1. שתיית ירקות במקום אכילתם
"במהלך השנה הראשונה שלי בבית הספר לרפואה, הבנתי שאין לי מספיק זמן לשבת ולאכול סלט, לכן החלטתי להכניס ירקות אל תוך השייק שלי מדי בוקר", כך טוענת ד"ר שילה סאני, קרדיולוגית בבית החולים רונלד רייגן בלוס אנג'לס. "הרעיון הזה איפשר לי לצרוך מזונות חשובים, ועוד בדרך כיפית וטעימה. בכל בוקר הכנסתי לבלנדר פלפלים, גזר, סלרי, פירות יער שעשירים בנוגדי חמצון וקורט של פלפל קאיין, הוספתי מעט מים ומיץ לימון, ערבבתי היטב ויצאתי לדרכי".
2. עמידה בכמות הצעדים היומית שהגדרתם לעצמכם מראש
ד"ר קרול ווטסון, מנהלת המרכז הנשי לבעיות לב וכלי דם בקונטיקט, משתפת כי יש לה תזכורת שמצפצפת בכל יום בשעה 3 בצהריים, שמקפיצה את המילה "להתאמן". "זוהי הדרך היעילה ביותר לוודא שאני מבצעת מספיק פעילות גופנית, וברגע שהתזכורת מופיעה אני מיד בודקת את מד הצעדים שלי". במקרה שהיא לא עוברת את כמות הצעדים שהקציבה לעצמה ביום, כ-10,000, ד"ר ווטסון יוצאת לטיול קצר בהפסקה הראשונה שמתאפשרת לה, או שהיא עולה ויורדת במדרגות במשך 10 דקות, כדי להגיע למטרה שהציבה לעצמה.
3. בחירת מזון נכונה בעת בילוי במסעדה
"בכל פעם שאני יוצא לאכול במסעדה אני בוחר להזמין דגים", כך טוען ד"ר אלן טיילור, מנהל מחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים מדסטאר שבוושינגטון. "זאת מאחר שמדובר באחד המאכלים שחשוב לצרוך באופן סדיר, ואני מעדיף להימנע מהכנתו בביתי בגלל הריח שהוא מפיץ בכל הדירה". ד"ר טיילור מוסיף ומציין כי דגים מספקים כמות נאותה של אומגה 3 שתורמת רבות לבריאות הלב.
4. תרגול ויזואליזציה חיובית
מעבר לעובדה שד"ר שילה סאני מקפידה לצרוך ירקות על בסיס קבוע, היא גם מבצעת ויזואליזציה חיובית ברגעים שבהם היא מרגישה לחוצה, בעיקר בימים שבהם אין לה זמן לתרגל מדיטציה או יוגה. באמצעות ויזואליזציה חיובית תוכלו לדמיין את האדם שאתם רוצים להיות, את החיים הרצויים והן את ההשפעה שלכם על העולם. "בזמן שאני מלווה את החולים שלי מחדר המיון לבדיקות חשובות, אני מדמיינת בראשי שהתהליך יעבור בהצלחה, וכך דואגת למתן את הלחצים והדאגות שאני חווה", היא מסבירה.
5. הצבת פעילות גופנית במקום גבוה בסדר העדיפויות
"עשיתי לאחרונה חישוב על ידי מבדק שקובע את גיל הלב שלי, ולתדהמתי גיליתי שהמדדים העידו על כך שהוא מבוגר מגילו האמיתי", משתף ד"ר סת' יעקובסון, המנהל הרפואי של המכון לשיקום הלב באוניברסיטת המרכז הרפואי רוצ'סטר שבניו יורק. "אי לכך, החלטתי לערוך לא מעט שינויים בחיי, שהמשמעותי ביותר מבינהם הוא פינוי זמן לפעילות גופנית". ד"ר יעקובסון הבהיר לכל משפחתו את חשיבות הנושא, והם יודעים שאת 45-30 הדקות הראשונות שלו בבית לאחר העבודה הוא משקיע באימון ספורטיבי. "אנשים רבים מגיעים עייפים לביתם אחרי יום עבודה אינטנסיבי, ומוותרים לעצמם בקלות. אני החלטתי שפעילות גופנית תהיה הדבר הראשון שאני עושה לאחר ההגעה לביתי, ורק לאחר מכן אני מתפנה למשפחתי היקרה, שהודות לפעילות הגופנית תזכה לראותי במשך שנים רבות יותר".
