כיצד האישיות משפיעה על הבריאות?

האם אתם רגועים או עוינים? לחוצים או חברתיים? אופטימיים או פאסימיים? מחקרים שנעשו בשנים האחרונות גילו כי האישיות שלנו קובעת ומשפיעה על מידת הבריאות שלנו. האישיות יכולה להרוג אותנו או להאריך את חיינו, היא יכולה לגרום לנו למחלות לב או לחזק את המערכת החיסונית. הצצה קצרה על 8 טיפוסי אישיות מוכרים ועל ההשפעה הבריאותית של כל אחד...

הטיפוס העוין
התכונות הבולטות של טיפוס A הן חוסר סבלנות ועוינות. אלה עשויים להגביר את הסיכון למחלות לב. אנשים עוינים נוטים לאכילת יתר, לעישון מוגזם ולחוסר פעילות גופנית הרבה יותר מטיפוסים אחרים, כאשר העוינות מגבירה את הסיכוי לסבול מעודף משקל בגיל העמידה, מלחץ דם וכולסטרול גבוה. מחקר אחרון שנעשה בנושא מצא כי הטיפוסים העוינים נוטים לפתח קצב לב לא סדיר ולמות לפני גיל 50. רוב הבעיות הללו יכולות להיות נעוצות ברמות גבוהות של קורטיזול (הורמון הלחץ), כמו גם בדלקת בקירות העורקים הכליליים (שמספקים דם ללב), מה שעשוי להגדיל את הסיכון לחטוף התקף לב.

עורכי המחקר ממליצים לטיפוסים העוינים ללמוד כיצד להוציא את העוקץ. לטענתם, חולי לב שמשתתפים בסדנאות המפתחות כישורי התמודדות, מגלים שכיחות נמוכה של דיכאון, ונרשם להם לחץ דם תקין, לעומת כאלה שלא. המפתח, הם אומרים הוא ללמוד כיצד לתקשר בצורה ברורה וכיצד לשלוט בכעס וברגשות שליליים. כאשר אתם מתרגזים, נסו לשאול את עצמכם 4 שאלות: האם הנושא הזה באמת חשוב לי? האם מה שאני מרגיש תואם את המציאות? האם זה בשליטתי לשנות את המצב בצורה חיובית? האם נקיטת פעולה כזו שווה את המאמץ? מדיטציה, נשימות עמוקות ויוגה גם כן יכולים לעזור.

הטיפוס האימפולסיבי
בעוד שטיפוסי A העוינים מאופיינים על פי רוב בתחרותיות, רצון להצליח, תחושת דחיפות ולחץ, ונטייה לסיכונים בלתי מחושבים, הרי שגם טיפוסים שאינם עוינים, יכולים לסבול מאימפוליסיביות דומה שאינה טובה לבריאות. הטיפוס האימפולסיבי הוא כזה שלא מבסס החלטות על רציונאליות; הוא עשוי לזהות הזדמנות ככיף נטו, מבלי להפעיל שיקולים של טוב ורע. הטיפוס האימפולסיבי עשוי להתעלם מסכנות בריאותיות או לא לקחת אותן בחשבון, ובכך להזיק לעצמו.

הטיפוס הרגוע
אם אתם טיפוסים מסוג B, זה אומר שאתם רגועים, לוקחים את החיים בקלות ומתמודדים עם לחץ בלי להשתגע. זה מעיד על איכות חיים גבוהה, סבירות נמוכה ללקות בהתקפי חרדה, מחלות לב ודלקות הנגרמות ממערכת חיסונית נמוכה. ככל שאדם רגוע יותר, כך הבריאות שלו טובה יותר, שכן היכולת להתמודד עם לחץ היא מרשם בטוח לאריכות ימים. חוקרים אומרים שרוגע עוזר לתפקוד תקין של הלב, מערכת העיכול והדם.

הטיפוס הפומבי
הטיפוסים הפומביים שמעורבים בחיי הקהילה ויש להם קשרים חברתיים חזקים, קוצרים יתרונות בריאותיים. ניתוח של 148 מחקרים שפורסמו בכתב העת המקוון  PLoS medicine גילו כי מבוגרים שמקיימים חיים חברתיים עשירים משפרים בכ-50% את סיכוייהם להאריך ימים. מחקר שפורסם ב-2009 על פרספקטיבות במדעי ההתנהגות, מצא כי  תמיכה חברתית ענפה, משפרת את כישורי ההתמודדות של הפרט, מעודדת התנהגות בריאה ודבקות במשטר רפואי. נמצא כי החיבור לאנשים מפחית מתח ומשפר את תפקוד המערכת החיסונית. אחד ההסברים הבולטים להשפעה זו נובע מאלמנטים של מעורבות בחיי הזולת וקבלת פרופרציה. למשל: איך אני יכול לבכות על מר גורלי כשהם מתמודדים עם טרגדיה במשפחה?

הטיפוס שרוצה לרצות
האנשים המרצים הם טיפוס סוג C ומאופיינים בעיקר בקונפורמיות ופאסיביות. זה יכול יהיות טוב כאשר הם נדרשים להפגין משמעת גבוהה, אבל ברוב הפעמים הם לא יוזמים קבלת טיפול או עזרה. כך למשל: אם רופא יקבע עבורם טיפול, הם ימלאו אותו בצייתנות, אבל קרוב לוודאי שהם לא ייזמו פנייה לרופא מלכתחילה או לחלופין, לא יסכימו לגשת לטיפול. הטיפוסים המרצים נוטים לקבל את גורלם כבלתי נמנע וליפול בקלות לייאוש וחוסר אונים. זה אומר שאחרים חייבים להניע אותם ולוודא שהם דואגים לעצמם, אחרת, הם פשוט לא ישמרו על הבריאות שלהם. אם הם סובלים מבעיה רפואית הם עשויים להתלונן, בתקווה שמישהו אחר יציע להם פיתרון, או שישארו פאיסיביים כל כך עד כדי כך שלא יודו שהם חשים ברע, גם אם המצב חמור.

הטיפוס הדכאוני והלחוץ
טיפוסים מסוג D הם דכאוניים, אנשים שמתעכבים על רגשות שליליים, פוחדים להביע את עצמם במצבים חברתיים, ובהשוואה לטיפוסים אופטימיים, יש להם סיכוי גבוה פי 3 לסבול מבעיות לב, כך עולה ממחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.

אישיות סוג D הוגדרה בשנות ה-90 ככזו המאופיינת ברגשות שליליים של דיכאון, חרדה, מתח, כעס ובדידות. הטיפוסים הללו לרוב יצפו לגרוע ביותר, יתקשו לרכוש חברים ולעיתים קרובות יסבלו מהערכה עצמית נמוכה ושיפוטיות יתר. הם מתוחים, כועסים באופן כרוני וסובלים מתגובת יתר במצבי דחק. הם נוטים להסתיר רגשותיהם, בגלל פחד מדחייה. לטיפוס הדכאוני יש סבירות גבוהה לסבול מהשמנת יתר ואכילה כפייתית, כמו גם משימוש בסמים.

מכיוון שאין להם פורקן ללחץ ולמתח, הם סובלים מרמות גבוהות של קורטיזול שמגביר את לחץ הדם ועשוי לגרום לדלקות כרוניות במערכת הדם, לאי ספיקת לב ואף למוות. הבעיה היא שהם לרוב מעדיפים לא לדון בתסמינים המדאיגים עם הרופא שלהם.

הטיפוס האופטימי
מחקר שפורסם לפני כשנה בכתב העת  Clinical Practice & Epidemiology in Mental Health סיכם 15 שנים של מעקב בריאותי אחרי 500 גברים, לפיו: הסיכוי של טיפוסים אופטימיים למות ממקרים בריאותיים הקשורים ללב, נמוך ב-50% לעומת הפסימיים. 

כעיקרון, האופטימיים נהנים מאיכות חיים גבוהה והם עשויים להיחשב "עמידים" יותר בהתמודדות עם לחץ ואתגרי החיים. אם הם נתקלים בבעיה, הם מסוגלים להתמודד איתה טוב ויותר ולכן פחות סובלים מסימפטומים של לחץ, מתח וחרדה. לעומתם, הטיפוסים של "חצי הכוס הריקה", נוטים לכיוון של הפרעות דיכאון וחרדה.

החוקרים מציינים כמובן, שגם אופטימיות צריכה להיות מידתית, שכן טיפוס אופטימי שמעשן כמו קטר ובטוח שלא יקרה לו כלום, מסכן בסופו של דבר את הבריאות שלו.

הטיפוס שמטפל בעצמו
הטיפוס שמטפל בעצמו, או כמו שכינה אותו הווארד פרידמן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה "self-healing personality" מבטא אנשים סקרנים, חזקים,  קשובים ובעלי מצפון. תכונות אלה באות לידי ביטוי בשמחת חיים, איזון רגשי וקשרים חברתיים חזקים. רגשות חיוביים אלה, מונעים תגובות הורומונליות של לחץ ומעודדים נקיטת דפוסי התנהגות בריאים, כמו הקפדה על פעילות גופנית עקבית, תזונה נכונה והמנעות מצריכת סיגריות, סמים ואלכוהול.


גם אם אינכם יכולים להגדיר את עצמכם בצורה חד משמעית כאחד מהטיפוסים הללו, קרוב לוודאי שתוכלו לזהות נטייה. שאלו את עצמכם כיצד הטמפרמנט שלכם משפיע על המצב הבריאותי שלכם - אם הוא תורם לה, אדרבא, אך אם הוא גורע ממנה, זה הזמן לקחת את עצמכם בידיים.