גיל 18 מהווה ציון דרך משמעותי בתרבויות רבות, וזה נכון במיוחד בישראל בה צעירים רבים מתגייסים לשירות צבאי – ההרפתקה הגדולה ביותר בחייהם עד אז. סבא שלי, שנהג לספר לי סיפורים על הימים בהם הוא שירת בצבא כשהמדינה הייתה בחיתוליה, רצה לתת לי משהו מיוחד לפני שאני אצא למסע שלי. חודשיים לפני הגיוס המיוחל הוא הזמין אותי לארוחת ערב בביתו, שחלק בעבר עם סבתי, והחל לדבר בנימה רצינית שלא הייתי רגיל לה. המילים שהוא אמר לי באותו ערב מהדהדות אצלי בראש עד היום, יותר מעשור מאז השיחה ההיא, ולמרות שהוא כבר לא לצידי, המילים האלה יישארו איתי לנצח. את 10 לקחי החיים החשובים הבאים אני אנחיל גם לנכדים שלי יום אחד כדי שהכוח והחכמה שלו ימשיכו הלאה, ואני מקווה שגם אתם תפיקו מהם את אותה עוצמה שהעניקו לי.
1. "אתה לא קבוע, אלא ממשיך להתפתח עם כל יום שעובר"
הדבר הראשון שסבי אמר לי הפתיע אותי, כי אנשים בגילו לא היו בדיוק גמישים מבחינת ההרגלים והמחשבה שלהם. במשפט הקטן הזה בעל המשמעות הגדולה, סבי אמר לי שאין אדם שאינו בר שינוי ושכולנו כמו עצים - גם אם לא רואים את השורשים מתחת לאדמה, הם ממשיכים לצמוח ולפתח את כל חלקי העץ. לאורך השנים הרצונות של כולנו משתנים וגם אופיינו עובר לא מעט מהפכים, וזה הטבע האנושי. שינויים, שכישלון הוא פעמים רבות חלק מהם, לא צריכים להרתיע, אלא להיות מבורכים בזכות העובדה שהם מאפשרים לנו להתפתח, להבין דברים חדשים על החיים ולנתב את עצמנו לאן שאנחנו צריכים להגיע.
2. "תבחר בקפידה את העצות שאתה לוקח מאנשים - לא כולן יתאימו לך"
האנשים בחיינו תמיד ירצו לתת לנו עצות, וגם סבי היה נועץ לעתים בחבריו כשהיו לו לבטים. ככל שעבר הזמן, סבי התייעץ עם פחות אנשים בהחלטות שונות שהוא רצה להגיע אליהן, ובהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא ניתק קשר עם חלק מחבריו, אך זה לא היה נכון. בערב המפגש שלנו סבי אמר לי שהעצות הטובות ביותר מגיעות מאנשים שעברו מסלול זהה או דומה לשלנו, ואלו פניני החכמה שאנו צריכים להקשיב להם. בנוסף, אדם שהצליח בעסק מסוים למשל ייתן לכם עצות טובות יותר מאדם ללא ניסיון שנחל כישלון בעסק שלו, כך שכולנו צריכים לבחור בקפידה למי אנו מקשיבים ובאיזו רמה אנו עושים זאת.
3. "אתה לא חייב להכיר את התשוקה שלך"
סבי היה מגחך כשהוא היה שומע אנשים מדברים על הליכה אחר החלומות שלהם, אך לא בגלל שהוא חשב שהם מגוחכים, אלא כי הוא הבין שלא כולם יודעים מה הדברים שהם ירצו לעשות בעתיד. "אל תבזבז זמן בחיפוש אחרי חלומות", הוא אמר לי. כששאלתי מה אני אמור לעשות במקום זה, סבי הסביר לי את התשובה במונחים של אחד המשחקים האהובים עליי – חיפוש מטמון. כדי למצוא את מה אנחנו אוהבים לעשות, אנחנו לא צריכים לצוד חלומות, אלא ללכת בעקבות הסקרנות הטבעית שלנו, שבדומה למפת דרכים משאירה רמזים לאורך הדרך. עם עוד רמז ועוד רמז בדרך, אנו יכולים להגיע בסופו של דבר לדברים שאנו אוהבים, ואם לא נמצא מטמון בסוף הדרך – לפחות נהנה מהנופים שנראה.
4. "עדיף שתצבור חוויות ולא חפצים"
בין קירות הבית הצנוע של סבי, שעוטרו בעיקר בתמונות של משפחה וחברים, לא הייתי צריך לחשוב יותר מדי למה סבי התכוון. בימי הנישואים הארוכים שלהם, סבי וסבתי יצאו לטיולים רבים בארץ וגם בחו"ל, וכדי לעשות זאת הם העדיפו שלא לקנות דברים מיותרים, אלא להשקיע בבית שיוכלו לחזור אליו בסופו של כל מסע. את הגישה הזו סבי ניסה להנחיל לי במשך כל חיי, ועוד לפני המצאת הטאבלטים ושאר הגאדג'טים הטכנולוגיים, הוא אמר לי: "אל תבזבז כסף על צעצועים שתזרוק אחרי כמה חודשים". במקום זה חשוב שאני וגם אתם נאסוף חוויות לאורך הדרך ונשקיע בהן את מיטב כספנו ולא בטלפונים חכמים שנועדו להחלפה מהירה מטבעם, בניגוד לחוויות שיש להן השפעה במשך שנים ארוכות.
5. "מערכות יחסים, ולא ציונים, מהוות את המתכון להצלחה"
אני חייב להודות שבילדותי הייתי "חנון" לא קטן שהשקיע שעות כדי לקבל ציונים טובים במחשבה שהם ישרתו אותי בעתיד, מחשבה שסבי ניפץ לי בערב המפגש שלנו. לקח לי עוד כמה שנים עד שהפסקתי להתחרות עם עצמי ועם אחרים במרדף אחרי ציונים מושלמים, אך כשזה קרה, הרגשתי הרבה יותר טוב. הקשרים החבריים שאספתי לאורך הדרך היו עמוקים וחשובים יותר מכל ציון שחור על גביי נייר לבן, ולמרות שאני עדיין חושב שצריך להשקיע גם בציונים טובים, אני לא מתיש את עצמי במרדף אחרי מצוינות בכל דבר ודבר. במקום זאת, אני נותן למציאות להיות הבוחן האמיתי שלי ומביא את עצמי ולא את התעודות שלי בכל פעם שאני מנסה להשיג מטרה.
6. "כולנו עושים כמיטב יכולתנו"
עם המשפט הזה הרגשתי צביטה קטנה בלב משום שידעתי מאיפה העצה הזו נובעת... פעמים רבות בהן סבי וסבתי שמרו עליי כי הוריי היו צריכים להמשיך לעבוד, הייתי בוכה ומבקש את הנוכחות שלהם. סבי וסבתי ידעו שהייתי מאוכזב, אך הם גם ידעו שהוריי עשו כמיטב יכולתם עבורי בכל עת שהם יכלו, גם אם לעתים קרה והם אכזבו אותי לכמה רגעים. לאחר שבגרתי הבנתי עד כמה קשה לנסות לספק את כולם כל הזמן, ושאני לא יכול לעשות יותר מהמיטב שלי – בדיוק כפי שעשו הוריי. בימי הולדת ובמופעי בית ספר – הם תמיד היו שם בשבילי, אך בימים רגילים הם היו צריכים להיות לעתים אל-אנושיים ולעבוד קשה למעני ולמען אחיי. סבי אמר לי שאני לא צריך לכעוס על אנשים כאשר אני מרגיש מאוכזב מהם. אלא אם כן מדובר בהרגל, כולנו עושים מה שאנחנו יכולים ולעתים נכשלים למרות רצוננו הטוב. זה טבע החיים.
7. "אל תפחד להגיד את מה שאתה חושב, אבל תחכה כמה רגעים לפני שאתה עושה את זה"
אין ספק שבדור של היום, ילדים וגם מבוגרים אומרים לעתים דברים בלי לחשוב פעמיים ברוח חופש הדיבור ובלי לזכור שמולם עומדים אנשים בשר ודם שעלולים להיפגע. שמעתי לא מעט את סבי מבקר את אבי על דברים שעשה, אך האופן שבו הוא אמר זאת היה מעורר ייראה – בכל משפט סבי ידע להגיד ברכות דברים קשים כדי להעביר את הדרך שלו – מה שהצליח בצורה מדהימה. בעצה שלו הוא הזכיר לי שקל יותר לשמוע דברים קשים אם יודעים כיצד לנסח אותם, וכדי לעשות זאת, כל מה שצריך זה לקחת כמה שניות לפני שפולטים מילים כדי לחשוב כיצד לומר אותן בצורה הטובה ביותר.
8. "קשרים קלילים דורשים עבודה קשה"
בכל פעם שהסתכלתי עליהם מהצד, סבי וסבתי נראו כמו מכונה משומנת היטב שעובדת בלי תקלות, אך ממרום גילי כיום אני יודע שזה לא נכון. במהלך שנות נישואיי הקצרות אני זוכר בכל יום את המשפט העוצמתי שסבי אמר לי, כשהוא בעצם ניסה להגיד לי שעל מנת שיחסים יעבדו בצורה חלקה, צריך להשקיע בהם ללא הרף. מדי פעם יהיו תקלות, אך כששני הצדדים מחויבים לקשר - בין שמדובר בקשר זוגי או חברי, הם צריכים לעשות מאמץ כדי לתקן אותן ולשמור על האנשים החשובים בחיים, כי בניגוד לחפצים, הם אינם ברי החלפה.
9. "אל תפחד להתחיל דברים שדורשים ממך להיות בתחתית"
סבי וסבתי מעולם לא היו עשירים, אך לאחר 20 שנה של עבודה במפעל, סבי הגיע לדרגה ניהולית שעבד בשבילה קשה מאוד. את אותה עבודה הוא התחיל לאחר הצבא, ושם הוא גם הכיר את סבתי שאהב במשך כל חייו. במשך כל השנים בהן הוא היה עובד זוטר, סבי מעולם לא הרגיש מקופח אלא ידע שכדי להתקדם, צריך להתחיל מאיפשהו. אין כאן עניין של אגו או של בושה, אלא ההבנה שלאורך הדרך, שמתחילה לעתים מנקודה אפסית, לומדים דברים רבים שלא ניתן ללמוד אותם בקפיצה לראש הטור. כאשר אני מרגיש שנותנים לי לעשות בעבודה דברים שהם "מתחת לרמתי", אני חושב על העצה הזו של סבי ונזכר שגם במשימות הקטנות ביותר יכולה להיות טמונה חכמה גדולה שחשוב שאני אכיר – מה שעוזר לי להמשיך לעבוד בחיוך וסיפוק.
10. "צחוק חשוב להכל, החל מהבריאות שלך ועד שמירה על חברים"
קורטוב של הומור יכול לעזור בכל מצב, אין ספק בכך, אבל לא כולנו מיישמים את העצה הפשוטה הזו מדי יום. מרביתנו מעדיפים לראות את הצדדים השליליים של דברים שקורים לנו, ושוכחים שעם מעט צחוק נוכל לעבור אותם בקלות רבה יותר. סבי וסבתי היו צוחקים אחד עם השני בכל פעם שהם יכלו ואפילו מתחו זה את זו לא מעט פעמים בגיל שזה כבר לא נחשב ל"מקובל". לפני תחילת הפרק החשוב בחיי בגיל 18, סבי הזיל דמעה קטנה ובחיוך מריר-מתוק על שפתיו אמר לי לא לשכוח לצחוק לעולם – למען בריאותי, למען הסביבה שלי ולמען עצמי.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: