס לשירותים ואחרי שהעריך את המצב וסיים את ענייניו, הוא ניגש בחזרה לנעמה והסכים לעשות איתה עסקים.
נעמה אמרה לאלון שמאחר שבעלה עובד בימי שישי עד שעות מאוחרות, אפשר יהיה לבצע את העסקה בסביבות השעה שתיים בצהריים בביתה.
ביום שישי, אלון הגיע לביתה של נעמה בשעה שתיים בצהריים והם קיימו את העסקה שלהם לאחר שנתן לה 1,000 דולר. כעבור שעתיים אלון המרוצה התלבש ועזב את ביתה של נעמה.
כהרגלו, בעלה של נעמה חזר בשעה מאוחרת יחסית, וכשנכנס הביתה שאל את אשתו: "אלון היה פה?"
נעמה הרגישה כאילו שנתקע לה גוש בגרון, אך לאחר כמה שניות ארוכות הצליחה לענות בכנות: "כן, הוא היה פה לא מזמן."
"אחלה", אמר בעלה. "הוא הביא לך 1,000 דולר?"
נעמה הייתה בתדהמה מוחלטת וחשבה שבעלה גילה שבגדה בו, אך היא הצליחה לשמור על קור רוח ואמרה: "כן, הוא נתן לי 1,000 דולר".
"מעולה..." אמר בעלה של נעמה, "הוא ביקש ממני להלוות לו 1,000 דולר לפני שיצא מהמשרד והבטיח שיחזיר לי כבר היום פה בבית. אני שמח שיש לי חבר טוב שאפשר לעשות איתו עסקים בראש שקט."
השטן הופיע בפני עורך דין אחד ואמר לו: "אני אעשה איתך עסקה; אתה תהפוך להיות עורך הדין המוצלח ביותר שאי פעם היה בעולם. תהיה עשיר מעבר לכל דמיון, תכיר את כל האנשים החשובים בתבל, ותגיע בסופו של דבר להיות שופט בבית המשפט העליון ופסקי הדין שלך יילמדו למשך מאות שנים על ידי סטודנטים למשפטים. בתמורה אני רק רוצה את נשמתם של אישתך ושלושת ילדיך."
עורך הדין היה חייב להתיישב אחרי ששמע את דבריו של השטן. הוא קבר את פניו בתוך שתי כפות ידיו, ואחרי מספר דקות ארוכות הוא סוף סוף אמר: "אוקי בסדר, אבל מה הקאץ'?"
אלמן ואלמנה שחיו במשך מספר שנים באותו בית אבות נהגו לבלות הרבה זמן ביחד; הם צפו בהצגות, האזינו להרצאות, אכלו ארוחות ביחד ולפעמים גם יצאו לטיולים קצרים באוויר הפתוח. יום אחד נערכה בבית האבות ארוחה גדולה לכבוד חנוכת אולם חדש, וכמובן שזוג האלמנים מוקם באותו השולחן, זה מול זו.
במהלך הערב החגיגי האלמן אזר אומץ אט אט, עד שלקראת סוף הארוחה הוא פנה אל האלמנה וביקש ממנה להינשא לו. לאחר מספר שניות של מחשבה והתרגשות, היא השיבה "כן", והשניים המשיכו לדבר בלהט ושמחה במשך כמה דקות נוספות עד שהארוחה נגמרה והם היו צריכים לחזור לחדריהם הנפרדים.
למחרת בוקר האלמן קם עם תחושת בלבול נוראית, הוא זכר את ארוחת הערב החגיגית, זכר את האומץ שהיה עליו לאסוף וזכר את הצעת הנישואים שלו, אבל לא אם הוא קיבל תשובה חיובית או שלילית!
אחרי שעות ארוכות של ניסיונות כושלים לעורר את זיכרונו, החליט האלמן הנואש שהוא צריך להתמודד עם ההשלכות של גילו המבוגר ופשוט להגיד את האמת. הוא ניגש לחדרה של בחירת ליבו כדי לדבר איתה, והסביר לה שהזיכרון שלו לפעמים בוגד בו. הוא שחזר ביחד איתה את הערב הנפלא שהיה להם ובסוף הסיפור שאל: "כשהצעתי לך להתחתן איתי. האם הסכמת או סירבת?".
הוא קרן מאושר כאשר האלמנה ענתה לו: "כמובן שאמרתי כן, ואני מאוד מאושרת לא רק שביקשת את ידי, אלא במיוחד שבאת לדבר איתי גם היום!"
"כי רצית שאני אציע לך שוב בדרך רומנטית יותר?" שאל האלמן המאושר.
"לא, בגלל שגם הזיכרון שלי כבר לא משהו" השיבה האלמנה, "ואני זכרתי שהתחתנתי אתמול, אבל לא זכרתי עם מי!"
מקור תמונה: depositphotos.comלפקיד ממשלה אחד היה משעמם במשרד, אז הוא התחיל לנבור בתוך הארונות והמגירות כדי לחפש משהו מעניין ולהפתעתו הוא מצא מנורת קסמים ישנה. הוא שפשף אותה ומהמנורה יצא ג'יני ענק שהבטיח להגשים לו 3 משאלות.
"מה זאת בדיחה? נראה לך שאני באמת מאמין לשטויות האלה?" אמר הפקיד, "המשאלה הראשונה שלי היא שמישהו כאן יביא לי כוס קפה נורמלית".
"בוצע!" אמר הג'יני.
פתאום הופיעה על השולחן של הפקיד כוס הקפה הכי מושלמת בעולם; מלאה בארומה וטעם ובדיוק במידה הנכונה של איזון בין מים וחלב. הפקיד המזועזע הבין שהוא בזבז לחלוטין את המשאלה הראשונה שלו, אז הוא חשב ארוכות לפני שפנה שוב אל הג'יני ואמר: "המשאלה השנייה שלי היא לגור על אי טרופי מפנק, מוקף בנשים יפות שיתאהבו בי ממבט ראשון".
"בוצע!" אמר הג'יני, ולפתע הפקיד מצא את עצמו באי מושלם ומלא בנשים עוצרות נשימה שחייכו אליו והזמינו אותו להתקרב אליהן. "ג'יני עשית עבודה מדהימה!" אמר הפקיד הממשלתי, "המשאלה השלישית שלי היא שמעתה והלאה אני לא אצטרך לעשות יותר שום דבר בשביל אף אחד!"
"בוצע!" אמר הג'יני ולפתע הפקיד מצא את עצמו שוב יושב במשרד שלו...
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן וביקשו להיכנס.
"שלום בנות, ברוכות הבאות! אני ממש מתנצל, אני לא יכול להכניס אתכן פנימה," אמר המלאך הלבן שעמד בכניסה, "אלה הוראות מלמעלה..."
הבנות המאוכזבות ניסו במשך דקות ארוכות לשכנע את המלאך לתת להן הזדמנות, עד שלבסוף הוא אמר: "אתן יודעות מה, אתן תופסות אותי במצב רוח טוב, אז אני אעשה איתכן עסקה - כדי להגיע למעלה מחכות לכן 1,000 מדרגות, ובכל פעם שתעלו מדרגה אני אספר לכן בדיחה. אם תצליחו לעלות את כל המדרגות מבלי לצחוק, תוכלו להיכנס לגן העדן."
הבנות הסתכלו אחת על השנייה, חייכו בשביעות רצון והסכימו להצעתו של המלאך.
הברונטית הצליחה לעלות עד למדרגה מספר 100, אבל לא יכלה להתאפק, התפרצה בצחוק וגורשה מגן העדן. הג'ינג'ית הצליחה להגיע עד למדרגה מספר 400, אבל גם היא לא הצליחה להתאפק, צחקה בקולי קולות וגורשה.
למרבה ההפתעה, הבלונדינית הצליחה לעקוף את שתי הבנות האחרות והגיעה עד למדרגה מספר 999, מבלי להעלות אפילו חיוך קל על הפנים. אבל לפתע, שניה לפני שעלתה למדרגה הבאה, התפרצה בצחוק היסטרי.
המלאך ההמום ניגש אליה ואמר: "היית כל כך קרובה, למה פתאום צחקת ככה?"
הבלונדינית ענתה עם עיניים דומעות מצחוק: "בדיוק הבנתי את הבדיחה שסיפרת לי במדרגה מספר 1..."
אבי ואיציק היו חברים טובים במשך שנים ארוכות, וכמעט בכל מפגש אבי תמיד היה מספר לאיציק על הבעיות והמריבות שהיו לו עם אשתו על בסיס כמעט יומי. בכל פעם איציק היה מרגיע את אבי ונותן לו כמה עצות, אך הוא אף פעם לא חלק איתו סיפורים דומים מחיי הנישואין שלו.
יום אחד אבי החליט שהוא פשוט חייב לשאול את איציק למה הוא אף פעם לא מתייעץ איתו על בעיות ומשברים מחיי הזוגיות שלו.
"זה פשוט בגלל שאנחנו לא רבים", סיפר לו איציק.
"זה לא ייתכן", אמר אבי, "אין דבר כזה זוג נשוי שלא רב".
"בעיקרון אתה צודק, אבל במקרה שלנו יש לי ולאשתי משהו מיוחד שעוזר לנו", אמר איציק.
"אז אולי תספר לי מה זה כדי שגם אני סופסוף אקבל קצת נחת מהנישואים שלי?"
"במקרה שלך זה כבר מאוחר יותר. הסוד לנישואים בלי ריבים קשור לדברים בעבר שלי ושל אשתי".
"ומה זה הסוד הגדול הזה?"
"השכלה", השיב איציק.
"מה זאת אומרת השכלה? איזה קשר יש בין זה לבין נישואים?!" שאל אבי בתסכול.
"לאשתי ולי יש מערכת יחסים בלי ריבים כי כל אחד מאתנו למד משהו אחר״ ענה לו איציק, ״לה יש תואר בתקשורת ואני למדתי משחק ותיאטרון. בגלל זה בכל פעם שמשהו מפריע לה היא מתקשרת איתי בצורה מעולה, מדברת במשך שעות ומסבירה לי על כל דבר קטן שמפריע לה לפחות ארבע פעמים".
"ומה אתה עושה?" תמה אבי,
ואיציק אמר לו בחיוך: ״אני משחק אותה כאילו שאני מקשיב, ככה כולם מרוצים!"
חקלאי מצליח ובעל חווה חקלאית ענקית בטקסס הביע עניין באילן היוחסין ובהיסטוריה של המשפחה שלו, וגילה להפתעתו שיש לו שורשים יהודיים. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, לכן ארז תיקים, עלה על מטוס, ועבר לחיות במושב בצפון.
כשהגיע לשם הוא פגש תושב מקומי שהסכים לערוך לו סיור במושב, וגם לקח אותו לפאב המקומי כדי לשתות בירה, שם הם ישבו ודיברו ארוכות. אחרי שהחוואי הטקסני סיפר על שורשיו, הוא סיפר למקומי שיש לו ניסיון בחקלאות, והפלא ופלא – גם אותו מקומי היה חקלאי!
״ספר לי, איך זה להיות חקלאי בטקסס?״ ביקש המקומי.
״בשמחה,״ אמר הטקסני. ״אני מאוד אוהב את החווה שיש לי שם. אם תתחיל את הבוקר על הטרקטור ותיסע מצדה המזרחי למערבי, ייקח לך יותר מיום שלם להגיע לקצה השני, ואותו הדבר נכון גם לגבי נסיעה מדרום לצפון – לוקח יותר מיום לעבור מצד לצד של החווה שלי!״
״אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר״, אמר המקומי, ״גם לי יש טרקטור כזה.״
אישה אחת יצאה לגמלאות אחרי שנות עבודה ארוכות ופנתה לבעלה מזה 40 שנה בבקשה שיעשו משהו מעניין יחד: "תמיד רצינו לצאת לשייט, אולי נעשה טיול של שבוע ונחזור להיות כמו שני צעירים משוחררים ונשכב כמו שלא שכבנו שנים." הבעל המופתע חשב על ההצעה המפתה של אשתו והסכים.
למחרת היום הבעל החליט להיערך לקראת החופשה הקרבה, ויצא אל בית המרקחת הקרוב לביתו כדי לקנות קופסה של כדורים נגד בחילה וקופסה של כדורי ויאגרה. כשחזר הביתה, אשתו פנתה אליו ואמרה: "חשבתי על זה קצת, אם אנחנו באמת רוצים ליהנות ולחזור להיות שובבים, למה שנסתפק רק בשבוע?! בוא נצא לשייט של חודש שלם."
הבעל שהתלהב מההצעה של אשתו והחל לדמיין כבר את החופשה האינטימית שלהם יחד, יצא למחרת לבית המרקחת פעם נוספת, והפעם קנה 4 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-4 קופסאות של כדורי ויאגרה.
כעבור יום, האישה שוב פנתה אל בעלה וביקשה ממנו לשקול לשנות עוד פעם את התכניות: "למה אנחנו עוצרים את עצמנו?! הילדים כבר עזבו את הבית, אין לנו עבודה ללכת אליה, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. למה שלא נצא לשייט מסביב לעולם ונבלה כמו אדם וחווה על חופי נודיסטים?"
הבעל הנרגש החליט לאמץ את הגישה המשוחררת של אשתו ויצא שוב לבית המרקחת, הפעם כדי לקנות 15 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-15 קופסאות של כדורי ויאגרה.
הרוקח שראה אותו יום אחרי יום, לא יכול היה להתאפק יותר עוד ושאל את הגבר:
"אני לא מצליח להבין! אם זה גורם לך לבחילה, למה אתה ממשיך לעשות את זה???"
בעיר קטנה היו 3 בתי כנסת - אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי ואחד רפורמי. בשלושתם היתה קיימת בעייה רצינית של חתולים המסתובבים במבנים. לפיכך, כל קהילה, בדרכה שלה, קיימה ישיבה כדי לדון בבעייה.
האורתודוקסים הגיעו למסקנה שזו גזירה משמיים שהחתולים יהיו בבית הכנסת, והם פשוט ייאלצו לחיות עם זה.
הקונסרבטיבים החליטו שעליהם לטפל בחתולים בסגנון הראוי של אחריות קהילתית ופעילות חברתית. הם לכדו את החתולים באופן בלתי-מזיק ושחררו אותם בפארק שבקצה העיירה, רק כדי להיווכח שבתוך שלושה ימים הופיעו כולם בחזרה בבית הכנסת.
בבית הכנסת הרפורמי נערכו מספר ישיבות ארוכות, ובהן ניתנה לכל החברים זכות להביע את דעתם. לבסוף הם החליטו לקבל את החתולים כחברים בקהילה. עכשיו הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור.
לדוד ורבקה הייתה זוגיות יציבה ושקטה במיוחד במשך שנים ארוכות, והם לא רבו ולא התווכחו אף פעם. יום אחד, אחד מחבריו של דוד שאל אותו: ״תגיד, איך הזוגיות שלך ושל רבקה מחזיקה מעמד לאורך כל השנים האלה?״
ענה לו דוד: ״זה פשוט, לי ולאשתי יש הסכם שהיא לוקחת את ההחלטות בנושאים הקטנים ומשאירה לי להחליט מה צריך לעשות בקשר לעניינים הגדולים. היא למשל לוקחת לבד את כל ההחלטות בנושאים כמו איזה בית או מכונית לקנות, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, לאן ניסע לחופשה, מי עושה מה בבית..."
״רגע, אם אלו ההחלטות הקטנות, אז על מה נשאר לך להחליט?״ שאל החבר את דוד.
״מה זאת אומרת?״ ענה לו דוד, ״אני מחליט על מה צריך לעשות בקשר למה שבאמת חשוב בעולם! מלחמת האזרחים בסוריה, המשבר הכלכלי, התחממות כדור הארץ..."
בחור בעל עודף משקל צפה ערב אחד בטלוויזיה, כשלפתע קפצה פרסומת על תוכנית דיאטה מיוחדת שמבטיחה למי שיאמץ אותה להשיל 5 ק"ג ממשקלו. בלי לחשוב יותר מדי ועם הרבה מאוד התלהבות הוא הרים טלפון ונרשם לתוכנית.
למחרת בדיוק בשעה 7 בבוקר הוא שומע דפיקות בדלת. הוא ניגש לפתוח ומגלה שעל מפתן ביתו עומדת בחורה יפהפייה ועירומה שמחזיקה בשלט שכתוב עליו "תפוס אותי אם אתה מסוגל!" ונעלמה בריצה. הבחור השמן התחיל לרדוף אחריה במשך דקות ארוכות, אבל היא השאירה אותו הרחק מאחור. באותו יום הוא השיל 5 ק"ג.
שבוע לאחר מכן החליט הבחור הגדול להירשם לתוכנית דיאטה נוספת ומאתגרת יותר. בוקר לאחר מכן הוא שמע דפיקות בדלת, הוא ניגש לפתוח וראה בחורה עירומה ויפהפייה עוד יותר שמחזיקה שלט "תפוס אותי אם אתה מסוגל!", הפעם הוא היה הרבה יותר מוכן, רץ במשך חצי שעה, כמעט שהגיע אליה, אבל בסוף התייאש וחזר הביתה. בסוף היום הוא כבר השיל 10 ק"ג.
נרגש מאוד מהצלחתו, החליט הבחור השמן להירשם לתוכנית הדיאטה הכי מאתגרת שיש, ועל אף האזהרות שמדובר באחת קשה במיוחד, הוא החליט ללכת על זה.
למחרת בבוקר הוא שמע דפיקות חזקות מאוד בדלת, הוא קם בבהלה, ניגש לפתוח אותה, ולפתע הוא רואה מול עיניו בחור שרירי במיוחד בגובה 2 מטרים, ללא בגדים פרט לנעלי ספורט ובידיו שלט: "אם אני תופס אותך, אתה שלי!" - היעד של התוכנית היה להשיל 15 ק"ג, הוא השיל באותו היום 45.
מקור תמונה: canva.comהרב הניו יורקי ג'ונתן כהן בדיוק נכנס לנמל התעופה קנדי בדרכו לעלות על טיסה לישראל, כשפתאום פגש בטרמינל את חנהל'ה, חברת ילדות שלו מלוס אנג'לס אותה לא ראה כבר שנים ארוכות. "אוי, כמה טוב לראות אותך חנה'לה!", בירך אותה לשלום הרב, "מה שלומך בימים אלו?"
"יכול היה להיות יותר טוב", ענתה לו חנהל'ה ונימת צער עמוק בקולה: "אני ובעלי ינקי מנסים להביא ילד לעולם כבר 15 שנים ולא מצליחים".
"אוי א-ברוך, אני כל כך מצטער לשמוע", אמר בתגובה הרב, "אבל תשמחי לדעת שאני בדיוק בדרך לעלות על טיסה לישראל, שם אני נוסע לביקור בכותל המערבי הקדוש בירושלים. אני מבטיח לך שאשים שם פתק עם בקשה מיוחדת לאלוהים עבורך ועבור בעלך ינקי היקר".
"תודה רבה לך, רבי ג'ונתן", בירכה אותה חנהל'ה, "שתהיה לך דרך צלחה". אחרי עוד כמה דברי חולין קצרים שהחליפו השניים, הם נפרדו לדרכיהם.
5 שנים לאחר מכן, כשג'ונתן בדיוק אכל ארוחת ערב בדירתו בניו-יורק, הוא שמע דפיקה בדלת. הוא פתח ומצא את חנהל'ה עומדת על סף הדלת עם בטן הריונית גדולה. "אוי ג'ונתן היקר", היא התמוגגה למראה חברה הוותיק אחרי שנכנסה לדירתו, "זוכר את הפתק הזה שהבטחת שתטמון עבורי בכותל לפני כמה שנים? אז תשמח לשמוע שאני ובעלי ינקי כבר הצלחנו להביא מאז לעולם זוג תאומים מתוקים, ואז עוד שלישייה חמודה – ועכשיו אני בדיוק בהריון עם לא פחות מרביעייה!"
הרב ההמום לא יכול היה להסיר את החיוך מפניו אחרי ששמע את הבשורה של חנהל'ה, ואז פתאום היא שלפה מתיקה כרטיס טיסה לישראל עם התאריך של מחר ונתנה אותו בידיו של הרב. "חנהל'ה היקרה", אמר הרב בתדהמה, "אושרך אושרי – ממש לא הייתה צריכה להביא לי מתנת תודה עבור זה".
"מתנת תודה?", אמרה חנהל'ה ולפתע נימת הקול שלה השתנתה והפכה כעוסה: "אני רוצה שתיסע עכשיו לירושלים, תמצא את הפתק הזה ששמת בכותל ותוציא ותקרע אותו! אני לא יכולה עם הלידות האלו יותר!"
שתי נשים שיחקו גולף. אחת מהן הכתה בכדור והסתכלה בזוועה כיצד הכדור טס ישירות לקבוצה של ארבעה גברים שעמדו במרחק הוגן מהן.
הכדור פגע באחד גברים. הוא מיד תפס את ידיו והכניסן בין רגליו, נפל על הקרקע והתחיל להתפתל מכאבים. האישה מיהרה למטה אל האיש, ומיד התחילה להתנצל.
"בבקשה תאפשר לי לעזור. אני פסיכיאטרית פיזית ואני יודעת שאני יכולה להקל על הכאב, אם אתה מעוניין לאפשר לי", היא התחננה בפניו.
"הו, לא, אני אהיה בסדר. אני אהיה בסדר גמור בעוד כמה דקות", השיב האיש בעודו שוכב על הקרקע בתנוחה עוברית ומחזיק את ידיו בין הרגלים.
היא לקחה את ידיו בעדינות מהמקום והניחה אותם בצד, שיחררה את מכנסיו והכניסה ידיה פנימה. לאחר שעיסתה בעדינות במשך דקות ארוכות שאלה: "איך אתה מרגיש?"
"מרגיש נהדר", הוא אמר, "אבל אני עדיין חושב שהאגודל שלי שבור!"
רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן".
את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר.
כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים.
הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"
אימא אחת החליטה לקפוץ לביקור פתע אצל בנה הנשוי. כשנכנסה לבית, היא ראתה את כלתה שוכבת עירומה על הספה, כשריחות ארומטיים ממלאים את החדר. "מה את עושה?", שאלה האימא.
"אני מחכה לבן שלך שיחזור מהעבודה", הגיבה האישה המופתעת.
"אבל את עירומה!", אמרה האימא בפליאה.
"זו שמלת האהבה שלי...", הגיבה הכלה בתמימות.
"שמלה אהבה?! את עירומה לגמרי!", צעקה האם.
"אבל הבן שלך אוהב את ה'שמלה' הזאת", הסבירה הכלה, "כשאני לובשת אותה הוא הופך לרומנטי מאוד ואז מענג אותי במשך שעות ארוכות".
האימא עזבה את ביתו של בנה וחזרה אל דירתה שלה, ובמהלך כל הדרך היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מה שראתה ושמעה. כשהגיעה לביתה היא התקלחה, פיזרה והדליקה נרות ריחניים ברחבי הבית וחיכתה עירומה על הספה לבעלה. זמן מה לאחר לאחר מכן חזר בעלה מהעבודה, ראה אותה שוכבת עירומה על הספה ושאל: "מה את עושה?"
"זו שמלת האהבה שלי..." ענתה אישתו בחושניות.
"היא צריכה גיהוץ!" ענה בעלה, "תפסיקי עם השטויות ותכיני ארוחת ערב!"
יום אחד היטלר הלך להיפגש עם מגדת עתידות כדי לגלות את התשובות לכמה שאלות שהטרידו אותו.
"תגידי לי, מתי אני אמות?" הוא שאל.
מגדת העתידות הביטה ארוכות לתוך כדור הבדולח שלה ולבסוף ענתה: "אתה תמות ביום חג לעם היהודי".
"מה?! איך זה ייתכן?" אמר היטלר.
אז מגדת העתידות ענתה לו: "כי לא משנה באיזה יום תמות זה יהיה יום חג לעם היהודי".
אישה אחת שמתגוררת בבניין מגורים הסמוך לכביש סואן גילתה שבכל פעם שאוטובוס עובר מתחת לחלון ביתה, הוא מרעיד את ארון הבגדים שלה שמרעיש בצורה יוצאת דופן. יום אחד היא החליטה לשים לזה סוף והיא התקשרה לנגר שיבוא לאבחן את הבעיה ולטפל בה.
במשך דקות ארוכות הנגר בחן את הארון, ואז התייאש ואמר: "אני מצטער גברתי, אני לא רואה פה שום בעיה", ואיך שסיים את המשפט עבר אוטובוס מתחת לבית והארון התחיל לרעוד ולהשמיע קולות צורמים.
הנגר לא האמין למשמע אוזניו וחשב לעצמו שהוא חייב לגלות מה גורם לארון להשמיע צלילים כל כך מוזרים. הוא הרהר במשך כמה שניות ואז הציע לאישה שהוא ימתין בתוך הארון עד שיעבור אוטובוס נוסף ואולי כך יצליח לפענח את שורש הבעיה.
בינתיים בעלה של האישה חזר מהעבודה הביתה, נכנס לחדר, פתח את הארון וגילה נגר שעומד שם ומסתכל עליו במבוכה. הגבר הביט באשתו בגועל, ואז פנה שוב לגבר שבארון: "תגיד לי, מה לעזאזל אתה עושה בתוך הארון שלי?!"
הנגר השיב: "אתה תאמין לי אם אספר לך שאני בסך הכל מחכה פה לאוטובוס?"
גבר ואישה נפגשו בפאב והתחילו לדבר. דבר הוביל לדבר והם החליטו לעזוב ביחד ולעלות לדירה שלו. כשהגיעו לשם הגבר עשה לה סיור קטן בבית, וכשהגיעו לחדר השינה הבחורה ראתה משהו שלא חזתה בו אצל אף גבר אחר. לאורך כל הקיר של חדר השינה שלו היו שלושה מדפים עם בובות דובי בכל מיני צורות וגדלים - מאות בובות! רואים שמי שסידר אותן על המדפים עשה זאת באהבה ובמסירות רבה; לכל אורך המדף התחתון היו דובים קטנטנים וחמודים, לכל אורך המדף האמצעי היו דובים בינוניים ומתוקים, ולכל אורך המדף העליון היו דובים ענקיים ורכים.
הבחורה חשבה שזה קצת מוזר שלגבר חסון ושרירי כמו זה שפגשה יהיה אוסף בובות שכזה, אך בה בעת מאוד התרשמה מהצד הרגיש שבו. היא כמובן לא אמרה לו דבר, והם פשוט חלקו בקבוק יין במרפסת והמשיכו לדבר. אחרי כמה דקות ארוכות של שיחה מרתקת הבחורה חשבה לעצמה שאולי זה האחד - הגבר שיהיה האב של ילדיה. היא נשענה קדימה ונישקה אותו קלות על השפתיים, והוא חיבק ונישק אותה בחזרה.
התשוקה התגברה, הרומנטיקה הייתה באוויר, ולפתע הבחור פשוט הרים את הבחורה בידיים ולקח אותה לחדר השינה. הוא קרע ממנה את הבגדים והם עשו אהבה לוהטת. הבחורה הייתה כל כך מופתעת מהבחור שהיא החליטה לשחרר כל עכבה שהייתה לה והתמסרה לו כל כולה.
לבסוף היא התגלגלה הצדה, ליטפה את לחיו המסוקסת של הגבר ואמרה: "אז מה אתה אומר? איך זה היה?"
הבחור חייך אליה, ליטף את לחייה הרכה, הסתכל לה עמוק לתוך העיניים ואמר: "את יכולה לקחת דובי מהמדף התחתון, בינתיים אני אזמין לך מונית".
ביום שני בבוקר, התהלך משה הדוור בשכונת נרקיסים לפי סדר החלוקה הקבוע שלו ומסר את הדואר כהרגלו. כשהגיע לשביל הגישה של משפחת טילובסקי, הוא הבחין כי שני הרכבים עדיין נמצאים בחנייה, דבר שאינו אופייני לבני הזוג הדייקנים שיוצאים לעבודה בכל בוקר, באותה השעה.
בזמן שמשה תהה לעצמו מה התרחש בבית המשפחה, חיים טילובסקי יצא החוצה וקטע את מחשבתו, כשהוא נושא בידיו ארגז גדול עמוס בבקבוקי בירה ויין ריקים, בדרכו אל פח המיחזור.
"וואוו חיים, אתה נראה כמו מישהו שבילה היטב אתמול בלילה" אמר משה הדוור.
חיים, שלא הסתיר את העובדה שהוא סובל מכאבים בגופו, השיב: "האמת היא שחגגנו ביום שבת בערב, ואתה עד ברגע זה לפעם הראשונה שהצלחתי לקום מהספה מאז יום ראשון ב-4 בבוקר". חיים נאנח ארוכות והמשיך: "הזמנו 15 זוגות מכל רחבי השכונה לסוף שבוע מהנה, שהפך למעט פראי בהמשך... כולנו היינו כל כך שיכורים, ובסביבות השעה חצות התחלנו לשחק "מי אני"..."
משה הדוור, שגילה סקרנות רבה, מיהר ושאל: "איך משחקים מי אני?"
"זה פשוט מאוד" ענה חיים, "כל הגברים נכנסים באותה העת לחדר השינה, וכל אחד בתורו יוצא לסלון מכוסה לחלוטין בסדין, מלבד לאיבר מינו שמציץ דרך חור בסדין, ותפקידן של הנשים לזהות מיהו הגבר שמסתתר מאחורי הסדין".
משה הדוור צחק ואמר "נשמע כמו כיף גדול, אני מרגיש פספוס גדול שלא הגעתי".
"העובדה שלא הגעת היא הדבר הטוב ביותר שהיית יכול לעשות לעצמך" אמר חיים, "השם שלך עלה במשחק 7 פעמים".
רופא מרוקאי אחד בדיוק סגר את דלת המרפאה שלו כשלפתע הגיע אליו מטופל עם סכין בבטן. "אתה יכול לפתוח לי דוקטור?" זעק המטופל.
הרופא המרוקאי ענה לו: "השעה 7. המרפאה סגורה."
המטופל הראה לרופא את הסכין, הרופא צעק עליו שהוא צריך ללכת לבית חולים, האיש צרח בחזרה שהוא כאן עכשיו, הרופא הסביר שיש לו עוד דברים לעשות בחיים וככה העניין נמשך דקות ארוכות של צעקות.
"אתה יודע שבמקומות אחרים יקבלו אותי עכשיו בלי לחשוב פעמיים?!" אמר המטופל.
"אתה צודק לגמרי!" אמר הרופא המרוקאי, הוציא את הסכין מהבטן של המטופל, תקע לו בעין ואמר: "מרפאת העיניים פתוחה עד 9!"
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
נחש עיוור וארנב עיוור נתקלו זה בזה יום אחד בקרחת היער. פנה הנחש אל הארנב ואמר לו: "סלח לי, איזה מין חיה אתה? אני פשוט עיוור ולא רואה שום דבר". ענה לו הארנב: "מתנצל, אבל גם אני לא ממש יודע, אני עיוור כמוך ואף פעם לא ראיתי את עצמי, או הבנתי מה אני בדיוק. שמע, אם אתה כבר פה, אולי תוכל למשש אותי ולגלות לי איזה מין חיה אני?".
"אין בעיה" השיב הנחש, נכרך מסביב לארנב ומישש כך את כל גופו. לבסוף שיחרר הנחש את לפיתתו מהארנב, וסיכם בפניו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה קטן מימדים, רך ופרוותי, עם זוג רגליים אחוריות בשרניות, אוזניים ארוכות וגמישות, אף קטן, פחוס ולחלוחי, שפמפם ארוך וזנב צמרירי. אם ככה אתה חייב להיות ארנב!".
"מעולה! סוף סוף אני יודע מי אני!" אמר הארנב, ואז פנה להיפרד מהנחש: "תודה רבה לך אדון... אה, רגע, איזה חיה אתה בכלל, אתה יודע?". ענה לו הנחש: "האמת היא שממש לא. אולי תעשה לי טובה בחזרה – תמשש אותי גם ותזהה מה אני בדיוק".
הסכים הארנב להשיב לנחש טובה תחת טובה, והחל למשש אותו לכל אורכו באמצעות כפותיו. בסיום הבדיקה פנה הארנב לנחש ואמר לו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה מחוספס לחלוטין, שיש לך דם קר, אין לך שום עמוד שדרה, אתה גמיש, חלקלק וחסר ביצים. אם ככה - אתה חייב להיות פוליטיקאי!".
אדם נכנס למסעדה כשלצידו יען בוגר.
הוא מתיישב ומלצרית ניגשת אליו לקבל הזמנה.
"אני רוצה המבורגר צ’יפס וקולה", אומר האיש ופונה ליען, "מה בשבילך?"
"אני אקח אותו דבר", אומר היען.
כעבור זמן מה מביאה להם המלצרית את המנות, "זה יעלה 66.4 ש"ח."
האיש מכניס יד לכיסו ומושיט לה את הסכום המדויק.
למחרת שוב נכנסים האיש והיען למסעדה והאיש אומר, "אני רוצה המבורגר צ’יפס וקולה."
היען אומר: "בשבילי אותו דבר."
ושוב, בעת התשלום האיש מכניס יד לכיסו ושולף משם את הסכום המדויק.
העניין הופך לשגרה, עד שערב אחד נכנסים השניים למסעדה.
"כרגיל?" שואלת המלצרית.
"לא", אומר האיש, "היום יום שישי, לכן אבקש סטייק, תפוח אדמה אפוי וסלט."
"אותו דבר בשבילי", אומר היען.
כעבור זמן מה חוזרת המלצרית עם המנות ועם החשבון 186.73 ש"ח.
שוב שולח האיש יד לכיסו ושולף את הסכום המדויק.
המלצרית לא יכולה להתאפק יותר, "סלח לי אדוני, איך אתה מצליח תמיד להוציא את הסכום המדויק?"
"ובכן", משיב האיש, "לפני מספר שנים מצאתי מנורה עתיקה. שפשפתי אותה והופיע שד שהציע לי 2 משאלות. המשאלה הראשונה שלי הייתה שבכל פעם שאצטרך לשלם עבור דבר מה - רק אכניס את היד לכיסי והסכום המתאים יהיה שם."
"זה מבריק", התלהבה המלצרית, "רוב האנשים היו מבקשים מיליון דולר או משהו כזה, אבל אתה תמיד תהיה עשיר מספיק לכל מה שתרצה כל ימי חייך!"
"נכון מאוד. אם זה קרטון חלב ואם זה מכונית חדשה, הסכום הנדרש תמיד יהיה שם."
"רק עוד דבר אחד", ביקשה המלצרית, "מה העניין עם היען?"
האיש נאנח והסביר, "המשאלה השנייה שלי הייתה פרגית גבוהה עם רגליים ארוכות שתמיד תסכים לכל מה שאומר…"
גברים, עזבו אתכם מאתרי הכרויות - זה מה שצריך לעשות כדי למצוא זיווג: תיכנסו למרקטפלייס של פייסבוק, חפשו שמלות כלה, זה יראה לכם נשים גרושות טריות - משם תסננו לפי מידה.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך? הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
עבור לבא-במייל
