maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

משה (מישקה) בקרמן ז"ל

משה בקרמן

משה, בן חנה וגרשון. נולד ביום ה' באייר תרע"ד (1.4.1914) בעיר פינסק שבפולניה.

משה התנדב לארגון ה"הגנה" והקדיש לארגון את מיטב ומירב מרצו וזמנו.

ביום י"ז באייר תש"א (14.5.1941), נפל משה בשבי ובו ביום נפצע פצעי מוות בידי חיילים גרמניים ששמרו על מחנה השבויים.


לזכרו

נר זכרון

היה עוזרו הראשי של המחסנאי הראשי של ההגנה בת"א. הקים בבית מחסן נשק (סליק) מהגדולים שהוקמו. במשך 9 שנים שירת בהתאם להוראות במלחמת העולם. היה פעיל מאוד בהגנה, במכוניתו הפרטית הותקן המשדר של "ההגנה" בסליק ברכב העביר נשק ממקום למקום. במחסן ביתו הוקם סליק רציני של ההגנה. נפל בשבי במלחמת העולם ונהרג על ידי השומרים הגרמנים. קבור באתונה.

 

בן חנה וגרשון. נולד ביום ה' באייר תרע"ד (1.4.1914) בעיר פינסק שבפולניה. בהיותו בן שמונה שנים, בשנת 1922, עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בתל אביב. שבועיים שהתה המשפחה בבית עולים, ולאחר שקיבלה מהסוכנות אוהל, הקימו אותו בשכונת שפאק (בקרבת בית "הבימה" של היום). מישקה החל ללמוד בבית הספר של חברת כל ישראל חברים "אליאנס" בגבול יפו ועשה את הדרך, יום יום הלוך וחזור, ברגל. לאחר זמן עברה המשפחה להתגורר בצריף ברחוב בן יהודה והמשיך את לימודיו בבית הספר היסודי תל נורדוי. כאשר סיים ללמוד החל לעזור בכלכלת הבית, תחילה כעוזר ומתלמד בעבודות בנין וכאשר קיבל רשיון נהיגה - והוא בן 17 בלבד - החל לעבוד כנהג משאית בפרדסי האחים ליטווינסקי (תל השומר של היום). משה התנדב לארגון ה"הגנה" והקדיש לארגון את מיטב ומירב מרצו וזמנו. עוד לפני כן, במאורעות תרפ"ט, שימש קשר ורץ בין עמדות ה"הגנה" שהיו סמוכות לכפר הערבי סומיל ובית הקברות המוסלמי ("גן העצמאות" של היום). בשנת 1932 נתקבל משה לקואופרטיב "המעביר" (קודמו של "דן"). הוא נתמנה לסגן הנשק של ה"הגנה" באזור תל אביב. במכוניתו הותקן המשדר המחתרתי של ה"הגנה" וב"סליק" שהתקין ברכבו היה מעביר נשק ממקום למקום. כן הקים במרתף ביתו מחסן נשק מוסתר.

בפרוץ מלחמת העולם השניה נענה משה לקריאת המוסדות והתגייס כנהג ליחידת תובלה עברית בצבא הבריטי. תחילה שירתה היחידה בארץ ובמדבר המערבי ומשה המשיך גם שם בעבודתו למען ה"הגנה". כאשר ריחפה על יוון סכנת פלישה גרמנית נשלח ליוון חיל משלוח בריטי על מנת לעצור את הגרמנים ויחידתו של משה צורפה לחיל זה. הצבא הבריטי נכשל במשימתו ורבים מחייליו נאלצו להיכנע. ביום י"ז באייר תש"א (14.5.1941), נפל משה בשבי ובו ביום נפצע פצעי מוות בידי חיילים גרמניים ששמרו על מחנה השבויים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית קברות צבאי בריטי באתונה. הניח הורים, שני אחים ואחות. כל הנסיונות שעשתה המשפחה להעלות את עצמותיו ארצה, עלו עד עכשיו בתוהו.

זכרו של משה מועלה ב"ספר ההתנדבות", בספר "תולדות ההגנה", ב"ספר העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.

 

מנציח: יעקב בקרמן.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: