לפני שנתחיל – כמה מילים על שפת הג'ירפה ושפת התן
בתקשורת המקרבת משתמשים ב-2 חיות כדי לשקף את הגישות שאנחנו יכולים לאמץ באופן ההתבטאות שלנו; ג'ירף ותן.
-
הג'ירף: מסמל את היכולת לראות דברים מלמעלה, לשמור על לב פתוח ולקבל את המצב ואת הצרכים של כולם. הג'ירף מנסה להבין אחרים ולהתחבר אליהם בעזרת אמפתיה.
-
התן: מסמל את התודעה שנובעת ממצוקה, שבה אנו רואים רק את הצרכים של עצמנו וסוגרים את לבנו אל אחרים. התן הוא אלים ומרחיק אחרים מפניו.
המטרה שלנו היא לדבר בשפת הג'ירף. זה אומר לוותר על שיפוטיות, ביקורתיות, ניתוח יתר, האשמות ונקמה, שכל אלה נחשבים לחלק משפת התן. בקצרה – התן מחפש להאשים (אחרים או את עצמו), ואילו הג'ירף מעוניין באמפתיה (כלפי אחרים וגם כלפי עצמו). כל זה יהיה ברור יותר בהמשך ובעזרת דוגמאות.
4 השלבים של התקשורת המקרבת
אז כפי שכבר אמרנו, המטרה של התקשורת המקרבת היא לדבר בשפת הג'ירף, אבל איך עושים את זה? ובכן, יש 4 שלבים שעלינו לפעול על פיהם בכל מצב מול הסביבה, לרבות מול עצמנו במחשבותינו. אם תפעלו על פיהם, אתם תצמצמו באופן ניכר תגובות אלימות שיתכן שיעלו מעצמכם או מאחרים בעת עימותים ומצבים מאתגרים שונים, ותלמדו כיצד לפתח אמפתיה אמיתית.
שלב 1: תצפית ללא שיפוט
כל חילופי דברים שיש לנו עם אדם אחר, או ביננו לבין עצמנו במחשבות, צריך להתחיל בהתבוננות על המצב. התצפית הזו צריכה להיעשות ללא שום מרכיב של שיפוטיות או ניסיון הערכה – רק מה שהחושים שלנו קולטים. לדוגמה:
-
שפת התן: "ממש מאוחר עכשיו והשכנים עושים הרבה רעש"
-
שפת הג'ירף: "השעה עכשיו היא 2:00 בלילה ואני שומע מוזיקה מהשכנים"
בשפת הג'ירף נעשית תצפית ללא שיפוטיות וניסיון להעריך את המצב – זה פשוט מה שהחושים קולטים – השעה ורעש שעולה מדירת השכנים. לעומת זאת בשפת התן אנחנו נותנים משמעות נוספת למצב מעבר למה שקולטים החושים שלנו – השעה היא מאוחרת והשכנים הם אלה שאחראים לרעש. יתכן שכל זה נכון, אבל זה לא מה שחשוב לנו בשלב הזה.
דוגמה נוספת, למשל מול אדם במקום העבודה, יכולה להיות כזו:
-
שפת התן: "לא סיימת את כל החלקים שצריך למלא בטופס – למה טעית?"
-
שפת הג'ירף: "לא סיימת את כל החלקים שצריך למלא בטופס – מה קרה?"
כפי שאתם רואים, בשפת התן ישנה השערה שהאדם שמולנו טעה וגם האשמה, בעוד שבשפת הג'ירף ישנה הזמנה להסבר, מבלי לתת לאדם שמולנו סיבה לפתח אנטגוניזם. האדם השני יכול להסביר מה קרה, בלי להרגיש ששופטים אותו.
שלב 2: זיהוי רגשות
כמובן שאנחנו לא חיים בוואקום רגשי ללא רגשות, לכן כעת עלינו להבחין ברגש שהתצפית שלנו יצרה. או, אם אנחנו באינטראקציה עם אדם אחר, לנסות לנחש מה הוא מרגיש, או אולי אפילו לשאול אותו מה הוא מרגיש. מתן שם לרגש ללא שיפוטיות מאפשר לנו להבין את עצמנו ואחד את השני טוב יותר, מה שמוביל לשיתוף פעולה ואמפתיה.
ניקח לדוגמה מקרה שבו הילד שלכם צריך לעלות להופיע על במה ולנגן על פסנתר, והוא לא מפסיק לכסוס ציפורניים. אתם רוצים לעזור לו להתמודד עם הלחץ שלו – אך כיצד מומלץ להתבטא?
-
שפת התן: "ההופעה שלך מתחילה עוד מעט, אתה לחוץ ואתה עוד רגע פוצע את עצמך – אולי תפסיק?"
-
שפת הג'ירף: "ההופעה שלך מתחילה עוד מעט ואני רואה שאתה כוסס ציפורניים – אתה לחוץ?"
בשפת הג'ירף אנחנו מתעניינים ברגשותיו של האחר, ואילו בשפת התן אנחנו קובעים לו מה הוא מרגיש. גם אם מרגיש לנו שאנחנו באים לעזור, העזרה הזו לאו דווקא תתקבל בצורה נעימה ואמפתית אצל הילד אם לא נתעניין באמת ברגשותיו.
דוגמה נוספת:
-
שפת התן: "אתה יכול בבקשה לשים רצועה על הכלב שלך, זה לא בסדר שהוא מסתובב פה ככה, זה ממש מפחיד".
-
שפת הג'ירף: "אני רואה שהכלב שלך מסתובב פה בלי רצועה – זה קצת מפחיד אותי".
שני המצבים האלה מבטאים רגשות במילים, אלא שבשפת התן אנחנו גם קובעים עובדה – "זה לא בסדר". בשלב זה עלינו להתייחס אך ורק לרגשות ולא לקבוע עובדות.
שלב 3: זיהוי צרכים
כשהצרכים שלנו מסופקים, אנחנו שמחים וחיוביים, אך כשלא, אנחנו מפתחים רגשות שליליים. לכן כעת עלינו לחשוב על הצורך שגורם לרגש שהבחנו בו, או לנסות לנחש מה הצורך שגרם לרגשות שעלו באדם שמולנו, ולשאול בנוגע לזה. לדוגמה, הנה מקרה שבו אימא מדברת עם ילד שנראה לא כל כך קשוב אליה – כך היא צריכה לבטא את הצורך שלה בשפת הג'ירף: "אתה לא מסתכל עלי כשאני מדברת איתך (תצפית) וזה מכעיס אותי (רגש) כי אני צריכה את הקשב שלך (צורך).
הנה דוגמה נוספת – כתבתם ספר, ערכתם בספר עמוד תודות, אך אדם מסוים ניגש אליכם בכעס ושאל למה שמו לא מופיע בעמוד. זו יכולה להיות התגובה בשפת הג'ירף: "כן, לא הכנסתי אותך לעמוד התודות (תצפית). אתה כועס (רגש) כי אתה מרגיש שאני לא מעריך את העזרה שנתת לי (צורך)?"
חשוב להבדיל בין ביטוי של הצורך לבין הצורך עצמו, מכיוון שהצורך לא תלוי בנסיבות מסוימות או באופן מימוש אחד ויחיד. למשל, אם נתייחס לדוגמה האחרונה, תוכלו לשים לב שהצורך הוא לא להופיע בעמוד התודות, אלא בהערכת העזרה שניתנה, ואת זה ניתן להראות ולספק גם בדרכים אחרות. דוגמה נוספת שתבהיר את זה היא רצון של בן או בת זוג לצאת למסעדה – הצורך הוא לאו דווקא לצאת למסעדה, אלא לבלות זמן איכות ביחד, ואפשר לעשות את זה גם בדרכים אחרות.
שלב 4: בקשה ברורה ופתוחה (לא דרישה)
כעת הגיע הזמן לבקש או להציע, מהאדם שמולנו או מעצמנו, פעולה שתמלא לכל הפחות באופן חלקי את הצורך שתואר. ניקח מקרה שבו אתם יושבים במסעדה עם בן או בת הזוג, והם בוהים בטלפון הנייד כבר 10 דקות ולא ממש מדברים, אך אתם רציתם לצאת למסעדה כדי להתחבר ולדבר אחד עם השני. אפשר לומר למשל: "שמתי לב שלא דיברת כבר 10 דקות (תצפית). משעמם לך (רגש)?" אם התשובה היא "כן", אז אפשר להביע גם את הרגשות והבקשה שלכם: "האמת היא שגם לי משעמם. מה אתה אומר שנשים רגע את הטלפון בצד ונדבר?"
כדי שהבקשה באמת תהיה בקשה ולא דרישה, נסחו אותה כך שהאדם השני יוכל לסרב לה אם ירצה, או להציע פתרון חלופי. אתם צריכים לקחת אחריות על מילוי הצרכים שלכם, והאדם השני צריך לקחת אחריות על מילוי הצרכים שלו. לכן אם סירב, אפשר לדבר על פתרון חלופי שיתאים לשניכם.
דוגמאות נוספות לניסוחי תקשורת מקרבת
התהליך הזה מצריך אימון והוא לא בא לרובנו באופן טבעי. אך אתם יכולים להתאמן, והכי טוב להתחיל עם עצמכם ומול מחשבותיכם, ואז באינטראקציות עם אנשים אחרים סביבכם. כל הדוגמאות הבאות יעזרו לכם לנסח את המחשבות והמילים שלכם נכון, לפי שפת הג'ירף, ולמרות שניסחנו אותם עם המילה "אתה", אתם יכולים גם לנסח את חלקם במחשבותיכם במילה "אני" כדי להבין טוב יותר את עצמכם:
-
"אני רואה ____" או "אני שומע ____" – אלו הם דרכים לנסח תצפית בצורה ברורה, כך שהאדם השני יבין שזה מה שנקלט אצלכם ללא שיפוט.
-
"אתה מרגיש _____ כי אתה צריך _____" – נסו להיות כמה שיותר אמפתיים במילוי החלקים החסרים, וזה יעזור לכם לראות את המצב מנקודת מבטו של האדם שמולכם.
-
"אתה כועס כי אתה חושב ש_____?" – כעס מגיע מתוך מחשבה, כמו למשל "אני חושב ששיקרת לי" או "אני חושב שמגיע לי יותר ממה שאני מקבל". אם תגלו את המחשבה, תהיו צעד אחד קרוב יותר להבנת הצורך.
-
"אני תוהה אם אתה מרגיש ____" – זו דרך נוספת להראות אמפתיה מבלי לשאול שאלה. הניסוח הזה מבהיר שאתם מנסים לנחש, ולא לנתח את האדם שמולכם ולקבוע לו מה הוא מרגיש.
-
"אני חושב ש_____" – זו דרך נהדרת לבטא מחשבות כך שהאדם שמולכם יבין שאלו הן רק מחשבות ולא עובדות שקבעתם. על מחשבות אפשר לדון ואף ניתן לשנות אותן בעזרת מידע ורעיונות חדשים.
-
"האם היית מוכן ל_____?" או "מה אתה אומר ש_____?" – אלו הן דרכים להעלות בקשה שמאפשרות לאדם השני לסרב אם ירצה.
-
"היית רוצה שאני _____?" – זו דרך להציע עזרה ולמלא צורך שזיהיתם אצל אדם אחר, שוב, עם מתן האפשרות להגיב "לא".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: