נהוג לחשוב כי הפלאפל הוא המצאה ישראלית, אך למעשה הוא הגיע אלינו היישר ממצרים, הקופטים (מצרים נוצריים) חיפשו תחליף צמחוני לימים בהם אסור להם לאכול בשר, והכינו אותו מפולים. קיימת סברה כי רק לאחר שהפלאפל התגלגל לסוריה וללבנון החלו להכין אותו מגרגירי חומוס. עד שהכדור הטעים התגלגל לישראל בשנות ה-50, נהגו לאכול אותו בצלחת ולא בפיתה, כיום הוא נחשב למאכל הלאומי של ישראל, בתוספת חומוס-צ'יפס-סלט. הפלאפל הפך מאכל פופולארי מאוד, גם מעצם העובדה שהוא צמחוני/ טבעוני, וגם בזכות זה שלעומת הדרך המשמינה יותר והמטוגנת אפשר להפחית בקלוריות ולהכין אותו גם בתנור. ניתן להחליף את גרגירי החומוס בעדשים/ אפונה/פול, ולהגיש בצלחת או בתוך פיתה עם טחינה, אריסה, סחוג, סלט ירוק, צ'יפס...
כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים פלאפל ביתי:
גרגירי חומוס: מומלץ להשתמש מהזן היבש שצריך להשרות, ולא בגרגירים משקית קפואה או קופסת שימורים, ההבדל בטעם ובמרקם הוא עצום כאשר משתמשים בגרגרים אלו שעוברים בישול מקדים ופחות מתאימים לטיגון.
טחינת הכדורים: הכי מומלץ להשתמש במעבד מזון, מעבד המזון חותך את התערובת אך לא דוחס אותה, לכן חשוב מאוד ללוש עם הידיים כדי לקבל תערובת אחידה ונוחה לעבודה.
כוסברה: מרכיב חשוב בכדורי הפלא הוא הכוסברה (וגם הפטרוזיליה) בלעדיה מתקבל כדור אנמי יותר וחסר טעם; אם קשה לכם עם שניהם יחד הוסיפו רק סוג אחד שיותר אהוב עליכם.
אבקת סודה לשתייה: הסודה לשתייה מוסיפה לתערובת אווריריות, אפשר גם להוסיף במקום אבקת אפייה, ואפשר גם לוותר עליה לגמרי, לבחירתכם.
התערובת: חשוב להניח לתערובת להתקרר ולהתייצב כדי שיהיה קל לעבוד איתה אח"כ וליצור כדורים בקלות.
גודל הכדורים: אפשר להיעזר במכשיר להכנת כדורי פלאפל או בכף גלידה כדי לשלוט בכמות, כשמקצוענים עושים זאת עם 2 כפות. השתדלו לשמור על גודל אחיד כדי שזמן הטיגון יהיה שווה.
לשדרוג הטעם: אפשר להוסיף לתערובת נענע/ בצל ירוק.
עבור לבא-במייל
