תיאוריית סדר הלידה של אדלר בראי הזוגיות

כיצד התפקידים המשפחתיים שנולדנו אליהם משפיעים על התפקידים הרומנטיים שלנו והאם פרמטר כל כך פשוט כמו סדר הלידה והמיקום שלנו בתוך מערך המשפחה יכול להצביע על התאמה או חוסר התאמה זוגית?
על פי התיאוריה של אדלר - בהחלט!

חוקרים רבים הקדישו שעות על גבי שנים כדי לחקור את המחלוקת הבולטת ביותר בתחום התפתחות הילד - מה בין השפעה גנטית להשפעה סביבתית.

מכיוון שלא ניתן להצביע על מקור דומיננטי יחיד, התפיסות הפסיכולוגיות נעות בין שני צירים מרכזיים - אלה שסבורים כי האופן בו הילד מתעצב ומתפתח תלויה הרבה בחינוך שהוא מקבל ובסביבה אליה נולד, לעומת אחרים המאמינים כי הגנטיקה היא גורם משמעותי הרבה יותר, וכאשר ילד נולד, עוד בטרם התעצבה אישיותו, הרי שהוא כבר נושא מטען רגשי ואישיותי כבד. 

הפסיכולוג אלפרד אדלר (1870-1923) פיתח את תיאוריית סדר הלידה שנמצאת במרכז הציר.

אדלר, היה הראשון להציג את הרעיון כי סדר הלידה הוא אינדיקטור משמעותי בעיצוב הפסיכולוגי של האדם והוא המשפיע על דרך ההתמודדות שלו בעבודה, במערכות רומנטיות ובקשרים חברתיים.

על פי תיאוריית סדר הלידה של אדלר, אלה הם המאפיינים המרכזיים:

בכור הילדים: דומיננטי מבחינה חברתית, רוחני מאוד ומסור מאוד. הוא פחות פתוח לרעיונות חדשים ונוטה לפרפקציוניזם ולריצוי הסביבה. את התנהגות זו ניתן להסביר כתולדה של מצב בו נאלץ לאבד את מלוא תשומת הלב של שני הוריו כשהיה צעיר, ומאז הוא נמצא במאמץ מתמיד להשיב אליו בחזרה את תשומת הלב.

ילד סנדביץ: דחוק בין האח הבכור לאחים הצעירים, לכן לעיתים קרובות נוטה לפתח אופי תחרותי או מרדני, מה שהופך אותו לשאפתן ומלא יוזמה. הוא נוטה להתנהגות דיפלומטית ומביע גמישות ופייסנות רבה בתוך המשפחה. כדי לזכות בתשומת-לב ולייחד עצמו בעיני הוריו, הוא נוטה לפתח כישרון מוסיקלי או אקדמי.

ילד צעיר: על פי תיאוריית סדר הלידה, ילד צעיר נוטה להיות תלותי ואנוכי. הוא רגיל שאחרים עושים בשבילו ומשתדלים לספק אותו, מה שגורם לו להרגיש שהכול בא לו בקלות וככזה, הוא נוטה להיות בעל ביטחון עצמי גבוה ולהיות מקור של כיף ושמחה בשביל אחרים.

ילד יחיד: על פי אדלר, ילד יחיד הוא מפונק באופן קבוע (דומה במעט לילד הצעיר). רגיל להיות במרכז העניינים ובמרכז תשומת הלב, לכן בית הספר או חוג חברים בני גילו עשויים להוות בשבילו קושי. לעומת זאת, מכיוון שהוא מאוד בוגר לגילו, הוא ימצא הרבה יותר עניין והנאה בחוג של מבוגרים ממנו. היכולת שלו לשעשע ולהעסיק את עצמו מטפחת יצירתיות ועצמאות.

למרות שמצא מאפיינים בולטים בסדר הלידה, אדלר סבר כי לא אלה בלבד יעצבו את אישיותו של הילד, וכי גם להפרש הגילאים בין האחים, למספר הנפשות בבית ולמצב הכלכלי של המשפחה, יכולה להיות השפעה רבה על עיצוב האישיות של כל אדם. עוד הוא טען כי לכל אדם בסופו של דבר, מוענקת הזכות לברוא לעצמו מציאות מתוך בחירה חופשית. 

התיאוריה של אדלר עוררה במרוצת השנים ויכוח רב, בעיקר סביב השאלה - האם נכון לנתח אישיות של אדם רק לפי המיקום שלו במשפחה מבלי לקחת בחשבון גם את אופן גידול הילד כפרמטר משפיע? ואם לכל אדם מוענקת בחירה חופשית האין זה עומד בסתירה לתפיסה כי הוא נולד מראש עם מטען ידוע?

כשבוחנים כישלון או הצלחה במערכות יחסים זה בדרך כלל מרגיש כמו עניין של מזל או צירוף מקרים, שכן איך ייתכן שבמערכת אחת שני בני הזוג חולקים המון תחומי עניין משותפים אך לא מסתדרים זה עם זה, ואילו במערכת אחרת בה שני בני הזוג שונים זה מזה בתכלית, ההתאמה היא מופתית?

תיאוריות שונות ניסו לשרטט קווי השקה סביב משיכה מינית והתאמת אישיותית, חסידי התיאוריה של אדלר מעדיפים להסביר התאמה זוגית לפי סדר הלידה.

     הילדים היחידים:
אנשים שגדלו ללא אחים קיבלו את תשומת הלב הבלעדית של הוריהם, מה שעשוי להסביר את הנטיות שלהם להיות עצמאים, ממוקדים, מלאי מוטיביציה עד כדי נטייה לפרפקציוניזם. בנים יחידים קובעים סטנדרטים גבוהים לקריירה עם נטייה לעבוד כעצמאים ואילו בנות יחידות, גם הן מציבות רף גבוה של מצוינות והצלחה, אך עשויות להיתלות קצת יותר בדעות של אחרים. ילדים יחידים מתבגרים במהירות וקשה להם לחלוק תשומת לב, רכוש או זמן. הילד היחיד יכול להסתדר מצוין עם פרטנר שטוב לספק את רצונם של אחרים, כמו למשל אחים גדולים.

     הילדים הצעירים:
הם חברתיים מטבעם, אנרגטיים, יצירתיים, זקוקים לתשומת לב ומעדיפים תמיד להיות בתעסוקה. הם יכולים להיות מרדנים או תחרותיים כתוצאה מהשוואה מתמדת אל אחיהם הגדולים. בגלל שהם הצעירים במשפחה הם נוטים להיות מפונקים או לחלופין, מצפים מהם להיות מפונקים, על אף שבמציאות הם יכולים להיות בוגרים מאוד. הצעירים זקוקים לפרטנר שיעניק להם תשומת לב ואמפתיה. הם יסתדרו היטב עם ילדי סנדביץ שכן הם נכונים להעניק מבלי להתרפס, שלא כמו ילדים בכורים, ובאותה הנשימה הם לא שואבים כוחות כמו ילדים יחידים או צעירים. ילדי סנדביץ הם עצמאים ולכן יש איזון טוב.

       ילדי סנדביץ:
ילדי סנדביץ נוחים לרצות אחרים ולשמור על שלווה ומחשבה רציונאלית. הם עשו זאת היטב כאשר פייסו בין האחים שלהם וכך גם הם עושים זאת בכל תחומי
החיים הבוגרים שלהם. הם מעדיפים להימנע מעימותים, גם אם זה אומר לשים את רגשותיהם בצד. יחד עם זאת מכיוון שנאלצו להתחרות על תשומת לב עם האחים הגדולים והצעירים, יש באישיותם מימד תחרותי או מרדני המנסה להתבלט. הסתגלנות שלהם מצביעה על כך שהם נוחים לשמש פרטנר לילד צעיר או ילד יחיד כיוון שהם עובדים טוב יחד. העובדה שילדי סנדביץ נוטים לביטול עצמי, הרי שדווקא שידוך עם ילד צעיר או יחיד שדורש להיות במרכז העניינים, עשוי לעיתים לייצר מחלוקת. קרוב לוודאי שילד הסנדביץ ימצא את האיזון המתבקש.
 

      ילדים בכורים:
רוב הילדים הבכורים גדלים להיות אנשים עצמאיים, אחראיים ושאפתנים שמעדיפים שהדברים יישארו תחת שליטתם. מכיוון שנפלה עליהם האחריות להיות המודל של אחיהם הצעירים, הם נוטים להיות בוגרים, שקולים ומלאי נתינה. הם מאוד טיפוליים וזה בא להם בקלות ובטבעיות, יחד עם זאת הם נוטים להלחיץ את עצמם ולהעמיס על עצמם ציפיות של אחרים. השידוך הטוב ביותר לילדים בכורים הוא הצעיר או היחיד - הבכורים ירסנו את הדחפים של הצעירים, והצעירים יהוו מקור השראה לבכורים להשתחרר מדי פעם.

אומנם התיאוריה היא רק היבט סלקטיבי לניתוח אישיות ומערכות יחסים, אך אין ספק שיש בה קמצוץ של אמת ועבור אלה מאיתנו שמחפשים פרטנר, הרי שיהיה נחמד להכניס לתוך מערך השיקולים את מיקומו של המועמד בתוך המערך המשפחתי שלו - זה יעזור לנו ללמוד עליו לא מעט...