maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

דור הקלנועית - דור שהולך ונעלם...

מאת אמנון שמוש

 

 דור הקלנועית יודע היטב מה זה בוק. ספרים ליוו אותו כל חייו. יודע גם מה זה ילען אבוק. אבל מה זה, לעזאזל, פייס בוק.

דור הקלנועית שר כל חייו "למָך ולזקן אנו פה חומת מגן". אין לו מושג מה זה מך. ומה מחבר את המך לזקן. אם מישהו מכם יודע, שיגיד בקול רם. השמיעה כבר לא משהו.

דור הקלנועית יודע להבדיל בין זגג לבין גגג – מתקן גגות. אבל מי זאת ליידי גגה? מה היא מתקנת?

דור הקלנועית עבד בכל עבודה פיסית בשדה, בבניין ובמרעה. תאילנדים ראה בנעוריו רק בקולנוע. סינים היו רק שניים. בכינור גדול.

דור הקלנועית אהב קולנוע. ראה אינספור סרטים. לא מבין מה הקשר בין סרט לפופקורן. התירגום היה תמיד של ירושלים סגל, תל אביב.

דור הקלנועית נסע בסוסיתא, הפליג לאמריקה באוניה וכשחזר סיפר בהתפעלות שלכל משפחה יש שם ... שתי מכוניות. שתיים! ולקלנועית שלהם הם קוראים גולף-קארט.
 

 
דור הקלנועית מאת אמנון שמוש    דור הקלנועית מאת אמנון שמוש
 

דור הקלנועית זוכר את בן-גוריון עומד על הראש. עומד על שלו וכשפולה אומרת שוכב לישון. ואוי למי שמנסה להעיר אותו.

דור הקלנועית קרא לשרב חמסין, לשרברב אינסטלטור, למונית טקסי, לרווחה סעד, ולאייבי נתן עושה שלום. היום – במרומיו.

דור הקלנועית ידע לחלום וללחום. לֶחֶם וחֶלֶם. ידע להוציא לחם מן הארץ ולעשות את הארץ חלם. את כולנו הפך מחכמים לחסכמים. חסכמי חלם!

דור הקלנועית ממשיך להאמין בויטמין ובמין. לא זוכר בדיוק מדוע ולמה ואיך, אבל עובדה: בכל שנה–שנתיים יש נין. איזה כיף!

דור הקלנועית חולם עדיין על הגלידה בבר האמריקאי באלנבי, על המערבונים בגן רינה ועל זאת עם הצמותיים, הקוקו והסרפן. מה היה שמה??! רינה או נירה או נורית? אה, כן, זרובבלה.

דור הקלנועית נקרא בנעוריו דור הפלמ"ח. אח"כ דור האספרסו. מאוחר יותר דור הגלולה. דור דור ודור-שׂב.

דור הקלנועית מסתכל בחמלה על נעים ההליכון שבא מולו על המדרכה. בלי הליכון לא קל להגיע לקל-נועית. חבל שהקלנועית אינה יכולה להגיע לכל מקום.

דור הקלנועית פותח כל בוקר את העיתון לראות את מודעות האבל. אם שמו לא מופיע, הוא יודע שהוא חי. כיף חיים. מויי כיף!

דור הקלנועית אוהב להשתמש בסלנג המתחדש. לא תמיד במקום הנכון. תמיד עם חיוך מנצח. אין דבר. יש ישראל היום. חינמון. המצאה חבל על הזמן.

דור הקלנועית כבר לא ליד ההגה. ויתר בלי להוציא הגה. אפילו בקלנועית אין הגה. אבל העיקר שהיא נוסעת והוא מחייך. נשאר לו ההיגיון. הגה קטן.

דור הקלנועית זוכר פרקי תנ"ך בע"פ. שירים של ביאליק ואלתרמן. לא זוכר איזה יום היום. ואם לקח כדורי בוקר. הוא מכדרר בוקר, צהריים וערב.

דור הקלנועית שאיבד את הראייה דוהר על המדרכות. הוא לא ידרוס לעולם, אלא את מי שראוי לדריסה. ראו הוזהרתם!

דור הקלנועית והקלנועית שלו צמחו בקיבוץ. חלוצים לפני המחנה. את הקלנועית הקיבוץ יוריש לכל זקני ישראל, באשר הם שם. תחזקנה ידי כל האוחזים בקלנועית.

דור הקלנועית הבא ייסע על מסלולים שייבנו במקביל למדרכות ולכבישים. לאורך המסלולים הללו ייבנו קיוסקים בהם ימכרו גזוז, לבניה, אסקימו לימון, אסימונים ומכשירי שמיעה. חנויות הספרים המודפסים על נייר יעברו גם הם אל מסלול הקלנועיות. עַם הספר מזדקן. בּוּק כבר אמרנו?! גמרנו.
 
מקור: באדיבות יוסי שלף
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: משפטים, סיפורים, מבוגרים, דעות
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: