1. הכוח לעמוד אחד מול רבים
כבר מתחילת חייו הפוליטיים נתפס וינסטון צ'רצ'יל כאדם שמחזיק בדעות לא פופולריות, אך כאלה שבמקרים רבים עמדו איתנות נגד הזרם. בשנות ה-30' של המאה ה-20, בשיא השפל הפוליטי שלו, היה צ'רצ'יל הראשון לזהות את הסכנה הטמונה בעליית הנאציזם בגרמניה, וכן היה היחיד שקרא לחיזוק וחימוש מחדש של שורות הצבא הבריטי. באותה התקופה, רוב מנהיגי אירופה ראו במלחמת העולם הראשונה כ"מלחמה שתביא קץ לכל המלחמות", ובקרבם התבססה תפיסה חזקה שלאחריה יבוא שלום יציב וארוך טווח. הרעיון הזה קסם לפוליטיקאים בזירה הבין-לאומית, עד כדי כך שהוא ערפל את ראייתם בנוגע למעשים של גרמניה הנאצית.
צ'רצ'יל, לעומת זאת, לא נפל קורבן לאשליה הזו, וראה את היטלר כפי שהוא באמת היה - גורם שמאיים על השלום האזורי והעולמי. כשהוא העלה את הנושא על סדר היום בפרלמנט הבריטי, אנשים הצביעו עליו כאדם מנותק מהמציאות שמנסה לעורר מלחמה. ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ'מברלין, לא ראה איום בהיטלר. הוא אף נתן לו רוח גבית באמצעות החתימה על "הסכם מינכן", שאפשר לו לספח בלא מפריע את חבל הסודטים, ולמעשה בפעולה זו להקריב על המזבח את צ'כוסלובקיה. צ'רצ'יל לעומתו עלה על בימת הנואמים והשמיע את המילים הבאות, שמשמעותן ציירה באופן סמלי את דמותו לכשהפך שנים אחדות לאחר מכן להיות זה שיושב על כס קבלת ההחלטות:
2. היכולת ללמידה ולחינוך עצמי
בילדותו, נשלח צ'רצ'יל ללמוד בבית הספר הארו, אחד ממוסדות החינוך היוקרתיים ביותר בבריטניה, אבל הישגיו הלימודיים לא היו מרשימים. שלא כמו בני כיתתו, שמיד עם סיום לימודי התיכון המשיכו לחיים האקדמיים באוניברסיטת אוקספורד, צ'רצ'יל העדיף לבחור במסלול אחר - הוא הצטרף לפנימייה הצבאית הבריטית, שם למד אסטרטגיה צבאית, טקטיקות מלחמתיות ורכיבה על סוסים. בסיום הכשרתו הוצב בהודו, שם, בניגוד לחבריו למחלקה, החליט לנצל את זמנו הפנוי לקריאה. הוא השלים את ספרו הנודע והאייקוני של ההיסטוריון אדוארד גיבון, "שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית", וכן קרא עוד ועוד ספרים קאנוניים של אנשי חשיבה דגולים, כמו אפלטון, אריסטו ואדם סמית', שמהם שאב השראה רבה.
השאפתנות, הסקרנות והצמא הבלתי נלאה שלו לידע קנו לו ברבות השנים השכלה עשירה, שערכה אינו פחות מזו שרכשו חבריו מבית הספר הארו, שבאותה תקופה כבר התהדרו בתארים נחשבים מאוניברסיטת אוקספורד. בזכות העובדה שהוא עשה זאת בעצמו, צ'רצ'יל למד כיצד ללמוד, ואת התכונה הזו הוא לקחת איתו להמשך כל חייו.
3. האמונה הרבה במילה הכתובה והנאמרת
צ'רצ'יל אומנם הגיע ממשפחה עשירה וגדל ללא מחסור חומרי, אך המצב הזה השתנה עם מות אביו. לפתע, נאלץ צ'רצ'יל להרוויח כסף כדי לכלכל את עצמו. בשלב הזה הוא גילה את כישרון הכתיבה, ממנו התפרנס, והתמחה ביכולת לכתוב משפטים קצרים, שבהם שזורות מילים חדות עם מסר עוצמתי. במשך שירותו הצבאי כקצין, החזיק גם במשרה של דובר ובהמשך התפנה לכתיבת ספרי היסטוריה - כאשר המפורסם שביניהם היה "ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית", הבנוי מ-4 כרכים שסקרו את תולדותיה של בריטניה.
יכולות הכתיבה שרכש צ'רצ'יל הפכו אותו ברבות השנים לאיש תקשורת טוב, רטוריקן מעולה וכמובן - מנהיג שמחובר לרחשי העם. הוא הבין לעומק את הכוח של המילה הכתובה והנאמרת, ואת ההשפעה הרגשית שמילים מעבירות לעולם. עבורו, כל מילה הייתה חשובה, והוא עבד קשה כדי שכל מה שהוא בוחר לומר יהיה מדויק ותמציתי. ב-1940, כאשר חשש צ'רצ'יל מפלישה גרמנית, יצאה פנייה ממשרדי ממשלתו אל העם, לפיה על כולם "להישאר בכוננות" - צ'רצ'יל היה ביקורתי כלפי השימוש בביטוי הזה, ושינה אותו ל"להישאר איתנים", מפני שהוא ראה במילה כוננות רוח תבוסתנית, ועל כן צריך לשנותה כדי להקרין עוצמה. מסריו התמציתיים והשימוש שלו במילים חדות וברורות, הפכו חלק מנאומיו ברגעים המכריעים למלכדים ומשפיעים במיוחד. דוגמת המופת לכך היא נאום החיזוק שנשא במהלך המלחמה החזיתית מול גרמניה, שרומם את המורל ומילותיו זכורות עד ימינו:
4. מוסריות ושיקוף תמידי של האמת
יותר מכל מנהיג אחר במאה ה-20, צ'רצ'יל האמין כי שמירה על שקיפות ובהירות בפני העם תסייע לו ליצור אמון, להגן על הערכים הלאומיים ולבסוף גם לנצח את האויב. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הוא היה יכול לחזות כמעט בוודאות את הניצחון של בעלות הברית, אבל הוא בכל זאת העדיף לשקף את הסיכון הרב שעוד טמון בעתיד הקרוב ואת ההשפעה לדורות רבים קדימה. מאחר שהבין שהוא אדם שהגיע ממשפחה מיוחסת, לא חדל צ'רצ'יל מלבטא במשך כל תקופת המלחמה את ההזדמנויות החברתיות השוויוניות הרבות שיגיעו בקיצה, וזאת הודות להקרבה של האזרח הקטן למען העם כולו, שתעצב מחדש את חייהם של רבים. הוא נצר במשך כל התקופה בליבו של העם את העקרונות והרעיונות האלה, שדורשים את ההקרבה של כולם.
6. הפגנת אומץ רב למען ערכים מקודשים
בקרב אומדורמאן שהתרחש בשנת 1898, היה צ'רצ'יל קצין צעיר בן 23 בלבד, ברגימנט נושאי הרומח ה-21. בקרב הזה, שהתנהל מול כוח שגודלו עלה בעשרות מונים על הרגימנט הבריטי, הצליח צ'רצ'יל באומץ לב ובנחישות רבה להנהיג את חייליו לניצחון, בקרב שנחשב לדוגמת מופת של התמודדות כוח קטן וחכם מול צבא גדול במספר. שנה לאחר מכן, במהלך מלחמת הבורים בדרום אפריקה, צ'רצ'יל היה בסיור צבאי בשטח האויב, ולפתע כוחו הותקף בעוצמה רבה על ידי חיילי גרילה מקומיים, שהצליחו לגרום לנפגעים רבים. צ'רצ'יל עצמו, שנפגע קלות בלבד, צעד במשך דקות ארוכות בין מטר הקליעים, שעבר בשריקות רמות מעל ראשו, כדי להגיע לכל חייל מאנשי הצוות שלו ולומר לו "להישאר חזק!".
בחייו הפוליטיים, המשיך צ'רצ'יל להפגין אומץ ולא בחל בשום אמצעי כדי להבטיח את טובת המדינה. כשהיו רגעים שבהם היה צריך להצביע נגד מינוי של אדם מסוים לגנרל צבאי או לתפקיד שר, הוא עשה זאת בנחישות, גם כאשר היה מדובר בחבר קרוב. כך לדוגמה, במהלך מלחמת העולם השנייה הוא זיהה חולשה בתפקודו של האדמירל הבכיר בצי המלכותי, רוג'ר קיז, שהיה אחד מחבריו הטובים, אך לא חשב פעמיים והדיח אותו מתפקידו באמצעות שימוש במילים הבאות:
6. לדעת ליהנות גם כשקשה
כשאתה ראש הממשלה של אחת המעצמות הגדולות בעולם, אתה זקוק לקצת פנאי שיעניק מנוחה לנפש - כך האמין צ'רצ'יל בלב שלם. על אף עבודתו התובענית, הוא מעולם לא זנח את תחביב הציור שלו, ולאורך חייו נחשב לאומן פורה במיוחד, שאחראי ליצירה של כ-500 ציורי נוף, שפזורים כיום במוזיאונים ברחבי העולם. כמו כן, כפי שכבר הוזכר, הוא היה כותב מוכשר שחיבר כמה ספרים עבי כרס ובעל טור בעיתון, עיסוקים שהובילו אותו לזכייה בפרס נובל לספרות. בנוסף, הוא טיפח תחביב של בנייה מלבנים והחזיק בביתו בכפר אוסף של פרפרים.
7. האמונה במעשיות ודבקות במטרה
כל שיעור ושיעור שצ'רצ'יל לימד אותנו לאורך ההיסטוריה הוא חסר משמעות ללא היכולת שלו להפוך רעיון למציאות. האנשים שהיו תחתיו העידו כי הוא מעולם לא הפסיק לעבוד - משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת החמה. לאחר נפילת צרפת, צ'רצ'יל חשש שכלי המלחמה ואוניות הצי הצרפתיות יעברו לידי הגרמנים וישמשו כנגדו. הוא לא חשב פעמיים ולא נח על זרי הדפנה, אלא יזם תקיפה של אוניות הצי של צרפת, שעד תקופה לא ארוכה הייתה בת בריתו. פעולה זו מוכרת כיום בשם "קרב מרס אל כביר", שבמסגרתו הבריטים הטביעו 6 ספינות צי והביאו למותם של יותר מאלף חיילים צרפתים. זוהי אומנם דוגמה מעט לוחמנית, אבל כזו שמלמדת אותנו הרבה מאוד על דמותו ואופיו העקבי והחזק של וינסטון צ'רצ'יל, שתמיד שאף להעביר את המסר - להמשיך ולעולם לא להיכנע:
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: