4 מיתוסים שגויים במקומות העבודה

הכלכלה הקפיטליסטית, על כל יתרונותיה, דוחפת אותנו לתפיסה ניהולית שוחקת מאין כמוה, שמסתבר שיסודותיה רעועים למדי. הנה כמה מיתוסים שמוכרים לכולנו. שתפו את חבריכם, הן העובדים והן המנהלים, בכדי שהחיים במקום העבודה יהפכו פוריים, מועילים ונעימים יותר עבור כולנו.

1. ריבוי משימות הוא קריטי בעולם של דרישות אינסופיות

מיתוס זה מבוסס על ההנחה שבני אדם מסוגלים לבצע 2 משימות קוגנטיביות במקביל. אנחנו לא. מה שקורה הוא שאנו לומדים לעבור מהר מאוד בין משימות. כשאנו עוסקים באחת, אנו אפילו לא מודעים לשנייה. למשל, אם אתה משוחח בטלפון ואז מפנה את תשומת ליבך לקריאת מייל, אתה מפסיד את כל מה שקורה בשיחה, כל זמן שראשך במייל. אתה חווה מה שמכונה "זמן מעבר", זה הזמן שלוקח לעבור בין משימה קוגנטיבית אחת לשנייה.

החוקר דייויד מאייר אומר כי זמן המעבר מאריך את הזמן שלוקח לסיים את המשימה הראשונה שעבדת עליה בכ-25% בממוצע. במילים אחרות, מעבר בין משימות הוא בלתי יעיל לחלוטין.

קשה ככל שיהיה לעמוד בפני הסחות הדעת הבלתי נגמרות הקיימות כיום, זו עדיין הדרך היעילה ביותר לסיים משימות. הדבר הגרוע ביותר שמנהל יכול לעשות הוא לבקש מעובדיו לבדוק את המייל כל הזמן.
 

2. מעט חרדה יכולה לשפר את הביצועים.

נסה לחשוב על איך אתה חש כשאתה בשיא הביצועים שלך. אילו תיאורים עולים לראשך? כמעט תמיד הם יהיו חיוביים. חרדה יכולה אולי לשמש כמנוע פעולה מוגבר, אך זה מלווה במחיר כבד.

ככל שאנו חרדים יותר, אנו חושבים פחות בצלילות וביצירתיות. יתרה מזאת, אנו הופכים אימפולסיביים ובעלי תגובות פזיזות. זה לא טוב עבורך ויש לזה השלכות נרחבות אם אתה בתפקיד ניהולי.

כמנהל, למה שאתה משדר יש השפעה חסרת פרופורציות על עובדיך, בזכות הגדרתך כבעל הסמכות. בהכללה גסה, אפשר לומר כי בכל פעם שהתנהגותך מגבירה חרדה אצל מישהו, או מקדמת כל רגש שלילי לצורך העניין, יורד הסיכוי שהם יעבדו ביעילות. ככל שאתה משדר חיובי, כך האנרגיה שלהם תהיה חיובית והתוצאות בהתאם.


3. יצירתיות היא תכונה גנטית ולא ניתן ללמוד אותה

בעולם של כלכלה גלובלית המאופיינת בתחרותיות חסרת תקדים ושינויים מתמידים, כל מנהל היה שמח לעודף יצירתיות מעובדיו. למרבה הצער, רוב המנהלים לא מחשיבים עצמם כיצירתיים וחולקים עם רובינו הנחה המושרשת עמוק, לפיה יצירתיות היא תכונה מולדת וקסומה.

באופן אירוני, חוקרים פיתחו רמה מפתיעה של תמימות דעים לגבי מיקום היצירתיות במוח והגישה אליה: מערכת החינוך שלנו והתרבות הארגונית בשוק, מעדיפות לתגמל רציונליות ואנליטיות, פעולות של אונה שמאל. אנו נותנים מעט מאוד משמעות לפיתוח מכוון של חשיבה ויזואלית ואינטואטיבית המציעה מבט מלמעלה על כל התמונה, כיאה לשימושים של אונה ימין.

מסתבר שהתהליך היצירתי נע הלוך ושוב בין שליטה של אונה שמאל לאונה ימין. למעשה, יצירתיות היא שימוש בכלל חלקי המוח, רק באופן גמיש יותר. תהליך מסתבר כשיטתי וניתן ללימוד, הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב. אנשים יכולים ללמוד בקלות איך לגשת אל האונה שתשרת אותם הכי טוב בכל שלב בתהליך היצירתי ובכך לייצר רעיונות מקוריים בהחלט.


4. הדרך הטובה ביותר לבצע יותר עבודה, היא לעבוד שעות נוספות

אף לא אחד מהמיתוסים הוא הרסני יותר מזה, הן עבור העובדים והן עבור המעסיקים. הסיבה היא שבני האדם לא בנויים לעבודה כמו מחשב - במהירות גבוהה, ברצף ולמשך זמן רב.

בני אדם בנויים בצורה של הוצאת ושמירת אנרגיה לסירוגין. אלופים ומנהלים נאורים, מכירים בכך שלא שעות העבודה קובעות את התוצרת, אלה סוג האנרגיה שמושקע באותן השעות.

במקום לשרוף את כל האנרגיה שלנו ברצף לכל אורך היום, כמו שרובינו נוהגים, הפסקות חידוש אנרגיה לסירוגין יביאו אותנו לשמירה יציבה על אותה רמת אנרגיה כל יום העבודה. החלפה אסטרטגית בין זמנים של ריכוז גבוה לזמני חידוש אנרגיה, לפחות כל שעה וחצי, מאפשרת לבצע יותר עבודה בפחות זמן וביציבות.

רוצים לבחון את השיטה הזו? כל יום לפני השינה, ובמשך שבוע, בחרו את המשימה הכי מאתגרת בסדר היום שלכם. ביום למחרת, פנו בין שעה לשעה וחצי בתחילת היום כדי לעבוד על המשימה שבחרתם. קבעו זמן התחלה וסוף ידועים מראש, ועשו הכל כדי למנוע הפרעות מכל סוג שהוא (יעזור אם תסגרו את תיבת המייל). תצליחו בכך, ותגלו שזה הזמן הכי פרודקטיבי שלכם. כשתסיימו את המשימה, תגמלו עצמכם בהפסקה לחידוש משאבים.

מקור תמונות: photostock, Sujin Jetkasettakorn, graur razvan ionut, Ambro