רב"ט גדעון איילון ז"ל

בן ברוריה וד"ר אברהם, נולד ביום ו' באייר תרפ"ח (30.4.1928) בחיפה.

יצא לאשדות יעקב להכשרה מגוייסת של הפלמ"ח. משהחלה מלחמת-העצמאות נשלח לקורס מ"כים.

ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948) באחת ההתקפות של הערבים על גבולו הדרומי של הרובע היהודי, תפס עמדה על גגו של בית, כדי לכוון בדייקנות את אש תת-המקלע שבידו כלפי התוקפים. הודות לגבורה שלו ושל חבריו נהדפה ההתקפה, אך הוא נפגע בכדור אויב ונפל.

לזכר אח אימי, אותו לא היכרתי, גדעון איילון ז"ל, שנקטף במלחמת העצמאות. בחור צעיר, בן 20 בנופלו, שהוריש לאימי ז"ל, אחותו, את אהבת הנגינה בכינור, בו ניגנה במשך עשרות שנים עד לפטירתה.

שעל שמו קיים "בית גדעון" בצפת המקיים מפעלי ספורט במשך עשרות שנים.

אומה שטופת דמע מרכינה בצער ובכאב על לכתם של הנופלים אבל ישנם כאלה, שעבורם זוהי מציאות יומיומית: השכול. הם שאיבדו את היקר להם מכל ביום בהיר אחד. כאלה שחייהם לא ישובו להיות כפי שהיו.

קרובים שאבדו. במלחמות. בפיגועים.
אנו עם קטן, כל כך מלוכד בשעת צרה; כמעט כל אחד מאיתנו חווה את השכול באופן זה או אחר: החל מבן משפחה קרוב, דרך מכר, שכן, חבר של חבר.

כולנו היום כאן לחבק את הנקטפים. הם הורישו לנו את הרעות והחברות.

לנצור ולהוקיר.

בן ברוריה וד"ר אברהם, נולד ביום ו' באייר תרפ"ח (30.4.1928) בחיפה. גדעון למד בבית-ספר עממי ובבית-הספר הריאלי בחיפה, השתלם בנגינה בכינור במכון למוסיקה, וגילה הרבה רגש ויכולת בהופעותיו בקונצרטים של התלמידים. כמדריך בתנועת-הנוער נתגלתה בו נטייה לעבודה חינוכית ואחרי סיימו כיתה ז' בבית- הספר הריאלי העבירהו אביו למכינה של בית-המדרש למורים בירושלים וגם שם המשיך ללמוד בקונסרבטוריון. אחרי שנה דחה את המשך לימודיו "לזמנים טובים יותר" ויצא לאשדות יעקב להכשרה מגוייסת של הפלמ"ח. תוך אימוניו התערה גם בעבודות המשק ועם זאת ככנר בתזמורת משקי עמק הירדן.

משהחלה מלחמת-העצמאות נשלח לקורס מ"כים ומשחזר נתגלה כמפקד מחונן בתבונה, באומץ ובכוח-התמדה רב. הוא השתתף בפעולות שיבוש התחבורה הערבית בעמק הירדן ובמעשי פיצוץ וחבלה בכפרים ששימשו בסיסים לאנשי כנופיות ואנשי-צבא מסתננים מעבר לגבול. בסוף חורף תש"ח נשלח עם גדודו להרי הגליל העליון בסביבות צפת. נטל חלק בפשיטת הפלמ"ח לסאסא, השתתף בהגנה על עין זיתים כמפקד המקום, ובכיבוש המשלט שהבטיח את הקשר עם צפת. בלילה שלאחר צאת הבריטים מצפת ולאחר שמסרו את כל נקודות-המפתח לערבים - הגיע עם מחלקת הפלמ"ח שהסתננה לצפת. חיזק את רוח המגינים המקומיים, נטל חלק בהגנת הרובע היהודי בצפת והיה פעיל במיוחד בהצבת מארבים לערבים שניסו להסתנן לרובע דרך הריסות הבתים. הוא היה מופת לחבריו-פקודיו באומץ ובנכונות להקרבה עצמית ולנשיאה בעול הקשיים והתלאות אף למעלה מחלקו, וקור-הרוח ושיקול-הדעת שבהתנהגותו נסכו ביטחון בלב חבריו.

ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948) באחת ההתקפות של הערבים על גבולו הדרומי של הרובע היהודי, תפס עמדה על גגו של בית, כדי לכוון בדייקנות את אש תת-המקלע שבידו כלפי התוקפים. הודות לגבורה שלו ושל חבריו נהדפה ההתקפה, אך הוא נפגע בכדור אויב בעינו ונפל. גדעון הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.

לזכרו חובר השיר "נער נפל בגליל" (מלים: שלמה קודש, מוסיקה: משה ביק) והוקם בית- תרבות בצפת (על-ידי המשפחה, המדור להנחלת הלשון ו"הדסה לנוער"); הבית נקרא "בית גדעון".

מנציחה: שירלי שלום.