print header

סמל ראשון אלכסיי חייט ז"ל

אלכסיי חייט

אלכסיי, בן לובוב ולאוניד. נולד ביום כ"ז בסיוון תשמ"ג (8.6.1983) בעיר יושקר-אולה ברוסיה.

בספטמבר 2002 התגייס אלכסיי לצה"ל. כשנודע לו ששובץ ל"גבעתי" לא היה גבול לשמחתו.

ביום כ"ג באייר תשס"ד (14.5.2004) נפל אלכסיי בקרב בציר פילדלפי ברפיח והוא בן עשרים.


לזכרו

נר זכרון

סמ''ר אלכסיי חייט, חייל בודד מבאר-שבע.

''יום לפני שהוא מת חלמתי שבאים אלי אנשים הביתה, ומודיעים לי שהוא מת'', סיפרה מרינה חייט, אחותו של סמל-ראשון אלכסיי בן ה-21.

בעוד כשלושה שבועות אמור היה אלכסיי לחגוג את יום הולדתו ה-21. הוא היה חייל בודד, שלאחר מות אמו, עלה לארץ לבדו ב-2001, במסגרת תוכנית של הסוכנות היהודית.

בתחילה התגורר בקיבוץ משמר הנגב, ולאחר מכן עבר להתגורר בבאר שבע. אחותו מרינה עלתה אף היא, וכיום היא סטודנטית במכללת ספיר.

מרינה נחושה שאלכסיי ייקבר בישראל. ''הוא עלה לפה, הוא נהרג פה והוא ייקבר פה. לידי'', אמרה.

אביהם של השניים ביקר בארץ לפני כחודש וחצי, במסגרת פרויקט קשת של הסוכנות היהודית, שמטרתה להפגיש בין החיילים הבודדים לבין הוריהם.

אחותו של אלכסיי סיפרה על אחיה כי הוא התגייס לפני כשנה וחצי, חודש בלבד לאחר סיום לימודיו באולפן. ''הוא מאוד רצה להיות קרבי, הוא מאוד אהב את הצבא ומת כשהוא אוהב את מה שהוא עושה'', סיפרה מרינה, ''כל הזמן הוא סיפר כמה שכיף לו וטוב לו. כל מה שהוא רצה זה להיות חייל טוב. הוא מאוד רצה להיות צלף ולצאת לקורס, אבל לא נתנו לו ואני זוכרת כמה הוא התאכזב. מרינה דיברה עם אחיה יום לפני האסון. ''ביום חמישי עוד דיברתי איתו וביקשתי ממנו שישמור על עצמו, כי הוא סיפר שיורים עליהם אבל הוא בסדר גמור. הוא רצה להישאר בצבא ולהיות קצין. כמו כל אחד, הוא אהב את החיים, לחיות, ליהנות ולבלות. אף אחד לא רוצה להיות בעזה, אבל אם צריכים להיות שם, נהיה שם. כמו כל משפחה שיש לה חייל בעזה, אתה אף פעם לא חושב שזה בסוף יקרה לך''.

מנציח: מרום יאיר.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.