האם שמתם לב לכך שפעמים רבות אנחנו מרגישים לא בנוח להגיד למישהו "תודה"? משהו במילה הזאת מעורר בנו לעיתים רתיעה מכיוון שאנחנו לא רוצים להודות למישהו על דבר שהוא "חייב" לעשות או לחילופין להתענג לרגע על מחמאה ולהשיב בהכרת תודה שתגרום לנו לחוש מושפלים. למען הסר ספק, יש מצבים בחיים בהם המילה "תודה" היא הרבה יותר נכונה, מדויקת ומועילה מהרבה מילים אחרות, ואפילו יותר מבקשת סליחה, כפי שתגלו בכתבה הבאה. את הטיפ הגאוני עבור מי שלא שומע מספיק מילות שבח - שמרנו לסוף...
כשאנחנו מאחרים
כאשר אנחנו מאחרים לפגישה, עבודה או שיעור, ככל שיעבור יותר זמן כך נרגיש יותר רע ונחשוש יותר מפגיעה באדם או בקבוצה שאיתה אנו אמורים להיפגש. אנחנו חושבים על המבוכה שתצפה לנו כאשר ניכנס למשרד או למסעדה ומתחילים לתהות באיזה תירוץ הכי כדאי לנו להשתמש. המחשבה על כך שהדבר הראשון שנגיד לא יהיה בקשת סליחה או הסבר על האיחור שלנו אלא דווקא הכרת תודה, נשמעת קצת מוזרה, אך אם תחשבו על זה לרגע, כאשר אנחנו מתנצלים ואומרים "סליחה שאיחרתי" אנחנו באיזשהו מקום עדין מתמקדים בעצמנו. אם נגיד "תודה שחיכית לי" נכיר במאמץ ובהקרבה של האדם שהמתין לנו ונגרום לו לחוש שיש לנו הערכה רבה לזמנו.
דוגמה לאיחור:
אתם מגיעים לשולחן בבית קפה שם הפגישה שלכם ממתינה לכם כרבע שעה.
-
תגובה שלילית: "מצטער שאיחרתי, היו המון פקקים בדרך".
-
תגובה חיובית: "תודה רבה על הסבלנות שלך".
כשאנחנו מנחמים מישהו
כאשר אנחנו צריכים לנחם מישהו, פעמים רבות קשה לנו למצוא מילים נכונות ואנחנו נופלים בדרך כלל לשתיקות או קלישאות. אנחנו רוצים להגיד משהו משמעותי וחשוב, להיות חברים טובים ולנסות להצביע בכל מיני מצבים על "חצי הכוס המלאה". מה שאנחנו שוכחים בדרך כלל הוא שהדבר שהאדם המתאבל הכי צריך מאיתנו כשהוא חולק את רגשותיו זה שנהיה קשובים ומלאי הזדהות, וכל מה שאנחנו באמת צריכים להגיד לו הוא "תודה על שבטחת בי".
דוגמה לנחמה:
אמו של חבר שלכם לעבודה נפטרה לאחרונה.
-
תגובה שלילית: "לפחות יש לך זיכרונות טובים ממנה".
-
תגובה חיובית: "תודה שחלקת איתי. אני בטוח שזו תקופה קשה בשבילך".
כשאנחנו מקבלים מחמאה
רבים מאיתנו נוטים להגיב למחמאות על ידי הפחתת דברי השבח ששמענו והתבצרות מאחורי צניעות מוגזמת, כדי שחלילה לא יתפסו אותנו כאנשים יהירים או זחוחים. הבעיה היא שכאשר אנחנו מרוקנים את הערך של המחמאה שניתנה לנו, אנחנו גם מבטלים את האדם שהיה נחמד מספיק כדי לתת לנו אותה. לפעמים מילת פרגון אחת פשוטה יכולה לשנות לנו את כל מצב הרוח ויש ימים שאנחנו אפילו משתוקקים לקבל אחת כזו, לכן, כאשר מחמאה כזאת כבר מגיעה, התענגו עליה והכירו בדובר שנתן לכם אותה בנדיבות ופשוט אמרו "תודה". אל תגמדו את המחמאה ואל תפחיתו מערכה או תתנצלו עליה. אתם תחושו בהבדל באופן מידי, ורגש של עוצמה יתעורר בכם כאשר תחוו את הרגע במלואו ותביעו את הביטחון שלכם בכך שהמחמאה מגיעה לכם דרך אמירת תודה פשוטה.
דוגמה למחמאה:
"וואו! השמלה שלך נראית נפלא"!
-
תגובה שלילית: "השמלה הישנה הזו יושבת לי בארון כבר שנים".
-
תגובה חיובית: "תודה רבה, אני שמחה שאת אוהבת אותה".
כשאנחנו מקבלים ביקורת
קשה להאמין אבל גם במצבים בהם אנחנו מקבלים ביקורת כדאי שנאמץ אמירת תודה. ברור לנו שזו עצה שרבים יתקשו ליישם מכיוון שהיצר הבסיסי שלנו הוא להתגונן מול ביקורת, אפילו דרך תוקפנות. אך בין שמדובר בהערה קשה מהבוס או ביקורת שלילית מלקוח של העסק שלכם, אם אתם מאמינים שחלק מהאנשים מביעים את דעתם הכנה ולא מנסים לפגוע בכם בזדון, אולי יש משהו באותה ביקורת שתוכלו ללמוד ממנו ולכן כדאי לכם להפחית מההתנגדויות ובתור התחלה להגיד "תודה".
דוגמה לביקורת:
"העבודה שלך לא הייתה מספיק טובה. חשבתי שתצליח יותר למען האמת".
-
תגובה שלילית: "כנראה שלא הבנת את מה שעשיתי בכלל".
-
תגובה חיובית: "תודה שאתה מצפה ממני ליותר".
כשאנחנו לוקחים דברים כמובנים מאליהם
יש מצבים רבים בחיים שאנחנו לא בטוחים אם אנחנו בכלל צריכים להודות למישהו, מכיוון שאנחנו מצפים שאנשים פשוט יעמדו במחויבות שלהם ויעשו את תפקידם. לא ברור לנו לדוגמה למה אנחנו צריכים להודות לילדים שלנו על כך שהם שטפו את הכלים או סידרו את המיטה שלהם, שהרי זה מה שהם צריכים לעשות עבור הבית. האמת היא שגם במצב שמישהו "רק", תורם את חלקו, אמירת תודה היא דרך נהדרת להכיר בערכו ולעודד אותו להמשיך לתת מעצמו לכלל הארגון או המשפחה. אל תעצרו את התודות שלכם בגלל שיקולי אגו, ושזכרו שאף אחד לא נפגע מכמות יפה של פרגון.
דוגמה ללקיחת דברים כמובן מאליו:
"אימא, הרמתי את הכביסה".
-
תגובה שלילית: "הגיע הזמן".
-
תגובה חיובית: "תודה שאתה תורם את חלקך למשפחה".
מסר עבור מי שלא שומע מספיק מילות תודה:
מסר אחרון וחשוב יוצא עבור אלו הנמצאים בצד של התורמים מזמנם, מרצם או לבם: פעמים רבות אנשים מצפים ומשתוקקים לשמוע תודה, ולצערנו, לעיתים קרובות היא לא מגיעה. העצה שלנו עבור אלו הנמצאים בצד שרוצה לקבל הכרה, היא פשוט לבקש את התודה. זה אולי נשמע מביך קצת בתחילה ואפילו רדוד, אך אם תנסו לנסח זאת במילים שלכם, תרגישו נוח יותר עם הפנייה. לדוגמה סבתא שמעוניינת בקצת הכרה והוקרה, יכולה לפנות לבן או לבת שלה - להם היא שומרת על הילדים ולהגיד "הילדים הלכו היום לישון שמחים, שבעים ומרוצים. אני מרגישה גאה בעצמי, ואשמח לשמוע את זה גם מהפה שלכם". מי שמדברת על כך בהרחבה, במסגרת הרצאה של ערוץ "טד" היא ד"ר לורה טרייס, שמתייחסת לחשיבות של לבקש את הדברים שאנחנו באמת רוצים לשמוע, כולל המילה "תודה".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: