נער צעיר מכפר מבודד שחי את כל חייו בלי מגע עם העולם החיצוני קיבל מהוריו רשות ללכת לבקר את אחותו המבוגרת בעיר הגדולה לכבוד יום ההולדת ה-16 שלו. ברגע שהנער סיפר לה את החדשות המשמחות האלו היא מאוד נבהלה, בגלל שהמשפחה שלה לא ידעה שהיא למעשה "אישה עובדת" והיא פחדה שהביקור של אחיה הקטן יחשוף את הסוד שלה.
לכן כשהנער הצעיר הגיע לעיר הגדולה ושאל את אחותו איך יש לה כסף לגור במקום שכזה, היא פשוט אמרה לו "אתה יודע שכאן בעיר אנשים תמיד רצים ממקום למקום והם לפעמים רעבים, אז יש כאן הרבה דוכני מזון ואני עובדת בדוכן הנקניקיות הכי מצליח באזור".
"ואוו זה מדהים!" ענה האח, "אני מאוד אוהב נקניקיות ושמעתי שכאן בעיר יש את האוכל הכי טעים בעולם! אולי מחר אני אוכל לבוא איתך לעבודה ותתני לי לנסות מנה בחינם כי אין לי כסף?". האחות סירבה כמובן, ואמרה שהיא תהייה מאוד עסוקה ולא יהיה לה זמן בשביל האח הקטן שלה. מתוסכל ומאוכזב, כבר באותו הלילה הנער הצעיר חשב על תוכנית ערמומית, ולמחרת בערב הוא עקב אחרי אחותו כשהיא יצאה לעבודה ואז ראה אותה נכנסת לבניין קצת מוזנח בלי שום מאפיינים מיוחדים. 'זה מוזר' חשב לעצמו הנער, אבל בגלל שהוא לא ממש מכיר את העיר הגדולה הוא לא חשד יותר מדי ונכנס לתוך הבניין בביטחון מוחלט. בפנים קיבלה את פניו אישה נאה מאוד שלבשה מעט מאוד בגדים...
"שלום לך חמודי... באת לפה כדי לספק את ה'תיאבון' שלך?" היא שאלה אותו.
"ברור שכן!" ענה הנער בהתלהבות.
"מעולה..." המשיכה האישה, "רק תגיד לי מותק, איך אתה רוצה את זה – בשכיבה או בעמידה?"
הנער היה מבולבל לרגע, ואז הוא פשוט אמר: "תראי אני לא יודע איך אתם עושים את זה כאן בעיר, אבל אני אישית אוהב את זה בפיתה..."
נערה אחת ביקשה מחבר שלה להגיע לארוחת ערב עם ההורים שלה ביום שישי בערב. לאור גודל המאורע, היא הצהירה בפניו שהיא מעוניינת לשכב עימו בפעם הראשונה לאחר הארוחה.
הנער היה מאושר, אך המום כיוון שעוד לא שכב עם בחורה מעולם. הוא נסע מהר לבית המרקחת כדי לקנות קונדומים. הוא ניגש לרוקח ומספר לו שהוא הולך לשכב עם חברה שלו ומתחיל לתאר בפניו מה הוא רוצה לעשות לה ולהיכנס לפרטים מלוכלכים. הרוקח מחייך לשמע הנער הלהוט ובסוף שואל אותו איזה חבילה של קונדומים הוא רוצה, של 3, 10 או משפחתית. הנער מבקש את המשפחתית בטענה שהוא הולך "לעבוד קשה".
מגיע יום שישי בלילה והנער פוגש את חברתו בכניסה לביתה. היא מאוד מתרגשת ומזמינה אותו פנימה לשולחן האוכל כשהוריה כבר ישובים. הנער מתיישב ומהר מאוד מציע לומר ברכה ומרכין את ראשו.
עוברות 5 דקות והנער עדיין שקוע בתפילה. עוברות 10 דקות ועדיין אין תנועה מצידו. לאחר 20 דקות הנערה מתכופפת לחברה כשראשו עדיין מורכן ולוחשת לו: "לא אמרת לי שאתה כל כך דתי".
הנער, מבלי להזיז את ראשו, לוחש בחזרה: "לא אמרת לי שאבא שלך רוקח..."
ביום שני בבוקר, התהלך משה הדוור בשכונת נרקיסים לפי סדר החלוקה הקבוע שלו ומסר את הדואר כהרגלו. כשהגיע לשביל הגישה של משפחת טילובסקי, הוא הבחין כי שני הרכבים עדיין נמצאים בחנייה, דבר שאינו אופייני לבני הזוג הדייקנים שיוצאים לעבודה בכל בוקר, באותה השעה.
בזמן שמשה תהה לעצמו מה התרחש בבית המשפחה, חיים טילובסקי יצא החוצה וקטע את מחשבתו, כשהוא נושא בידיו ארגז גדול עמוס בבקבוקי בירה ויין ריקים, בדרכו אל פח המיחזור.
"וואוו חיים, אתה נראה כמו מישהו שבילה היטב אתמול בלילה" אמר משה הדוור.
חיים, שלא הסתיר את העובדה שהוא סובל מכאבים בגופו, השיב: "האמת היא שחגגנו ביום שבת בערב, ואתה עד ברגע זה לפעם הראשונה שהצלחתי לקום מהספה מאז יום ראשון ב-4 בבוקר". חיים נאנח ארוכות והמשיך: "הזמנו 15 זוגות מכל רחבי השכונה לסוף שבוע מהנה, שהפך למעט פראי בהמשך... כולנו היינו כל כך שיכורים, ובסביבות השעה חצות התחלנו לשחק "מי אני"..."
משה הדוור, שגילה סקרנות רבה, מיהר ושאל: "איך משחקים מי אני?"
"זה פשוט מאוד" ענה חיים, "כל הגברים נכנסים באותה העת לחדר השינה, וכל אחד בתורו יוצא לסלון מכוסה לחלוטין בסדין, מלבד לאיבר מינו שמציץ דרך חור בסדין, ותפקידן של הנשים לזהות מיהו הגבר שמסתתר מאחורי הסדין".
משה הדוור צחק ואמר "נשמע כמו כיף גדול, אני מרגיש פספוס גדול שלא הגעתי".
"העובדה שלא הגעת היא הדבר הטוב ביותר שהיית יכול לעשות לעצמך" אמר חיים, "השם שלך עלה במשחק 7 פעמים".
שלושה חיילים איראניים נעצרו על ידי המשטרה הצבאית בארצם בעוון ריגול לטובת ישראל, ונידונו לעונש מוות בהוצאה להורג על ידי כיתת יורים.
בערב שלפני יום ביצוע גזר הדין, ישבו יחדיו בתאם שלושת החיילים המודאגים שנידונו למוות וניסו לחשוב על תכנית שתעזור להם להימלט מהעונש הצפוי. לאחר שעות רבות של התלבטויות, הציע אחד החיילים שכל אחד מהם, קצת לפני ההוצאה להורג, יתריע בקול רם על התרחשות מצב חירום, וכך יצליח להסיח את דעת החיילים ולהימלט.
בבוקר ההוצאה להורג הגיעו שלושת החיילים המפוחדים לחצר בה ניצבה כיתת היורים. החייל הראשון הובא בצעדים מהוססים לכיוון הקיר וצווה להרים את ידיו באוויר. כששמע את מפקד הכיתה סופר לאחור: "3... 2... 1...", צעק לפתע בקול "טורנדו!!!", כיתת היורים המבוהלת רצה כדי לתפוס מכסה, והחייל ניצל את ההזדמנות כדי לרוץ ולברוח מהחצר.
לאחר מכן, כשכיתת היורים שבה למקומה, הובא החייל השני לכיוון הקיר והרים את ידיו בפקודה. כששמע את ספירת המפקד: "3... 2... 1..." צעק מיד "רעידת אדמה!!!", כיתת היורים שוב התפזרה במהירות, והוא ניצל את ההזדמנות כדי להימלט גם כן.
שוב חזרה כיתת היורים למקומה, ואחרון הובא אל הקיר החייל השלישי, כשכולו רועד ומפוחד. הוא הרים את ידיו, וניסה לחשוב מה כדאי לו לצעוק כדי לגרום לחיילים שמולו לברוח בפעם השלישית.
כששמע את ספירת המפקד: "3... 2... 1..."
היסס לרגע..
ואז צעק: "אש!!!"
לאחר שטרח במשך חודשים ארוכים, בני הקים סופסוף את המסעדה שחלם עליה כל חייו עם מנות מיוחדות שלא הוגשו בשום מקום אחר.
לאחר זמן קצר מאוד המסעדה התחילה להתמלא בכל ערב והפכה לשם דבר בכל רחבי הארץ.
יום אחד נכנס רב מכובד למסעדה, התיישב והזמין את אחת ממנות הדגל האהובות בתפריט. בני שירת את הרב באופן אישי, ולאחר שסיים שזה סיים את הסעודה, בני ניגש כדי ללחוץ את ידו.
כשהרב שלח את ידו לכיסו, בני אמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות לעם לשרת אותך. אני מתעקש".
הרב ענה: "תודה לך איש יקר, מאחל לך שתצליח בכל צעד שלך".
בני המחויך פנה למטבח וסיים את עבודתו. למחרת כשהגיע למסעדה, בני ראה קופסה עם 10 ספרי תורה מהודרים ומכתב תודה אישי מהרב. המחווה ריגשה את בני והוא החליט שעליו להמשיך להפגין נדיבות לכל אורח מכובד שייכנס למסעדה שלו. בערב של אותו היום נכנס למסעדה מפכ"ל המשטרה ובני לא האמין למזלו.
כמו המקרה של הרב, בני שירת את המפכ"ל באופן אישי וסירב לקחת ממנו תשלום בתום הסעודה. "אני רואה את זה כשירות לציבור" אמר למפכ"ל.
למחרת בני הגיע למסעדה וראה בכניסה 10 קופסאות של שוקולד איכותי ומכתב תודה מהמפכ"ל.
עם חיוך על פניו ובליבו, בני החל לעבוד כרגיל. ביום השלישי ברצף, הגיע פוליטיקאי מכובד שרצה לסעוד במסעדה ובני, שכבר התרגל להיות גם מלצר, שירת אותו באופן אישי.
בתום הארוחה בני ניגש לפוליטיקאי וכשזה עמד להוציא את הארנק מכיסו, בני עצר אותו ואמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות למדינה לשרת אותך. אני מתעקש".
הפוליטיקאי חייך וענה: "אני לא אשכח את זה. תודה לך".
בני הלך לישון באותו הלילה כשראשו מלא במחשבות על דברי הפרידה של הפוליטיקאי, וחלם על מתנות יקרות ערך שיחכו לו במסעדה.
למחרת בני הגיעה למסעדה בשעות הערב ואכן ציפתה לו הפתעה מיוחדת: כל השולחנות היו מלאים בפוליטיקאים רעבים שבאו לאכול במסעדה הנדיבה...
חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו.
למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי.
"שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים.
"טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי."
"מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים.
"גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה."
"ומה קרה אז?"
"ואז היא אמרה לי לכבות את האור."
"נו ומה אתה עשית?"
"מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!"
"ואז מה קרה?"
"ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה."
"ו...???"
"ועכשיו אני פה אתכם!"
מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
אבא יהודי מפלורידה מתקשר לבן שלו דיוויד שבניו יורק, ואומר לו: ״בן, אני ממש לא אוהב את מה שאני הולך לספר לך, אבל אני ואימא שלך כבר לא יכולים לסבול האחד את השנייה ואנחנו מתגרשים. זהו זה! אני הולך לחיות את שארית חיי בשלווה ובנחת. אני אומר לך את זה עכשיו כדי שאתה ואחותך לא תהיו בהלם אחרי שאני אעזוב את הבית״.
האבא מנתק, ודיוויד מתקשר ישר לאחותו ג׳ינה כדי לב לבשר לה את החדשות. ג׳ינה אומרת לו: ״אני מטפלת בזה ועכשיו!״. היא ישר מרימה טלפון לאביה וצועקת עליו: ״אבא, אל תעשה שום דבר עד שאני ודייוויד נגיע אליכם הביתה! נהיה אצלכם בשישי בערב! אל תעשה כלום בינתיים!״ האב אומר: ״אוקיי, אוקיי, אני אחכה״ ומנתק את הטלפון.
ואז הוא קורא לאישתו ואומר לה: ״ברברה, הכל טוב, הם יבואו לסדר פסח. עכשיו, מה אנחנו הולכים להגיד להם בראש השנה?״
מפקד תחנת משטרה מכנס את הפקודים שלו ומודיע להם:
"מחר בערב הגיעו בלבוש מהודר, אנו הולכים יחד לנישואי פיגרו."
למחרת הגיעו השוטרים, לבושים במיטב בגדיהם עם נשותיהם, ועם מתנות ופרחים.
"מטומטמים!" כעס המפקד, "זו אינה חתונה של מי ממכרינו, זוהי אופרה, קונצרט, הצגה או משהו כזה... הבנתם?"
"אל תכעס המפקד", עונה לו סגנו בשקט, "בחודש שעבר, כשהגעת לאגם הברבורים עם חכה, לא אמרנו מילה..."
בערב חורפי גשום וקר ישבו איציק ורבקה לאכול ארוחת ערב ולאחר מכן מצאו את עצמם שכובים על ספת הסלון כשאור הטלוויזיה מאיר על שניהם. איציק הציע לרבקה ללכת לישון מפני שהשעה כבר הייתה מאוחרת, והיו לו כמה רעיונות בראש...
אחרי שהשניים נכנסו למיטה איציק ניגש בעדינות אל רבקה, ליטף את שערה, נשק לה ברכות, חיבק אותה והניח את ידו עליה. רבקה הסתובבה לאיציק ואמרה, "אני מצטערת מאמי, יש לי בדיקה אצל גניקולוג מחר בבוקר ואני לא רוצה לעשות הלילה שום דבר שקשור לאזור הזה".
מאוכזב, איציק הסתובב לצד שלו של המיטה ובהה בתקרה. לאחר מספר דקות רעיון חדש קפץ לראשו, והוא החל ללטף את רבקה בשנית ולחש בשקט באוזנה: "מאמי, נכון שיש לך מחר פגישה אצל הגניקולוג ובגלל זה את מודאגת לגבי מה שנעשה הלילה?". רבקה השיבה בחיוב ואיציק המשיך: "אבל אין לך מחר שום תור אצל רופא השיניים נכון?"
גבר מבוגר נכנס ערב אחד לפאב שכונתי ופנה אל הברמן עם בקשה מוזרה למדי: "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". אחרי ההלם הראשוני מהבקשה הברמן מתחיל להכין לגבר את המשקאות שלו, ותוך כדי הוא אומר לו, "ואוו, כנראה שהיה לך יום ממש קשוח אם אתה רוצה לשתות כל כך הרבה".
"אל תשאל איזה יום היה לי היום..." אמר הגבר, "גיליתי שאחי הגדול הומוסקסואל".
למחרת, אותו גבר נכנס לאותו פאב ופונה אל הברמן פעם נוספת, "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". כשהברמן שאל אותו מה קרה הפעם הוא השיב: "אחרי כל הבלאגן של אתמול, גם אחי הצעיר החליט להודיע לכל המשפחה שהוא הומוסקסואל!".
למחרת בערב, בפעם השלישית ברציפות, נכנס אותו הגבר לפאב השכונתי ומתיישב מול הברמן עם פנים נפולות. הברמן מבין את הרמז וישר מתחיל להכין 6 כוסות וודקה. "תגיד לי", הוא שואל אותו תוך כדי ההכנה, "יש בכלל מישהו במשפחה שלך שאוהב נשים???".
"כן!" ענה הגבר והתחיל לבכות, "אישתי!!!"
מקור תמונה: canva.comעוזי נכנס לפאב השכונתי שבו היה נוהג לשבת מדי יום, אך הפעם הוא קצת הקדים, והגיע לשם מעט לפני השעה 8 בערב. המקום היה ריק, אבל הוא שם לב לכך שאיזו בחורה בלונדינית אחת יושבת על הבר לבדה וניגש להתחיל איתה; בטלוויזיה שהייתה תלויה מעל הבר בדיוק התחילו החדשות של 8. הסיפור המרכזי היה על אדם שעמד על קצה של בניין גבוה ואיים לקפוץ ממנו.
עוזי והבלונדינית, שבדיוק היו באמצע השיחה שלהם, שמו לב למתרחש בחדשות. הבלונדינית פנתה לעוזי ואמרה לו: "תגיד, אתה חושב שהוא הולך לקפוץ?"
"יודעת מה?", ענה לה עוזי "אני מתערב איתך שכן!". "אוקיי" ענתה לו הבלונדינית בביטחון, "אז אני מתערבת איתך שלא!". עוזי הוציא מהכיס שטר של 200 שקל, הניח אותו על הבר ואמר: "יופי, אז התערבנו!". איך שהבלונדינית באה להוציא גם היא שטר של 200 ולהניח אותו על הבר, הבחור בחדשות קפץ מקצה הבניין.
הבלונדינית נראתה מאוכזבת ומתוסכלת במיוחד מהפסדה, אבל אמרה לעוזי: "אין מה לעשות, התערבות זו התערבות הנה ה-200 שלך" והגישה לו את השטר.
עוזי אמר לבלונדינית: "תשמעי, אני חייב להגיד לך שאני לא יכול לקחת ממך את הכסף". "למה בדיוק?" היא שאלה; "כי למען האמת" התוודה עוזי, "ראיתי את הסיפור הזה מוקדם יותר בחדשות של 4, וידעתי שבסוף הוא קפץ".
"אה, מזה אתה עושה עניין?", אמרה לו הבלונדינית בהפתעה, "גם אני ראיתי את זה בחדשות של 4, אבל בחיי שלא חשבתי שהוא הולך לעשות את זה עוד פעם..."
משפחה תימנית קטנה יושבת סביב שולחן החג בערב פסח, כשכולם קוראים את ההגדה, מברכים ואוכלים בשקט.
פתאום שואל אחד מהילדים את אבא שלו: "אבא, למה אנחנו אף פעם לא מארחים את כל המשפחה ואת החברים בפסח?"
"כי בראש השנה דוד שלך אוהב לטוס לחו"ל," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בסוכות?" ממשיך הילד.
"כי בסוכות דודה שלך אוהבת להיות עם המשפחה של בעלה," עונה האבא.
"ולמה אנחנו לא מזמינים לארוחה את המשפחה והחברים בשבועות?" מתעקש הילד.
"אתה יודע מה?" משיב האבא, "ביום כיפור נזמין את כל מי שאתה רוצה!"
אישה נשואה החליטה לנוח קצת וטסה לחופשה בקריביים.
באחד הימים בעודה יושבת על ערסל, פגשה גבר מקומי גבוה, כהה ושרירי ואחרי כמה משקאות הסכימה ללכת איתו לחדרו ללילה סוער.
כשסיימו את ענייניהם, שאלה האישה את המאהב לשמו, אך הוא סירב לגלות לה כי פחד שתצחק עליו.
בערב שלמחרת נפגשו השניים פעם נוספת וגם הפעם הבילוי נגמר בין הסדינים. האישה ניסתה לשאול שוב לשמו של הגבר, אך הוא המשיך לסרב בטענה שהיא תצחק עליו.
ככה עבר לו שבוע מהחופשה. האישה נפגשת עם הגבר, מגיעים למיטה ובכל פעם הוא לא מסכים לגלות לה איך קוראים לו, כי הוא פוחד שתצחק עליו.
בערב האחרון, אחרי שסיימו את עיסוקם, הפצירה האישה בגבר השחור לגלות לה את שמו, כיוון שהיא לפני עזיבה והיא מאוד רוצה לדעת איך קוראים לו.
הגבר הסכים, אבל בתנאי אחד - שהיא לא תצחק כשתשמע איך קוראים לו. האישה הסכימה והגבר הציג את עצמו, "נעים מאוד, קוראים לי שלג".
איך ששמעה את זה האישה פרצה בצחוק מתגלגל והגבר נעלב ואמר "את רואה, ידעתי שתצחקי מהשם שלי... זה בגלל הצבע שלי!"
"לא מהשם שלך אני צוחקת", אמרה האישה, "אני פשוט חושבת מה בעלי יגיד כשאספר לו שבכל יום בקריביים היו לי 30 ס"מ של שלג..."
לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת!
האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין!
ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן?
כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה.
אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה.
יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה.
כמה שילמת על הסמרטוט הזה?
היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה.
אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך.
אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך!
בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב.
שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד.
בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה.
בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה.
כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד.
אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה.
הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת.
אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת.
הלוואי שלא יהיה יותר גרוע.
רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים.
בסוף תראי שאת דומה לי.
תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה!
את רוצה להרוג אותי?
מה קרה שנזכרת באימא שלך?
נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה?
אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים.
אני, אני כבר אנוח בקבר.
על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי.
אני את שלי אמרתי!!!
מקור תמונה: Gryffindorרב בקהילה קטנה של יהודים חיפש שידוך לבת הקטנה שלו, ומשום שלא היה לו מבחר גדול במיוחד של יהודים צעירים ורווקים באזור, הוא חיתן אותה עם בנו של הקצב בעיירה השכנה. הבת הקטנה הייתה מורגלת לאיכות חיים גבוהה בבית הרבי של העיירה ולכן אף אחד לא הופתע מכך שהיא התנגדה לשידוך באופן נחרץ, אך לבסוף היא הסכימה והשניים התחתנו בטקס גדול ומרגש. אחרי החתונה, הזוג הצעיר עבר לגור בביתו של הקצב בעיירה השכנה.
בסוף השבוע הראשון שלאחר חתונתם, ניגש בן הקצב אל בת הרב ואמר לה: "את יודעת, סבא שלי תמיד אמר לי שזאת מצווה לשכב עם אשתך לפני שאתה הולך לבית הכנסת ביום שישי". משום שהיא לא רצתה לזלזל בכבוד המשפחה של בעלה הטרי ובמסורות שלהם, היא הסכימה.
מאוחר יותר באותו הערב בן הקצב פנה לאשתו פעם נוספת ואמר: "את יודעת, סבתא שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלשכב עם בן או בת הזוג כדי לציין את כניסת השבת בערב יום שישי". בת הרב אמנם לא הכירה מסורות ומצוות שכאלו, אבל היא הסכימה.
בבוקר יום שבת הסתובב הבעל הטרי אל אשתו במיטה ואמר לה: "את יודעת, דודה שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלקיים 'עונג שבת' דבר ראשון על הבוקר". גם הפעם בת הרב הסכימה.
ביום ראשון הלכה בת הרב לבקר את משפחתה בעיירה השכנה, וכמובן שהדבר הראשון שאימה שאלה אותה זה איך היא מסתדרת עם בעלה החדש. "תראי אימא", היא ענתה לה, "הוא לא חכם, הוא לא עשיר ורוב הזמן יש לו ריח נוראי, אבל החדשות הטובות הן שהוא יהודי שומר מצוות שבא ממשפחה טובה וחכמה!"
מלון קטן ואלגנטי שנערכו בו חתונות רבות רחש וגעש לקראת החתונה המדוברת של גבר בן 95 עם צעירה יפיפייה בת 23. היה נראה שעובדי המלון והאורחים בו התרגשו יותר לקראת החתונה מאשר החתן, שנראה שברירי וכאילו הוא לא יעמוד בערב הכלולות עם כלתו הצעירה והנמרצת.
בערב החתונה הכל התנהל כרגיל – החופה התקיימה בבית הכנסת של המלון, טבעות הוחלפו והחתן אפילו הצליח לשבור את הכוס. לאחר החתונה הזוג הטרי פרש לחדר הכלולות שלו ונעל את הדלת מאחוריו. האורחים נסעו לביתם ועובדי המלון היו סקרנים לראות מה יקרה בבוקר שלמחרת...
בבוקר שלאחר ליל הכלולות, דלת חדרו של הזוג הטרי נפתחה ועובדי המלון הסקרנים חיכו לראות באיזה מצב יהיה החתן. למרבה ההפתעה, הייתה זו הכלה הצעירה שירדה למטה ונראתה תשושה ופרועה.
הכלה ירדה אט אט במדרגות, תוך כדי שהיא אוחזת במעקה שלא ליפול ומבט המום על פניה.
פקיד הקבלה נחלץ לעזרתה ושאל "מה קרה לך יקירתי? את נראית כאילו היית בשדה קרב!"
הכלה פעורת העיניים הביטה בו והצליחה להגיב "אלוהים אדירים!!!" היא אמרה "הוא... הוא אמר לי שהוא התאפק, הצליח לעמוד בפיתויים וחסך במשך 75 שנים!!!" ענתה הכלה לפקיד.
"ומה הבעיה בזה?" השיב הפקיד "תוכלו להשתמש בכסף שהוא חסך לכל מטרה."
הכלה הסתכלה עליו במבט מותש ואמרה "הוא לא התכוון לכסף..."
מדי שלישי בערב, יוסי הולך לשחק באולינג עם חברים. עם זאת, הערב הוא החליט לבטל את המשחק. הוא סיפר על כך לאשתו, נעמה, והיא הנהנה וחזרה לראות טלוויזיה, אך מדי פעם החטיפה מבט אל עבר השעון.
כעשרים דקות לאחר מכן צלצל הטלפון במטבח. נעמה קמה במהירות, אך מאחר שיוסי היה במטבח הוא צעק לה משם: "אני אענה!".
נעמה הייתה מעט מוטרדת, ושמעה צעקות מהמטבח: "מה?! אין לי מושג על מה אתה מדבר, תתקשר למשטרה או לעירייה, אני לא יודע את מי חיפשת בדיוק, הגעת למספר הלא נכון."
כשיוסי הלך לסלון לראות טלוויזיה עם אשתו, היא שאלה אותו בלחץ מי היה בטלפון ומה הוא רצה.
יוסי נפנף בידיו ואמר: "סתם איזה אידיוט, התקשר לשאול אם השטח נקי."
פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות" הבוס: "מה זה?! כל היום לא עשית כלום והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה!". הפולני, מאושר: "תודה רבה אדוני! תודה רבה!".
אז איך היה בעבודה היום?
גבר אחד הלך לעבודה. פתאום הוא רואה אישה עם רגליים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה רגליים יפות.
כעבור מספר דקות ראה אישה אחרת עם מותניים יפות.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היו כאלה מותניים יפות.
לא עברה שעה וראה עוד אישה עם חזה יפה.
חשב לעצמו: הלוואי שלאשתי היה כזה חזה יפה.
וכך הלאה במשך כל היום.
בערב כשחזר הביתה שאלה אותו אשתו: "איך היה בעבודה?"
הבעל ענה לה: "כל היום חשבתי עלייך..."
גבר איטלקי אחד נכנס לבר בערב שאחרי גמר אליפות אירופה בכדורגל.
הברמן, שלא רצה שתתפתח קטטה בינו לבין הלקוחות האנגלים שבדיוק היו בפאב באותו הזמן,
לקח את האיטלקי הצידה וביקש ממנו שלא לדבר איתם על כדורגל.
האיטלקי הסכים לבקשה של הברמן, ושאל אותו אם הוא יוכל לדבר איתם על סקס. הברמן הנהן בהסכמה: ״סקס זה בסדר״.
אז האיטלקי פנה לאוהדים האנגלים ואמר להם בחיוך: ״תשמעו, איך דפקנו אתכם אתמול בלילה, אה?״
מקור תמונה: depositphotos.comאישה נמצאת בבית לבדה, לפתע היא שומעת דפיקות על הדלת. היא ניגשת ופותחת אותה, ומגלה גבר עומד על מפתן הדלת.
הוא שואל את האישה: "יש לך וגינה?" והאישה טורקת את הדלת בעצבים.
ביום שלמחרת האישה שומעת שוב דפיקה בדלת, אותו האיש עומד שם ושואל את אותה השאלה "יש לך וגינה?"
האישה טורקת שוב את הדלת.
יותר מאוחר בערב, כשבעלה חוזר מהעבודה, היא מספרת לו מה קרה ביומיים האחרונים. בעלה אומר לה בקול אכפתי ואוהב: "מחר אני לוקח יום חופש בשביל להיות כאן במקרה והאיש יחזור שוב".
למחרת הם שומעים דפיקה בדלת ורצים במהירות לראות מי שם.
הבעל אמר לאישה: "אני הולך להתחבא מאחורי הדלת וכשהאיש יבוא תעני לו 'כן' על השאלה שלו, ואני רוצה לראות לאן הוא חותר".
בדיוק כמו בפעמים הקודמות עמד אותו האיש בדלת ושאל את אותה השאלה "יש לך וגינה?"
"כן" ענתה האישה.
"יופי" ענה הגבר, "אז תוכלי למסור לבעלך שיעזוב את של אשתי ויתחיל להשתמש בשלך?"
שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן.
פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום.
״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״
הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״
ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״.
״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳.
אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״.
״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳.
אז פנה השייח' אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״
הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז ענה: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״
ארבעה חברים מתכננים טיול ג'יפים לנגב.
יומיים לפני הטיול מודיע יוסי שאישתו מתנגדת בתוקף ולכן הוא לא יוכל להצטרף.
החברים מאוכזבים מאוד שהוא לא יכול לבוא - אבל אין להם הרבה מה לעשות בנדון.
ביום המתוכנן יורדים 3 החברים לנגב, מגיעים למקום שנקבע ולהפתעתם מוצאים את יוסי יושב על כסא נוח, אוהל מוקם ומדורה דולקת.
"מה קרה? כמה זמן אתה פה? איך הצלחת לשכנע את אישתך?" ממטירים עליו החברים שאלות.
"אז ככה", מתחיל יוסי להסביר.
"אני כאן מאתמול.
אתמול בערב אני יושב בכסא ואישתי נעמדת מולי עם בייבי דול חדש ושקוף, אוחזת בידי עם חיוך מזמין לחדר השינה.
החדר מלא נרות דולקים, עלי ורדים בכל מקום ומוסיקה רומנטית.
על המיטה יש אזיקים וחבלים ורודים.
היא אומרת לי לקשור אותה טוב, קשרתי.
ואז היא אומרת: 'עכשיו תעשה מה שאתה רוצה!'
אז הנה אני פה..."
אישה אחת הכינה אוכל בביתה בוקר אחד, כשלפתע שמעה דפיקה בדלת. היא ניגשה לפתוח את הדלת, ומולה עמד איש בחליפה ששאל אותה במבטא כבד: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?"
עקרת הבית מיד טרקה את הדלת בפניו של האיש גס הרוח וחזרה לעיסוקיה מבלי להטריד את עצמה יותר מדי במחשבה על אותו סוטה.
עם זאת, ביום שלמחרת קרה בדיוק אותו הדבר – היא שמעה דפיקה בדלת, פתחה, ראתה את אותו האיש שאמר לה: "שוב שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?"
שוב האישה טרקה את הדלת בפרצוף של אותו סוטה, אלא שהפעם החליטה שהיא לא תעביר זאת בשתיקה ותספר לבעלה על מה שקורה בימים האחרונים כשהוא אינו בבית.
בערב היא סיפרה לבעלה על אותו איש, והוא אמר לה: "אל תדאגי מתוקה שלי. מחר אני אקח יום חופש ואשאר בבית למקרה שהוא יחזור".
ביום שלמחרת שוב נשמעה דפיקה בדלת, ומיד הבעל לחש לאשתו "אני אעמוד מאחורי הדלת ואקשיב לשיחה שלכם. כשהוא ישאל אותך את השאלה שלו, אני רוצה שתגידי כן". האישה הנהנה וניגשה לפתוח את הדלת.
היא לא הופתעה לגלות את אותו גבר עומד מולה, והוא אמר לה שוב: "שלום לך גברתי, שאלה לי אליך: האם יש לך ואגינה?"
האישה ענתה: "כן, יש לי".
הגבר הגיב בחזרה: "יופי, עכשיו אולי תגידי את זה גם לבעלך כדי שיעזוב את הוואגינה של אשתי ויתחיל להשתמש בשלך?"
רבי מרדכי מבני ברק טס לארה"ב כדי ללמד תורה בבית ספר יהודי יוקרתי בשכונת ברוקלין. ביום הראשון שלו במקום הוא גילה שרמת הידע של התלמידים נמוכה מאוד והחליט שכדי שהם יהפכו ליהודים חכמים ואנשים טובים, עליו להתחיל ללמד אותם מהבסיס.
"מחר אני רוצה ללמד אתכם שיעור על עשרת הדיברות, ואני מבקש שכולכם תקראו היום בערב את פרקים כ"ב עד ל"ב בספר שופטים".
התלמידים הופתעו לשמוע את הבקשה הזאת, ואחרי כמה רגעים של בלבול ומלמולים אחד מהם הרים את ידו ושאל את רבי מרדכי למה הם צריכים לקרוא כל כך הרבה חומר בלילה אחד.
"אם זה קשה לכם לעשייה אז אני לא אכריח אף אחד, ואני מבטיח גם לא לבחון אתכם על החומר הזה, אבל שתדעו שאני מאוד אעריך את מי שיעשה את זה ולא אתן לו שיעורי בית למשך כל שאר השבוע".
למחרת בבוקר רבי מרדכי נפגש עם התלמידים שלו ופתח את השיעור בשאלה מי הצליח למלא את הבקשה שלו. כל התלמידים הרימו את הידיים שלהם בגאווה.
"יפה יפה," הוא אמר, "עכשיו אני רוצה להתחיל את השיעור על הדיבר השמיני - 'לא תענה ברעך עד שקר'. לפני כן אני רק רוצה לעדכן אתכם בשני דברים, הראשון הוא שבספר שופטים יש רק 21 פרקים והשני הוא שמהיום אתם הולכים להתחיל ללמוד כמו שצריך!"
רואה חשבון אחד גנב כספים בשווי מיליוני שקלים עד שיום אחד הוא כמעט ונתפס בשל ביקורת שגרתית. בערב של אותו יום, רואה החשבון ישב להתפלל ליד המיטה ואמר: "בבקשה אלוהים, שלא יתפסו אותי... אני יודע שמה שעשיתי היה רע, אבל העבודה שלי היא הדבר היחידי שיש לי בחיים ואני לא יכול ללכת לכלא..."
להפתעתו, הוא לפתע שמע קול צלול ועמוק שהשיב לו: "אסכים לבקשתך ואיש לא יגלה מה עשית, אבל בתנאי אחד! בעוד שנים מהיום, אתה תמות ברעידת אדמה".
רואה החשבון היסס לרגע, אך מיד התעשת ואמר: "בסדר גמור, אני מסכים! רק שאיש לי יגלה מה עשיתי..."
בשנים הבאות רואה החשבון חי חיים רגועים ומאושרים. הוא אפילו התקבל לעבודה חדשה ברשות המיסים, התחתן ושכח לחלוטין מההסכם.
יום אחד, בעודו מבלה בכנס של רשות המיסים בבניין משרדים חדש ויוקרתי, הרגיש רואה החשבון שהאדמה מתחילה לרעוד והבניין החל ליטות הצידה. מיד הוא נזכר בהסכם שאליו הוא התחייב, ירד על ברכיו והחל להתפלל: "אלוהים, אני זוכר את העסקה שלנו ואני מקבל את גורלי, אבל אתה לא הולך להרוג את כל האנשים שבבניין הזה רק בגללי נכון?"
קול צלול, עמוק ומוכר ענה לרואה החשבון: "אתה צוחק עלי? עבדתי שנים כדי שכולכם תהיו באותו בניין באותו הערב!"
זוג מבוגר שחי במושב אירחו בביתם קרובת משפחה צעירה שהגיע מחו״ל לחופשה בארץ. אחרי שערכה סיור בבית, הבחורה שאלה את בעלת הבית איפה המקלחת, והיא הסבירה לה שאין להם מקלחת בתוך הבית, ושהם מתקלחים באמבטיה שבגינה. הבחורה הייתה קצת נבוכה בגלל הגבר שבבית, ובעלת הבית אמרה לה: ״אל תדאגי, כל ערב הוא יוצא לשחק כדורת עם חברים – תוכלי להיכנס כשהוא ילך״.
באותו הערב הגבר אכן יצא לשחק כדורת עם חבריו, והבחורה יצאה החוצה והחלה להתפשט. בעלת הבית ראתה אותה דרך חלון המטבח ולמרבה הפתעתה היא שמה לב שאין לה כלל וכלל שיער ערווה. כשהבעל חזר הביתה היא סיפרה לו על כך, אך הוא לא האמין לה. היא אמרה לו, ״מחר בערב תצא מהבית קצת מוקדם יותר ותסתתר מאחורי הגדר עד שהיא תלך להתקלח – אתה תראה בעצמך!״
ביום שלמחרת הבחורה הצעירה שוב חיכתה שהגבר יצא מהבית, ואחרי שיצא, גם היא יצאה לגינה והחלה להתפשט. בזמן שהתפשטה ניגשה אליה בעלת הבית ושאלה אותה: ״תגידי, את מגלחת שם?״
״לא,״ ענתה הבחורה, ״אף פעם לא גדל לי שם שיער. למה, לך יש שיער במפשעה?״
האישה אמרה לה, ״הו, כן!״, הורידה את שמלתה והראתה לה בכמה שיער אלוהים בירך אותה.
זמן קצר לאחר מכן, כשהבעל חזר הביתה ממשחק הכדורת שלו, שאלה אותו אשתו, ״נו, ראית?״
״כן,״ הוא ענה לה בעצבים, ״אבל למה היית חייבת להראות גם את שלך?״
״אויש, אל תהיה כזה,״ אמרה לו אשתו, ״כאילו שלא ראית אותי ככה אף פעם!״
״אני ראיתי,״ הוא ענה, ״אבל החבר׳ה מהכדורת לא!״
ג'ון ומרי, שני בפטיסטים דרומיים נהגו ללכת לאותה הכנסייה.
מרי הייתה הולכת בכל יום ראשון ונשארת אחרי התפילה לשיעורי דת. ג'ון היה הולך רק בחגים, ולעיתים גם בימי ראשון.
באחד מאותם ימי ראשון, ישב ג'ון בכיסא מאחורי מרי ושם לב עד כמה יפה ומושכת היא הייתה.
באחת ההפסקות בתפילה, ג'ון התכופף לעברה ואמר: "היי מרי, מה דעתך שבשבת הבאה נצא שנינו לסעוד?"
"בוודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" אמרה מרי.
ג'ון התקשה להאמין שכך התמזל מזלו...
במשך כל השבוע רחץ ומירק את המכונית, ובשבת בערב אסף את מרי ולקח אותה לארוחה, למסעדה הכי הכי בעיר.
כשישבו לשולחן פנה ג'ון למרי ושאל: "היי מרי, איזה קוקטייל תשתי לפני הארוחה?"
"הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?"
ג'ון נשאר לשבת בכיסאו וכמעט שלא אמר דבר במשך כל זמן הארוחה.
כשגמרו לאכול, הוציא ג'ון חפיסת סיגריות מכיסו ואמר: "היי מרי, רוצה לעשן?"
"הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?"
ג'ון נבוך מעט, לקח את מרי למכוניתו והחל לנסוע לכיוון ביתה.
בדרך הם חלפו ליד מוטל דרכים וג'ון החל לחשוב לעצמו: "פישלתי פעמים, מה כבר אני יכול להפסיד...?"
ואז הוא שאל: "היי מרי, מה דעתך שנשאר ללון במוטל הלילה?"
"בודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" ענתה מרי.
ג'ון התקשה להאמין ששוב התמזל מזלו, ובהזדמנות הראשונה פנה פניית פרסה, חזר למוטל ושכר חדר ללילה.
למחרת בבוקר התעורר ג'ון לפני מרי, הסתכל עליה כשעדיין שכבה במיטה, וחשב לעצמו: "אוי ואבוי, מה עשיתי? מה עשיתי...?"
הוא העיר את מרי משנתה ואמר: "מרי, יש לי שאלה אחת אלייך, מה תגידי לחברי כיתתך בשעורי הדת?"
ענתה מרי, "את מה שאני תמיד אומרת להם... לא חייבים לשתות ולעשן כדי לעשות חיים!"
אשר, פנסיונר אלמן בן 85 מצא אהבה חדשה והתחתן עם מאיה, בחורה נאה בת 25. בערב הכלולות החליטה מאיה שבשל הגיל המתקדם של בעלה הטרי, עדיף שהם ישנו בחדרים נפרדים, ככה אשר לא יתאמץ יותר מדי בניסיון למלא את הציפיות שלה. אחרי שחגיגות החתונה נגמרו ומאיה נכנסה אל החדר שלה והלכה להתארגן כדי ללכת לישון, היא שמעה לפתע דפיקה על הדלת...
כמובן שהאדם שדפק בדלת היה אשר, שחיפש "קצת אקשן". השניים נכנסו למיטה, עשו את מה שעשו, ולהפתעתה של מאיה - הגיל של אשר בכלל לא מנע ממנו לתפקד כמו שצריך. בסוף המעשה אשר בירך את מאיה לשלום, וחזר לחדרו.
מאיה המשיכה בהכנות שלה לקראת השינה, הורידה את האיפור, תלתה את השמלה, הורידה תכשיטים ולפתע שוב נשמעה דפיקה בדלת. גם הפעם זה היה אשר, ששוב רצה להתייחד עם אשתו החדשה. למרות שהיא הייתה מופתעת, מאיה לא סירבה והשניים נכנסו ביחד למיטה שוב. גם הפעם אשר לא אכזב וכשהוא סיים הוא נישק אותה לשלום, אמר לה לילה טוב וחזר לחדרו.
מאיה נכנסה למקלחת, וברגע שהיא יצאה היא שוב שמעה דפיקות בדלת, וזה שוב היה אשר - נלהב וחרמן כמו גבר בן 25. השניים נכנסו למיטה והתפרעו כמו כל זוג אחר במצב שכזה. אחרי כמה דקות של התאוששות, אשר שוב רכן למאיה כדי לנשק אותה לילה טוב ולהיפרד ממנה.
"אתה יודע", היא אמרה לו, "אני חייבת להגיד שזה מדהים אותי שאתה, בתור גבר בן 85, מסוגל לתפקד כל כך טוב ובכזאת תדירות. כבר הייתי עם כמה גברים בחיים שלי ולמרות שכולם היו צעירים יותר ממך, אף אחד לא הצליח לעשות את מה שאתה עשית הלילה שוב ושוב".
"רגע " אמר אשר, "את רוצה להגיד לי שכבר הייתי פה???"
אמא שלך כל כך שמנה שכשהיא עומדת בכניסה לבית בשישי בערב, השבת לא מצליחה להיכנס.
בערב חורפי אחד אדם נכנס לווידוי בכנסייה...
איש אחד נכנס לפנות ערב לכנסייה וניגש לתא הווידויים: "סלח לי אבי כי חטאתי", הוא אמר.
"מה חטאך בני?" שאל הכומר.
"לפני כחודש הייתי בספרייה עד לשעת הסגירה וכשבאתי לצאת החל לרדת גשם שוטף שלא פסק. כעבור כמה זמן אני והספרנית איבדנו את הסבלנות ו... נו... אתה יודע, חגגנו כל הלילה".
"זה לא טוב אבל לא נורא", ענה הכומר, "אם זו מעידה חד פעמית האל ואני סולחים לך".
"אז זהו, שלא...", אומר האיש, "לפני שבועיים הלכתי להסתפר בערב וכשבאתי לצאת מהמספרה החל לרדת גשם שוטף. כשהגשם לא פסק איבדתי את הסבלנות ואני והסַפַר... התחלנו לחגוג עד הבוקר. אתה יודע..."
"אוי", נאנח הכומר, "אם גם את זה ניסית רק פעם אחת אז האל ואני סולחים לך".
"יש עוד משהו..." ממשיך האיש, "לפני שבוע עזרתי לשכנה לתקן את התריס שלא נסגר בלילה וכשבאתי לחזור הביתה החל לרדת גשם ו... נו אתה יודע... עד הבוקר".
הכומר שתק שתיקה רועמת.
האיש כיסה את פניו בידיו ואז החל לפתע לבכות, "מה עלי לעשות עכשיו אבי?"
"מה עליך לעשות???" צרח הכומר, "עליך להסתלק מכאן מיד! לפני שיתחיל לרדת גשם!!!"
קשישה התקשרה למשרד עורכי דין וביקשה מפקידת הקבלה לקבוע פגישה עם אחד מעורכי הדין שעוסק בצוואות.
הפקידה שאלה מתי יהיה לה נוח להגיע למשרד לפגישה, והקשישה ענתה שכל חייה היא חיה לבד, היא לא מרבה לצאת מהבית ומעדיפה שהפגישה תתקיים בביתה. פקידת הקבלה בדקה אם עורך הדין מוכן להיפגש איתה ועדכנה את האישה שהכל סודר.
למחרת הגיע עורך הדין לביתה של הקשישה ושאל: "האם תוכלי לומר לי כמה נכסים יש ברשותך וכיצד את רוצה שהם יחולקו?"
"ובכן...", ענתה הזקנה "מלבד הרהיטים והדברים שאתה רואה כאן, יש לי 400,000$ בחשבון החיסכון שלי בבנק."
"ואיך היית רוצה ש-400,000$ שלך יחולקו?" שאל עורך הדין.
"תראה יקירי", התייפחה הזקנה, "כל חיי חייתי בבדידות, אנשים כמעט אף פעם לא שמו לב אלי, אז אני רוצה לארגן הלוויה מפוארת וגדולה בשווי 350,000$, כך שלפחות במותי ישימו לב שאני איננה."
עורך הדין המופתע הנהן בראשו לאות הסכמה ושאל: "ומה לגבי ה-50,000$ הנותרים?"
"אותם אני רוצה לשמור לאדם מיוחד", אמרה הזקנה בעיניים מוארות, "כמו שאמרתי, חייתי לבד כמעט כל החיים, מעולם לא נישאתי ולמעשה אף פעם לא שכבתי עם גבר. אז לפני שאמות, אני רוצה שתשלם לגבר 50,000$ כדי שישכב איתי."
"זוהי בקשה מאוד יוצאת דופן", אמר עורך הדין והוסיף, "אבל אני מוכן לבדוק את העניין ולעזור לך בנושא."
בערב, חזר עורך הדין לביתו וסיפר לאשתו על הקשישה התימהונית וצוואתה המוזרה. כששמעה האישה את הסיפור היא החלה לדמיין את כל מה שהיא יכולה לעשות עם 50,000$ ומיד הציעה לבעלה שישכב עם הזקנה בעצמו: "אני אפילו מוכנה להסיע אותך בבוקר ולחכות באוטו עד שתצא", היא אמרה לו בחיוך רחב.
עורך הדין חשב על הנושא במשך כמה רגעים ולבסוף החליט שבשביל סכום מכובד כל כך הוא בהחלט מוכן למלא את בקשתה של הקשישה. למחרת בבוקר, נסעו שניהם אל ביתה של הזקנה והאישה נשארה ברכב לחכות לבעלה בזמן שהוא עושה את המעשה.
עוברת שעה, עוברות שעתיים ובעלה לא יוצא, האישה מאבדת את סבלנותה וצופרת לו כמה פעמים...
תוך כמה רגעים, החלון בחדר השינה נפתח, עורך הדין מוציא ראשו מהחלון וצועק לה: "תחזרי מחר! היא החליטה שהיא לא צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על הלוויה!"
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
יריב, גבר מוצלח ונאה בצורה בלתי רגילה, החליט כי זו זכותו המולדת להתחתן רק עם האישה המושלמת שיופיה משתווה לשלו כדי שיעמידו יחדיו צאצאים יפים לא פחות. כדי להשיג את המטרה שלו, יריב יצא לתור את העולם ולחפש את האישה שתעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו ושעמה יוכל לבלות את שארית חייו.
לאחר חודשים ארוכים של חיפושים בכל יבשת, יריב הגיע לחווה קטנה בשוויץ וביקש להתארח בה. החקלאי האלמן שהחווה הייתה שייכת לו הכניס את יריב לביתו בסבר פנים יפות והציג בפניו את שלוש בנותיו.
כאשר הן נכנסו לחדר, יריב נדהם מיופיין... כל אחת משלושת בנותיו של החקלאי הייתה יפה בצורה בלתי רגילה, ויריב החליט שאחת מהן תהיה אשתו המיועדת. בערב סיפר לחקלאי על התכניות שלו, והאב המאושר הסכים שיריב יצא לפגישה עם כל אחת מבנותיו כדי לבחור אחת מהן.
לאחר המפגש עם הבת הראשונה, יריב ניגש לאביה ואמר: "היא באמת יפה, אבל יש לה אצבעות רגליים קצת עקומות, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
האב רק הניד בראשו, ובערב הבא יריב יצא לפגישה עם הבת השנייה. כאשר הם חזרו אמר לאביה: "היא באמת יפה, אבל קצת פוזלת, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
בערב השלישי יצא יריב עם הבת השלישית וכאשר חזרו אמר לאב: "היא מושלמת! היא כל מה שחיפשתי ואני חייב להתחתן עימה מיד!"
החתונה אורגנה במהרה, וכמה חודשים לאחר מכן, נולד ליריב הילד המיוחל שעליו הוא חלם. האב הטרי נכנס לחדר התינוקות בבית החולים בציפייה לראות את הצאצא המושלם שלו, והזדעזע כשראה שהילד שלו שעיר, מכוער וכלל לא דומה לו.
"איך זה יכול להיות???" אמר לחותנו שעמד לידו "הרי אני וגם אימא שלו יפים כל כך!!!"
"ובכן" ענה החקלאי, "היא יפה, אבל היא הייתה קצת בהיריון כשהכרתם. באמת, כמעט שלא שמו לב..."
בדרכו הביתה לאחר יום של סידורים רפי ראה את חברו הטוב ישראל יוצא מהקיוסק השכונתי עם שקית ענקית של שוקולדים וזר פרחים. רפי מיד ניגש אל ישראל והחל לתחקר אותו בקשר לקניות המוזרות שלו.
"שמע זה סיפור מדהים" אמר לו ישראל, "היה לי חלום ממש מוזר אתמול בלילה... הכל מסביבי היה שחור וחשוך עד שפתאום ראיתי פסל ענק ומוזהב של הספרה חמש. הוא היה יותר גדול מכל דבר שראיתי עד היום ונצץ כל כך חזק עד שהתעוררתי מסונוור וידעתי שזה סימן!
מאוחר יותר אשתי שלחה אותי לקנות לה קוטג' 5% אז הגעתי לפה ובטלוויזיה בדיוק שידרו את החמישייה הקאמרית. לא התחשק לי לראות את זה אז אמרתי למוכר להעביר ערוץ, ובלי שאמרתי לו כלום הוא שם ערוץ חמש! בדיוק שידרו פרסומת למרוץ סוסים שישודר בחמש בערב ואז כבר התחלתי לחשוב שמשהו מאוד מוזר קורה פה...
מתברר שלאחד מהסוסים במרוץ קוראים "האלמנט החמישי" וברגע שקלטתי את זה אמרתי לעצמי שאין מצב שזה צירוף מקרים. החמש המוזהב שראיתי בחלום וכל מה שקרה אחר כך, זה הכל היה סימן, אם אני מהמר על הסוס הזה אני בדוק זוכה! אז הלכתי לבנק, משכתי את 5,000 השקלים האחרונים שהיו לנו בחשבון וישר חזרתי לפה כדי למלא טופס ולשלוח."
"שמע זה באמת סיפור מדהים" אמר רפי, "אז עכשיו אתה הולך לחגוג עם אשתך?"
"איזה לחגוג ואיזה נעליים", השיב ישראל, "הסוס המפגר הזה סיים במקום החמישי..."
בפאלרמו שבסיציליה, בתחילת המאה ה-20, היה נהוג לקחת לאישה אך ורק נשים בתולות. מריו, שהתלבט האם בחירת ליבו היא אכן חסודה, הלך אל הרופא שלו ושאל כיצד ניתן לברר זאת.
"תראה מריו", אמר הרופא, "בשביל לגלות זאת תצטרך שלושה דברים: צבע אדום, צבע כחול ומעדר".
"מה? בשביל מה דוקטור?" שאל מריו.
"בערב הכלולות שלכם תצבע את אחד האשכים שלך בכחול ואת השני באדום"
"אוקיי, אבל בשביל מה המעדר?"
"אם היא תגיד לך: 'מריו, אלה הביצים הכי מוזרות שראיתי!' - תן לה אותו בראש!"
זוג מבוגרים בני 80 הרגישו שהמוח מתחיל לבגוד בהם וקבעו תור אצל הרופא. הרופא בודק אותם ואומר להם שמבחינה פיזית הכול בסדר, אבל אם הם מרגישים שהזיכרון הולך ואובד, אולי כדאי שיתחילו לרשום לעצמם את הדברים שהם צריכים לעשות כדי שלא ישכחו. הזוג מודה לרופא וחוזר הביתה.
בערב, בזמן שהם צופים בטלוויזיה, הבעל קם מכיסאו.
"לאן אתה הולך?" שואלת האישה.
"למטבח," הוא עונה לה.
"תוכל להביא לי בבקשה צלוחית גלידה כשתחזור?"
"בשמחה!"
"אתה לא חושב שכדאי שתרשום את זה כדי שלא תשכח?"
"לא, זה בסדר," עונה הבעל, "אני אזכור."
"אבל אני רוצה גם תותים מעל," הוסיפה האישה, "עכשיו באמת כדאי שתרשום לעצמך כדי שלא תשכח."
"אני לא אשכח," עונה הבעל, "צלוחית גלידה עם תותים מעל, אין בעיה"
"אתה יכול גם להוסיף לי סירופ שוקולד?" היא שואלת בחביבות.
"אין בעיה," הוא עונה.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום את זה?"
"אני לא צריך לרשום!" הבעל מאבד סבלנות, "את רוצה צלוחית גלידה עם תותים מעל וסירופ שוקולד!"
הבעל הולך למטבח ואחרי 20 דקות חוזר ומגיש לאשתו חביתה בפיתה.
"אתה רואה?" האישה מתפרצת בזעם, "אמרתי לך לרשום! שכחת לשים לי בצל!"
בכנס מקצועי שנערך בבית החולים נפגשו במקרה רופא ורופאה, ומיד היה ביניהם "קליק". במשך הערב השניים המשיכו להחליף מבטים וחיוכים, עד שהרופא החליט שלא לבזבז זמן, ניגש אל הרופאה והזמין אותה לדייט במסעדה.
למחרת בערב, השניים התיישבו במסעדה לדייט, ולפתע הרופאה קמה ואמרה: "תסלח לי, אני חייבת לשטוף ידיים קודם."
אחרי הארוחה, העניינים בין השניים החלו להתחמם, והם החליטו ללכת יחד לחדר במלון. שנייה לפני שהדברים מתקדמים לשלב הבא, הרופאה עצרה הכול ואמרה: "סליחה, אבל אני חייבת לשטוף ידיים קודם."
לאחר שקיימו השניים אהבה הם שכבו בנינוחות אחד לצד השנייה, ואז הרופא אמר לה: "אני יכול להמר שאת רופאה מנתחת."
"באמת? למה אתה חושב ככה?" שאלה בסקרנות.
"קשה לפספס את זה! את כל רגע הולכת לשטוף ידיים."
היא גיחכה מעט ואמרה: "צודק. ואני יכולה להמר שאתה רופא מרדים, נכון?"
"וואו! איך ידעת את זה?" שאל הרופא בפליאה.
הרופאה משכה בכתפה ואמרה: "כי לא הרגשתי כלום..."
משגעים אותי פה בדיור המוגן. כל יום מעירים אותי בשבע בערב כדי לתת לי כדור שינה.
האסיר והכלא
בערב הכלולות של זוג צעיר אמרה האישה לבעלה, "אני עדיין בתולה ואיני יודעת כלום על יחסי מין, אתה יכול להסביר לי קודם?"
"אוקי מותק", אומר הבעל. "תחשבי על האיבר הפרטי שלך כמו על כלא ועל האיבר הפרטי שלי כמו על אסיר. מה שנעשה זה שנכניס את האסיר לכלא". ואז הם שכבו בפעם הראשונה.
לאחר המעשה שכב הבעל על גבו ועל פניו חיוך של סיפוק. האישה בהקנטה אמרה לו "מותק, נראה לי שהאסיר ברח מהכלא".
הוא הסתובב כלפיה ואמר, "אנו יכולים לכלוא אותו מחדש", והם שכבו בפעם השנייה.
אחרי שסיימו, הבעל הושיט את ידו לקחת סיגריה, אבל האישה שהתחילה ממש ליהנות מהחוויה החדשה נדנדה לו, "האסיר שוב ברח, בוא נכלא אותו מחדש". הבעל ניסה שוב והפעם בקושי הצליח.
לאחר הפעם השלישית הוא נשכב על המיטה מותש לגמרי. האישה המשיכה לנדנד לו, "האסיר שוב ברח מותק".
בלאות גמורה הוא הפנה את פניו כלפיה וצעק: "זהו די, האסיר השתחרר, תני לו להשתקם!"
"לא מותק", אמרה האישה, "אנחנו התחתנו - האסיר שלך קיבל מאסר עולם!"
שלושה תיירים - ישראלי, צרפתי וגרמני נתפסים בערב הסעודית שותים אלכוהול מוברח; הם נעצרים, מובואים למשפט ומקבלים עונש של 100 הצלפות שוט בגב לכל אחד.
כשמגיע יום העונש אומר להם השוטר שאחראי על ההצלפות: ״היום זה יום הולדתה של המועדפת בנשותיי, והיא ביקשה שאפגין היום קצת חמלה. אז אני נותן לכל אחד מכם בקשה אחת כדי להפוך את הרגע הזה לקצת פחות נורא עבורכם״.
הבחור הצרפתי מורשה לבקש ראשון, ובזחיחות צרפתית אופיינית אומר: ״הבקשה שלי היא שיצמידו כרית לגב שלי בזמן ההצלפות״. אז השוטר קושר כרית לגבו של הצרפתי, ואחרי 25 הצלפות הכרית נקרעת לחלוטין והשוטר ממשיך להצליף בגבו החשוף.
הצרפתי יורד מהמוקד פצוע וחבול - אחריו בא הגרמני, שמרגיש קצת יותר חכם, ואומר: ״אני רוצה שיקשרו לי שתי כריות על הגב״; אבל אחרי 50 הצלפות הכריות נקרעות, העונש נמשך וגם הגרמני יוצא מוכה וחבול.
לבסוף נקרא הישראלי לעונשו ואומר: ״אני רוצה 1000 כריות קשורות לגב!״
״אני אוהב את החוצפה שלכם, הישראלים״, אומר לו השוטר, ״אבל 1000 כריות זה לא ריאלי. יש לך בקשה אחרת אולי?״
ענה לו הישראלי: ״אז יאללה, תקשור את הצרפתי והגרמני לגב שלי״
אישה אמרה לרופאה של בעלה: "ד"ר, אני זקוקה לעזרה, בעלי רק רוצה לקיים יחסי מין כל הזמן - בבוקר, בצהריים, בערב... במטבח, בסלון, במרפסת..." הרופאה רשמה מרשם ואמרה: "הנה, תני לו את הכתובת שלי".
3 הנשים ומסכת העור הנועזת
שלוש נשים עבדו יחד במשרד; האחת נשואה, השנייה מאורסת והשלישית רווקה עם חבר מזדמן. שלושתן לגמו יחדיו קפה באחת מההפסקות, ודיברו על מערכות היחסים שלהן...
הנושא העיקרי שעלה הוא כמובן המצב בחדר המיטות, ומה ביכולתן לעשות כדי לשפר ולהמריץ את העניינים.
בזמן שהאישה הרווקה ישבה בשקט והאזינה לעצות חברותיה, לפתע היא הבינה ששלושתן יכולות לפלפל את חיי האהבה שלהן והציעה תרחיש שכולן יצטרכו לבצע: "שלושתנו נרכוש לבוש סקסי ונועז, כמו מגפי עור שחורים, כפפות עור ואפשר גם מסיכת עיניים שחורה...".
שתי חברותיה היו קשובות ונראו נלהבות מתמיד.
האישה הרווקה המשיכה: "כולנו נפתיע את בני הזוג שלנו בדיוק כשהם יגיעו הביתה מהעבודה עם התלבושת הזאת ונראה איך הם יגיבו".
לאחר שבוע שלושת החברות ישבו באותו המקום, לגמו קפה ושיתפו אחת את השנייה בתוצאות:
האישה הרווקה פתחה ואמרה: "זה היה פשוט מדהים! חבר שלי הגיע לדירה שלי בערב, ואני חיכיתי לו בסלון עם מגפי העור, הכפפות ומסיכת העיניים, בדיוק כפי שתכננו, ועשינו אהבה כמו משוגעים!".
האישה המאורסת לא חיכתה רגע נוסף ושיתפה: "זה עוד כלום לעומת מה שאני חוויתי... חיכיתי לו ממש בכניסה לבית, וכשהוא נכנס וראה אותי בלבוש הסקסי הזה, הוא איבד שליטה וחווינו את הריגוש הכי טוב שהיה לנו בחיים!".
האישה הנשואה שמרה על שתיקה מאופקת ורק אחרי שחברותיה לחצו עליה היא הסכימה לדבר. "נעלתי את המגפיים, עטיתי את הכפפות, לא שכחתי מסכת העיניים השחורה ואפילו חבשתי כובע בוקרים ישן שיש לי מפורים. התיישבתי על הספה וחיכיתי לבעלי שיגיע הביתה".
היא לקחה מספר נשימות והמשיכה: "ואז כשהוא סוף סוף הגיע, חצי שיכור מרופט ומסריח, הוא פתח את המקרר, הוציא בירה, התיישב לידי על הספה ושאל: 'אז זורו... מה יש לאכול הלילה?'".
חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר.
נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי".
חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר.
הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה".
כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר...
היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה".
נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"
לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים?
אז מה אתם מעדיפים?
1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים?
2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב?
3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים?
4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן?
5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם?
6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים?
7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים?
8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב?
9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2?
10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן?
11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב?
12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם?
13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק?
14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים?
15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?
מקור תמונה: canva.comבערב חורפי במיוחד עמד איש זקן בסמוך לשלולית גדולה ליד הפאב השכונתי, כשבידו מקל ארוך שאליו מחובר חוט דייג ופתיון.
גבר צעיר שעבר במקרה במקום עצר ושאל את האיש הזקן: "סליחה אדוני, מה אתה עושה?"
"אני מנסה לתפוס דגים לארוחת הערב" השיב הזקן.
הגבר נמלא חמלה בליבו למראהו של האיש המסכן, ואמר לו: "בוא איתי, בוא ניכנס לפה לבר, נתחמם קצת ואני אזמין לך שתייה ומשהו לאכול."
לאחר שהשניים ישבו לאכול יחד ונפתחו קצת אחד מול השני, שאל הגבר הצעיר את הזקן בהלצה: "תגיד את האמת, כמה דגים אתה תופס שם בחוץ בשלולית?"
האיש חשב כמה שניות, לקח שלוק מהוויסקי ואמר לו: "השבוע? אתה השמיני..."
עבור לבא-במייל
