מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
|
הבחור הטוב, זה שבטוח בעצמו, שהוא בוגר, יציב ובנוי למערכת יחסים רצינית, שנכון להעניק את עצמו לאישה ולהפוך אותה למאושרת, צריך לדעת שאת זקוקה לו ושהוא תוספת מרעננת שתביא לשיפור בחיים שלך. הבחור הטוב גם רוצה לדעת שאת אוהבת ומכבדת את עצמך, שאת יודעת להציב גבולות. הוא לא רוצה להיות אחראי לחלוטין על האושר שלך (בגלל זה הדגש על כך שהוא צריך להיות שיפור לחיים שלך ולא כל החיים שלך). הבחור הטוב צריך שתציבי לו ציפיות. מטבעם, בחורים הם הרבה יותר אקטיביים מבחורות והרבה פחות רגשיים מהן, כך שהרבה יותר קל להם להתמצא בתוך קשר שמעמיד להם ציפיות ויעדים ברורים, מאשר כזה שנותן להם מרחב תנועה להתבלבל בו. בצורה הפשוטה ביותר, גבר שלא יודע מה מצפים ממנו, סביר להניח שהוא יאכזב. עכשיו, נניח שאת בחורה שלא צריכה שום דבר ואף אחד (או לפחות ככה את מתנהגת). ייתכן מאוד וזו מעטפת שכיסית בה את עצמך אחרי הרבה מאוד שברונות לב, מה ששיכנע אותך להאמין שאת עולם ומלואו בזכות עצמך ולא זקוקה לאישורו של גבר בשביל להרגיש ככה. הכול טוב ויפה ולגיטימי לחלוטין. רק הבעיה היא, שאם אינך זקוקה לאישורו של גבר ואינך מוכנה לפנות לו מקום אמיתי בחייך (כדי שחלילה לא תיצבטי מחדש), אף בחור ובטח לא הבחור הטוב יסכים לראות אותך כבת זוג אידיאלית. הוא אולי יסכים להעביר איתך את הלילה, אבל הוא בהחלט לא יהיה מוכן להתחתן איתך. כאמור, גבר שלא מצפים ממנו לשום דבר, לא נותן שום דבר. אם לא תשאירי לו מקום כלשהו להיות "הגיבור" שלך, אם לא תראי לו שאת מעריכה אותו ושאת זקוקה לו, הוא יעזוב הרבה לפני שתשאלי "הי, למה הוא לא התקשר?"
דמייני לרגע מצב בו את מקבלת באדיבות את המחמאות שלו ומראה התלהבות כנה מהדברים הגדולים והקטנים שהוא עושה בשבילך. ייתכן ומדי פעם את מבקשת את עצתו, מלטפת לו את האגו או נותנת לו לפתוח עבורך צנצנת חמוצים. במצב כזה, את גם מאפשרת לו ביטוי וקיום בתוך הקשר, את גם שומרת על גבולות הטעם הטוב וגם גורמת לו להרגיש מיוחד. אלה, מראים לבחור הטוב שאת מקורצת מהחומר הנכון לנישואים. אם כן למה הבחורה "התלותית" זוכה בגבר הטוב? כי היא לא מפחדת להיות רגישה ופגיעה מולו, כי היא לא מפחדת לשמוע לעצתו או לבקש את עזרתו, כי היא סומכת על עצמה מספיק בשביל לדעת שגם לתלות הזו לכאורה, יש גבול...
האין זה מצחיק? כל הזמן הזה חשבנו שאם לא נעמיס על הגבר ציפיות, הוא לא יוכל לאכזב אותנו, כשבעצם, כשלא העמדנו ציפיות, התאכזבנו אנחנו. הנה לך שיעורי בית - התבונני לאחור על הקשרים הרומנטיים שהיו לך ונסי לענות על השאלות הבאות: 2. האם הצבת גבולות? האם עמדת מאחורי הגבולות שהצבת? 3. באיזו מידה הראית להם שאת מכבדת את עצמך? אם למשל הם לא היו מתקשרים אחרי מספר ימים או מגיעים מאוחר בלילה, האם אמרת להם שזה בסדר, רק בגלל שלא רצית להבריח אותם? 4. כשאמרו לך שהם עסוקים מדיי או עייפים מדיי מכדי להגיע אלייך, האם היית עושה שמיניות באוויר כדי להקל עליהם? מתאימה את לוח הזמנים שלך לשלהם? 5. כששאלת אם הם רוצים להיות איתך והם ענו שהם לא יודעים - האם קמת והלכת או שניסית לשכנע אותם שכדאי להם להישאר?
6. בסופו של דבר, האם הקשרים מהסוג הזה, הצליחו לך...?
|
עריכה וכתיבה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: