רוב בני האדם מקבלים החלטות נוראיות כאשר הם מסתמכים רק על הרגשות שלהם, שלפעמים יכולים להשתנות כהרף עין ואיתם ההצדקות למעשים שעשינו או הכדאיות של פעולות מסוימות. זאת משום שרגשות בעוצמה חזקה ממקדים את החשיבה שלנו בצורה קיצונית ומנטרלים את ההשפעה של קלט אחר מהסביבה, מהיגיון, מתזכורות שונות ומהחלטות שהתקבלו בעבר. המיקוד המוטה הזה מוביל לכך שאנשים אוכלים שוקולד אפילו אחרי שנשבעו לא לעשות זאת, משקיעים את כל כספם במניה אחת או באפיק פיננסי דומה ומוציאים כסף על בזבוזים למרות שהם צריכים לחסוך כסף.
קן שובין שטיין (Ken Shubin Stein) הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שלאורך חייו ייסד ועמד בראש קרן גידור עם גישה מדעית להשקעות בסכומים אדירים, אז הוא מבין דבר או שניים בנוגע למצבים של קבלת החלטות. הוא מייחס את ההצלחה שלו לעיקרון פשוט אחד, לא לקבל החלטות מטופשות, והוא מסביר שזה לא קל כמו שזה אולי נשמע. זאת משום שברגע הקבלה של החלטות רעות ומטופשות, רק לעיתים רחוקות אנו נהיה מודעים לכך שהן כאלו ולא תמיד תהיה לנו את השליטה העצמית שנחוצה כדי להקשיב לקול ההיגיון. האשמים בכך הם 6 רגשות שכולנו חייבים להיות מודעים אליהם יותר, כדי לדעת לנטרל אותם ולקבל החלטות טובות יותר.
6 רגשות שמובילים לקבלת החלטות רעות
לפני שאתם ממשיכים לקרוא, עצרו לרגע ונסו לחשוב מהם הרגשות שלדעתכם הכי מזיקים לקבלת ההחלטות שלכם. פרופסור שטיין מכנה את 6 המרכזיים שבהם בראשי תיבות HALT-PS; רעב (Hunger), כעס (Anger), בדידות (Loneliness), עייפות (Tiredness), כאב (Pain) ולחץ (Stress). ראשי התיבות האלו הן תזכורת עבורו למה שעליו לבדוק ולבחון בעצמו לפני שהוא מקבל החלטות גדולות. אין שום חובה להשתמש בראשי תיבות דומים, אך כן רצוי לזכור את הרגשות האלו היטב. אם אתם יודעים שאתם עומדים להיכנס למצב שבו יהיה עליכם לקבל החלטות חשובות , 6 הרגשות האלו הם תמרור עצור אזהרה שלא כדאי להתעלם ממנו. למשל, לפני פגישה עם בנקאי, בזמן קניות בסופר, כשצריך לבצע לבצע שיחת עבודה חשובה וכדומה.
אלו לא בהכרח רגשות שליליים, הם תגובה טבעית ושכיחה להרבה מצבים בחיים וצרכים שונים של הגוף והנפש. לפי פרופסור שטיין לא צריך להתעלם מהרגשות האלו, להדחיק אותם או לנסות לבטל אותם - רק לעצור ברגע שמזהים אותם בדיוק כפי שמכונית מאטה לקראת תמרורי עצור ואז עומדת במקום לרגע קל לפני שהיא ממשיכה הלאה.
איך 6 הרגשות האלו מובילים לקבלת החלטות רעה?
אם תנסו להיזכר בכמה החלטות שגויות שקיבלתם לאחרונה, סביר להניח שתגלו כי אחד מ-6 הרגשות האלו השפיע עליכם באותו הזמן וההשפעה היא לא תמיד בעלת קישור מובהק שקל לזהות. למשל, אדם שחש בדידות עלול להוציא כסף רב על הזמנת הרבה אוכל משמין ולא בריא ממסעדה, אפילו אם הוא כלל לא רעב. אדם שחש עייפות לא יקרא לעומק את האותיות הקטנות בתוכנית הצטרפות לכרטיס אשראי חדש וישלם על כך ביוקר בעתיד. זוג צעיר שרוצה מאוד להתחיל את חייו בבית משלו יבצע הערכות שגויות לתשלום המשכנתה שהוא מסוגל לעמוד בו, ויש עוד שפע של דוגמאות אפשריות.
מדוע זה קורה? ההסבר לכך הוא שהרגשות האלו מסירים את ה"מחסומים" שבדרך כלל מפרידים בינינו לבין קבלת החלטות רעה. ניתן לחשוב עליהם כמו כיסוי העיניים שמרכיבים על עיני סוסים כדי למקד אותם. כאשר אדם רעב הוא נוטה לחשוב פחות על הנזק שתגרום לו פרוסת עוגה נוספת או על הדרך הנכונה שבה יש לגעור בילד שלו בעקבות התנהגות שלילית. בדיוק כפי שבעקבות כעס שעלה בעבודה יש יותר סיכוי שאנחנו ניקלע לריב עם בן או בת הזוג כשאנו חוזרים הביתה.
איך מונעים מהרגשות האלו להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו?
מזל טוב, את הצעד הראשון לניצול העצה של פרופסור שטיין כבר עשיתם, אתם מכירים את 6 הרגשות האלו ועכשיו אתם צריכים למצוא עבור עצמכם דרך קלה לזכור אותם ולהיזכר בהם במצבים שונים לאורך היום. כפי שכבר נאמר, כדאי לכם לעצור לפני שאתם עומדים להיכנס ל"צומת" שבה מתקבלות החלטות שחשובות לכם, שאלו את עצמכם האם אחד מהרגשות האלו משפיע עליכם כרגע כי לא ישנתם טוב בלילה, יש מחשבה טורדנית שלא עוזבת את הראש שלכם, ישנה בעיה גופנית שמציקה לכם וכדומה. עצם המודעות לכך שאולי ישנה השפעה שלילית של הרגשות, על הלך הרוח וההחלטות שאתם עומדים לקבל, כבר עוזרת "להרחיב" את הראייה לשיקולים אחרים ולעזור לכם לענות על שאלה חשובה.
"למה אני אולי טועה?" היא השאלה המדוברת, ובאופן עקרוני קשה לענות עליה ללא מסגרת שמגבילה וממקדת את התשובות האפשריות לסיבות שאולי באמת אפשריות ומשפיעות עליכם לרעה. לעומת זאת, כאשר יש לכם רק 6 תשובות אפשריות שלכל אחת מהן עלול להיות תוצר שלילי אם אתם מרגישים אותן בעוצמה, זה כבר סיפור אחר. זהו דגש חשוב לשיטה, כי זה בסדר להרגיש קצת רעב, עייפות או לחץ. הבעיה מתחילה כאשר את מרגישים את הדברים האלו בעוצמה שלדעתכם תשפיע על השיקול שלכם - לפעמים צריך קצת זמן וניסיון כדי להבין היכן הקו הזה עובר, וזה בסדר גמור.
לשיטתו של פרופסור שטיין יש יישום נוסף, והוא לבדוק האם ביקורת עצמית מוגזמת היא תוצר של הרגשות האלו. קחו למשל הורים צעירים שמגדלים את הילד או הילדה הראשונים שלהם, קבוצת אוכלוסייה שללא ספק חווה הרבה מאוד את 6 הרגשות המדוברים. בגלל ההשפעות שלהם, הם עלולים לבקר את עצמם ללא הרף ולהגיד לעצמם שאין להם "את מה שצריך" כדי להיות הורים טובים, מבלי לעצור לרגע ולהבין שהם כנראה עייפים ולחוצים. המוח שלהם לא מאפשר להם לראות את התמונה המלאה שכוללת הרבה פרטים חשובים. למשל שהם מעולם לא התמודדו עם מלאכת גידול ילדים וזה טבעי להתקשות בהתחלה לפני שלומדים מטעויות שכמעט כולם מבצעים, או שהם עייפים ולכן הם בטעות שכחו לקנות משהו במכולת, לא בגלל שהם טיפשים, מפוזרים ולא יוצלחים.
לסיכום
רעב, כעס, בדידות, עייפות, כאב ולחץ הם הרגשות שהכי מסוכנים עבור קבלת ההחלטות שלכם לפי פרופסור קן שובין שטיין, והם גם גורמים לביקורת העצמית להתפרץ בעוצמה לא הגיונית, עלולים להפוך כל ויכוח קטן בזוגיות לריב מפלצתי ועוד. לא תמיד יש אפשרות לסקור את ההשפעה שלהם עלינו לפני שיש לבצע החלטות חשובות, אך כדאי לנסות לעשות זאת ועם הזמן תתפתח במחשבתכם מודעות גבוהה יותר לרגשות האלו ותוכלו להימנע מהחלטות ופעולות שאתם עלולים להתחרט עליהם בעתיד.
זכרו,העובדה שאתם מודעים לרגשות האלה לא אומרת שהם יעלמו, וקשה מאוד לנטרל אותם מבלי לנקוט בפעולה. אז במידת הצורך קחו פרי כחטיף בריא נגד רעב, התקשרו לאדם אהוב כדי לנהל שיחה קצרה, שכבו לנוח לחצי שעה או עשו כל פעולה דומה אחרת כדי להבטיח שתהיו במצב המחשבתי שיאפשר לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: