סימנים לתוספתן בסיכון - מידע חשוב!

התוספתן הוא איבר קטן במערכת העיכול האנושית, ומדע הרפואה עדיין לא הבין מה תפקידו בכוח. מה שכן ידוע הוא שתוספתן שמקבל דלקת או מתבקע, הוא חדשות רעות מאוד. דלקת בתוספתן לא רק כואבת להדהים, אלא גם יכולה להוביל לסיבוכים רפואיים רציניים ואף למוות. דלקת התוספתן שכיחה אצל כ- 8%-10% מהאוכלוסייה, מעט יותר אצל גברים.

הנה מידע חשוב על דלקת התוספתן.

משמעות רפואית

תוספתן שהתבקע יכול להיות קטלני, אם לא מטפלים בו במהירות. למרות שהגורמים לדלקת התוספתן לא ברורים לגמרי, נראה כי התוספתן נעשה חסום (אולי על ידי צרכים), ובסופו של דבר נעשה מודלק ואז מתבקע. כאשר הוא מתבקע, התוספתן גורם לנזילה של בקטריות מהמעיים אל חלל הקיבה. הדבר גורם להיווצרות כיבים או לדלקת חמורה בחלל הקיבה. לפני המצאת האנטיביוטיקה המודרנית, המצב הזה לרוב הסתיים במוות. כיום, רוב הסובלים מהדלקת שורדים עם טיפול נכון.
 

סימפטומים

סימנים לתוספתן שמתבקע יתחילו בכאבי קיבה חזקים מאוד, בסביבות הקורקבן ואז ינועו לחלק הימני התחתון של הקיבה. הסובל יחווה בחילה ואולי יקיא. אם תקומו ותתחילו ללכת, תנשמו עמוק, תשתעלו, תתעטשו, או כאשר האזור הדלקתי בא במגע עם גף זר, הכאבים יעשו חמורים יותר. אם התוספתן באמת יינקב, הכאב ירד,  אך אז תפתחו חום גבוה, אזור הקיבה שלכם יתנפח וקצב הלב שלכם יאיץ מאוד. סמפטומים אחרים יכולים לכלול: חיוורון וחוסר יכולת לשחרר גזים ממערכת העיכול.
 

זמנים

למרות שהתוספתן של כל אדם יכול להינקב, זה קורה בדרך כלל בין גילאי 10-30. אם אתם כן חושדים שיש לכם תוספתן שעומד להינקב או כבר התבקע, אתם חייבים לקבל עזרה רפואית דחופה. ככל שאתם מגיעים לטיפול רפואי מהר יותר, כך הסיכויים להתאוששות מלאה גבוהים יותר.

מניעה / פיתרון - ניתוח
 

אם אתם מרגישים שיש איזושהי בעיה עם התוספתן שלכם, הרופא יצטרך תחילה לפסול מספר אפשרויות אחרות, אשר מחקות את המצב הזה - אבנים בכליות למשל. בדיקת דם תפסול את הבעיות האחרות והרופא שלכם יוכל לחפש ספירה גבוהה של תאי דם לבנים, משום שהם נלחמים בזיהום הבקטריאלי שגרם התוספתן לחלל הקיבה.  סריקות CT יכולות לקבוע האם הבעיה היא אכן התוספתן. אם זה אכן תוספתן בסכנת התבקעות או לאחר התבקעות, הניתוח להוצאת התוספתן הוא יחסית נפוץ ומהיר, וזמן ההתאוששות קצר. 

בנוסף לטכניקה הרגילה, שבו עושה הרופא חתך בדופן הבטן, נכנס וכורת את התוספתן, ("ניתוח בשיטה פתוחה") ניתן היום להשתמש, במקרים מסוימים, גם בניתוח בעזרת לפרסקופ. בשיטה זו, המנתח מבצע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן (בדרך כלל שלושה), דרכם הוא מחדיר מכשירי ניתוח זעירים (שבהם גם מצלמת טלוויזיה, שמצלמת את אזור הניתוח ומציגה אותו על גבי מוניטור במהלך הנתוח). המנתח כורת את התוספתן ומוציא אותו דרך אחד החתכים הזעירים.

כיום הולך ועולה מספרם של הניתוחים המתבצעים בשיטה לפרוסקופית, כאשר מספר מחקרים פרוספקטיביים באשר להשוואה בין ניתוח פתוח לניתוח באמצעות לפרוסקופ, מציגים הבדלים מינוריים באשר לתוצאה. ניתוח לפרוסקופי מקטין את משך האשפוז, ולעתים מקטין את הסיכוי לזיהום בעיקר אצל חולים עם התנקבות דופן התוספתן. השיטה הלפרוסקופית מאפשרת גם בדיקה של יתר חלקי הבטן למציאת פתולוגיות נוספות, ולכן היא עדיפה במקרים בהם החולים שמנים מאד, למשל, או מקרים בהם קשה לדעת האם אכן מדובר בדלקת התוספתן, או אצל נשים בגיל הפוריות. לעתים, בחלק מהניתוחים לכריתת התוספתן נצפה התוספתן במצב בריא שאינו מודלק (נצפה בצבעו הטבעי - לבן). כיוון שתפקיד התוספתן אינו חשוב, מתבצעת כריתה מיידית של האיבר גם אם הוא אינו מדולק - מה שמונע בלבול שנים אחר כך: כשרואים את הצלקת האופיינית לניתוח כריתת תוספתן על פי העור ברור שאין תוספתן ולכן כאב בטן דומה לא יגרם מדלקת התוספתן.

ככל שניגשתם לניתוח מוקדם יותר, כך פוחתים הסיכונים המעורבים. אם הניתוח נעשה לאחר ההתבקעות, חלל הבטן ינוקה ככל האפשר, ואתם תקבלו עירוי של אנטיביוטיקה עד שתחלימו.

המוות המפורסם ביותר מתוספתן שהתבקע היה זה של הארי הודיני, הקוסם המפורסם, ב 1926.

הודיני לא מת מתעלול שכשל, כפי שמאמינים רבים, אלא מדלקת בתוספתן, לאחר שהרשה לסטודנט להכות אותו בבטנו בכדי להוכיח את כוח שרירי הבטן שלו. המכה לא גרמה לדלקת, אלא, כפי שרופאים מאמינים, החמירה מצב שכבר היה קיים, וזירזה את התבקעות התוספתן. אנטיביוטיקה מודרנית לא הייתה זמינה לו, ולכן מספר ימים לאחר מכן, הוא מת.

אם אתם חווים חלק מהסימפטומים הללו, אל תיכנסו לפאניקה, אך כן לכו ובדקו את עצמכם בהקדם.