6. האזנה מספקת למוזיקה
"אני מבלה לפחות 40% מזמני בהאזנה למוזיקה, החל ממוזיקה קלאסית וכלה באופרה", כך מספר ד"ר ויליאם זוגבי, ראש החוג לקרדיולוגיה בבית החולים המתודיסטי ביוסטון. הוא מסביר כי המוזיקה מהווה עבורו משכך מתחים, וכי ממצאי מחקרים שונים מצביעים על כך שמוזיקה מפחיתה את הסיכוי לפתח מחלות לב.
7. הקפדה על דיאטה שמטיבה עם בריאות הלב
8. נטילת מגנזיום וצריכת תמצית שום להורדת לחץ הדם
"אני נוהג לצרוך על בסיס יומי 1,200 מ"ג של תמצית שום", כך טוען ד"ר מתיו בודוף, קרדיולוג בבית הספר לרפואה "דיוויד גפן" באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. צורה זו של השום הינה חסרת ריח, כך שלא תריחו כמו מסעדה איטלקית במהלך היום, וביכולתה של תמצית זו להפחית את רמות הכולסטרול ולחץ הדם. "מאחר שאני שותה המון קפה באופן יומיומי כמות המגנזיום בגופי יורדת בעת הטלת שתן, לכן אני מקפיד ליטול גם 500 מ"ג מגנזיום ביום", מסביר ד"ר בודוף ומוסיף שערכים נמוכים של מגנזיום קשורים לקצב לב לא סדיר, כך שהוא מרגיש שהתוספת הקטנה הזו משמשת כביטוח ששומר על בריאותו.
9. ריקוד בזמן הרדמת התינוקת
ד"ר דבורה קוון, קרדיולוגית במרכז קליבלנד, מספרת שהיא נהגה לרוץ מרתון לפני שילדה את ביתה הבכורה, וכעת היא לא מוצאת את הזמן להתאמן. "אני בעבודה כל היום ומעדיפה לבלות את שעות הערב המוקדמות שלי עם ביתי התינוקת, לכן שילבתי ריקוד שנמשך כ-10 דקות בטקס ההרדמה שלה, כדי לשמור על שתינו פעילות". ד"ר קוון טוענת שההתנהלות הזו מאפשרת לה להיפטר מתחושות האשם, מאחר שאינה מוותרת על שום דבר שהיא רוצה וצריכה לעשות.
10. התנסות בפעילות ספורטיבית שאינה שגרתית עבורכם
"אני לא התאמנתי במשך מרבית חיי, אך כשהגעתי לגיל 60 התחלתי לתהות האם כדאי לי להתחיל ליישם את המלצותיי למטופלים שלי בעצמי", כך מספר ד"ר הווארד וייץ, מנהל החטיבה הקרדיולוגית בבית החולים האוניברסיטאי ג'פרסון בפילדלפיה. "עם סיומה של הרצאה שערכתי בשיקגו, נתקלתי ביציאה במרתון שהתקיים, וחשבתי לעצמי שאם האנשים שרצים מסוגלים לעשות זאת, ודאי גם אני יכול. בני הקטן בן ה-22 הציע שנלך יחד למרתון הבא, ואני כמובן הצטרפתי בלי לחשוב פעמיים". ד"ר וייץ אמנם הרגיש רצוץ בעת האימונים הראשונים, אך כיום הוא כבר מצליח לרוץ 5 ק"מ ברצף ושואף להשתתף במרתון בשנה הבאה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: