בית משוגעים

אורי שוטט יום אחד סביב גדרותיו של בית משוגעים שהיה לא רחוק מביתו. פתאום הוא שמע מעבר לגדר, בחצר המוסד, מטופלים קוראים בקצב אחיד: ״16, 16, 16, 16, 16...״ ככה פעם אחרי פעם. 'מה נסגר איתם שהם ככה חוזרים על המספר הזה?' תהה אורי. כשהוא גילה שיש פרצה בגדר המוסד, הוא החל לזחול פנימה כדי לראות מה קורה שם. פתאום הוא הרגיש מכה חדה בגב, הוא נפל אחורה ומישהו אחז אותו, כיסה את עיניו וצרח. תוך כדי שאורי נאבק בתוקף שלו ומנסה להשתחרר, הוא שמע פתאום את כל המשוגעים מסביב מתחילים לקרוא בקצב: ״17, 17, 17, 17...״

מטופל במוסד לחולי נפש עמד להשתחרר אחרי שנים ארוכות של אשפוז וטיפולים. כדי לוודא שהוא מוכן לעולם האמיתי, הרופא הבכיר של המוסד מראיין אותו ושואל: “מה את מתכנן לעשות אחרי שחרורך?” “אני הייתי חוקר פיזיקה גרעינית וחשבתי לחזור לעסוק בתחום שלי”, מספר לו המטופל, “התמקדתי בפיתוח כלי נשק וזה היה מלחיץ מאוד, לכן מהיום אני אתמקד רק בתיאוריה ואשמור על השפיות שלי.” “יפה” משיב הרופא. “אני יכול גם ללמד” ממשיך המטופל, “יש סיפוק אדיר מגידול הדור הבא של המקצוע.” “מעולה”, מתלהב הרופא “או שאני אכתוב”, מוסיף המטופל, “כדי שגם אנשים מחוץ לאקדמיה יוכלו לרכוש ידע מהעולם המדהים של פיזיקה גרעינית.” - “חשיבה נכונה בהחלט.” אומר הרופא, תוך כדי כתיבה נלהבת של מכתב השחרור למטופל. - “כן, זה מה שאעשה״ ממשיך המטופל מבלי לעצור, ״ואם כל אלה לא יצליחו, אני תמיד יכול להמשיך להיות קומקום…”