לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.
"זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!"
בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..."
אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה...
בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו.
הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות.
משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות.
אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים.
אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד.
בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.
למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!"
אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "
בחור אחד עורך קניות בסופרמרקט, עובר ליד גברת נחמדה והיא מנידה אליו ראש לשלום.
הבחור לא זוכר אותה, חוכך בראשו ואומר: "סליחה, נורא לא נעים לי, אבל אני לא זוכר מאיפה אנחנו מכירים".
עונה הגברת: "אני חושבת שאתה אבא של אחד הילדים שלי".
הבחור נכנס לשוק, מעביר את כל עשר השנים האחרונות מול העיניים ומנסה להיזכר, אבל הרי הוא לא בגד באשתו מאז הנישואים.
"או, אלוהים, את החשפנית ממסיבת הרווקים שלי? זו שזיינתי על שולחן הסנוקר כשכל החבר'ה מריעים מסביב והחברה שלך חובטת בי בתחת עם סלרי רטוב, נכון?"
"לא חושבת", היא עונה במבוכה, "בסך הכל ניסיתי להגיד שאני מורה של הבן שלך".
מלאך המוות נשלח לקחת את ישראל ישראלי, העבריין הכי גדול בישראל.
הוא דופק על דלת הבית ומחכה בסבלנות. הדלת נפתחת וישראל עומד בפתח.
"מה זה? מי אתה? מה אתה רוצה?"
"ישראל... הגיע הזמן.... בוא איתי..."
ישראל מבין בדיוק מה קורה. הוא לא מעפעף ואומר באדישות: "אתה בטוח? אני חושב שדווקא נשארו לי עוד כמה שנים."
"לא ישראל... הגיע הזמן... בוא איתי..."
"אני מבין אותך, אפשר רק לקבל 5 דקות לומר שלום למשפחה?"
"בסדר... חמש דקות..." עונה לו מלאך המוות.
ישראל חוזר אחרי חמש דקות עם חבורה של בריונים עצומים, הם קופצים על מלאך המוות, מכים אותו, שוברים את עצמותיו ורומסים אותו.
מלאך המוות חוזר חבול ופצוע לגן עדן, צולע דרך השער.
אלוהים מחכה לו בצד השני. "מה קרה לך?" הוא שואל אותו. "אתה נראה נורא!"
"אל תשאל, הייתי עכשיו אצל ישראל ישראלי."
אלוהים נחרד. "אוי ואבוי! אני מקווה שלא אמרת לו מי שלח אותך!!"
ויליאם הרלי, אחד מהמייסדים של יצרן האופנועים האמריקאי הידוע "הרלי-דייווידסון", נפטר והגיע לגן עדן.
בכניסה פוגש אותו מלאך, ששואל את הרלי עם מי הוא היה רוצה לדבר קודם בגן עדן.
"אני רוצה לדבר עם אלוהים כמובן" עונה הרלי. אז המלאך מוביל אותו לפסגת גן עדן, לחלל ענק, לבן וזורח ממנו אלוהים מפקח על גן עדן ועל כל הבריאה.
"אתה הבחור שאחראי על אופנועי הרלי דווידסון שכולם מתלהבים מהם שם למטה?" אמר אלוהים.
"זה אני" השיב הרלי.
"אתה יכול להסביר לי למה האופנועים שלכם לא יציבים, עושים כל כך הרבה רעש ועדיין מצליחים?" שאל אלוהים.
"מוזר לשמוע תלונה כזאת ממי שהמציא את האישה" אמר ויליאם, "בעצם אם אתה כבר מעלה את זה, כמקצוען למקצוען, יש פגמים רציניים בהמצאה שלך. יש חוסר עקביות מחריד בעיצוב החלק הקדמי בין הדגמים. במהירויות גבוהות היא עושה רעש נוראי. החלק האחורי מאבד קשיחות עם השנים ולא שומר על יציבות. הכניסה קרובה מדי לאזור הפליטה, הוצאות התחזוקה רק הולכות ועולות כל שנה... בקיצור נראה לי שהאופנועים שלנו הרבה יותר מוצלחים מההמצאות שלך".
"אתה מעלה כמה נקודות מעניינות" אמר אלוהים, "תן לי רגע לבדוק משהו..."
כעבור 2 שניות הופיע לצד אלוהים מלאך, שהגיש לו קלסר גדול ועב כרס.
"תראה..." אמר אלוהים בעודו קורא מהקלסר, "יתכן שההמצאה שלי מלאת פגמים, אבל לפי הנתונים שאני רואה כאן, יותר גברים רוכבים על ההמצאה שלי מאשר על שלך..."
אלוהים כעס על בני ישראל שלא שמעו מצוותיו. לכן הוא התגלה אליהם ואמר: "כשנתתי לכם את התורה, אמרתם 'נעשה ונשמע'. מאז לא עשיתם כלום, ולכן אני דורש שתחזירו לי את מה שנתתי לכם".
אמרו היהודים: "ולא תעניש אותנו?"
ענה אלוהים: "אם תחזירו את הכל, אז גמרנו את החשבון בינינו"
התאספו כל היהודים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים וכל שאר הזרמים, והבינו שעומדת מולם הזדמנות חד-פעמית לעשות סדר בדת היהודית.
התחיל מבצע ענק של איסוף כל ארון הספרים היהודי, מדרש, פשט, תלמוד בבלי, ירושלמי, ראשונים, אחרונים, קונטרסים ובקיצור, הכל.
במועד המיועד לכך הניחו את כל ספריהם על הר סיני וקראו לאלוהים לבוא ולבדוק שקיבל את כל מה שהביא להם.
"מה זה?" שאל אלוהים.
"החזרנו הכל" ענה העם.
ענה אלוהים: "אבל מה זה? אני נתתי לכם רק חמישה ספרים...".
מה ההבדל בין עורך דין לאלוהים? אלוהים לא חושב שהוא עורך דין…
ברכה לארוחת שישי
רגע לפני שכל המשפחה והאורחים מתחילים ארוחת שישי סביב השולחן, פנתה אימא דינה אל הבת הקטנה שלה ושאלה אותה "את רוצה להגיד את הברכה לפני שכולם מתחילים לאכול?"
"אבל אימא, אני לא זוכרת מה אומרים בברכה..." ענתה הילדה הקטנה בהיסוס.
האם הסתכלה על בתה כשעל פניה חיוך חם ואמרה לה: "הכל בסדר מתוקה, תנסי להיזכר במה שאימא כל הזמן אומרת לפני שאנחנו אוכלים עם המשפחה בשישי."
"נזכרתי!" קפצה הילדה הקטנה באושר, "הו אלוהים...
למה לעזאזל הקרציות האלה תמיד באים לפה?!"
לילה אחד ניסה גנב ערמומי לפרוץ לבית מפואר. הוא התגנב בשקט אל החצר האחורית, טיפס מעל הגדר, זחל על הדשא... כשלפתע שמע קול בחשכה "זהירות, אלוהים מסתכל עלייך!"
הגנב קפץ במקום, הסתובב לאחור אבל לא ראה כלום והמשיך לזחול.
"אלוהים מסתכל עליך!" שוב נשמע הקול, אבל הגנב לא ראה אף אחד.
"אלוהים מסתכל עליך!!" הקול מתגבר ולפתע נגלה לפניו תוכי שהוצב בתוך כלוב בחצר הבית.
"אתה אמרת את זה?" שאל הגנב.
"כן!" ענה התוכי.
זו הייתה הפעם הראשונה שהגנב שמע תוכי מדבר, שלא נדבר על תוכי עם ערכי מוסר ודת, אז הוא התעניין בו - "איך קוראים לך?" שאל.
"נייג'ל" עונה התוכי.
"נייג'ל?!" הופתע הגנב, ושאל את התוכי בפליאה: "איזה מטומטם יקרא לתוכי שלו נייג'ל?"
התוכי צחק והשיב: "אותו מטומטם שקרא לרוטווילר שלו אלוהים!"
שתי דתיות יצאו לבית הכנסת שלהן כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה הרבנית-מתמטיקה, ושל השנייה האדמורית-היגיון.
הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מבית הכנסת.
אמרה האדמורית-היגיון לחברתה: "האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?"
הרבנית-מתמטיקה: "כן. תמהני מה הוא רוצה."
האדמורית-היגיון: "ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?"
האדמורית-היגיון: "הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!"
כעבור כמה דקות אמרה הרבנית-מתמטיקה: "זה לא עובד!"
האדמורית-היגיון: "כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד - גם הוא הגביר את קצב הליכתו!"
הרבנית-מתמטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!"
האדמורית-היגיון: "הדבר ההגיוני היחיד הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!"
האיש החליט לעקוב אחרי האדמורית-היגיון. הרבנית-מתמטיקה הגיעה לבית הכנסת, והייתה מודאגת מאד לגבי מה שעלה בגורלה של האדמורית-היגיון. כעבור זמן מה הגיעה האדמורית-היגיון, קצרת נשימה וסמוקה.
הרבנית-מתמטיקה: "תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי."
הרבנית-מתמטיקה: "כן, כן, אבל מה קרה אז??"
האדמורית-הגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה."
הרבנית-מתמטיקה: "נו, ואז??"
האדמורית-היגיון: "ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! ומה עשית?"
האדמורית-היגיון: "עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי."
הרבנית-מתמטיקה: "אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?!?"
האדמורית-היגיון: "האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו."
הרבנית-מתמטיקה: "הוי, לא!! ומה קרה אז?"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! בחורה ששמלתה מופשלת מעלה, רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!"
יעקב, יהודי אמריקאי עם שורשים חזקים בקהילה, החליט לשלוח את בנו לישראל כדי שיספוג קצת מהקדושה של מדינת אבותיו. לאחר מספר שבועות בישראל, בנו של יעקב חזר ולהפתעתו של אביו – הוא התנצר. יעקב לא ידע מה לעשות, והוא פנה לחבר בקהילה שלו - אשר, כדי שיעזור לו. לאחר ששמע את דבריו של יעקב, אשר אמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל לפני כמה זמן, וגם הוא התנצר שם!"
שני האבות אובדי העצות החליטו לפנות לרב של הקהילה שיעזור להם עם הבעיה. לאחר ששמע את הסיפור של שניהם, הרבי השיב: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל, והוא התנצר שם."
לאחר שהבינו את הדפוס המשונה, שלושת הגברים החליטו לטוס יחדיו לישראל כדי לרדת לפשר העניין. הם נסעו לכותל המערבי והתפללו לבורא עולם במשך שעות ארוכות כדי שיתן להם תשובה. בתום התפילה שלושת האבות המיוסרים הרימו את ראשם לשמיים ושאלו את אלוהים: "שלחנו את הבנים שלנו לכאן ובמקום להתחזק, הם התנצרו! מה עלינו לעשות???"
לאחר כמה רגעים מתוך השמיים בקע קול שאמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לארץ הקודש לפני כמה זמן..."
מקור תמונה: canva.comג'רמי, חובב מושבע של תאוריות קונספירציה, הלך לעולמו והגיע אל שערי גן עדן. בכניסה קיבל את פניו אלוהים ואמר לו: "ברוך הבא ג'רמי. אתה רשאי לשאול שאלה אחת, שעליה אענה לך רק את האמת."
מבלי להסס, שאל אותו ג'רמי: "מי רצח את הנשיא קנדי?"
אלוהים ענה: "לי הארווי אוסוואלד. הוא ירה בו מהקומה השישית של בניין המנהל של מחוז דאלאס בטקסס. לא היו לו שותפים, הוא פעל לבד."
ג'רמי חשב במשך כמה שניות, הניד את ראשו מצד לצד וצקצק: "אני מבין שגם אתם נפלת בפח הזה, אה?!"
גב' רוזנברג ירדה מהמטוס שנחת זה הרגע במיאמי וחיפשה מקום להעביר בו את הלילה.
בעודה נכנסת אל המלון הראשון שנקרה בדרכה, היא רואה את פקיד הקבלה: "שלום, אני גב' יטה רוזנברג, נחתתי לפני שעה קלה בעיר, אני עייפה מאוד ואשמח לחדר ללילה".
פקיד הקבלה הסתכל עליה במבט מנוכר ואמר בקרירות: "מצטער גבירתי, אנחנו מלאים עד אפס מקום".
באותו הרגע אדם עם מזוודה הגיעה לקבלה והניח את מפתחות חדרו בדרך ליציאתו מהמלון.
"אוי, איזה יופי!", אמרה גב' רוזנברג, "אוכל לקחת את החדר שלו!"
"מצטער, גבירתי", אמר הפקיד, "אך קיוויתי שתביני את הרמז. אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים".
"יהודים?", קראה בקול הגב', "מי כאן יהודי? אני קתולית!"
בחוסר אמונה מוחלט, שאל אותה הפקיד: "אם את קתולית, אז תעני לי על השאלה: מיהו בנו של אלוהים?"
"זה קל. ישו, כמובן".
הפקיד, עדיין מסרב להשתכנע, שאל שוב: "ומי היו הוריו של ישו?"
"מריה ויוסף", השיבה גב' רוזנברג בחוסר סבלנות.
״אם כך״, הקשה הפקיד, ״היכן נולד ישו?״
"באסם, בכלי בו היו מאכילים בהמות", ענתה גב' רוזנברג.
"ומדוע ישו נולד דווקא באסם? ועוד בכלי בו מאכילים בהמות?", שאל הפקיד.
וגברת רוזנברג, שהסבלנות שלה כבר נגמרה, אמרה לו: "כי שמוקים כמוך לא משכירים חדרים ליהודים!"
תפילה לקשיש: אלוהים, תן לי את הסניליות לשכוח את האנשים שמעולם לא אהבתי, את המזל להיתקל במקרה באלה שתמיד אהבתי, ואת יכולת הראייה להבחין בין השניים.
לבקש טובות מאלוהים
יהודי אחד רצה להשיא את בתו הבכורה, אך לא היה לו כסף לנדוניה ולחתונה. הוא חיפש בכל דרך, בדק אפשרויות, ניסה ללוות, חסך, ועשה כל מה שרק יכל, אך לא הצליח לגייס מספיק ממון לחתונה. לילה אחד, לאחר שהתהפך במיטה וחשב על פתרון, החליט לכתוב מכתב לאלוהים. הוא התיישב למול השולחן וכתב מכתב בזו הלשון:
"אלוהים, אני רוצה להשיא את בתי הבכורה ואין לי כסף לחתונה, אני לא רוצה שבתי האהובה תישאר רווקה. אנא עזור לי! עשיתי כל מה שיכולתי ולא הצלחתי לחסוך די כסף, אני עדיין זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה.
בתודה,
מנחם מענדל"
הוא קיפל את המכתב, שם במעטפה, הדביק שלושה בולים ושלח בדואר. הדוור שמיין את המכתבים, כמו בכל עיירה יהודית, הסתקרן כשראה מכתב לאלוהים, שנכתב על ידי שכנו ומכרו. הוא חשב לעצמו: "מה קרה לו שהוא שולח מכתב לאלוהים???" ופתח אותו כדי ולראות במה מדובר. אחרי שסיים לקרוא, הבין מה עליו לעשות. הוא מיד שלח את המכתב לרוטשילד.
המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, ואמרה: "מכתב לאלוהים אני לא פותחת."
העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שלאחר התלבטויות קשות החליט לפתוח אותו.
רוטשילד קרא את המכתב והסיפור נגע ללבו. הוא ביקש ממזכירתו להעביר ליהודי סכום כסף שיספיק לחתונת בתו, מבלי שיצטרך לשלם מס על ההעברה הכספית, והמזכירה העבירה ליהודי המסכן ארבעים אלף דולר. היהודי קיבל את הכסף, התרגש מאוד והצליח לערוך חתונה יפה.
אחרי שנה, בתו השנייה עמדה להתחתן, והוא שוב לא הצליח לגייס ממון. הוא החליט לנסות שוב לכתוב לאלוהים. הדוור ראה מכתב נוסף לאלוהים משכנו, הבין שמדובר בחתונת בתו השנייה ושלח את המכתב לרוטשילד. המזכירה של רוטשילד גם הפעם לא פתחה את המכתב, ורוטשילד, שזיהה את הדפוס החוזר, החליט לפתוח אותו, וזה מה שקרא:
"אלוהים היקר,
תודה רבה על הכסף לחתונת בתי הבכורה בשנה שעברה.
אני עומד להשיא את בתי השנייה וגם הפעם לא הצלחתי לגייס מספיק כספים לחתונה. אני לא רוצה שבתי תחשוב שאני אוהב את אחותה יותר, ותישאר רווקה לנצח. אנא עזור לי!
אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה
בתודה,
מנחם מענדל
"נ.ב. הפעם אל תעביר את הכסף דרך רוטשילד. הנבלה לוקח 20% עמלה!"
לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום.
שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר...
שנה טובה, אמא.
הקברן עבד עד מאוחר בלילה אחד. הוא בדק את גופתו של מר שוורץ, שאותה עמדו לשרוף, וגילה משהו מדהים. לשוורץ היה את האיבר הגדול ביותר שהוא ראה.
"אני מצטער, מר שוורץ", העיר הקברן, "אני לא יכול לאפשר שישרפו כזה איבר מרשים". הוא לקח סכין, חתך את האיבר, תחב אותו לתיקו ולקח אותו איתו הביתה.
"יש לי משהו להראות לך, את פשוט לא תאמיני", הוא אמר לאשתו תוך שהוא פותח את תיקו.
"אלוהים אדירים!", קראה אשתו, "שוורץ מת!!!".
מרי מרגרט הקטנה לא הייתה התלמידה הכי טובה בבית הספר הקתולי ובדרך כלל היא הייתה ישנה כל השיעור.
יום אחד, המורה/נזירה שלה, קראה לה בזמן שהיא ישנה: "אמרי לי מרי מרגרט, מי יצר את היקום?"
כשמרי מרגרט לא זזה, ג'וני הקטן, חברה לכיתה שישב בכיסא מאחוריה, לקח את עפרונו ונעץ אותה בגבה.
"אלוהים אדירים!", צעקה מרי מרגרט.
"יפה מאוד", אמרה הנזירה והמשיכה בשיעור.
מעט מאוחר יותר הנזירה שאלה את מרי מרגרט: "מי היה אדוננו ומושיענו?"
אך מרי שוב לא זזה משנתה. ג'וני נחלץ לעזרתה ותקע את העיפרון בישבנה.
"ישו המושיע", צעקה מרי מרגרט והנזירה השיבה שוב: "טוב מאוד", ומרי מרגרט נרדמה שוב.
הנזירה שאלה את מרי שאלה שלישית: "מה חווה אמרה לאדם לאחר שהם הביאו את ילדם העשרים ושלושה?"
שוב ג'וני נחלץ לעזרתה.
הפעם מרי מרגרט זינקה ממקומה וצעקה:
"אם אתה תוקע בי את הדבר הזה עוד פעם אחת אני אשבור לך אותו לשתי חתיכות!"
המורה/הנזירה התעלפה...
"אלוהים, יש לי בעיה", אמרה חווה. "מה הבעיה?" היא נשאלה.
"אני יודע שיצרת אותי וסיפקת לי את גן העדן הנפלא הזה עם כל החיות המקסימות שבו, ואפילו את הנחש החמוד שתמיד מצליח להצחיק אותי, אבל בכל זאת, אני מרגישה שאני לא שמחה..."
"ולמה זה חווה?"
"אני בודדה, וגם נמאס לי מתפוחים!"
"ובכן, במקרה הזה יש לי פתרון בשבילך. אברא בשבילך את האדם."
"מה זה אדם?"
"יצור עם מספר לא קטן של חסרונות ותכונות שליליות. הוא ישקר לך, יבגוד בך ויהיה שחצן. באופן כללי היא יעשה לך חיים קשים, והוא גם יהיה גדול ממך. אני אברא אותו כך שיוכל לספק את כל הצרכים הפיזיים שלך, אך הוא יהיה חסר בינה ויתלהב מדברים ילדותיים כמו מכות ובעיטות בכדור. מאחר שהוא לא יהיה חכם כמוך, הוא יצטרך לקבל ממך עצות כדי לחשוב כמו שצריך".
"וואו, נשמע נהדר", אמרה חווה בציניות וגלגלה את עיניה. "אוקי, וזה הכול?"
"ובכן... כמו שכבר אמרתי, הוא יהיה שחצן, וגם גאוותן מאוד. לכן תצטרכי לגרום לו להאמין שיצרתי אותו לפניך. זה יהיה הסוד הקטן שלנו – אישה לאישה."
איש שנפטר זה עתה מגיע לשמיים, והמלאכים שבכניסה אומרים לו: "לפני שתיפגש עם אלוהים, אנחנו צריכים להגיד לך משהו. ראינו את כל הסרט של החיים שלך, ולמען האמת אתה כרגע בשיווי משקל - לא עשית שום דבר טוב או רע במיוחד. אנחנו לא ממש בטוחים מה לעשות איתך. האם תוכל לספר לנו על משהו גדול שעשית, שאולי נעלם מעינינו, כדי שזה יעזור לנו לקבל את ההחלטה?"
האיש חשב לרגע וענה: "כן. פעם אחת נסעתי באוטו כשלפתע ראיתי מספר גברים מטרידים נערה מסכנה וחסרת אונים. מייד עצרתי בצד ויצאתי מהאוטו. היה שם בחור ממש גדול שכולו שרירים והיה לו פירסינג בגבה. ישר ניגשתי אליו, ובלי לדבר תלשתי לו את הפירסינג מהגבה ואמרתי לו שהם חייבים להפסיק להטריד את הבחורה המסכנה, אחרת יהיה להם עסק איתי!"
"ואוו, זה מרשים", התפעלו המלאכים. "מתי זה קרה??"
"לפני 3 דקות בערך..." ענה האיש.
רגע אחרי שסוף העולם הגיע התפתח ויכוח מר בין גיהנום לגן עדן. אלוהים הציע לשטן שהם ישבו למשא ומתן על מנת למצוא פתרון מהיר למחלוקת. השטן בתגובה הציע לאלוהים ליישב את העניינים בעזרת משחק כדורגל בין הגיהינום לגן עדן – המנצח קובע מה יהיה.
אלוהים, החנון הרחום וההגון תמיד, אמר לשטן: "כנראה שהחום שם למטה השפיע לך על המוח, כי משחק שכזה יהיה חד-צדדי לחלוטין. אתה הרי יודע שאת כל שחקני הכדורגל הכי טובים שולחים לגן עדן, לא?"
השטן חייך בתגובה את חיוכו השטני, והשיב: "כן, אבל אנחנו קיבלנו את כל השופטים..."
אישה אחת ממתינה בהתרגשות למאהב שלה. כשהוא סופסוף מגיע, הוא מגיש לה צלחת ספגטי שהכין לה במיוחד. היא מודה לו על המחווה, מניחה את הצלחת במטבח ומוליכה אותו לחדר השינה.
פתאום נשמעים צעדים בכניסה לבית. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
האישה מזנקת אל הדלת, פותחת אותה בבהלה ומגלה את המאהב השני שלה, עומד מחויך כשבידיו צלחת עם עוגת שוקולד. האישה מודה על המחווה, מניחה את צלחת העוגה במטבח ומוליכה אותו אל חדר השינה.
פתאום, צלצול בדלת. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
האישה מזנקת אל הדלת ושם עומד המאהב השלישי, הוא לעומת האחרים לא מביא לה דבר והיא מודה לו על זה. היא מוליכה אותו אל חדר השינה ושוכחת משני המאהבים האחרים.
פתאום, רכב נכנס לחניית הבית. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
היא מזנקת אל הדלת, הפעם היא צודקת ואכן זה הבעל, מותש ומורעב אחרי יום עבודה ארוך. הוא מתיישב על הספה, מניח את רגליו בכבדות ואומר "אני כל כך רעב שאני יכול לטרוף עכשיו הכול!"
המאהב הראשון שומע את זה, חומק אל המטבח, לוקח את צלחת הספגטי ויוצא לסלון.
"מה זה? מי אתה?!" משתומם הבעל.
"אמרת שאתה רעב", עונה המאהב, "אלוהים שמע את בקשתך ושלח אותי עם הספגטי"
הבעל מודה לו מקרב לב וזולל את המנה. המאהב מתחמק החוצה ונושם לרווחה.
כשהבעל מסיים את ארוחת הערב, הוא נאנח בקול "אוי, איך בא לי משהו מתוק..."
חיש מהר מזנק המאהב השני, חומק אל המטבח, לוקח את צלחת העוגה וניגש אל הבעל.
"מה זה? מי אתה?!" מופתע הבעל
"אמרת שבא לך מתוק" ענה המאהב "אלוהים שמע אותך ושלח אותי עם העוגה"
הבעל מודה לו מקרב לב וזולל את העוגה. המאהב מתחמק החוצה ונושם לרווחה.
בינתיים, המאהב השלישי שהתחבא בארון הנעליים התחיל לאבד סבלנות. הוא פותח את הדלת וניגש אל הבעל בידיים ריקות.
"אלוהים אדירים! לא ביקשתי כלום. מי אתה???" צועק הבעל.
"אל תדאג!" מרגיע אותו המאהב "אלוהים שלח אותי כדי לקחת את הצלחות"
מקור תמונה: SchuminWeb, Waiting For The Wordמתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם.
אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה".
כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות.
"נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?"
סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו."
"אני דורש הסבר!" רעם אלוהים.
"ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך.
אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי.
נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר.
כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים.
ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה.
סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט."
לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?"
"לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".
גבר אחד התקבל לעבודה במפעל לייצור קופסאות שימורים.
יום אחד הוא בא הביתה ומספר לאשתו על דחף בלתי נשלט להכניס את ה"קטן" שלו לתוך חותכת המלפפונים, כדי לבדוק מה יקרה.
אשתו, מבועתת, הציעה לו ללכת לפסיכולוג והזהירה אותו שלא יעשה מעשה מטורף שכזה.
למחרת שוב חוזר הגבר הביתה ומספר לה על הדחף הזה, וכך בכל יום חזר על זה במשך שבוע.
לבסוף נמאס לאישה והיא אמרה לו: "אם אתה כל כך רוצה, תכניס את הקטן שלך בחותכת המלפפונים ותעזוב אותי בשקט!"
למחרת, חוזר הגבר הביתה ופניו נפולות. "את זוכרת את הדחף שהיה לי להכניס בחותכת המלפפונים?" שאל את אשתו.
"אלוהים!" צעקה לו, "תגיד לי שלא הכנסת??!!"
"דווקא הכנסתי", ענה.
"משוגע!!!" צעקה, "ומה קרה???"
"פיטרו אותי" השיב לה.
"אבל מה עם חותכת המלפפונים?" צעקה, "עשתה לך נזק???"
"לא" השיב הבעל, "גם אותה פיטרו".
חוואי אחד עבר לגור בעיר והחליט ללכת להתפלל לראשונה בבית הכנסת השכונתי. הוא מגלה שהאנשים בבית הכנסת רכלנים מאוד, וכולם נידו אותו בגלל המראה המוזנח שלו. אחרי שהסתיימה התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו, "תראה... בבית הכנסת הזה אנחנו נוהגים להתלבש יפה לפני שאנחנו באים."
"אבל אני רק חוואי פשוט. אין לי בגדים אחרים חוץ מאלה. מה אני יכול לעשות?"
"נסה לדבר עם אלוהים", אמר הרב, "סמוך עליו, הוא יגיד לך מה לעשות."
בשבוע שלאחר מכן החוואי חזר לבית הכנסת עם בגדים מעט שונים, אך הם לא היו טובים יותר מאלו שלבש לפני כן. הרב קטע את התפילה ופנה אל החוואי בתקיפות, "לא אמרתי לך לדבר עם אלוהים ולשאול אותו מה ללבוש לפני שאתה בא לפה?"
"אמרת, בטח שאמרת, כבוד הרב," ענה החוואי.
"ועשית את זה?", נזף בו הרב.
"ברור שעשיתי את זה, כבוד הרב." אמר החוואי.
"ומה אלוהים אמר לך ללבוש?" שאל הרב.
החוואי אמר, "האמת, כבוד הרב, הוא לא ממש ידע. הוא אמר שאף פעם לא יצא לו להתפלל בבית הכנסת הזה."
רואה חשבון אחד גנב כספים בשווי מיליוני שקלים עד שיום אחד הוא כמעט ונתפס בשל ביקורת שגרתית. בערב של אותו יום, רואה החשבון ישב להתפלל ליד המיטה ואמר: "בבקשה אלוהים, שלא יתפסו אותי... אני יודע שמה שעשיתי היה רע, אבל העבודה שלי היא הדבר היחידי שיש לי בחיים ואני לא יכול ללכת לכלא..."
להפתעתו, הוא לפתע שמע קול צלול ועמוק שהשיב לו: "אסכים לבקשתך ואיש לא יגלה מה עשית, אבל בתנאי אחד! בעוד שנים מהיום, אתה תמות ברעידת אדמה".
רואה החשבון היסס לרגע, אך מיד התעשת ואמר: "בסדר גמור, אני מסכים! רק שאיש לי יגלה מה עשיתי..."
בשנים הבאות רואה החשבון חי חיים רגועים ומאושרים. הוא אפילו התקבל לעבודה חדשה ברשות המיסים, התחתן ושכח לחלוטין מההסכם.
יום אחד, בעודו מבלה בכנס של רשות המיסים בבניין משרדים חדש ויוקרתי, הרגיש רואה החשבון שהאדמה מתחילה לרעוד והבניין החל ליטות הצידה. מיד הוא נזכר בהסכם שאליו הוא התחייב, ירד על ברכיו והחל להתפלל: "אלוהים, אני זוכר את העסקה שלנו ואני מקבל את גורלי, אבל אתה לא הולך להרוג את כל האנשים שבבניין הזה רק בגללי נכון?"
קול צלול, עמוק ומוכר ענה לרואה החשבון: "אתה צוחק עלי? עבדתי שנים כדי שכולכם תהיו באותו בניין באותו הערב!"
אישה הגיעה לבית חולים על מנת ללדת.
לאחר שילדה והחלימה ניגש אליה הרופא ואמר לה:
"התינוק שלך נולד בריא לגמרי, רק יש משהו חשוב שעליי לספר לך.."
"מה זה, דוקטור? מה יש לתינוק שלי??" מייד החווירה האישה, "תספר לי בבקשה מה לא בסדר איתו!"
מייד הרגיע אותה הרופא: "אין משהו לא בסדר. זה פשוט שהתינוק שלך קצת שונה. הוא... אנדרוגינוס".
"אנדרוגינוס? מה זה?" נבהלה האישה.
"זה... הכוונה היא שלתינוק שלך... יש... גם את האיבר הגברי וגם את האיבר הנשי!"
האישה החווירה ואמרה:
"אלוהים! אתה מתכוון שלתינוק שלי יש גם בולבול וגם מוח..??"
איש אחד מתקשר למרפאה לקבל תוצאות של בדיקות הדם של אשתו.
מעבר לקו שואל אותו הרופא: "מה שם אשתך?"
"שרה כהן" עונה האיש.
הרופא בודק בתיקים הרפואיים שלו ואומר "ביום הבדיקה היו לי 3 מטופלות בשם שרה כהן, אולי יש לך את מספר תעודת הזהות שלה?"
"לא" עונה האיש.
"טוב" אומר הרופא, "אני אגיד לך ככה: לשרה אחת יש בעיות לב, לשנייה יש אלצהיימר, ולשלישית איידס״.
"אלוהים אדירים, איך אוכל לדעת?" שואל האיש בחרדה.
"זה פשוט" עונה הרופא "שלח את אשתך לרוץ מסביב לבניין,
אם היא חוזרת, אל תשכב איתה..."
כשנעמה הביאה את יוסף החבר שלה לפגוש את הוריה, אביה הזמין אותו לחדר העבודה שלו כדי שיוכלו לנהל שיחה בארבע עיניים, במהלכה יכיר אותו ואת תכנוניו לעתיד המשותף עם בתו.
"אז מה התוכניות שלך לעתיד?", שאל האב את יוסף.
"אני אלמד תורה", ענה יוסף.
"מכובד מאוד", אמר האב. "אבל מה בדיוק תעשה כדי לספק לבתי בית נחמד לגור בו?"
"אני אלמד, ואלוהים לבטח יספק לנו אחד", ענה יוסף.
"ואיך בדיוק תקנה לבתי טבעת נחמדה?", שאל האב.
"אני אלמד הרבה ואלוהים יעזור לי", אמר יוסף.
"ומה בקשר לילדים?", שאל האב בספקנות, "כיצד תוכל לתת להם את כל מה שהם צריכים?"
"אל תדאג אדוני, אלוהים יעזור לנו ולילדינו", אמר יוסף.
השיחה המשיכה באותו האופן, ואחרי שיוסף ונעמה הלכו, האם שאלה את האב מה גילה על יוסף.
האב ענה: "ובכן, אין לו עבודה או תוכניות, אבל החדשות הטובות הן שכבר עכשיו הוא חושב שאני אלוהים!"
יום אחד, מופיע מלאך בכנס של אנשי רוח ומספר למנהיג שבתמורה להתנהגותו הבלתי אנוכית והעובדה כי שימש מופת לאחרים במשך רוב חייו, אלוהים החליט לתגמל אותו במשאלה. הוא מציע לו לבחור בין עושר, חוכמה אינסופית או יופי.
ללא היסוס, בוחר המנהיג בחוכמה אינסופית.
"בבקשה!" עונה לו המלאך ונעלם אל תוך ענן עשן.
כשהתפזר העשן, האנשים באולם התחילו להתלחשש ביניהם, והביטו אל הבמה, שם ישב המנהיג בדממה, כשמעל ראשו הילה בוהקת.
אחרי 5 דקות של שתיקה, פנה אחד האנשים באולם אל המנהיג "אדוני...?" הוא לחש אליו "אולי כדאי שתאמר משהו..."
נאנח המנהיג החכם ואמר "הייתי צריך לקחת את הכסף".
מטוס אחד יצא מנמל התעופה בן גוריון לעבר היעד שלו באירופה ללא עיכובים מיותרים. במהלך הטיסה, כשהמטוס בגובה של 13 קילומטר בשמיים נשמע לפתע פיצוץ עז. הנוסע יוסי הסתכל מחלון המטוס, "אלוהים שישמור!" הוא צעק, "אחד מהמנועים התפוצץ!" שאר הנוסעים עזבו את מקומות הישיבה שלהם ועטו לכיוונו של יוסי כדי לראות את המתרחש, כאשר בדיוק באותו הרגע נשמע פיצוץ חזק ממנוע אחר שהרעיד את המטוס מן הצד השני. בשלב הזה כל הנוסעים במטוס היו בפאניקה מוחלטת, ואפילו הדיילים והדיילות לא הצליחו להשתלט על המהומה.
בדיוק באותו הרגע יצא מתא הטייס הקברניט איציק כשהוא מחויך, מאושר, רגוע והכריז "נוסעים יקרים, אתם יכולים להיות רגועים, הכל בשליטה ואין לכם שום סיבה לדאגה". המילים של הקברניט עזרו להרגיע את הרוחות, הדיילים הצליחו להשיב את הסדר על כנו והנוסעים חזרו להתיישב במקומותיהם. בזמן זה, פנה הקברניט לכיוון דלת המטוס והחל לחלק תיקים גדולים לאנשי הצוות ואלו קשרו אותם על גבם.
"תגיד", אמר הנוסע יוסי, "התיקים האלה שאתם קושרים על הגב, אלו לא מצנחים?" הקברניט איציק השיב בחיוב ויוסי המשיך "רגע, שאני אבין, לא אמרת לפני רגע שאין סיבה לדאגה והכל בשליטה?"
"זה נכון, ואכן אין לכם סיבה לדאגה", השיב הקברניט ובאותה העת נשמע פיצוץ עז מעבר המנוע השלישי, "אנחנו רק הולכים להביא עזרה".
מקור תמונה: depositphotos.comבלונדינית אחת החליטה לאמץ תחביב חדש. לאחר מעט מחשבה היא בחרה בדיג בקרח.
היא החלה לקרוא ספרים בנושא, מגזינים, תכניות טלוויזיה ואף לבדוק באתרי אינטרנט.
לאחר כמה זמן, הרגישה שהיא מוכנה לצאת לדיג הראשן שלה. היא ארזה את כל הציוד הדרוש ונסעה לאזור הקפוא שליד ביתה.
היא החלה לקדוח חור בקרח כשלפתע קול רם הבהיל אותה "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, אספה את הדברים ועברה קדימה לחלק אחר בקרח. היא התיישבה, מזגה לעצמה תה מתרמוס והחלה לקדוח חור נוסף.
איך שהיא החלה בקידוח, שמעה פעם נוספת את הקול קורא "אין דגים מתחת לקרח!".
הפעם חיפשה בלונדינית את הקול ולא מצאה איש. היא ארזה וחיפשה מקום חדש על הקרח לנסות בו את מזלה.
הפעם, רגע לפני שהחלה לקדוח, שמעה שוב את את הקול החזק "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, הביטה למעלה ושאלה, "אלוהים זה אתה?".
לפתע השיב לה הקול "לא, זה משה מהאחזקה ותפסיקי לקדוח לנו חורים במשטח ההחלקה!"
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו. ואז צ’אק נוריס בעט בארץ ואמר לה להתחיל לעשות סדר בחיים שלה.
קתולים בבית קפה
ארבעה גברים קתולים ואשה קתולית אחת יושבים בבית קפה.
הגבר הקתולי הראשון אומר לכל האנשים בשולחן: "הבן שלי הוא כומר, כשהוא נכנס לחדר כולם קוראים לו 'אבי'."
הגבר הקתולי השני אומר: "הבן שלי הוא בישופ, כשהוא נכנס לחדר כולם קוראים לו 'הוד מעלתו'."
הבר הקתולי השלישי אומר: "הבן שלי הוא קרדינל, כשהוא נכנס לחדר כולם אומרים 'הוד רוממותו'."
הגבר הקתולי הרביעי אומר: "הבן שלי אפיפיור, כשהוא נכנס לחדר כולם קוראים לו 'הוד קדושתו'."
מכיוון שהאישה הקתולית לגמה בשקט את הקפה שלה, כולם הישירו מבטם אליה ואמרו לה, נו....
היא ענתה להם בגאווה, "לי יש בת, היא רזה וגבוהה, המידות שלה הן: 90, 60, 90, כשהיא נכנסת לחדר כולם אומרים - הו אלוהים!!!״
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
שבוע לאחר שברא את האדם, מחליט אלוהים שהגיע הזמן שיתרבו.
אומר אלוהים לאדם: "לך ותחבק את חווה".
אדם שואל את אלוהים: "מה זה לחבק?" אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לאחר מכן אומר לו אלוהים: "לך ונשק אותה".
שואל אדם: "מה זה לנשק?"
אלוהים מסביר ואדם מבצע.
לבסוף אומר אלוהים: "לך עשה איתה אהבה".
גם הפעם אדם לא מבין ואלוהים מסביר לו.
אדם הולך אל מאחורי השיחים וכעבור כמה דקות חוזר ושואל: "אלוהים, מה זה כאב ראש?"
האיש העשיר ביותר בעולם היה על ערש דווי, ועל אף שהשלים עם המוות, בכל זאת הפריע לו דבר קטן – אף אחד בעולם הבא לא ידע שהוא צבר כזה הון אדיר. כאן על כדור הארץ כולם ידעו מי הוא וכמה הון צבר, אולם שם מחכים מלכים, קיסרים ושליטים שאולי היו עשירים אף יותר – איך הוא יוכל להראות לכולם עד כמה מצליח היה בחייו? האיש בכה ומירר כל כך הרבה, עד שמלאך מודאג שראה זאת הלך להתייעץ עם אלוהים בניסיון לעזור לו.
״אבל, אתה יודע...״ אמר אלוהים למלאך, ״לעושר חומרי אין כל מקום כאן.״
״אני יודע אדוני, אבל הוא איש כל כך טוב. אינו אנוכי והוא תרם כל כך הרבה לצדקה. הוא גם ניהל את העסק והעובדים שלו בצורה הומאנית לחלוטין. אין משהו שנוכל לעשות עבורו?״
אחרי שבדקו את ספר החיים וראו שאכן היה אדם הגון, ישר וצדיק, אלוהים החליט שהמלאך יעביר לו מסר: ״מותר לו לקחת מזוודה, אותה יוכל למלא בכל מה שירצה. לאחר נשימתו האחרונה, אתה תדאג דאג לקחת את המזוודה לגן עדן.״
בלילה בחלום, המלאך העביר את המסר לאיש העשיר, וכשהתעורר הוא מיד התחיל לשקול במה ימלא את המזוודה שלו. לכסף הרי לא תהיה משמעות בעולם הבא, את התכשיטים הוא יעדיף להשאיר לאשתו, וכל המניות שצבר הן רק נייר בלי שום ערך למי שחי בעבר הרחוק. לפתע הכה בו רעיון – זהב! אין דבר שמוערך יותר לאורך כל ההיסטוריה מאשר זהב!
ואכן, לקראת מותו הוא דאג שיביאו למיטתו מזוודה מלאה בזהב, וכשנפח את נשמתו, המלאך דאג לשאת את המזוודה לגן עדן. שם בשערי גן עדן, האיש העשיר בעולם עמד בקוצר רוח וציפה להיכנס עם המזוודה והזהב. אלוהים בירך את פניו ואמר: ״בוא נראה מה היה כל כך חשוב שהיית צריך להביא אותו איתך לחיי הנצח.״
האיש הגאה פתח את המזוודה, שהייתה מלאה עד אפס מקום במטילי זהב – שורות על גבי שורות של מטילי זהב מלבניים. כשראה זאת, לאל המבולבל היה רק דבר אחד להגיד: ״לא הבנתי, חסר מדרכות בגן העדן שלי?
מקור תמונה: Tim Parkinsonאיש אחד היה טוב-לב, אבל חסר מזל. שום דבר לא הצליח לו. ואם לא די בזה, הוא גם היה ממש מכוער.
הוא היה די מבואס מהעניין, בעיקר בגלל שהוא באמת היה טוב-לב. אם נגיד, הוא היה בן אדם רע, אז לפחות היה לו צ'אנס לדפוק את העולם על זה שהוא מכוער וחסר-מזל, אבל מה לעשות, הוא פשוט היה טוב-לב.
יום אחד, ברגע קשה של משבר, האיש כרע ברך ליד דוכן של מפעל הפיס והרים ידיו בזעקה אל השמיים: "אלוהים היקר, בבקשה תהיה הוגן אליי פעם אחת בחיים ותפרגן לי. אני בסך הכול בן אדם נחמד וטוב, בבקשה אל חנון ורחום - עזור לי!"
במקרה, ממש באותו הרגע אלוהים היה פנוי להקשיב לתפילותיו והמילים של האיש המכוער נגעו ללבו, אז הוא החליט להיענות לתפילה הכנה שלו. "אם תמלא לוטו" לחש אליו "תזכה!" האיש המכוער עשה כמצוותו ואכן זכה.
עם המיליונים ששלשל לכיסו, הוא החליט לפנות למנתח הפלסטי הטוב ביותר בעולם, כדי שיהנדס לו פנים יפות. אחרי סידרה של ניתוחים מסובכים, האיש המכוער הפך ליפה תואר!
כשסיים את תקופת ההחלמה, החליט האיש לצאת אל העולם ולהשוויץ בפניו המושלמות. שמח, יפה וטוב-לב, יצא האיש לרחוב, חצה את הכביש ונדרס למוות על ידי משאית.
"אלוהים!" זעק האיש בשערי שמיים "למה עשית לי את זה? עד שהתחיל להצליח לי בחיים, ככה לא שמרת עליי? עזבת אותי למות?!"
"וואלה?" הסתכל עליו אלוהים "לא זיהיתי אותך..."
מוסר השכל: מזל זה הכול בחיים!
עורך דין אחד עצר את היגואר החדשה והנוצצת שלו והחנה אותה מול המשרד.
בשנייה שפתח את הדלת, עברה במהירות אדירה משאית, "גילחה" את כל הצד של היגואר, ושברה את הדלת.
עורך הדין ההמום התקשר למשטרה, ואחרי דקה הגיע שוטר.
העו"ד התחיל לצרוח: "האוטו שלי! האוטו החדש והיפה שלי!"
השוטר אמר לו: "אתם עורכי הדין ממש מגעילים אותי. אתה כל כך חומרני, כל כך עסוק בלבכות על האוטו שלא שמת לב שהמשאית פצעה אותך קשה וכל היד שלך חתוכה ומדממת!"
עורך הדין מסתכל על ידו נוטפת הדם, ומתחיל לצרוח: "אלוהים! השעון שלי!!!"
מספר דקות לפני שהטקס בכנסיה התחיל, ישבו חברי הקהילה במקומותיהם ושוחחו. לפתע, השטן הופיע בקדמת הכנסייה. כולם החלו לצרוח ולרוץ לכיוון האחורי של הכנסייה, מכשילים איש את רעהו בניסיון נואש לברוח מהשטן בהתגלמותו. די מהר התרוקנה הכנסייה, מלבד אדון זקן אחד שישב בשלווה במקומו מבלי לזוז ונראה אדיש לעובדה שהאויב האולטימטיבי של אלוהים נוכח לידו.
השטן הלך לזקן ואמר, "אתה יודע מי אני?"
הזקן ענה, "כן, בוודאי."
"אתה לא פוחד ממני?" שאל השטן.
"לא, בכלל לא", ענה הזקן.
"אתה לא מבין שאני יכול להרוג אותך במילה אחת?" שאל השטן.
"אין לי בכלל ספק בכך" ענה הזקן בקול אדיש.
האם ידוע לך שאני יכול לגרום לך סבל איום ונורא לנצח נצחים?" המשיך השטן.
"כן" ענה הזקן בשלווה.
"ואתה עדיין לא פוחד?" שאל השטן.
"לא" ענה הזקן.
בנימה של דאגה ובלבול, השטן שאל, "למה אתה לא מפחד ממני?"
הזקן השיב בשלווה: "אני נשוי לאחותך כבר 48 שנים".
במהלך שיעור פיזיקה על נושא מסובך, שאל הפרופסור את התלמידים שאלה.
התשובה המפתיעה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט:
השאלה: האם גיהנום פולט חום או קולט חום?
התשובה של התלמיד:
"ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהנום משתנה במשך הזמן.
לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם.
אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהנום, היא לא תצא משם.
ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום.
רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהנום.
כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהנום.
עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהנום הולך וגדל כפונקציה מעריכית.
כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהנום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהנום יישארו קבועים, הנפח של הגיהנום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות...
זה נותן שתי אפשרויות:
1. אם הגיהנום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהנום יעלו עד שהגיהנום לא יהיה יציב ויתפוצץ.
2. אם הגיהנום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהנום יקפא לחלוטין.
איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה?
אם נסתמך על האקסיומה של טרייסי (שם פרטי) שאמרה לי בתחילת השנה: 'הגיהנום יקפא לפני שאני אשכב איתך'
ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהנום פולט חום וכבר קפא מזמן.
כתוצאה ממסקנה זו שהגיהנום כבר קפא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן הוא כבר נכחד .
זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית, המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים!", "הו אלוהים!".
התלמיד קיבל את הציון "10"
בנאדם הולך על חוף הים, מביט לשמיים ושקוע בשיחה עמוקה מאוד עם אלוהים. פתאום הוא אומר: "אלוהים, הבטחת לתת לי את מה שהלב שלי ירצה. עכשיו תראה לי שאתה עומד במילה שלך ושתקיים את מה שאבקש ממך". פתאום, השמיים התכסו בעננים ואלוהים, בקול רועם ענה לו:" חיפשתי עמוק בלבך ומצאתי שהוא טהור לחלוטין. אני מוכן להעניק לך משאלה אחת".
האיש התיישב וחשב מה לבקש ופתאום קם ואמר לאלוהים: "תמיד רציתי לבקר בארה"ב. הבעיה היא שאני מפחד פחד מוות מטיסות ומקבל מחלת ים על אוניות. הייתי רוצה שתבנה גשר מפה לארה"ב, וכל פעם שאני ארצה לבקר שם אוכל פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע".
אלוהים צחק ואמר: "זה בלתי אפשרי. תחשוב על הלוגיסטיקה של מבצע כזה. איך העמודים שתומכים בגשר יגיעו לתחתית האוקיינוס? תחשוב כמה בטון צריך וכמה פלדה... הבקשה שלך מאוד חומרית. קח עוד קצת זמן ותחשוב על משאלה אחרת".
האיש ישב הרבה זמן וניסה לחשוב על משאלה טובה ממש. לבסוף הוא קם ואמר: "אלוהים, הנה הבקשה שלי. הייתי נשוי כל כך הרבה שנים וכל הזמן הזה אישתי אמרה לי שלא אכפת לי משום דבר חוץ מעצמי ושאני חסר רגישות. הבקשה שלי היא להבין נשים. אני רוצה לדעת איך הן מרגישות בפנים ועל מה הן חושבות כשהן עושות את הפרצופים שלהן. אני רוצה לדעת למה הן בוכות. אני רוצה לדעת למה הן באמת מתכוונות כשהן אומרות "שום דבר". אני רוצה לדעת איך לשמח אותן באמת. זאת המשאלה שלי אלוהים".
אחרי כמה דקות אלוהים אומר לו:" אתה רוצה שני מסלולים או ארבעה על הגשר שלך?"
מוטי ושמעון, שני חברים ותיקים, נפגשו בבר. אמר מוטי: "שמעת שיוסי נהרג אתמול?"
שמעון ענה: "מה? מתי? איך?!"
מוטי: "אתה לא תאמין, סיפור מהסרטים. הוא נסע ברכב שלו עם הגג פתוח במהירות מופרזת, התהפך בסיבוב על הצד, פגע בפח זבל ועף מהרכב ישר לתוך החלון של הבית שלי!"
שמעון: "וואו, איזו דרך נוראית למות! מסכן..."
מוטי: "לא סיימתי! את ההתנגשות הוא שרד..."
שמעון: "מה? אז איך הוא מת?"
מוטי: "אז אני אמשיך בסיפור. אחר כך הוא שכב על הרצפה מלא ברסיסים מהחלון השבור וניסה לקום. הוא אחז באחד המדפים של ארון הספרים שלי וברגע שניסה למשוך את עצמו למעלה - כל הארון עם כל המדפים והספרים הכבדים קרס עליו, והוא ריסק חצי מהעצמות בגוף."
שמעון: "אלוהים ישמור, עד ששרד את התאונה, איזה גורל אכזר!"
מוטי: "לא שמעון, גם את זה הוא שרד! הוא לא מת מהתרסקות הארון..."
שמעון: "נס נוסף! אז מה קרה לו?"
מוטי: "אז זהו, אחרי שכל הארון קרס עליו, הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת הווילון, הווילון קרס יחד עם המוט וכל המבנה שמעל החלון - קרשים, בלוקים - הכול נפל עליו."
שמעון: "אוי אלוהים, איזו דרך למות. פשוט נורא!"
מוטי: "לא, גם את זה הוא שרד!"
שמעון: "מה? אז מה קרה לו?!"
מוטי: "אחרי כל זה הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת חוט חשמל שהשתלשל מתוך הקיר שנשבר. ברגע שנגע בו הוא התחשמל, חבל על הזמן."
שמעון: "ככה ללכת... איזה דיכאון. אני כולי צמרמורת!"
מוטי: "לא! גם את זה הוא שרד, הוא לא מת מזה!"
שמעון: "טוב, אולי תגיד לי כבר איך הוא מת?!"
מוטי: "מה זאת אומרת? יריתי בו! המניאק הפך לי את כל הבית!"
כומר קתולי, אימאם מוסלמי ורב יהודי נפגשו והסבירו אחד לשני איך כל אחת מהדתות שלהם מכבדת את אלוהים ומעניקה לו מנחה.
הכומר הקתולי צייר עיגול על האדמה, זרק באוויר מטבעות שהוענקו בתרומה לכנסייה, ואמר שכל מה שנוחת בתוך המעגל שייך לאלוהים.
האימאם המוסלמי אמר שבדת שלו יש מנהג זהה, אלא שהמטבעות שנוחתות מחוץ למעגל הן אלו שניתנות לאלוהים.
הרב היהודי אמר: "אנחנו לא מתעסקים עם מעגלים. אצלנו זורקים מטבעות באוויר ומה שאלוהים תופס - שלו."
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות.
יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?"
"לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית".
"ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב".
"תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים".
ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..."
"בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך".
מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה".
"מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?"
"לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה".
מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?"
לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים".
מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם".
לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי".
מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך".
לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!"
מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..."
לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!"
מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".
עורך דין התחתן עם אישה שהתגרשה מ-10 בעלים.
בליל הכלולות שלהם היא מבקשת ממנו בחיוך:
"בבקשה תהיה עדין איתי, אני עדיין בתולה"
"מה?" השתומם החתן הטרי "איך זה יכול להיות? היית נשואה 10 פעמים, לא?!"
"ובכן, בעל מספר 1 היה נציג מכירות: הוא כל הזמן אמר לי כמה מדהים הולך להיות, אבל לא יכול היה לספק את הסחורה.
בעל מספר 2 עבד בשירות לקוחות: הוא מעולם לא היה ממש בטוח איך זה אמור לתפקד, אבל הוא אמר שהוא יבדוק את זה ויחזור אליי.
בעל מספר 3 עבד בשירותי שדה: הוא אמר שכל החלקים במערכת עובדים, אבל הוא פשוט לא יודע איך מפעילים אותה.
בעל מספר 4 עבד בטלמרקטינג: למרות שהוא ידע שיש לו את המוצר, הוא לא ידע מתי לספק אותו.
בעל מספר 5 היה מהנדס: הוא הבין את התהליך הבסיסי אבל רצה להקדיש שלוש שנים למחקר, עיבוד, יישום ועיצוב אריזה חדשה.
בעל מספר 6 עבד בממשלה: הוא חשב שהוא יודע איך, אבל החליט שזה התפקיד של מישהו אחר.
בעל מספר 7 עבד בשיווק: למרות שהיה לו מוצר נחמד, הוא לא ידע איך למתג אותו.
בעל מספר 8 היה פסיכולוג: כל מה שהוא עשה היה לדבר על זה.
בעל מספר 9 היה גניקולוג: כל מה שהוא עשה היה להסתכל על זה.
בעל מספר 10 היה אספן בולים: כל מה שהוא עשה היה... אלוהים! אני מתגעגעת
אליו... אבל עכשיו אני נשואה לך וזה ממש מרגש!"
"טוב" אמר הבעל "אבל למה את חושבת שאיתי זה יצליח?"
"כי אתה עורך דין. אין לי ספק שאני הולכת להידפק!"
יום אחד, גבי המהנדס נפטר והגיע לשערי הגיהינום. שם המתינה לו שדה קטנה שלקחה אותו לסיבוב בגיהנום והסבירה לו איך הדברים עובדים ומה מחכה לו בעתיד. גבי שם לב שהרבה דברים בגיהנום לא עובדים כראוי; המזגן לא מקרר כמו שצריך, הרשת האלחוטית פועלת לאט, יש קצרים חשמליים כל כמה דקות, ובאופן כללי כל המכשירים החשמליים שם מתחממים מהר מדי. גבי ציין זאת בפני השדה, והציע את שירותיו כדי להנדס פתרון לתיקון התקלות האלו. השדה החליטה לקחת את גבי אל השטן בכבודו ובעצמו, כדי שיביע את עמדתו.
השטן שמע את דבריו של המהנדס, התלהב מהרעיון והחליט לאשר את שורת התיקונים שגבי הציע. לאחר כמה חודשים, אלוהים הגיע לבקר בגיהינום ונותר ללא מילים! כל החללים שעד כה היו מוארים בקושי על ידי האש היוקדת קיבלו תאורה מעוצבת, הכל היה מאוורר כמו שצריך, חשמל תקין, מים הוזרמים, הכל!
אם זה לא מספיק, אז הייתה במקום גם בריכה חדשה עם ג'קוזי צמוד והחלו להיבנות כמה מועדוני ריקודים ענקיים. שוכני הגיהינום החלו להתעמל יותר, ללכת בפארקים שהוקמו שם, לרכוב על אופניים ואפילו לשחק במשחקי וידאו! נראה שכולם שם ממש התחילו לעשות חיים...
ניגש אלוהים העצבני למשרד של השטן, פתח את הדלת בבעיטה ושאל: "מה לעזאזל קורה כאן, שטן?!"
ענה לו השטן: "שמע אלוהים, הגיע אלינו מהנדס והוא הציע לתקן את המקום, אז הסכמתי."
אז אלוהים הכועס דפק על השולחן ואמר: "אתה לא יכול לקבל מהנדסים! החוזה שלנו קבע בבירור שהמקום שלהם הוא איתי בגן עדן."
השטן השיב לו עם חיוך מתגרה: "אין מה לעשות, אני לא מוותר עליו!"
אז אמר לו אלוהים בכעס: "אם ככה אז אני אגרור אותך לבית משפט ונראה מה יגידו על זה שם, כפוי טובה שכמותך!"
"אין בעיה", השיב לו השטן, "בהצלחה עם למצוא עורך דין טוב בגן עדן..."
אישה מבוגרת מגיעה אל הרופא להתייעצות.
"במה אני יכול לעזור לך, גברת כהן?" שואל הרופא.
"זה בעלי, דוקטור" עונה גברת כהן, "כבר לא נותר לו שום חשק מיני".
"ניסיתם ויאגרה?" שואל הרופא.
"אין סיכוי" עונה גברת כהן, "הוא אפילו לא מוכן לקחת אקמול..."
"זו לא בעיה!" עונה הרופא "בעלך שותה קפה?"
"בהחלט! בכל בוקר!"
"אם כן, תכניסי לו את הויאגרה לכוס הקפה! הוא לא יטעם את זה בכלל! נסי את זה וצלצלי אליי עוד שבוע להגיד לי אם זה עבד".
שבוע לאחר מכן, גברת כהן מתקשרת לרופא.
"נו, זה עבד?" שואל הרופא בסקרנות.
"אוי דוקטור, זה היה נורא! איום ונורא! פשוט מחריד!" גברת כהן מזועזעת.
"באמת?!" הופתע הרופא, "מה קרה?"
"ובכן... עשיתי את מה שאמרת והגנבתי לו את הויאגרה לקפה" מספרת גברת כהן "האפקט היה כמעט מיידי. חיש מהר הוא זינק על רגליו עם חיוך מפתה וניצוץ בעיניים. בהינף יד הוא אחז אותי בזרועותיו, העיף את כוסות הקפה מהשולחן, קרע את בגדיי וביצע בי מעשים של תשוקה!"
"אני לא מבין" עונה הרופא, "נשמע שהתרופה עבדה מצויין..."
"שומו שמיים!"
"מדוע כל כך נורא? האם הסקס עם בעלך לא היה מספק?"
"אלוהים אדירים!" צועקת גברת כהן "זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי מזה 30 שנה!" היא עונה. "אבל כמו שזה נראה עכשיו, לעולם לא אוכל להראות שוב את פניי בקפה השכונתי!"
במהלך הטיסה מישראל לתאילנד הטייס מפעיל את המיקרופון ומדבר אל הנוסעים: "קודם כל יום טוב לכולם, ברגע זה אנו טסים בגובה 30 אלף רגל במהירות של 200 קמ"ש מעל עיר בשם... אוי לא! אלוהים אדירים!!..." והנוסעים שומעים צעקה נוראית, מלווה ברעש אדיר: לאאאאאאאאא!!! בום, טראח.
כעבור מספר שניות עולה הטייס שוב, "איזה טמבל אני", הטייס מבקש סליחה ומודיע: "סליחה, אבל נשפך עלי קפה חם, הייתם צריכים לראות איך החלק הקדמי של המכנסיים שלי נראה.."
אחד מהנוסעים צועק: "יא משוגע! אתה צריך לראות איך החלק האחורי של המכנסיים שלי נראה...."
אני מאמין שלסלוח לאויב זה תפקידו של אלוהים. התפקיד של הצבא הוא רק לארגן את הפגישה…
איך אלוהים החליט כמה שנות חיים יקבל האדם?
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה."
אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!"
ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״
״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״.
״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם.
ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.
קאובוי רוכב על סוסו בשביל בהרים כשלפתע הוא מבחין בנחש ארסי על השביל.
הקאובוי מוציא את אקדחו כדי לירות בנחש אך זה פוצה את פיו מדבר ואומר: "אני נחש מכושף, אם לא תירה בי אני אמלא שלוש משאלות בשבילך!"
הקאובוי המופתע חושב כמה שניות ואומר: "אוקיי בוא נבחן אותך. אני רוצה שיהיה לי פרצוף כמו של ג'יימס דין, גוף כמו של ארנולד שוורצנגר ואיבר מין כמו לסוס שאני רוכב עליו".
"בסדר", עונה הנחש "שלוש משאלותיך תתמלאנה. חזור לבקתה שלך ושם תראה שמשאלותיך הפכו למציאות".
הקאובוי ממהר לדהור לבקתה שלו, נכנס לתוכה, ניגש לראי ולמרבה הפתעתו, אכן יש לו פרצוף כמו של ג'יימס דין. הוא מוריד את חולצתו והפלא ופלא, אכן גוף שרירי כמו לשוורצנגר.
בהתרגשות וציפייה הוא מוריד את מכנסיו, מסתכל על האיבר שלו וזועק: "אלוהים אדירים! שכחתי שאני רוכב היום על דייזי!!!"
מלון קטן ואלגנטי שנערכו בו חתונות רבות רחש וגעש לקראת החתונה המדוברת של גבר בן 95 עם צעירה יפיפייה בת 23. היה נראה שעובדי המלון והאורחים בו התרגשו יותר לקראת החתונה מאשר החתן, שנראה שברירי וכאילו הוא לא יעמוד בערב הכלולות עם כלתו הצעירה והנמרצת.
בערב החתונה הכל התנהל כרגיל – החופה התקיימה בבית הכנסת של המלון, טבעות הוחלפו והחתן אפילו הצליח לשבור את הכוס. לאחר החתונה הזוג הטרי פרש לחדר הכלולות שלו ונעל את הדלת מאחוריו. האורחים נסעו לביתם ועובדי המלון היו סקרנים לראות מה יקרה בבוקר שלמחרת...
בבוקר שלאחר ליל הכלולות, דלת חדרו של הזוג הטרי נפתחה ועובדי המלון הסקרנים חיכו לראות באיזה מצב יהיה החתן. למרבה ההפתעה, הייתה זו הכלה הצעירה שירדה למטה ונראתה תשושה ופרועה.
הכלה ירדה אט אט במדרגות, תוך כדי שהיא אוחזת במעקה שלא ליפול ומבט המום על פניה.
פקיד הקבלה נחלץ לעזרתה ושאל "מה קרה לך יקירתי? את נראית כאילו היית בשדה קרב!"
הכלה פעורת העיניים הביטה בו והצליחה להגיב "אלוהים אדירים!!!" היא אמרה "הוא... הוא אמר לי שהוא התאפק, הצליח לעמוד בפיתויים וחסך במשך 75 שנים!!!" ענתה הכלה לפקיד.
"ומה הבעיה בזה?" השיב הפקיד "תוכלו להשתמש בכסף שהוא חסך לכל מטרה."
הכלה הסתכלה עליו במבט מותש ואמרה "הוא לא התכוון לכסף..."
מקור תמונה: depositphotos.comיום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
ארנב סקרן הולך ביער ונתקל בחיה שהוא אינו מכיר.
"סלח לי" הוא פונה אליו ושואל, "איזה סוג של חיה אתה?"
הוא עונה: "אני כלב זאב".
"איך זה יכול להיות?" שואל הארנב הסקרן.
והכלב עונה לו: "פשוט מאוד, אבא שלי היה זאב ואמא שלי הייתה כלבה. זה הופך אותי לכלב זאב"
הארנב הסקרן ממשיך לטייל ביער ונתקל בחיה נוספת שהוא אינו מכיר.
"סלח לי" הוא פונה אליו ושואל, "איזה סוג של חיה אתה?"
החיה עונה: "אני דב נמלים"
והארנב פולט בתגובה: "אלוהים אדירים!"
ילדה קטנה שאלה את אביה: "אבא, כיצד נוצרו בני האדם?"
"אלוהים ברא את אדם וחווה, את הילדים שלהם ואת כל הגזע האנושי", ענה לה אביה.
יומיים לאחר מכן שאלה הילדה את אימא שלה את אותה שאלה.
ענתה לה אימה: "לפני המון שנים היו קופים, מהם התפתח המין האנושי".
הילדה המבולבלת חזרה אל אביה ואמרה: "אבא, איך זה יתכן שאתה אמרת לי שאלוהים ברא את בני האדם ואימא אמרה לי שבני האדם התפתחו מהקופים?"
ענה לה אביה: "ילדתי האהובה, התשובה מאוד פשוטה. אני דיברתי על המשפחה שלי ואימא דיברה על המשפחה שלה!"
כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?
3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן.
ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?"
הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות".
אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני".
שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים.
ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה".
"היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי".
לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?"
החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
שלושה גברים יצאו לטיול ביער ואחרי הליכה ממושכת הם לפתע הגיעו לנהר רחב וסוער. הם לא ראו שום דרך לעבור אותו ולכן משום שהם לא רצו לחזור על עקבותיהם, לא הייתה להם שום ברירה אלא להתפלל לעזרה. "אלוהים, בבקשה תן לי את הכוח לעבור את הנהר המסוכן הזה" אמר הגבר הראשון, ולפתע השרירים בידיים וברגליים שלו התנפחו והתמלאו בכוח, מה שאפשר לו לשחות בנהר, ולאחר הרבה מאבקים, להגיע לגדה השנייה כעבור כשעה.
הגבר השני ראה את הנס המדהים הזה, והחליט גם הוא להתפלל: "אלוהים, תן לי בבקשה את הכוח ואת הכלים לעבור את הנהר הזה". לפתע השרירים בידיים וברגליים שלו התנפחו והתמלאו בכוח, ומולו הופיעה סירת משוטים קטנה. הגבר השני נכנס לתוכה וללא מאמץ הצליח לחתור אל הצד השני של הגדה ולהגיע לשם בתוך חצי שעה.
הגבר השלישי ראה את מה שקרה לשני חבריו, והחליט גם הוא להתפלל: "אלוהים, תן לי בבקשה את הכוח, הכלים והחכמה שיעזרו לי לעבור את הנהר הזה". לפתע, הגבר השלישי הפך לאישה שהוציאה מפה מהתיק שלה, הלכה 100 מטר במורד הנהר עד שהגיעה לגשר ועברה לגדה השנייה בתוך 5 דקות.
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה מכוסה ברוקולי, כרובית ותרד וירקות ירוקים, צהובים וכתומים מכל הסוגים, ואדם וחווה חיו חיים ארוכים ובריאים.
ויברא השטן את גלידת בן וג'רי, ואת פיצה האט.
ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גבינת שמנת עם זה?"
ויאמר לו אדם: "כן!"
ותאמר חווה: "אני גם רוצה. עם קולה בצד".
ויעלו השניים 3 קילו כל אחד.
ואלוהים ברא יוגורט מלא בריאות כדי שהאישה תוכל לשמור על הגזרה שאדם כל כך אהב.
ויברא השטן את הקמח הלבן מחיטה וסוכר לבן מקנים, ויערבב אותם.
ותעבור חווה ממידה 36 למידה 44.
ויאמר אלוהים: "מהסלט הירוק שבגני תאכלו לתיאבון".
ויאמר השטן: "ותוסיפו לו רוטב וגבינה כחולה עם לחם שום בצד".
ויפתחו אדם וחווה את חגורותיהם בעקבות הסעודה.
ויאמר אלוהים: "שלחתי לכם ירקות בריאים ללב, שמן זית כתית טהור!"
ויפרוש השטן על השולחן קבב כבש, שווארמה בפיתה ועוף מטוגן בציפוי פריך ל'אכול כפי יכולתך'.
ויעלה הכולסטרול של אדם וחווה השמיימה בסערה.
ויברא אלוהים את תפוח האדמה, דל שומן באופן טבעי וגדוש אשלגן ורכיבים מזינים.
ויקלף השטן את תפוח האדמה ויגזור אותו רצועות-רצועות ויטגן אותו בשמן עמוק מן החי ויקרא לו "צ'יפס", ויוסף השטן ויתבל אותו במלח בלי חשבון.
ויוסף האדם ויעלה עוד במשקל. ויצמחו לחווה חצ'קונים.
ואלוהים ברא את נעלי הריצה, וייתן לילדיו, למען ישרפו את עודף המשקל.
וייתן השטן לאדם וחווה טלוויזיה בכבלים עם שלט רחוק, למען לא יסבול האדם בהחלפת הערוצים.
ויצחקו ויבכו אדם וחווה אל מול האור המהבהב, ויחלו ללבוש טריינינגים רפויים עם גומי במותניים.
וייתן אלוהים לאדם וחווה בשר רזה, מוצרים דיאטטיים ונקניקים לייט, למען יצרכו פחות קלוריות.
ויברא השטן את מקדונלדס, ואת ההמבורגר הכפול בחמישה שקלים.
ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גם צ'יפס?"
ויאמר לו: "כן! ותגדיל לי!"
ויחטפו אדם וחווה התקף לב.
וייאנח אלוהים, ויברא את ניתוח המעקפים המשולש.
ויגחך השטן בקרבו, ויברא את משרד האוצר וקופות החולים...
כמדי בוקר, דוד נוהג לקום לפני שאשתו הילה מתעוררת ולהכין לה ארוחת בוקר גדולה שכוללת 2 ביצי עין הפוכות, סלט ישראלי חתוך גס וכוס קפה גדולה.
בוקר אחד, אשתו התפרצה לפתע למטבח בהפתעה: "זהירות!" היא צעקה, "אתה תרסק את הביצים, תעשה את זה ביותר בעדינות!"
דוד היה מופתע מעצם העובדה שאשתו קמה לפני שהשעון המעורר צלצל ומההיסטריה שלה, אך הקשיב לה מבלי לומר מילה.
"תוסיף עוד שמן למחבת לפני שהביצים ידבקו!" גערה בו הילה בזעם.
דוד הביט בה בתדהמה אבל המשיך לעשות כדבריה.
"אלוהים אדירים הביצים עוד רגע נהרסות! מה קורה איתך?! עוד שמן, עוד שמן!", היא המשיכה.
כשהוא מופתע מן התגובות, החליט דוד להניח לביצים ועבר להכין את סלט הירקות שלו.
"אתה לא נורמלי!" צעקה הילה, "אתה לא רואה שאתה עוד רגע נחתך מהסכין? איך אפשר לסמוך עליך?! מי לימד אותך להשתמש בסכין חיתוך?"
אחרי שספג את תגובתה בשקט, הוא המשיך להכנת הקפה.
"למה אתה שם כל כך הרבה חלב בנס קפה, אתה נפלת על הראש?!"
דוד הפסיק הכל, הביט בה בזעם ושאל: "מה קורה איתך? אני עושה את זה מדי יום! מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני לא יודע להכין ארוחת בוקר?"
אשתו הביטה בו במבט שליו ואמרה: "רק רציתי שתראה איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי".
בריאת העולם עמדה להסתיים ולאלוהים נותרו רק עוד 2 פינות לסגור. הוא התקשה להחליט איך לחלק את הדברים בין אדם לחווה, אז החליט להתייעץ איתם.
"אוטוטו אני מסיים" אמר להם אלוהים, "אבל נשארו לי רק 2 דברים אחרונים שאני לא בטוח איך לחלק אותם ביניכם. הראשון זה להשתין בעמידה, זה דבר מאוד שימושי ש..."
"אני רוצה את זה!" אדם התפרץ לדבריו, "בבקשה, בבקשה, אני רוצה את היכולת הזאת. זה נשמע כמו דבר מדהים שחשוב שיהיה לי אותו! בבקשה, אני מתחנן! אני! אני! אני!"
כדי להיות הוגן, אלוהים נתן גם לחווה הזדמנות להשמיע את דעתה. היא הסתכלה בחיוך ואמרה: "אם אדם כל כך רוצה את היכולת הזו, אז תן לו אותה!"
אלוהים השתכנע ונתן לאדם את היכולת להשתין בעמידה.
אדם התרגש מאוד, הוא הוציא את איבר המין והתחיל להשתין בכל מקום - על הסלע, על העץ, בקשת, תוך כדי שהוא מצייר על החול...
אלוהים וחווה עמדו מהצד והתבוננו בו משועשעים "טוב, אז כנראה שאת תצטרכי לקבל את הדבר השני", אמר לה אלוהים.
"אוקיי" ענתה חווה, "מה זה?"
השיב לה אלוהים: "מוח."
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד.
הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה.
מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!"
לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה.
הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
בבית חולים נערכה ביקורת פתע ולמבקר הצמידו רופא שעבר איתו בין המחלקות, כדי להראות לו כיצד מתנהל בית החולים. במהלך הסיור המבקר ראה מטופל באחד החדרים שאונן באופן נמרץ. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "זו בושה וחרפה, איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות?!"
הרופא סגר את דלת החדר ואמר: "לבחור שכאן יש בעיה רצינית שגורמת לאשכים שלו להתנפח לממדים עצומים. אם הוא לא יגיע לפורקן 5 פעמים ביום, הם עלולים להתפוצץ. זה הטיפול שהוא מקבל וזה עובד די טוב בינתיים."
הם ממשיכים בסיור ולפתע המבקר רואה שבחדר אחר, אחת האחיות מבצעת מין אוראלי במטופל. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "מה זה צריך להיות?! איך אתה מסביר לי דבר כזה בבית חולים?!"
הרופא סגר את דלת החדר וענה: "אותה מחלה, ביטוח טוב יותר."
עבור לבא-במייל
