האם לחץ הוא וירוס מדבק?

חברה שלי היא וורקוהולית (מכורה לעבודה), ואל תרחמו עליה - היא מתה על זה! או לפחות השתגעה על זה עד לפני חצי שנה, אז הביאו מנהל חדש למשרד בו עבדה והיא התחילה להשתגע מלחץ. היא ידעה שהמנהל מנסה להוכיח את עצמו, לכן לא מיהרה לקחה ברצינות את יחסי האנוש הגרועים, את הציפיות המוגזמות, את הפדנטיות
הקטנונית ואת שפת הגוף הדרוכה, כפרמטרים מאיימים. מתוך היכרות איתה, אני יודעת שהיא אדם קל שמסתדר עם כולם, והעובדה שהיא כל כך נהנתה ממקום העבודה בשלוש השנים בהן הייתה בו, רק מחזקות את הסברה כי לא ניתן לייחס את השינוי הדרסטי בתחושותיה ובהתנהגותה למשתנה אחר מלבד הבוס החדש והלחוץ. כשסיפרה לי על המצב, היא אמרה שהיא לא היחידה שמרגישה ככה. "מהרגע שהוא נכנס למשרד, הוא מדביק את כל העובדים בלחץ!" נעצרתי לחשוב - האם לחץ יכול להיות מדבק?

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מחזק את הסברה שכן - לחץ, כמו מחלה ויראלית יכול להדביק אנשים אחרים. אז אם אתם יושבים במשרד ליד קולגה שנאנח כל הזמן, שנכנס ללחץ מכל משבר קטן או כזה שמתבכיין לעיתים תכופות, זה יכול להצריך מכם לא רק אוזן קשבת, אלא גם ערכה להתמודדות עם לחץ מדרגה שנייה.

הפסיכולוגית הבריטית פרופסור איילין הטפילד אומרת שלחץ פאסיבי הוא אלמנט שמתפשט במהירות הבזק בסביבת עבודה. "אנחנו יכולים להדביק אנשים אחרים בחרדה, דיכאון או מתח" היא אומרת "אנחנו יכולים להידבק מהם בכל סוג של תחושה". המחקר שערכה בנושא, מתאר את בני האדם כספוגים של רגשות - בין אם זה טוב או רע, היא מכנה זאת "הדבקה רגשית".

ההידבקות בלחץ היא הליך שעל פי רוב נעשה ללא שליטה. הגבול בין מתן אוזן קשבת לבין ניכוס רגשות של אחרים אלינו, הוא דק. כאשר אנו מקשיבים לצרותיו ולחרדותיו של אחר, באופן טבעי אנחנו מבקשים להזדהות איתו, אך הזדהות זו היא מסוכנת, שכן היא גובלת בהידבקות במצב הרוח שלהם. "פתאום אנו מוצאים את עצמנו מתעכבים קצת יותר על הצרות שלנו יותר מאשר בדרך כלל". גם שפת גוף היא עניין מדבק, אנחנו יכולים לחקות שפת גוף של אחר מבלי לשים לב. אם הם מקמטים את המצח, מושכים בכתפיים, מתנשפים בכבדות או מתופפים את רגליהם בקצב, זה עשוי להשפיע גם על המקצב הפנימי שלנו.

להיות בסביבת אנשים לחוצים, בטח במקום העבודה ועל אחת כמה וכמה אם אנו כפופים לסמכות שלהם, יכול לגרום לנו להרגיש חוסר אונים מוחלט, שלא נדבר על חוסר ביטחון. זוהי שרשרת טעויות שעשויה לדרדר את המציאות לנקודת אל-חזור. "אני צריכה להזכיר לעצמי לשמור את הכתפיים למטה" מספרת לי החברה בכנות. "אבל עד סוף היום, הן כבר צמוד לאוזניים שלי. אני מרגישה שהדברים פשוט יצאו משליטה ואני לא יכולה לנהל את הלחץ של הבוס או להתנהל בו. אי אפשר לדבר איתו על זה ואני פשוט לא מצליחה להיות חסינה". הלחץ בעבודה מחלחל לכל תחומי החיים שלה, נכון להיום הוא הולך איתה הביתה, נכנס לה לחלומות וגורם לה לשקול להתפטר. "אני הרבה יותר חרדה משאי פעם הייתי".

סקר שנערך בבריטניה מצא כי מתח הוא הסיבה השכיחה ביותר להיעדרות ממושכת מהעבודה; הרבה יותר מחופשת מחלה בגין סרטן, שבץ או כאבי גב. המתח הוא תולדה של עומס עבודה, אך כאמור גם תוצאה של הידבקות מלחצים של אחר.

ד"ר אנדרו פרקר, פסיכיאטר יועץ בבית החולים Capio בנייטינגייל מרילבון, לונדון, מתמחה בענייני פוסט טראומה והפרעת דחק אומר שהוא "רואה הרבה אנשי מקצוע שנמצאים במצבי מתח קשים, רבים מהם בתפקידים בכירים. הם עשויים לסבול מנדודי שינה או יקיצה לפנות בוקר, הם עשויים לסבול ממוטיבציה נמוכה, חוסר יכולת לבצע את עבודתם והתמהמהות בקבלת החלטות".

הלחץ של אנשים אחרים באופן בלתי נמנע משפיע על כולנו. "כבני אדם, נועדנו להבחין במצבים רגשיים של אחרים", אומר ד"ר פרקר "זה חלק מהאמפתיה האנושית. שפת גוף, הבעת פנים, טון דיבור או כל אנדיקציה אחרת של מתח, משפיעה באופן אוטומטי".

ישנם אנשים שמגיבים בחריפות גבוהה יותר למצבי מתח. על פי פרופסר הטפילד, לנשים יש סיכוי גבוה יותר "להידבק" בלחץ משום שהן נוטות להיות בהרמוניה גבוהה יותר עם רגשות של אחרים.

כמובן שוירוס המתח לא מסתובב רק במקומות העבודה, הוא יכול באותה המידה לשוטט בין מעגלי החברים, המשפחה, שוק המניות וכותרות העיתונים. אסונות טבע, התרסקות פיננסית, סיפורים פליליים קשים... יש אנשים שנמנעים מצפיה בחדשות ולו רק כדי לא לאפשר לבשורות הרעות או לחרדה הקיומית להתדפק על דלת שלוות נפשם.

"לא חייבים להימנע מהחדשות כדי להימנע מהמתח" אומר ד"ר פרקר, "יש המון דברים קטנים שניתן לעשות כדי לחסן את עצמנו מוירוס המתח. בדיוק כפי שאנו יכולים לבנות את החסינות שלנו נגד הצטננות ושפעת, כך נוכל לבנות התנגדות ללחץ."

1. מודעות מתמדת - הפרידו את המתח של אחרים מהמתח שלכם. אם אתם נמצאים בסביבת אנשים שנמצאים בפאניקה, קחו צעד אחורה ונשימה עמוקה ואל תמהרו לנסות ולספוג את הלחצים שלהם. ברוב הפעמים, הקיבולת שלכם לא תעמוד בזה.

2. הפוגה והסחה - התרחקות פיזית או תודעתית אינה מספיקה. נסו להסיח את דעתכם בפעולה מרגיעה כמו כוס תה, התבוננות מהחלון, יציאה החוצה לנשום אוויר, הליכה מסביב לבלוק, שיחה עם אנשים מרגיעים, האזנה למוסיקה נעימה.

3. עזרה במידה - פסיכולוגים רבים מסכימים שאנחנו צריכים לנסות לעזור לעמיתים או חברים שנאבקים במקום מתוח, אבל רק עד לנקודה מסוימת. יש הרבה אנשים שפשוט מבקשים לפרוק את רגשותיהם כדי לייצר לעצמם הקלה, מבלי לשים לב שבפורקן העצמי הם בעצם העמיסו עליכם את המטען. אנשים שלא מעוניינים בפיתרון הבעיות אלא רק בנבירה בהן, ישאבו אתכם איתם למטה וידביקו אתכם בשליליות.

4. פרספקטיבה - גם אם נדמה לכם שכולם מסביבכם עובדים בטירוף, מתרוצצים בפאניקה ומורטים שיערות, אל תסכימו להידבק. יש אנשים שאוהבים להיות לחוצים כדי להיראות עסוקים, אך במבחן התפוקה קרוב לוודאי שהתוצאות שלהם נמוכות יותר. אל תיסחפו איתם. עשו את העבודה שלכם בדרך ובשיטה שאתם יודעים.

5. מחשבה חיובית - גם חיוביות יכולה להיות מדבקת ולרוב היא המפתח להתמודדות עם תסמיני וירוס המתח. אפשר לדבר על דברים אישיים, לשתף באנקדוטות מצחיקות ולפזר אווירה חיובית מסביב, זה עובד.

6. בקשת עזרה - מודעות עצמית ותקשורת טובה, הם פרמטרים חיוניים להתמודדות עם לחץ. אם אתם מרגישים שהוירוס תקף אתכם, אל תחששו לבקש מהאדם הרגוע ביותר בסביבה להרגיע אתכם. במקום להיכנע, התחילו בטיפול אנטיביוטי-אנושי.

מהרו לחסן את עצמכם!