על הקשר בין אישיות לנסיבות החיים

האם אתם מחפשים להיות מאושרים יותר? פרודוקטיביים יותר? מוצלחים יותר? האם אתם תוהים מדוע קשה לכם לבצע שינויים שאתם כל כך רוצים? אם כן, עצה טובה היא שתפסיקו לקבע את האותנטיות שלכם ואמצו גישה פתוחה ודינאמית יותר לחיים.

רוב בני האדם נוטים לחשוב על עצמם באופן שגוי - ובצדק! כל הקוצ'רים, המטפלים והפסיכולוגים סביבנו, גורמים לנו לחשוב שהמפתח לשיפור האדם טמון אך ורק בהתבוננות עצמית. מהם הרגעים המכוננים בחייך? הם שואלים, מהם הצמתים הקריטיים בחייך? מיהם האנשים המרכזיים בעולמך? שאלות כאלה חולקות את ההנחה כי לכל אדם יש בתוכו ליבה אחת ויחידה, ורק אם נסתכל על עצמנו מבפנים, נוכל לגלות אותה ולשפר את חיינו.

אבל מה אם היינו מסתכלים על עצמנו מזווית אחרת? מה אם הייינו מבינים שהתבוננות עצמית, אולי עשויה להוביל לאבחנות נכונות, אך אף פעם לא למסקנה, שכן בבסיסה היא נזילה, מתרחשת במציאות תלוית נסיבות? מה אם נסכים להבין כי הזהות שלנו היא דינאמית ובלתי ניתנת להגדרה?

מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד ביקש מקבוצה של סטודנטים להתכתב עם תלמידי בית ספר. הסטודנטים קיבלו הוראה ברורה לעודד את הילדים הקטנים, ולשתף אותם שגם הם בזמנם, נאבקו והתקשו בבית הספר, אבל שכעת המאבק והמאמץ השתלמו והם זוכים להצלחה אקדמית. נאמר להם להדגיש את הרעיון שיכולת טבעית מוערכת יתר על המידה וכי אינטיליגנציה אינה נתון קבוע אלא אלמנט דינאמי, שניתן להרחיב ולהגמיש בעזרת כוח רצון ועזרה עצמית.

האם המכתבים עזרו לתלמידים להתאושש מהמצוקה? קשה לומר, כיוון שהמכתבים מעולם לא נשלחו. אך עצם חוויית הכתיבה, השפיעה לטווח ארוך על הסטודנטים עצמם. חודשיים מאוחר יותר, כותבי המכתבים דיווחו על הנאה גדולה יותר משנרשמה אצל סטודנטים אחרים. כמו כן, ממוצע הציונים שלהם היה גבוה יותר.

מחקר נוסף שנערך בהונג קונג, המחיש כמה קל לשנות את האופן בו אנו מגדירים את עצמנו. לצורך המחקר, החוקרים נתנו לתלמידים אחד מתוך שני מאמרים מדעיים שונים. האחד התייחס אל האינטיליגנציה במונחים סטטיים והשני, במונחים גמישים. לאחר קריאת המאמר, הסטודנטים התבקשו לעבור סדרת משימות ובדיקות.

אלה שהובלו לחשוב על אינטיליגנציה כנתון סטטי, לקחו את הדרך הקלה החוצה; הם לא התעקשו להצליח במשימות או לשפר תוצאות בעקבות ביצועים ירודים ונמנעו מלהתמודד עם אתגרים חדשים. לעומתם, אלה שקראו מאמרים על כך שאינטיליגנציה היא דבר נזיל, הראו מוטיבציה גבוהה יותר בביצוע המשימות ובשיפור ההשגים.

הצגת העצמי כישות סטטית ויציבה, שמה אותנו במקום מתגונן, על אחת כמה וכמה נוכח כשלונות. אך כאשר אנו מקבלים שאת התשובה לשאלה "מי אני?" צריך לרשום בעיפרון ולא בעט, האיומים הופכים להזדמנויות. הכשלונות הופכים לשיעורי חיים. גם אם עד היום ראיתם את הדברים אחרת, זה לא מאוחר מדיי להתחיל לראות אותם עכשיו.

הפסיקו להגביל ולהגדיר את עצמכם כטיפוס X או כטיפוס Y והתחילו לראות עצמכם כיצורים מורכבים, המתאימים את התנהגותם לפי הנסיבות הקיימות. העצמי הוא גמיש - התמקדו במאמץ ובהשקעה ולא בכישרון הקבוע.