האם יצא לכם אי פעם לייחל לכך שתצליחו ללמוד דברים במהירות וביעילות רבה יותר? בין שאתם מעוניינים ללמוד שפה חדשה, להתחיל לנגן על כלי נגינה או להכיר בצורה מושלמת את מערכת הכוכבים, גם אתם יכולים לזכור לפחות 90% מהדברים שאתם לומדים, שזה אחוז גבוה בהרבה ממה שאנו זוכרים אפילו ממהלך היום שלנו! כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל חיים בעולם שבו יש רק 24 שעות ביממה, ובכל זאת יש אנשים מסוימים שמצליחים ללמוד ולזכור בהצלחה רבה יותר מאשר אחרים, וזאת משום שהשיטה ללמידה יעילה ומהירה אינה תלויה בזמן, אלא בצורה שבה הם לומדים... אם גם אתם מעוניינים ללמוד דברים חדשים בצורה יעילה יותר ומהירה יותר, אתם מוזמנים להכיר את עיקרון ה"למידה פעילה" שיעזור לכם לזכור 90% מהדברים שאתם לומדים.
תאוריית הזיכרון ודלי המים
נניח שעליכם למלא ברגע זה דלי במים, כמשל לרצונכם למלא את המוח שלכם במידע. לדליים אין כל בעיה להכיל נוזלים עד לרגע שבו הם מתמלאים עד לגדותיהם, אולם המוח האנושי מזכיר יותר דלי מים שיש בו חור, מאחר שמרבית המידע שנכנס לראשנו במהלך היום דולף החוצה בסופו. לפיכך, במקום להסתכל על הזיכרון שלנו כמו דלי שיכול להכיל הכל עד מידה מסוימת, עלינו להתייחס אליו כפי שהוא באמת: כאל דלי שדולף. הרי המוח שלנו לא נועד לזכור כל עובדה ופרט מידע שלמדנו בחיינו או כל חוויה שעברנו, אלא אם נולדנו עם זיכרון צילומי יוצא דופן.
אז איך ניתן לזכור 90% ממה שאנחנו לומדים?
המוסד האמריקאי "מעבדות להדרכות ארציות" (NTL Institute) פרסם תאוריה חשובה שככל הנראה נחקרה בשנת 1960, הנקראת "פירמידת הלמידה", אשר מציגה את ההבדל המהותי בין למידה פעילה ללמידה סבילה בכל מה שנוגע לשימור המידע הנלמד והבנתו. התמונה שלפניכם מציגה את ממצאי המחקר שהוביל לביסוס התיאוריה; יכולת הזיכרון של אנשים שונים לאחר שניסו שיטות למידה שונות, כשהתוצאות הנמוכות ביותר התקבלו אצל אנשים שחוו למידה מהאזנה להרצאה, והתוצאות הגבוהות ביותר שייכות לאנשים שיישמו את מה שלמדו באופן מידי או שלימדו אחרים את הנושא הנלמד.
המסקנה המשתמעת ממחקר זה הינה שאנו מבזבזים זמן רב בניסיון לאלץ את מוחנו לזכור מידע נוסף בשיטות פסיביות, בזמן שעלינו להשקיע את מרב האנרגיה בשיטות למידה שיתופיות אשר יספקו תוצאות טובות יותר בפחות זמן.
טכניקת למידה פעילה
תוצאות המחקר מעידות באופן חד משמעי כי עדיף לנו להשתתף בדיון קבוצתי שעוסק בתחום אותו נרצה ללמוד, מאשר להשקיע שעות ארוכות בקריאת מאמרים או בהאזנה להרצאה. לפיכך, אם אתם מעוניינים לצורך העניין ללמוד שפה חדשה, עדיף שתשתתפו בשיחה קבוצתית, תדברו עם אדם שדובר את השפה או שתנסו ללמד אנשים אחרים את הידע שצברתם עד כה, כשהאחרון מניב את התוצאות הטובות ביותר.
מדוע העברת מידע לאדם אחר מסייעת לנו ללמוד טוב יותר?
בזמן שאנחנו מלמדים מישהו אחר נושא מסוים, התהליך של העברת הידע ועיבודו מחדש במוח עוזר לנו לארגן טוב יותר את המידע בראשנו ולהכיר בפערים הקיימים, וזאת על מנת שנוכל להעביר את החומר בצורה הטובה והברורה ביותר. יתרה מזאת, ברגע שאנו מבינים שנצטרך ללמד את החומר שאנו קוראים או שומעים לאדם אחר, כבר בשלב זה נסדר את המידע בראש באופן שונה כך שיהיה לנו פשוט ונוח יותר לשלוף אותו בהמשך – ממש כמו מורים שמתכוננים מראש ומכינים מערכי שיעור. יתרה מזאת, במחקר שנערך באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה נמצא כי הילד הבכור בדרך כלל יותר אינטליגנטי מהאחים הצעירים, וזאת בשל מאמציו לחלוק את הידע שלו איתם לאורך השנים.
חשוב לציין כי אין צורך שתהיו מומחים בתחום מסוים בשביל שתוכלו לחלוק עם אנשים אחרים את הידע שצברתם, וככל שתקדימו לעשות זאת תוכלו ליהנות מהתקדמות מהירה יותר בכל דבר שתבחרו לעשות. במקרה שלא תמצאו את האדם המתאים לשתף איתו את מה שלמדתם, תוכלו להיות יצירתיים יותר ולצלם למשל סרטונים שבהם תסבירו "לצופים" את כל מה שלמדתם, וגם אם לא באמת תעזרו בהווה לאנשים אחרים אתם בוודאות תקדמו את עצמכם, ואולי ביום מן הימים הסרטונים הללו אכן ישמשו וידריכו אנשים רבים.
אז אם עד היום התרגלתם לקרוא או לצפות בדבר מה ולשמור את המידע לעצמכם מתוך רצון להקדים אנשים אחרים או מכל סיבה שהיא, כדאי שתנסו את שיטת הלמידה הפעילה שתאפשר לכם לשתף את מה שאתם יודעים. אל תשכחו, תמיד יש מישהו שמבין פחות מכם בנושא מסוים, ואם תבחרו לעזור לו, אתם למעשה תעזרו לעצמכם!
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: