print header

בפעם הראשונה בעולם הושתלה כליה מבעל חיים בהצלחה בגוף אנושי

 בכל רגע נתון יש ברחבי הארץ והעולם מספר רב של חולים ואנשים שסובלים מבעיות בריאותיות שונות אשר מחכים להשתלות איברים כמו לב, כליות, כבד ועוד. חלקם יסבלו עוד שנים ארוכות וחלקם בצער רב ימותו בזמן ההמתנה, משום שפשוט אין מספיק היצע של איברים מתאימים לתרומה שיכולים להיקלט בגופם. מדענים ואנשי רפואה הצליחו למצוא מענה חלקי לבעיה הזאת בעבר בדמות השתלת חלקי איברים, למשל מסתמי לב, מבעלי חיים לבני אדם, וישנם גם פיתוחים שונים שבעתיד אולי יאפשרו לנו לייצר איברים מרקמות חיות בעזרת טכנולוגיית הדפסת תלת מימד. 
 
האפיקים האלו מראים הבטחה רבה, אך שום פיתוח שכזה לא הצליח עדיין לעשות את מה שביצעו לאחרונה ד"ר רוברט מונטגומרי ואנשי הצוות שלו מניו יורק. במסגרת ניתוח ראשון מסוגו בעולם, הם ביצעו השתלת כליה שהתקבלה בהצלחה וכלל לא הגיעה ממקור אנושי. בעתיד, כך הם טוענים, ניתן יהיה לעשות ניתוחים דומים גם עם איברים רבים אחרים...
 
ניתוח מהפכני להשתלת כליה: ניתוח

תרומת איברים מבעלי חיים - העתיד של תחום ההשתלות?

באוקטובר 2021 בוצע ניתוח ראשון מסוגו בעולם במכון ההשתלות NYU Langone של אוניברסיטת ניו יורק. מדענים הצליחו לייצר כליה של חזיר שבעזרת התערבות של עריכה גנטית לא נדחתה על ידי הגוף המושתל. משום שמדובר בהליך ראשון מסוגו, ההשתלה בוצעה על מטופל שנמצא במצב של מוות מוחי, באישור המשפחה כמובן. עוד ראוי לציין שההשתלה הייתה חיצונית, כלומר הכליה חוברה לכל כלי הדם ושאר מערכות הגוף, אך לא הוכנסה והושתלה פיזית בתוך הגוף.
 
הניתוח ארך כשעתיים בלבד, ועל פי הרופאים הוא התנהל בצורה דומה למדי להשתלות כליה רגילות היות והאיבר המושתל היה כמעט זהה ל"דבר האמיתי". לפי ד"ר מונטגומרי, שעבר בעצמו השתלת לב בעבר וערך את הניתוח, העובדה שהכליה תפקדה מחוץ לגוף היא עדות לכך שהיא יכולה לתפקד גם בתוכו. עוד הוא הסביר על הניתוח ש"זה הלך הרבה יותר טוב ממה שאפילו אנחנו ציפינו. זה נראה כמו כל השתלה אחרת שאנחנו עושים מתורם חי. במקרים רבים כליה מאדם שכבר נפטר לא מתחילה לתפקד אחרי ההשתלה, ולפעמים נחוצים ימים ואף שבועות כדי שהיא תתחיל לעבוד. זאת התחילה לתפקד באופן מיידי". במהלך הימים שאחרי הניתוח החוקרים עקבו מקרוב אחרי מצב הגוף, הכליה, התפקוד שלה והאופן שבו היא נקלטה, ושום בעיה או סיבוך לאחר הניתוח לא נצפו. 
ניתוח מהפכני להשתלת כליה: מיקרוסקופ

החשיבות של הניתוח עבור הסובלים מבעיות בכליות

דרך הכליות שלנו עוברים בכל יום כ-180 ליטרים של דם, והן מסננות ממנו פסולת הנוצרת כתוצאה מפירוק מזון, רקמות שמתפרקות בגוף ועוד. כאשר יש כשל בכליות והדם שלנו מתמלא בפסולת הזו, נזקים שונים עלולים להופיע, החל מתסמינים קלים שמופיעים רק בבדיקות מעבדה ועד למקרים קשים של מוות. בשנת 2020 בוצעו בארה"ב קרוב ל-40 אלף השתלות איברים, והרוב המוחץ, יותר מ-23 אלף, היו השתלות כליה.
 
לפי נתוני משרד הבריאות, מאז שנת 2010 ועד היום בוצעו בכל שנה מאות השתלות כליה בישראל, וישנם אלפי חולים שזקוקים לטיפולי דיאליזה באופן קבוע. הסיבה לכך שבעיות בכליות הן נפוצות כל כך ושכיחותן רק הולכת ועולה קשורה למאפיינים רבים של אורח החיים המודרני המשפיעים עליהן לרעה, כגון: צריכת משקאות עם תכולת סוכר או תחליפי סוכר גבוהה, צריכה עודפת של נתרן, צריכת סידן מוגזמת או לוקה בחסר, בעיות משקל, עישון ואפילו נטילת תרופות מסוימות.
ניתוח מהפכני להשתלת כליה: איור של כליות, תאי דם ותאים לבנים

סוד ההצלחה - עריכה גנטית

ניסויים וניתוחים ראשוניים בתחום שבדקו את האפשרות לבצע השתלות מבעלי חיים בגופם של בני אדם נתקלו במכשולים רבים, משום שהגוף המושתל דחה את האיבר הזר. לכן כהכנה לניתוח, החזיר שסיפק את הכליה להשתלה עבר עריכה גנטית שמטרתה הייתה להסיר מולקולת פחמימה בשם alpha gal (בהרחבה: Galactose-alpha-1, 3-galactose) שמצויה בקרומי התא של רוב היונקים וידועה בכך שהיא מעוררת תגובה של מערכת החיסון בקרב בני האדם. אמנם מטרת הניתוח לא הייתה לבחון את עמידות הכליה המושתלת לדחייה לאורך זמן, אך התוצאות בהחלט מבטיחות.
 
סיבה נוספת להצלחה ולמידת החדשנות הגבוהה של הניתוח הזה הייתה שהמנתחים גם השתילו בגוף שקיבל את הכליה חלק קטן מבלוטת התימוס של החזיר. בלוטה זו אחראית על ייצור תאים שונים עבור מערכת החיסון. התקווה היא שפעולה זו תצמצם את הסיכון לדחיית הכליה על ידי הגוף בטווח הארוך בזכות השפעה על תאי מערכת החיסון, שבמצב אחר היו עלולים לתקוף את הרקמה הזרה. חוקרים רבים שיבחו את החדשנות של הניתוח הזה והם רואים בו קפיצת מדרגה משמעותית, אך יש גם את אלו אשר מוטרדים בשל דילמות שונות.
ניתוח מהפכני להשתלת כליה: סלילי DNA

הדילמה האתית

הבחירה בחזיר כנראה קצת צורמת לחלק מאיתנו, אך האמת הפשוטה היא שמבחינת גודל ומדדי התאמה נוספים זו אחת מהחיות שהאיברים שלה הכי מתאימים עבור השתלות שיצילו חיי אדם. מטעמי פיקוח נפש גורמי דת רבים כבר אישרו הליכים רפואיים דומים בעבר, אך עדיין נשאלת השאלה האם זה מוסרי לבצע התערבות גנטית בבעלי חיים ולעשות שימוש באיברים שלהם כדי להציל חיי אדם. לדברי ד"ר מונטגומרי, אנחנו כבר עושים שימוש בחזירים לצורך מזון וכדי לבצע השתלות של מסתמים בלב וביצוע הליכים רפואיים אחרים, אז בעיניו אין דילמה חדשה וכמובן שמדובר בבחירה אישית. החדשות הטובות הן שבעקבות פיתוחים בתחומי מדע אחרים, ייתכן שבעתיד נוכל לגדל כליות ואיברים נוספים במעבדות וכך לא לפגוע באף חיה. 

מה צפון בעתיד של עולם השתלת האיברים?

הניתוח המוצלח והמהפכני הזה הוא כאמור הראשון מסוגו שנערך בעולם, אך הוא ודאי לא יהיה האחרון. מומחי רפואה כבר מנבאים שבעתיד רשימות ההמתנה להשתלות יתקצרו משמעותית, ככל שמדענים יפתחו עוד איברים אותם ניתן להתאים לגוף האדם כפי שעשו ד"ר רוברט מונטגומרי ואנשי הצוות שלו. לפי הערכות, כבר בשנתיים הקרובות הם יוכלו לבצע ניתוח דומה על מטופל בהכרה שסובל מכשל כליות חמור, וכך להתחיל להציל חיים בעזרת הליך שבעבר נחשב למדע בדיוני בלבד...
 
מקור התמונות: depositphotos.com
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.