עו"ד דלית לומיאנסקי
הכותבת מתמחה בדיני המשפחה והיא בעלת ידע רב וניסיון עשיר בתחום. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם עו"ד רועי קורץ, אחד מעורכי הדין המובילים בתחום. עורכי הדין לומיאנסקי וקורץ הם בעלי ניסיון רב ומוכח בניהול תיקים נרחבים ומורכבים בנושאי גירושין, ירושות ועזבונות.
פעמים רבות, בין אם המדובר בהסדרי ראייה זמניים ובין אם המדובר בהסדרי ראייה קבועים, מוצא עצמו מי מבין הצדדים מול שוקת שבורה כאשר הסדרי הראייה אשר נקבעו אינם מתקיימים כסדרם.
על פי רוב קיימים שני מצבים שכיחים בהם מסוכלים הסדרי הראייה: האחד, כאשר ההורה המשמורן (בדרך כלל האם), מסרב לאפשר להורה השני לקיים הסדרי ראייה רצופים וסדירים עם הילדים; המקרה השני, מתרחש כאשר ההורה שאינו המשמורן (בדרך כלל האב), המשיך בחייו לאחר פירוד בני הזוג ואינו עומד על קיום הסדרי הראייה עם הילדים באופן קבוע, תוך שהוא מותיר את מלוא נטל גידול הילדים על כתפיו של ההורה המשמורן.
על מנת לאכוף הסדרי ראייה אשר מסוכלים על ידי ההורה המשמורן, על ההורה השני לפנות לבית המשפט באמצעות תובענה על פי פקודת ביזיון בית המשפט. במסגרת תובענה זו פונה למעשה ההורה אשר מבקש לאכוף את הסדרי הראייה לבית המשפט ומבקש להטיל על ההורה המשמורן סנקציה (כספית על פי רוב) בכל פעם שבה ההורה המשמורן פועל לסיכול הסדרי הראייה.
באמצעות הפנייה לבית המשפט נוצר מעין מנגנון שקובע כי בכל פעם שבה יסכל ההורה המשמורן את הסדרי הראייה בין ההורה השני לילדיי בני הזוג וימנע את קיומם בפועל, תוטל עליו סנקציה בגין התנהלות זאת. המטרה שעומדת בבסיס המנגנון, הינה ליצור הרתעה עתידית אצל ההורה המשמורן על מנת שימנע מסיכול הסדרי הראייה.
כך למשל, במקרה שהגיע למשרדינו, התרחשו הפרות חוזרות ונשנות של הסדרי הראייה מצידה של האם המשמורנית. במקרה זה פנינו בשמו של האב לבית המשפט באמצעות תביעה לביזיון על פי פקודת בית המשפט. בפסק דינו של בית המשפט נקבע כי בגין כל פעם בה תסכל האם את הסדרי הראייה היא תיקנס בעלות של 500 ₪.
יצוין כי החל ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הסדרי הראייה התקיימו כסדרם ובמועדם.
לצורך אכיפת הסדרי ראייה מול ההורה שעמו נקבעו הסדרים אלה, סלולה הדרך בפני ההורה המשמורן לפנות לבית המשפט בתביעה להגדלת המזונות. כבר עתה יצוין כי תביעה זאת תוגש אך ורק במקרים בהם אנו מתמודדים עם הפרות חוזרות ונשנות של הסדרי הראייה. אין המדובר במקרים חריגים אשר אינם מהווים עילה להגדלת מזונות.
כאמור, במצב שבו קיימות הפרות חוזרות ונשנות של הסדרי ראייה על ידי ההורה שעמו נקבעו הסדרים אלה, פונה ההורה המשמורן לבית המשפט בתביעה להגדלת מזונות. תביעה זו מושתתת למעשה על הטעם שבעצם הפרת הסדרי הראייה. ראשית, נטל גידול הילדים מוטל ברובו על כתפיו של ההורה המשמורן. שנית, וכנגזרת ישירה, נטל זה הלכה למעשה מגדיל את הוצאותיו הכלכליות של ההורה המשמורן, אשר נאלץ לדאוג לילדים גם בזמן שבו כביכול הילדים צריכים לשהות במחיצת ההורה השני.
באמצעות הגשת תביעה להגדלת מזונות, ההורה המשמורן מקבל פיצוי כלכלי בגין הסדרי הראייה אשר אינם מתקיימים בגינו של ההורה השני.
על ידי המנגנונים המוצעים לעיל, ניתן לאכוף את הסדרי הראייה ואף ליצור הרתעה בתקווה כי בפועל, ההורה המסכל ישכיל ללמוד כי הפרת הסדרי הראייה אינה משתלמת.
המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור במאמר זה משום חוות דעת, יעוץ, המלצה, הנחיה או הצעה לבצע או להימנע מלבצע פעולות כלשהן. הדברים האמורים הינם לידיעה כללית בלבד.
Image: FreeDigitalPhotos.net
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: