את ההשפעה המזיקה של צריכת הסוכר המוגזמת על משקלנו ועל בריאותנו הכללית כולנו מכירים, ובשל כך רבים מאיתנו מנסים להימנע ממנו עד כמה שאפשר. עם זאת, אנחנו עדיין רוצים לצרוך מאכלים מתוקים ומעוניינים להוסיף טעם למשקאות ולמזונות שלנו, והצורך הזה הביא להמצאה ולפיתוח של תחליפים מלאכותיים שונים שמחקים את השפעות הסוכר, והחברות שמוסיפות אותם למוצרי המזון שלהן נוהגות לפזר הבטחות אודות מוצריהם "נטולי הסוכר". עם זאת, בשעה שהממתיקים המלאכותיים צברו להם לא מעט אוהדים, מחקרים מגלים שההשפעות שלהם עלולות להיות רחוקות מאוד מחיוביות. הכירו את 5 הממתיקים המלאכותיים המוכרים ביותר, שאת חלקם אנו מוסיפים למזון שלנו בעצמנו ואת חלקם האחר אנו פוגשים על גבי התוויות, אשר עלולים לסכן את בריאותכם ולגרום להרבה יותר נזק מתועלת...
1. אצסולפאם-K
רכיב זה, המכונה אצסולפאם האשלגן ומסומן על תוויות המזון כ-E950, מתוק במיוחד ואינו מתפרק בחום ובאפייה. בזכות שני מאפיינים אלה חברות רבות משתמשות בו במוצרים אפויים ובמשקאות קלים ומוגזים, במקפאי ג'לי, במסטיקים ובקינוחים חלביים שונים, כמו גם במוצרי היגיינה, כמו משחת שיניים ומי פה. עם זאת, התחליף המתוק מכיל את החומר מתילן כלוריד, שבריכוזים גבוהים נחשב לחומר בעל פוטנציאל מסרטן. חשיפה ארוכת טווח אליו עלולה לגרום לכאבי ראש, דיכאון ובחילה, ובחלק מהמקרים יכולה גם לפגוע בתפקוד בלוטת התריס.
2. אספרטם
הממתיק המלאכותי אספרטם מתוק פי 180 מסוכר רגיל, מורכב משתי חומצות אמינו לצד מתנול ומשמש בתעשיית חומרי הצביעה כחומר ממיס. בשנים האחרונות הפך הממתיק הזה לפופולארי במיוחד, כך שאם אתם צורכים משקאות דיאטטיים, דגני בוקר או מסטיקים ללא סוכר, יש סיכוי רב שנתקלתם בו תחת הסימון E951. אף על פי שהתחליף הזה נמצא כבטוח לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הוא אחד מהתחליפים השנויים ביותר במחלוקת, ומקושרות אליו מגוון תופעות לוואי ובעיות רפואיות.
במספר מחקרים רפואיים שנערכו על בעלי חיים נמצא כי אספרטם עלול לגרום לסרטן, ומחקרים אחרים מצאו קשר בינו לבין סיכון מוגבר לפיתוח גידולים סרטניים במוח. טענות נוספות שנבדקו במחקרים נגעו לשאלות אודות ההשפעות של אספרטם על המצב הנפשי וכאבי ראש, ובמסגרת כמה מהם נמצא כי קיים סיכון מוגבר להחמרת המצב הקיים אצל מי שסבלו מתופעות של דכאון ומיגרנות בעבר.
3. סכרין
סכרין, תוסף עליו מבוססת ה"סוכרזית", הוא הממתיק המלאכותי הראשון והוותיק ביותר שאושר לשימוש על ידי המנהל האמריקאי למזון ולתרופות בשנת 1970, בשל העובדה שהוא אינו מתפרק בגוף, אלא מופרש בשתן. מאז ועד היום רבים משתמשים בו כממתיק לתה או לקפה, וחברות מזון מוסיפות אותו לריבות, סוכריות, רטבים ומאפים. עם זאת, כבר בשנת 1977 פורסם מחקר שבמסגרתו חולדות אשר ניתנה להן כמות גדולה של סכרין הראו עלייה במקרי סרטן שלפוחית השתן - מה שהוביל לאזהרה שהודבקה על מוצרים המכילים את התוסף. מאז ועד היום נערכו ניסויים ומחקרים רבים הבוחנים את הקשר בין סכרין לסרטן, ובשל העובדה שהממצאים לא היו חד משמעיים, הורה מנהל המזון והתרופות האמריקאי להסיר את האזהרה. עם זאת, הרופאים עדיין חלוקים בדעתם באשר לשאלת הבטיחות של התוסף לשימוש בכלל, ובמקרה שמשתמשות בו נשים בהריון בפרט, שכן הסוכרין עובר את השליה ועלול להישאר בגוף העובר.
4. סירופ תירס עשיר בפרוקטוז
המקור לתוסף המלאכותי החמקמק הזה, שייתכן כי לא שמתם לב לאזכורו בין רכיבי המוצר הדיאטטי שלכם, הוא סירופ צמח האגבה המתוק והדביק, שנחשב לחלופה טבעית ובריאה לסוכר בשל ערכו הגליקמי הנמוך. התגובה של החברות המסחריות לפופולאריות של סירופ האגבה, המכיל פרוקטוז, הייתה לקיחת הפרוקטוז (סוכר פירות) ושילובו עם סירופ התירס המזיק. התוצאה היא מזונות מתוקים רבים כמו גלידות, יוגורטים וחטיפים שונים, שמכילים כמויות סוכר מוגזמות שעלולות להזיק לבריאות. כאשר כמויות גדולות של פרוקטוז מגיעות לכבד הן מומרות מהר מאוד לטריגליצרידים, רכיבים שומניים שמקושרים למגוון בעיות, כמו מחלות לב וכלי דם ואפילו השמנה. התוצאה היא שאנו צורכים ממתיק מלאכותי, שבפועל לא רק שאינו מונע מאיתנו את נזקי הסוכר וההשמנה, אלא אף תורם להם באופן ישיר.
5. סוכרלוז
את הממתיק המוכר סוכרלוז אין צורך להציג, שכן רבים מאלה שמנסים לרדת במשקל מכירים את התחליף הפופולארי ומשתמשים בו באופן קבוע. הממתיק הזה מתוק פי שתיים מסכרין ופי שלוש מאספרטם, וחברות מסחריות משתמשות בו בעיקר במאפים או במוצרים שנדרשים להם חיי מדף ארוכים. במקרה כזה, תוכלו למצוא את הסוכרלוז כתוסף שמסומן כ-E955. כמו ממתיקים מלאכותיים אחרים, סוכרלוז שנוי מאוד במחלוקת. בשעה שמדובר ברכיב שמאושר לשימוש על ידי הרשויות, מחקרים שונים מראים כי הוא עלול להשפיע על גופנו לרעה באופנים שונים ולפיכך ההשפעות הבריאותיות שלו לטווח הארוך אינן ברורות בהכרח.
במחקר בהיקף מצומצם שנערך בקרב אנשים שסבלו מהשמנת יתר ולא צרכו ממתיקים מלאכותיים בעבר, נמצא כי רמות הסוכר בדמם עלו בעקבות השימוש בתוסף ב-14%, ורמות האינסולין עלו ב-20%; הוספת הסוכרלוז לדיאטה של עכברים במחקר אחר הביאה להשפעות שליליות על סביבת החיידקים במעיים שלהם, כאשר הנזקים לחיידקים הידידותיים לא חלפו גם לאחר 12 שבועות מסיום הניסוי. חוקרים נוספים ייעצו להימנע משימוש בסוכרלוז בבישול ובאפייה, שכן הם מצאו שבטמפרטורות גבוהות משתחררים חומרים העלולים לגרום לפגיעה בבריאות המעיים. מכאן, שאף על פי שלא נמצאו הוכחות חד משמעיות לנזקים אצל בני אדם עקב השימוש בסוכרלוז, מומלץ להפחית כמה שניתן את השימוש בו ולהימנע מכך לחלוטין בבישול ובאפייה.
לסיכום:
רבים מאיתנו מניחים שכל עוד איננו משתמשים בממתיקים מלאכותיים בכמות רבה, אין סיבה לדאגה. במקרה של סכרין למשל, ההמלצה היא לצרוך כמות שלא עולה על כ-18 טבליות ליום עבור אדם מבוגר השוקל כ-70 קילוגרמים - כמות שרחוקה כמובן מהצריכה היומית של רובנו. עם זאת, חשוב לדעת שבמשקאות ובמזונות רבים נעשה שילוב של מספר ממתיקים מלאכותיים במטרה לבטל את טעמי הלוואי שלהם ולתרום לאורך חיי המדף של מוצרים שונים, כך שבפועל אנו צורכים כמות גדולה בהרבה של ממתיקים ממה שאנו עשויים לחשוב, ומבלי שנערכו מחקרים הבודקים את השפעתם של שני ממתיקים או יותר בו זמנית על גופנו. הפתרון המומלץ ביותר אם כן הוא להפחית את כמויות הממתיקים המלאכותיים שאנו צורכים עד כמה שניתן, לקרוא היטב את תוויות המזון המוכן שאנו רוכשים ולהכיר את תחליפי הסוכר הבריאים והטבעיים שנמצאים כמעט בכל מטבח ומתאימים לבישול, אפייה והוספת טעם למזונות האהובים עלינו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: