עם עליית תוחלת החיים, מספר האנשים המאובחנים עם מחלות הקשורות לגיל גדל במהירות. נכון להיום, 50 מיליון אנשים ברחבי העולם אובחנו עם אלצהיימר, כאשר 7.7 מיליון אנשים נוספים מאובחנים מדי שנה, כך שהצפי ל-2050 הוא 150 מיליון חולי אלצהיימר. בנוסף, בעשור האחרון מתרחש שינוי מהותי בעולם הרפואי שמתמקד ברפואה מונעת כבר מתקופת אמצע החיים וכולל שימור ושיפור של מספר גורמים, בין השאר בריאות קוגניטיבית. לשינוי הזה תרמה מגפת הקורונה במידה לא מעטה, שכן בעקבות השפעותיה על החברה התרחשה ירידה קוגניטיבית בקרב רבים, במיוחד בגיל מבוגר, אשר העצימה את תחושת חוסר המסוגלות שלהם. הסגרים אף גרמו לחוסר אינטראקציה בין אנשים ומחסור בגירוי מוחי, וכל אלו תרמו גם הם לירידה הקוגניטיבית שרבים חוו.
העובדות האלו מחזקות בקרב רבים את הפחד מאלצהיימר, מחלה קשה ביותר שעדיין נותרה ללא תרופה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שדור שלם רואה את ההורים שלו מזדקנים ומגיעים לגיל מבוגר עם בעיות שונות שמשפיעות בין השאר על הזיכרון וצלילות הדעת, והוא מבין בצדק כמה חשוב לפעול כדי למנוע את המצב הזה. בנוסף לכך, אנו רואים כיום שפע של ראיות להתפשטות המחלה, החל מהאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה שאובחן לאחרונה כחולה אלצהיימר בגיל 19 בלבד ועד לסיפור של השחקן ברוס ויליס, שאובחן כסובל מדמנציה קשה וללא טיפול. אז מה אפשר לעשות בנושא?
המלצות ארגון הבריאות העולמי להפחתת הסיכוי לדמנציה
במסמך שפורסם בשנת 2019 על ידי ארגון הבריאות העולמי פורטו 12 צעדי המניעה החשובים לצמצום הסיכון לדמנציה וירידה קוגניטיבית. בין ההמלצות תמצאו סעיפים מובנים ומוכרים כמו הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין, צמצום צריכת אלכוהול, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע ושמירה על חיי חברה פעילים ותקשורת קבועה עם הסביבה. עוד המלצות שאולי לא הייתם חושבים עליהן, הן טיפול בלחץ דם גבוה ומניעת מצב שכזה במידת האפשר, שמירה על בריאות הנפש וטיפול בדיכאון, ואימוץ תזונה בהשראת הדיאטה הים תיכונית.
המלצות כאלו ודומות להן קל לנו להבין ולרוב גם לאמץ, אך יש במסמך של ארגון הבריאות העולמי גם המלצה למניעת דמנציה באמצעות אימון קוגניטיבי. הבסיס להמלצה הזאת נשען על כך שהראיות המדעיות התומכות ביתרונות האפשריים של אימון קוגניטיבי מותאם אישית הן רבות: עיכוב דמנציה, הפחתת תאונות דרכים, הארכת חיים עצמאיים ושיפור הערך העצמי - כולם גורמים המשפיעים על הבריאות הכללית ואיכות החיים.
הממצאים הללו מעודדים מאוד, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העובדה ש-40% ממקרי הדמנציה ברחבי העולם מוסברים על ידי גורמים הניתנים לשינוי. לאור כל הגורמים שכבר הוצגו, המודעות לחשיבות השינוי הזה עולה ואנו רואים יותר ויותר אנשים שמתאימים את התזונה שלהם לצורך שמירה על היכולות הקוגניטיביות או נרשמים לחוגים ופעילויות כדי לשמור על חיי חברה פעילים. אך לא מספיק אנשים מבצעים אימון קוגניטיבי יעיל, וכדי להבין מדוע, צריך תחילה להבין בדיוק במה מדובר.
מה זה בעצם אימון קוגניטיבי ולמה הוא חשוב?
הרבה חושבים שאם הם רק בני 55 אז מצבם בסדר, יש להם עוד זמן ואין סיבה לאמן את המוח. זו טעות גדולה שלא מומלץ לכם לעשות… זה ברור שאם רוצים לשמור על הלב אז עושים אימון קרדיו שמטרתו להעלות את הדופק מעבר לרמת התפקוד השגרתית, וזה לא מספיק פשוט לקום מהכיסא במשרד, ללכת להביא קפה, לעלות במדרגות קומה או שתיים ולסחוב מצרכים מהסופר. יש צורך בפעילות מאמצת ברמה כזו או אחרת, שכן דרגת המאמץ הגבוהה היא שגורמת להעלאת הדופק וזה מה ששומר על הלב בריא ו"בכושר". אותו דבר נכון להגיד על המוח שלנו - התפקוד השגרתי שלו ביומיום לא מספק חיזוק והגנה ליכולות שלו. בדיוק כמו אימון שרירי הגוף, חשוב להתחיל לחזק אותו לפני שהנזק מתחיל להופיע.
עכשיו כשביססנו את החשיבות של אימון קוגניטיבי צריך להבין בדיוק על מה מדובר כדי שנוכל להתחיל לעסוק בכך ולקצור את כל היתרונות שתוארו ורבים אחרים. באופן כללי ניתן לומר שמדובר בפעילויות המערבות תהליכים של רכישה, עיבוד ויישום ידע ומידע המצויים ברשותו של אדם. אלו תהליכי חשיבה, למידה, זיהוי, קשב, הטמעה בזיכרון ושליפה מהזיכרון בדרגת קושי שעולה על תהליכים מחשבתיים יומיומיים. בעבר היו שחשבו שתשבצים, סודוקו ומשחקי מילים הם אימון קוגניטיבי הולם, אך כיום קיימת הבנה שאלו משחקים מהנים עם יתרונות רבים, אך הם אינם מספקים אימון קוגניטיבי יעיל למניעת דמנציה. הרבה לפני משבר הקורונה אימון קוגניטיבי היה נערך בקליניקה עם מומחה לזיכרון, נוירופסיכולוג, ותרגילים למטופל שכללו דף ועט. שיטות אלו הן ישנות והרבה פחות יעילות מהכלים שקיימים כיום כדי לאמץ ולאתגר את הקוגניציה שלנו. בזכות כלים מתקדמים יותר ניתן ליצור קשרים חדשים במוח בין הנוירונים (תאי העצב במוח) וגם לייצר קשרים חזקים יותר. ככל שתאי העצב במוח מקושרים זה לזה בצורה טובה יותר, כך הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות נשמרים חזקים יותר לאורך זמן ארוך יותר.
מה מאפיין אימון מוחי מאתגר ויעיל?
לאור הפתרונות לקשיים שצפו בתקופת הקורונה והעלייה באוריינות הדיגיטלית בקרב מבוגרים, כיום ניתן לבצע אימון קוגניטיבי יעיל ואפילו מותאם אישית בקלות וכמעט מכל מקום. אימון מוחי יעיל שיגן על המוח שלכם מפני התדרדרות קוגניטיבית ויעניק לכם עוד שלל יתרונות, הוא למעשה שורה של משימות חשיבה, אחסון בזיכרון ושליפת מידע, שמוצגים בצורת משחקים שונים עם מטרות מגוונות ששומרות על הפעילות מגוונת ומהנה. משחקי זיכרון שונים מחזקים ומאמנים יכולות שונות של המוח. ניתן לשנות אותם בקלות כדי להשפיע על זמני הביצוע, כמות זמן החשיפה למידע אותו יש לזכור, שימוש במסיחי דעת ועוד, וזאת על מנת לשמור על היעילות שלהם ולחזק את המוח בעזרת מאמץ בדיוק כפי שעושים באימוני קרדיו. ממש כאן בישראל פותחה תוכנה המספקת מסגרת אימון מוחי שכזה, ואחרי שהיא כבר עזרה לאינספור אנשים וגם אומצה על ידי קופות ובתי החולים בארץ, כדאי שגם אתם תכירו אותה.
אפקטיבייט - האימון היעיל להגנה על המוח מהתדרדרות קוגניטיבית
תוכנית האימון הקוגניטיבי של אפקטיבייט שואפת לעזור לאנשים לחוות הזדקנות מוצלחת על ידי תמיכה בבריאותם הקוגניטיבית. היא פותחה לצד מומחים מעולמות המחקר, המוח והנוירופסיכולוגיה, וכוללת שני היבטים משלימים: שיקום יכולות קוגניטיביות ופיצוי על ירידה קוגניטיבית. בזכות שילוב שנים של מחקר, התאמה אישית של האימון לכל משתמש ומתן טכניקות ואסטרטגיות לחיי היומיום, האימון מסוגל להעלות את איכות החיים של המשתמש, לחזק את המוח שלו ולהגן עליו מפגיעה בזיכרון בדמות דמנציה או בעיות דומות. האימון נערך בסביבה מותאמת וידידותית למשתמש בה גם אנשים מבוגרים יכולים לעשות שימוש בקלות, ורמת הקושי שלו מותאמת לביצועי המשתמש.
מעוניינים לעשות את הצעד הראשון לחיזוק יכולות הזיכרון והמוח? מלאו פרטיכם:
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: