חגית, מחנכת של כיתה א, החליטה לעשות שיעור מיוחד ומעניין, בו תכיר מעט יותר לעומק את משפחותיהם של תלמידיה ותעזור להם להיות אמפתיים וחברותיים יותר אחד כלפי השני. התכנון שלה היה לשאול את כל אחד מתלמידיה מה צריכה משפחתו ומה חסר לה כדי להיות מאושרת ושמחה יותר.
נטע הייתה הראשונה להצביע, והיא סיפרה כך: "המשפחה שלי מאוד שמחה ומאושרת רוב הזמן, אבל אנחנו צריכים קצת יותר כסף. אבא שלי תמיד יוצא לעבודה לפני שאני מתעוררת וחוזר אחרי שאני כבר הולכת לישון, ואימא סיפרה לי שזה בשביל שיהיה לנו כסף לקנות אוכל. אז המשפחה שלי צריכה כסף, ואני צריכה יותר זמן עם אבא שלי".
חגית התרגשה מאוד למשמע התשובה המפורטת של נטע, והודתה לה על כך שחלקה איתה ועם הכיתה את הסיפור. חגית שאלה מי רוצה להיות הבא בתור, ומיד היו עשרות ידיים באוויר והיא בחרה תלמיד נוסף שידבר.
הפעם היה זה רותם, שעמד במקום והתחיל לספר: "אצלנו במשפחה אנחנו מאוד מתגעגעים לאחי הגדול. הוא התגייס לצבא לפני שנתיים ועכשיו הוא נלחם בצפון ולא חזר הביתה יותר מחודש. הוא מגן עלינו ועל כל המדינה, אבל הוא חסר לנו מאוד. אימא שלי תמיד מחכה בשישי בערב ליד החלון כדי לראות אם יגיע, אבל הוא אף פעם לא בא. המשפחה שלי צריכה שאחי הגדול יחזור הביתה".
כך המשיך השיעור, כשכל תלמיד סיפר סיפור מרגש יותר מהאחר, עד שתמו הידיים שנותרו באוויר, אך עדיין היה ילד אחד שעוד לא דיבר...
היה זה נתי – הילד השובב והחצוף ביותר בכיתה. חגית נראתה קצת מאוכזבת ממנו וביקשה ממנו לחלוק כמו כולם מה צריכה משפחתו. נתי אמר, "המשפחה שלי לא צריכה כלום". "איך זה יכול להיות?" שאלה חגית, "בטוח יש משהו שהמשפחה שלך צריכה".
נתי שחרר אנחה ואמר "לא, באמת, יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. אתמול בדיוק ראינו טלוויזיה בסלון – אני וההורים שלי – ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ובכתה. היא צעקה 'אבא! בבקשה אל תכעס עלי, אבל עשיתי בדיקה ואני בהריון!', ואז אבא שלי צעק, "זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו!"
קרב היאבקות חשוב בין אלוף הארץ לבין סגנו , עמד להיערך בזירת היאבקות הומת אדם. רגע לפני תחילת הקרב, ישבו הטוען לכתר ומאמנו בחדר ההלבשה ושוחחו ביניהם. המאמן אמר: "אני אומר לך עוד פעם את מה שאמרתי לך כבר אלף פעמים: לא משנה מה קורה, אל תיתן לו לעשות עליך את אחיזת הבייגלה! אף אחד עוד לא הצליח להשתחרר ממנה!"
המתאבק הנהן בראשו בהסכמה, קם מן המקום והחל להתאמן על תנועותיו תוך כדי שהוא קורא: "אני לא אתן לו לעשות עליי את הבייגלה, המאמן!". "טוב מאוד!" קרא לעברו חזרה המאמן, "תזכור: אל תיתן לו שום צ'אנס לעשות את הבייגלה!"
האורות סביב הזירה נדלקו, הקהל שאג בהתלהבות ושני המתאבקים נכנסו לתוך הזירה, לקול הכרוז שהציג אותם ותשועות הקהל. רגע לפני שהקרב התחיל, הסגן נעמד בפינת הזירה וקיבל תזכורת אחרונה מן המאמן שלו: "אל תשכח – אסור לך לתת לו לעשות עליך את הבייגלה, שמעת?". המתמודד הנהן בראשו בחיוב והתקדם לעבר מרכז הזירה. הפעמון צלצל – והקרב החל!
שני המתמודדים החלו להתאבק זה מול זה, הגופים התנגשו והתערבלו במלוא הכוח, הקהל געש, שאג והריע. תוך רגעים קצרים המתאבקים מצאו עצמם מתגוששים זה עם זה על רצפת הזירה. לפתע שם לב מאמנו של הסגן לתנועה מהירה שעושה האלוף. "הבייגלה..." לחש לעצמו בייאוש, אחז במגבת והתכוון לזרוק אותה לכיוון הזירה כדי להכריז על כניעה – הוא ידע שלמתאבק שלו אין שום סיכוי.
"3...2..." החל שופט הקרב לספור לאחור. לפתע, נשמעה צרחה מחרישת אוזניים ממרכז הזירה. שני המתאבקים נפרדו בתנועה מהירה זה מזה, חזרו להתגושש לעוד רגע קצר, ולפני שמישהו בכלל שם לב – הסגן ריתק את האלוף לרצפה. "3...2...1..." ספר השופט, ואז הניף את ידו של הסגן והכריז עליו כאלוף החדש.
פיו של מאמנו של הסגן, שהפך ברגע אחד לאלוף הארץ, נשמט אל הרצפה, כשידו עדיין אוחזת במגבת שהתכוון לזרוק פנימה. הוא עמד לצד הזירה נדהם והמום, לא מסוגל לזוז. האלוף החדש נישא אל חדר ההלבשה על ידי אוהדיו החוגגים, והמאמן אחריו. כשהם ניצבו זה מול זה, צעק המאמן אל עבר המתאבק בחיוך גדול: "מדהים אתה! איך עשית את זה??? אף אחד לא הצליח להשתחרר מהבייגלה אף פעם!"
ענה לו האלוף החדש: "אני יודע שהזהרת אותי מהבייגלה אלף פעם... אבל מה יכולתי לעשות? הוא היה ממש טוב. לפני שבכלל הבנתי מה קורה, שמעתי את הספירה ולא יכולתי לזוז".
"אז מה עשית?" שאל המאמן.
השיב המתאבק: "באותו רגע הסתכלתי למעלה וראיתי מפשעה ממש מול הפנים שלי. קלטתי שאין לי מה להפסיד, אז פשוט נשכתי אותה הכי חזק שיכולתי... אתה לא מאמין כמה כוח אתה יכול לקבל רק מלנשוך את האשכים של עצמך!"
הדרך הקלה ביותר לעשות קניות עם ילדים היא פשוט לא לעשות...
מה היונק היבשתי הכי מהיר? פעוט ששאלו אותו מה יש לו בפה.
ככה מראים לאנטישמים מה זה!
בטיסה של חברת תעופה מטקסס לניו יורק, מצאה עצמה גברת טקסנית מבוגרת יושבת ליד גבר חרדי. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת להתלונן על מקום מושבה.
"מה הבעיה גברת?" שאל הדייל.
"הושבתם אותי ליד יהודי! אני לא יכולה לשבת ליד יהודי, ועוד כזה שנראה ככה! נא מצאו עבורי מקום ישיבה אחר!" ענתה בזעם.
"אבדוק מה ניתן לעשות בעניין, גברת" השיב הדייל, "אך דעי לך שהטיסה מלאה לגמרי ואני לא חושב שיש מקום ישיבה אחר פנוי."
הדייל הלך לברר, והאישה עסקה בשליחת מבטים זעופים לעבר היהודי הנבוך שישב לידה. מספר דקות לאחר מכן הדייל חזר ואמר: "גברתי, מחלקת תיירים ומחלקת עסקים מלאות, אבל יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה." בטרם הספיקה הגברת לענות, המשיך הדייל בדבריו: "רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג למקום כזה אחרי העלייה למטוס, וכבר פניתי לקברניט לצורך קבלת אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חושב שאין להכריח אף אחד לשבת בסמוך לאדם כל כך לא נעים!"
הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר: "אדוני, התואיל לאסוף את חפציך, יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה הראשונה."
הנוסעים שישבו בסמוך פרצו במחיאות כפיים כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס. הגברת סיננה בכעס: "ודאי הקברניט טעה!"
הדייל ענה: "לא גברת, קפטן שטיינברג לעולם אינו טועה..."
בית המשפט דן שלושה אסירים למאסר עולם בגין פשעים חמורים.
בגלל שהאסירים היו מאוד מסוכנים, החליטו לנעול אותם הרחק מעין הציבור לעשרים שנה ושמכונות ידאגו לכל צרכיהם.
אך לפני שנעלו אותם, החליטו להיות רחומים - ואמרו לכל אחד מהם:
"תוכל לבחור בדבר אחד לקחת איתך אל תוך התא לעשרים השנים הבאות".
האסיר הראשון היה צרפתי, והוא בחר להביא את אשתו איתו לתוך התא. היא
הוכנסה בדחיפות והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השני היה בריטי, והוא ביקש להינעל עם אספקה עצומה של בירה ויין.
ארגזי ענק סודרו בתוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
האסיר השלישי היה ישראלי, והא ביקש להינעל עם מאות אלפי חפיסות סיגריות.
חבילות עצומות ננשאו אל תוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה.
לאחר שעברו 20 שנה התקבצו הסוהרים לשחרר את האסירים, סקרנים לראות
מה מצבם לאחר כל הזמן הזה.
ראשון נפתח התא של האסיר הצרפתי, מיד הידסו החוצה תינוקות, וכל החדר היה מלא בילדים ובני משפחה.
שני נפתח התא של האסיר הבריטי, מיד התגלגלו החוצה בקבוקי בירה ויין ריקים, הוא עצמו שכב מסטול לחלוטין.
שלישי נפתח התא של האסיר הישראלי, אשר יוצא רועד כולו מהתא, מחזיק סיגריה מהוהה בידו.
"תגידו", הוא שואל בקול שבור, "יש למישהו מכם אש?"
אוקי, אני הגעתי! מה את רוצה לעשות עם 2 המשאלות האחרות שלך?
אפשר לעשות שיחה מהטלפון שלך? זה ממש דחוף, אני פשוט צריך לספר להורים שפגשתי את אשתי לעתיד...
מה צדיקה כמוך עושה בלי לולב גאה לצידה?
מה עשה הגבר שגילה שהדייט שלו היא נערת ליווי?
קובי אסף את נעמה ברכב שלו ויצא איתה לדייט הראשון שלהם. הוא נסע הרחק מהעיר לאזור שומם וחנה את רכבו על צוק שמשקיף אל עבר עיר גדולה שטופה באורות. קובי ונעמה התחילו להתמזמז, אך אחרי כמה רגעים נעמה עצרה אותו. "מה קרה?", שאל קובי.
"הייתי צריכה להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נערת ליווי ואני גובה 250 ₪". קובי חשב למשך מספר שניות ונרתע מכך שיהיה עליו לשלם לאישה שיצא איתה לדייט על יחסי מין, אך החליט בכל זאת ללכת על זה.
אחרי שסיימו את מעשיהם הם הדליקו סיגריה, וקובי התיישב על מושב הנהג, נשען על החלון והסתכל החוצה. אחרי כמה דקות של שקט אמרה נעמה, "טוב, אז נראה לי שאפשר לחזור הביתה, לא?" שאלה נעמה.
"ובכן...", אמר קובי, "הייתי צריך להזכיר את זה קודם לכן – אני למעשה נהג מונית ואני גובה 250 ₪ לנסיעה מפה עד לעיר".
עורך דין ממולח נסע לו ברכב היוקרה שלו וחלף על פני תמרור עצור מבלי לציית לו. למזלו הרע, שוטר שחיכה בהמשך הכביש הבחין בכך ומיד סימן לו לעצור בצד. העורך דין חשב שהוא חכם יותר מהשוטר ומכיר את החוק טוב יותר ממנו, ולכן הוא ניסה להוכיח את יכולותיו בזמן שהוא משתעשע על חשבונו של השוטר.
השוטר: "תראה לי רישיונות בבקשה."
עורך הדין: "אפשר לדעת למה?"
השוטר: "לא הגעת לעצירה מלאה לפני תמרור עצור."
עורך הדין: "האטתי, ראיתי שאף אחד לא מגיע ולכן המשכתי לנסוע."
השוטר: "אז אתה מודה שלא הגעת לעצירה מלאה. תביא לי רישיונות בבקשה."
עורך הדין: "מה ההבדל בין האטה לעצירה?"
השוטר: "ההבדל הוא שעליך להגיע לעצירה מלאה על פי החוק. תביא לי רישיונות בבקשה!"
עורך הדין: "אם תוכל להראות לי חוק שמראה את ההבדל שבין האטה לעצירה, אני אתן לך את הרישיונות שלי ואקבל את הדו"ח בלי בעיה, אבל אם לא תוכל אבקש ממך לשחרר אותי בחזרה לדרכי."
השוטר חשב על דברי עורך הדין למשך כמה רגעים ולפתע שלף את הנשק שלו והחל לנפץ את פנסי הרכב החלונות של המכונית.
עורך הדין מיד התחיל לצעוק: "אתה נורמלי? מה אתה עושה? תפסיק להרוס לי את האוטו!"
השוטר: "עכשיו תגיד לי, אתה רוצה שאני אאט או שאעצור?"
המרצה באוניברסיטה כמעט בכה,
רמת הסטודנטים היא כה נמוכה,
ברור לגמרי מה מקור הביזיון,
הרי לא מכינים אותם כראוי בתיכון.
איך ניתן איתם משהו לעשות?
אמרו מורות התיכון הכעוסות,
הבעיה נעוצה בשלב המקדים,
בחטיבת הביניים כלל לא מלמדים.
מורי החטיבה הרימו גבה,
דבר כזה עוד לא היה.
מיומנויות יסוד לא הקנו לילדים
אז מה בעצם ביסודי עושים?
אמרה המורה בביה"ס היסודי
תלמידים כה חלשים לא ראיתי מעודי
את האשמה החמורה יש לתלות
כמובן, במי אם לא בבגננות?
והגננת? היא אמרה כך:
איזה מין ילד לא מחונך
נו, ולמה כבר אפשר לצפות
מילד שיש לו אמא כזאת.
והאם אמרה - ילד כה חסר ישע,
זה גובל פחות או יותר בפשע.
אבל עם אבא כאביו אין עצה
ולא פלא שכך הוא יצא.
נאנח לבסוף האב
מהלעשות? אלי, הוי אלי,
אני בכלל לא בטוח שהפרחח הוא שלי.
רופא צעיר ותמים עבר לגור בעיירה קטנה שם הוא עתיד היה להחליף את הרופא הזקן שעבד עם הקהילה הזו במשך שנים ועמד לפרוש בקרוב. כדי להקל עליו למלא את תפקידו בעתיד, הרופא הזקן לקח איתו את הרופא הצעיר לסבב ביקורי בית אצל אנשים שלא הרגישו טוב בעיירה. בבית הראשון שהם הגיעו אליו התגוררה אישה שהתלוננה על כאבי בטן נוראיים. "ככל הנראה את אוכלת יותר מדי פירות לאחרונה" אמר לה הרופא הזקן, "תשני את התזונה שלך ותוך כמה ימים תרגישי טוב יותר."
אחרי שהם עזבו, פנה הרופא הצעיר אל הזקן ושאל: "תגיד, איך אתה יודע שזה מה שלא היה בסדר עם האישה הזאת? בכלל לא בדקת כלום!". הרופא הזקן חייך וענה: "לא הייתי צריך לבדוק אותה. תוך כדי שהיא סיפרה לי מה היא מרגישה הפלתי את הסטטוסקופ שלי ליד הפח שלה וכשהתכופפתי להרים אותו ראיתי שהוא מלא בקליפות של בננות ופירות הדר. ככה הבנתי שזה כנראה מה שגרם לה לא להרגיש טוב."
"זה מרשים מאוד" אמר הרופא הצעיר, "אני רוצה בבקשה לנסות את זה בבית הבא". הרופא הזקן הסכים והשניים המשיכו לתחנה הבאה בסבב, שם הם פגשו אישה צעירה שהתלוננה על כאבים בישבן. "את מבלה יותר מדי זמן בכנסייה" אמר לה הרופא הצעיר כעבור דקות ספורות בלי שום בדיקה, "ככל הנראה כל הזמן שבו את יושבת שם גורם לכאבים האלה. תישארי בבית ותנוחי, ותוך כמה ימים תרגישי טוב יותר."
כשהם יצאו מהבית פנה הרופא הזקן לצעיר ואמר "אני מכיר את הבחורה הזאת טוב מאוד וככל הנראה האבחנה שלך נכונה. בזמן האחרון היא מבלה כמעט את כל היום והלילה בכנסייה. איך הגעת למסקנה שזאת הייתה הבעיה שלה?"
"עשיתי בדיוק את מה שראיתי אותך עושה" ענה הרופא הצעיר, "הפלתי את הסטטוסקופ שלי וכשהתכופפתי להרים אותו ראיתי את הכומר מתחת למיטה שלה".
לדוד ורבקה הייתה זוגיות יציבה ושקטה במיוחד במשך שנים ארוכות, והם לא רבו ולא התווכחו אף פעם. יום אחד, אחד מחבריו של דוד שאל אותו: ״תגיד, איך הזוגיות שלך ושל רבקה מחזיקה מעמד לאורך כל השנים האלה?״
ענה לו דוד: ״זה פשוט, לי ולאשתי יש הסכם שהיא לוקחת את ההחלטות בנושאים הקטנים ומשאירה לי להחליט מה צריך לעשות בקשר לעניינים הגדולים. היא למשל לוקחת לבד את כל ההחלטות בנושאים כמו איזה בית או מכונית לקנות, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, לאן ניסע לחופשה, מי עושה מה בבית..."
״רגע, אם אלו ההחלטות הקטנות, אז על מה נשאר לך להחליט?״ שאל החבר את דוד.
״מה זאת אומרת?״ ענה לו דוד, ״אני מחליט על מה צריך לעשות בקשר למה שבאמת חשוב בעולם! מלחמת האזרחים בסוריה, המשבר הכלכלי, התחממות כדור הארץ..."
בן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון:
"אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר."
יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳:
"בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. בזה הרגע הועברו לחשבון הבנק שלך 2 מיליון דולרים, לך תקנה איתם את הרכבת. באהבה, אביך."
לחם אחד הלך ברחוב, וראה מצה. חשב לעצמו הלחם: 'נראה לי אני צריך לעשות דיאטה, קצת תפחתי...'
מה הנחש שר לילדים שלו לפני השינה? שיר ארס.
מה הכי חשוב למורה במכונית חדשה? גיר אוטומטי!
מה זה בעצם חמור? זברה שירדה מן הפסים!
מה היה השם של החבלן המשטרתי? עמית פוצץ!
מה ההבדל בין ט"ו בשבט לט"ו באב? המקום שבו זורעים את הזרעים.
מה הבעל קונה ליום הנישואים ה-40?
בעל ואישה ניצבים בפני יום הנישואים ה-40 שלהם ולגבר אין כוח לשחק משחקי ניחושים, אז הוא פשוט פונה אל אשתו ושואל בצורה ישירה: "את תרצי מעיל פרווה חדש?"
"אתה יודע שאני נגד פרווה" עונה לו האישה.
- "ומה לגבי צמיד חדש?"
- "אני שונאת ללכת עם צמידים"
- "אולי ערב רומנטי על יאכטה?"
- "תגיד אתה בכלל מכיר אותי? כבר שנים שאני מקבלת מחלת ים נוראית בכל פעם שאני אפילו ליד המים..."
בסופו של דבר לגבר נמאס להציע הצעות, אז הוא שאל: "אולי פשוט תגידי לי את מה לתת לך ליום הנישואים שלנו?"
"אני רוצה גירושים" אמרה האישה המתוסכלת.
הבעל חושב לרגע ולבסוף עונה, "מצטער מותק, אני לא מוכן להוציא כל כך הרבה כסף על מתנה..."
שני איראנים שטסו מטורקיה לאנגליה ביקשו באופן מפורש מושב אחד ליד החלון ואת המושב לידו. כשהם עלו למטוס הם גילו שיש 3 מושבים בכל צד, מה שאומר שיש לידם מושב ריק... בזמן שהם התארגנו במקומות שלהם, הם העלו כל מיני השערות בקשר לזהות האדם שישב בכיסא השלישי. אחד מהאיראנים קיווה שזאת תהיה אישה צעירה ונאה, והשני בכלל העדיף שהמושב יישאר ריק למשך כל הטיסה, אך בעודם מדברים ניגש אל השורה שלהם יהודי דתי מבוגר והתיישב לידם.
אחרי שהמטוס המריא היהודי התרווח בכיסא שלו, חלץ נעליים וקרא ספר בשקט. לקראת סוף הטיסה, האיראני שישב במרכז השורה לפתע חשב על דרך להתעלל קצת ביהודי שהתיישב לידם, ולחש באוזן של חברו את התוכנית. זמן קצר לאחר מכן האיראני שישב ליד החלון החל להשתעל בפראות וחברו ביקש מהיהודי שיקום ויביא לו משהו לשתות כי הוא ליד המעבר. ברגע שהיהודי קם, לקח האיראני שישב לידו את אחת מהנעליים של היהודי, משך באפו וירק לתוכה בעוצמה.
כשהיהודי חזר כעבור כמה דקות הוא הביא איתו כוס קולה והגיש אותה לאיראני שישב לידו. "תודה על העזרה אדוני. אני יכול לבקש ממך להביא גם לי כוס משקה? ככה אני לא אצטרך להטריח אותך לקום מהכיסא שוב כשאני אחזור". "בשמחה רבה" ענה היהודי וחזר שוב לאחורי המטוס כדי לבקש מהצוות כוס נוספת. בינתיים, שני האיראנים התפקעו מצחוק, וזה שישב ליד החלון לקח את הנעל השנייה של היהודי וירק כמות מכובדת מאוד גם בתוכה. היהודי חזר כעבור מספר דקות נוספות והביא איתו עוד כוס קולה שאותה הוא הגיש לאיראני השני שהסתיר את החיוך שלו והודה ליהודי בקצרה.
כאשר המטוס נחת, היהודי נעל את נעליו וברגע שהוא הרגיש את הרטיבות ברגליו הוא מיד הבין מה קרה. "תגידו...", הוא נאנח ואמר לאיראנים שבקושי כבשו את החיוכים שלהם, "זה באמת נראה לכם מצחיק? זה באמת הכרחי? עד מתי שני העמים שלנו ימשיכו לריב? מתי נלמד להיות בני אדם? מתי נפסיק לירוק בתוך נעליים ולהשתין בתוך כוסות קולה?"
יעקב, יהודי אמריקאי עם שורשים חזקים בקהילה, החליט לשלוח את בנו לישראל כדי שיספוג קצת מהקדושה של מדינת אבותיו. לאחר מספר שבועות בישראל, בנו של יעקב חזר ולהפתעתו של אביו – הוא התנצר. יעקב לא ידע מהלעשות, והוא פנה לחבר בקהילה שלו - אשר, כדי שיעזור לו. לאחר ששמע את דבריו של יעקב, אשר אמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל לפני כמה זמן, וגם הוא התנצר שם!"
שני האבות אובדי העצות החליטו לפנות לרב של הקהילה שיעזור להם עם הבעיה. לאחר ששמע את הסיפור של שניהם, הרבי השיב: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לישראל, והוא התנצר שם."
לאחר שהבינו את הדפוס המשונה, שלושת הגברים החליטו לטוס יחדיו לישראל כדי לרדת לפשר העניין. הם נסעו לכותל המערבי והתפללו לבורא עולם במשך שעות ארוכות כדי שיתן להם תשובה. בתום התפילה שלושת האבות המיוסרים הרימו את ראשם לשמיים ושאלו את אלוהים: "שלחנו את הבנים שלנו לכאן ובמקום להתחזק, הם התנצרו! מה עלינו לעשות???"
לאחר כמה רגעים מתוך השמיים בקע קול שאמר: "זה מוזר... גם אני שלחתי את הבן שלי לארץ הקודש לפני כמה זמן..."
מה סימבה האריה אומר כשהוא מאחל חנוכה שמח? חנוכה מטטה!
בלבול בבדיקה הרפואית
מר כהן הגיע לקופת החולים כדי לאסוף את תוצאות הבדיקות שאשתו עשתה, ולמרבה ההפתעה הוא התבקש להיכנס למשרד של הרופא שלה.
"שלום רב אדון כהן, אני מאוד מתנצל על הטרחה, אבל הייתה לנו תקלה נוראית... מערכת הבדיקות שלנו התבלבלה בין תוצאות הבדיקות של אשתך לבין גברת כהן אחרת שהגיעה להיבדק בדיוק באותו יום אחריה. למרבה הצער שתי הבדיקות העלו תוצאות רעות, ועכשיו אנחנו לא יודעים איזו מחלה יש לאיזו גברת כהן..."
"אני לא מבין, מה הסיפור? תביאו לכאן את אשתי ואת הגברת השנייה ותגידו להן לעשות שוב את הבדיקות שהן צריכות לעשות בהתאם למה שגליתם" אמר מר כהן.
"זה מה שהיינו עושים בדרך כלל", השיב לו הרופא, "אבל במקרה הזה האופי של התוצאות הוא מאוד רגיש, ואנחנו לא רוצים להפחיד אף אחת מהנשים או לחשוף את הבעיה שלה".
"למה אתה מתכוון? מה בדיוק מצאתם?"
"לגברת כהן אחת יש אלצהיימר ולגברת כהן השנייה יש עגבת..."
"זה איום ונורא! אי אפשר פשוט לעשות את הבדיקות שוב ולראות בדיוק איזו מחלה יש לכל אחת?"
"אנחנו יכולים לעשות זאת, אבל אני צריך להגיד לך שהבדיקה הנוספת לא תהייה כלולה במסגרת הביטוח, ולמרבה הצער שתי הבדיקות האלו מאוד יקרות".
"אוי ואבוי דוקטור... בדיוק יצאתי לפנסיה ואין לנו הרבה כסף בבית... מה אני אמור לעשות? ומה לגבי אשתי? איך נדע אם יש לה עגבת או אלצהיימר?"
הרופא חשב במשך כמה רגעים ולבסוף אמר: "תראה אדון כהן, יש לי הצעה מאוד פשוטה וחסכונית שתעזור לך לגלות בדיוק ממה אשתך סובלת. תיקח אותה לנסיעה ותוריד אותה באמצע העיר במקום שהיא לא מכירה. אם היא תצליח לחזור הביתה, אל תשכב איתה!"
לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים?
אז מה אתם מעדיפים?
1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים?
2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב?
3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים?
4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן?
5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם?
6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים?
7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים?
8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב?
9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2?
10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן?
11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב?
12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם?
13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק?
14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים?
15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?
למרות שלא האמינה ברפואה המודרנית, יוספה הלכה לרופא כי לא הרגישה טוב כבר תקופה ארוכה וחיפשה תשובות. "הסתכלתי על בדיקות המעבדה שלך, ויש לי חדשות רעות..." אמר לה הרופא.
יוספה קטעה את הרופא ואמרה: "שים רגע בצד את בדיקות המעבדה האלה, אני לא מאמינה בעניין הזה של הרפואה המודרנית. אני מחפשת פתרון טבעי והומאופתי, משהו שמבוסס על אמונה, אולי ריפוי בארומתרפיה? רייקי, שיאצו או דיקור סיני? כל החיים הרפואה המסורתית לא אכזבה אותי, אז אני מתעקשת שנעשה את זה בדרך שלי. אם זה עומד להיות בעיה אני אפנה למנהל שלך ואתלונן!"
הרופא נאנח ואמר: "בסדר אין בעיה. אנחנו מתעסקים גם ברפואה אלטרנטיבית ונעשה מה שתרצי - לא צריך להתעצבן. אולי ננסה אסטרולוגיה?"
יוספה: "או! עכשיו אתה מדבר לעניין."
רופא: "מצוין, אז מה המזל שלך?"
יוספה: "סרטן."
רופא: "או! יופי של צירוף מקרים יש לנו כאן!"
"אתה יודע שהזדקנת כשאתה מתכופף לקשור את הנעליים שלך ובו זמנית מתאמץ לחשוב על עוד פעולות שאתה צריך לעשות בתנוחה הזו" - ג'ורג' ברנס
"בני אדם, שהם כמעט ייחודיים ביכולת שלהם ללמוד מהניסיון של אחרים, הם גם יוצאי דופן בסירוב שלהם לעשות זאת" - דגלאס אדאמס
מה בנה הניצול היהודי על האי הבודד?
ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד.
הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה.
ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון.
תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף.
הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?"
האיש ענה: "זה הבית שלי..."
הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?"
האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!"
הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?"
האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
אימא שלך כל כך שמנה, שהיא הולכת לרחצת מכוניות בתחנת דלק רק כדי לעשות מקלחת.
איך גבר מפסיק לריב עם אישתו?
דודי ושני נשואים באושר מזה שנתיים, אך מאז ששני החלה לעבוד שעות נוספות, דודי שם לב שהוא והיא רבים בלי הפסקה.
לאחר זמן רב של התמודדות עם המצב, דודי החליט לעשות מעשה ומבלי ששני ידעה על כך, הוא נפגש עם יועצת נישואים כדי ללמוד כיצד ניתן לפתור את משבר הזוגיות שלהם.
"מה לפי דעתך הבעיה?", שאלה יועצת הנישואים את דודי.
"אני פשוט לא יודע מהלעשות. אישתי קורעת את עצמה בעבודה. אני יודע שהיא גם ממשיכה לעשות המון בבית וכל הלחצים האלה גורמים לה להיות חסרת סבלנות. אז לא משנה מה אני עושה, היא רבה איתי כל הזמן בלי שום סיבה", השיב דודי בייאוש.
היועצת הרהרה לרגע במצב ולבסוף אמרה: "יש לי רעיון מעולה בשבילך. בפעם הבאה שאשתך חוזרת מהעבודה, תכין לעצמך כוס תה קמומיל ותגרגר בגרון כל לגימה לפני שאתה בולע".
"ל... לגרגר תה קמומיל? זה הפתרון?", שאל דודי בהיסוס.
"כן", השיבה היועצת, "תשתדל לגרגר את התה בכל פעם שאתה לוגם ממנו ולפחות עד שתסיים כחצי כוס".
לאחר שבוע דודי נפגש בשנית עם יועצת הנישואים כשהוא שמח ונלהב:
"זה היה רעיון מבריק! זה פשוט עבד! כל פעם כשאישתי נכנסה הביתה, גרגרתי את התה בגרון והיא אפילו לא ניסתה לריב איתי!"
כשהיא שמחה ומרוצה השיבה לו היועצת: "אתה רואה? זה מה שקורה כשמדברים פחות ומקשיבים יותר!"
מה ההבדל בין כורדי לבין סרט צילום? סרט צילום אפשר לפתח...
שתי רוסיות הלכו ברחוב וראו משאית עם שלט "מטען חורג". "מה זה חורג?" שאלה האחת את חברתה. "זה פשוט", ענתה השניה, "אם מה שיש שם נופל עלייך זה חורג אותך!"
מה הנס הראשון במגילת אסתר? שפרסי עורך משתה…
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו.
"מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?"
משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?"
"בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי.
משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?"
"בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי.
המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'"
"כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?"
"כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
ארה"ב
שום דבר, אבל אתה הופך למפורסם, מבקשים שתכתוב ספר ואתה עושה מיליוני דולרים.
הבעיה היא שבינתיים הנשיא תובע אותך ומקבל את הכול.
אנגליה
ראש הממשלה עונה לך: "שאתה תלך להז****!".
צרפת
מיליוני אנשים תומכים בך וצועקים "לך תז****!" אל עבר הנשיא.
באותו הזמן נשיא צרפת כותב שירים המבטאים את כאבו.
יפן
ראש הממשלה אומר: "מצטער, אני לא נמשך אליך".
גרמניה
המשטרה מגיעה ואומרת "אנא ממך, אל תקלל את הנשיא".
שבדיה
עורכים הצבעה בה הציבור מצביע "כן", אם הוא מסכים שהנשיא ילך להז****, או "לא" אם לא.
אם ההצבעה תוכרע ברוב קולות של "כן", הנשיא ילך להז****. אם לא, הוא ילחץ לך את היד וינחם על הפסדך בבחירות.
טורקיה
הנשיא לוקח רובה ויורה בך.
הוא נכנס לכלא למשך 8 שנים או בורח ליוון ומקבל שם מקלט מדיני.
איטליה
אתה מקבל הצעת מחיר מהמאפיה כדי לבדוק עד כמה אתה רציני.
ערב הסעודית
אתה אומר "לך תז****!" למלך,
המלך חותך לך את הלשון.
ישראל
אתה אומר "לך תז****!" לראש הממשלה? מאוחר מדי, ידידי.
הוא כבר הקדים אותך ועשה את זה לכולנו.
אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי.
אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?"
"מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום.
למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...".
אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים.
ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין.
כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?"
"אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי.
"זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן
“לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”
זוג קבצנים יהודים טיילו יחדיו ברחובות העיר שלהם כדי למצוא מקומות חדשים לקבץ בהם נדבות, כשלפתע הם נתקלו בכנסייה מפוארת שלצידה שלט שעליו נכתב: "התנצרו היום! 1,000 דולר לכל מאמין חדש!".
ההבטחה המוזרה הזאת עוררה את סקרנותם של הקבצנים, אך הם לא יכלו שלא להטיל ספק בקשר לנכונותה. אם הדבר נכון אז הרי שיש להם הזדמנות להרוויח הרבה כסף, ואמנם לא הייתה להם שום כוונה להמיר את דתם באמת, אבל 1,000 דולר הם 1,000 דולר. לאחר כמה דקות של התייעצות הצמד הגיע להחלטה: האחד ייכנס לכנסייה כדי לראות האם מה שכתוב בשלט נכון, והשני ימתין בחוץ כדי לחלץ אותו במידת הצורך.
הקבצן הראשון נכנס לכנסייה ושותפו התיישב בחוץ וחיכה. עברו דקה, שתי דקות, 10 דקות, שעה... ובכל הזמן הזה הוא רק חשב על מה שהוא וחברו יוכלו לעשות עם הכסף. לאחר שעתיים יצא הקבצן השני מהכנסייה וחברו מיד פנה אליו במבול של שאלות.
"נו? מה קרה? מה הם אמרו לך? הסכימו שתתנצר?"
"כן, מבחינתם אני נוצרי עכשיו" אמר הקבצן שיצא מהכנסייה.
"והם באמת נותנים כסף לכל מי שמוכן להתנצר?" שאל חברו.
"זה לא בדיוק נכון" אמר הקבצן השני, "הם נותנים את הכסף רק לאדם הראשון שמתנצר בכל יום."
"ממזרים שקרנים!" קרא הקבצן הראשון בקול, אך חברו מיהר להשתיק אותו ולהמשיך בדבריו: "למרבה המזל אני הייתי האדם הראשון שהתנצר היום."
"אז נתנו לך 1,000 דולר או שלא נתנו לך 1,000 דולר?!" שאל הקבצן הראשון.
"אוי אתם היהודים... כל מה שמעניין אתכם זה רק כסף" אמר הקבצן השני והלך לדרכו.
מה אפשר לעשות כשבלונדינית זורקת עליך רימון? להוציא ממנו את הנצרה ולזרוק עליה בחזרה.
מה זה ארוך, קשה ודופק בלונדיניות? מבחן בגרות.
מה היא בלונדינית שצבעה את השיער לחום? בינה מלאכותית.
למה הבלונדינית לא הצליחה להכין קוביות קרח? היא שכחה מה המרכיבים...
מה ששלי שלך
צהרי יום שישי וגברת שוורצמן משחקת גולף להנאתה. לפתע, עף הכדור אל השיחים והיא נאלצת להזדחל פנימה ולחפש אותו. להפתעתה, היא מוצאת מנורת זהב עתיקה.
סקרנית, היא משפשפת את המנורה ופתאום מופיע מולה שד.
"שלום גברת!" אומר השד ומותח את חלציו. "כבר 10,000 שנים שאני כלוא בתוך המנורה, תודה שחילצת אותי!"
"אין על מה!" אומרת גברת שוורצמן בהתרגשות, "מה תתן לי בתמורה?"
"בתמורה לעזרתך" עונה השד, "הרשי לי להציע לך 3 משאלות..."
"יש!" צוהלת גברת שוורצמן.
"רק לפני כן..." אומר השד, "האם את נשואה?"
"מממ... כן" ממלמלת גברת שוורצמן.
"אם כן, זה הדיל..." אומר השד, "כל דבר שתאחלי לעצמך, בעלך יקבל פי 10 ממך"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"ובכן, מה המשאלה הראשונה שלך?" שואל השד
"אני רוצה 5 מיליון דולר!" עונה גברת שוורצמן.
השד נוקש באצבעותיו ו...פוף!
"קיבלת 5 מיליון דולר אבל דעי כי לבעלך יש עכשיו 50 מיליון דולר!"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"מה המשאלה השנייה שלך?" שואל השד
"אני רוצה להיות האישה הכי יפה בעולם!" אומרת גברת שוורצמן.
השד נוקש באצבעותיו ו...פוף!
"את האישה הכי יפה בעולם, אבל דעי כי בעלך יפה ממך פי 10!"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"ומה המשאלה השלישית והאחרונה שלך?" שואל השד.
גברת שוורצמן מהרהרת בליבה ואז עונה: "אני רוצה לקבל התקף לב קל!"
רגע לפני שהשד נוקש באצבעותיו הוא מזהיר אותה: "את תקבלי התקף לב, אבל דעי כי בעלך יקבל התקף חזק פי 10..."
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלו - שלי!"
הגישה של יפני לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, גם אני יכול לעשות את זה!
- אם אף אחד לא יכול לעשות את זה, אני חייב לעשות את זה!!!
הגישה של ישראלי לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, אז שיעשה את זה...
- אם אף אחד לא יכול לעשות זה, למה שאני אעשה את זה?
מנהל בנק מקומי ותיק ומכובד הסכים אחרי שכנועים רבים לקחת את אשתו לעיר הגדולה כדי לקנות מעיל וכובע חדשים. אחרי נסיעה ארוכה הם הגיעו בשעת ערב מאוחרת לחנות שהאישה רצתה, חיפשו חנייה ברחובות שסמוכים לה ופשוט לא מצאו... בסופו של דבר הם הסכימו שהבעל יישאר במכונית ויעמוד בצדי הדרך של רחוב צדדי קטן בזמן שהאישה תיכנס לחנות ותעשה את הקניות שלה.
בזמן ההמתנה במכונית הבעל הקשיב לרדיו וקרא הודעות בטלפון, כשלפתע הוא שמע נקישה על החלון, וכשהוא הביט הצדה הוא ראה שם אישה צעירה בלבוש חושפני שסימנה לו לפתוח את החלון.
"בא לך לבלות קצת מותק?" היא שאלה את הבעל.
אחרי התאוששות קלה מההלם הבעל השיב: "ממש לא גבירתי! אין סיכוי שיראו מישהי כמוך נכנסת לי למכונית, אני איש מכובד ואני מחכה למישהי אחרת!"
"בסדר מותק... מה שתגיד..." אמרה האישה והחלה להתרחק.
אחרי מחשבה של רגע הבעל קרא לה לחזור ושאל אותה: "תגידי, רק מתוך סקרנות... מה אפשר לקבל בשביל 50 שקלים?"
"50?!" היא אמרה וצחקה עליו, "בשביל 50 אתה לא תקבל כלום חוץ מאיזה סמרטוטה משומשת שמוכנה להיות עם כל אחד!" ואז עברה לצד השני של הרחוב.
מנהל הבנק ההמום המשיך לשבת במכונית ולחכות לאשתו שחזרה אחרי דקה ומיד שמה לב שבעלה נראה קצת נסער. "הכל בסדר? קרה משהו בזמן שחיכית לי?" היא שאלה.
"לא לא, לא קרה כלום" השיב הבעל וניסה בכל כוחו להסתיר את העצבנות שלו.
"טוב אז בוא ניסע מהרחוב העלוב הזה ונחזור הביתה כדי שאראה לך מה קניתי," אמרה האישה.
הבעל החל לנסוע, וכשנעצר בקצה הרחוב הזוג פתאום שמע דפיקה חזקה על החלון שלידו ישבה אשתו. הבעל לא ידע איפה לקבור את עצמו כשהוא הביט הצידה וראה שזו אותה אישה שהוא דיבר איתה לפני כמה רגעים.
"אולי קרה לה משהו,״ אמרה האישה לבעלה, "אני אפתח לה את החלון ונראה מה היא רוצה להגיד."
לפני שהבעל הספיק לעצור אותה היא פתחה את החלון, ומיד ברגע שהיא עשתה זאת האישה שעמדה מאחורי המכונית דחפה את היד שלה פנימה, הצביעה על אשתו של הבנקאי וצעקה עליו: "רואה! אמרתי לך שבשביל 50 שקל אתה לא תקבל פה כלום חוץ מסמרטוטה!"
פיתום אחד הגיע לכפר ערבי, שם הוא ראה את אחד המקומיים יושב על כיסא ליד ביתו, ולצדו הכלב שלו. הפיתום חשב לעצמו שהוא יכול להשתעשע קצת, ושאל את הערבי, "אכפת לך אם אדבר עם הכלב שלך?" הערבי לא הבין על מה הבחור שמולו מדבר, ואמר, "תגיד לי, אתה מטומטם? נראה לך שהכלב שלי יודע לדבר?"
הפיתום פנה לכלב ואמר, "שלום חמוד, מה שלומך?", ואז דיבר מהבטן וענה בשם הכלב, "בסדר גמור".
הערבי פער את הפה בתדהמה, והפיתום המשיך, "הבחור הזה פה הוא הבעלים שלך?" הכלב ענה, "כן".
הפיתום שאל את הכלב, "איך הוא מתייחס אליך?", והכלב ענה, "הוא מתייחס אלי טוב. מוציא אותי לטיול, מאכיל אותי טוב ומשחק איתי לפעמים".
הערבי היה בהלם מוחלט, והפיתום שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם הסוס שלך?"
הערבי ענה, "הסוס לא יודע לדבר... אני חושב...", והפיתום פנה לחיה ואמר, "שלום סוס, מה שלומך?"
הסוס ענה, "שלומי בסדר" והערבי קם על רגליו ולא האמין למשמע אוזניו.
הפיתום שאל את הסוס, "איך הבחור הזה מתייחס אליך?", והסוס אמר, "הוא דואג לי היטב, תודה ששאלת. הוא רוכב עלי לפעמים, מבריש אותי כשצריך ומחליף לי פרסות אחת לזמן מה".
הערבי הרגיש שהוא עומד להתעלף, והפיתום שרצה להמשיך את המשחק שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם העז שלך?"
הערבי מיד הזדקף וענה בפאניקה: "אל תאמין לשום דבר שהיא אומרת, היא שקרנית!"
זקן אחד מתקשר לנציגת שירות של קופת חולים כדי להזמין תור לרופא.
הוא אומר לנציגה: “אני רוצה לקבוע תור ביום ראשון הקרוב לרופא עיניים ולמומחה כליות".
"אתה מתכוון שני תורים שונים אדוני?" שאלה הנציגה.
"לא, אני צריך תור עם שניהם," השיב הזקן.
"אני מצטערת אדוני, אני לא יכולה לזמן לך את שני התורים האלה ביחד," אמרה הנציגה. "אולי תספר לי מה בדיוק הבעיה ואני אראה איך אפשר לעזור לך?"
“אני בעצמי לא יודע מה הבעיה”, השיב הזקן, “או שאני עיוור צבעים או שהשתן שלי כחול…”
כשהייתי קטן, סבי הניח אותי על ברכיו ואמר לי: "נכד יקר, העולם היום זה לא מה שהיה פעם."
"למה?", שאלתי.
"כשהייתי ילד אימי הייתה מביאה לי שקל, בזה הייתי יכול להביא שני כיכרות לחם טריים, חצי קילו מלפפונים, 6 ביצים, מעט גבינה וכד חלב. אבל היום... המצב לא מאפשר זאת, ילדי היקר."
"אתה צודק..." אמרתי, "מחירי המזון הבסיסי לא מפסיקים לעלות...."
"עזוב מחירים," ענה לי סבא "בכל מכולת היום יש מצלמות אבטחה!".
ביום חמישי אבי וכל חבריו למשרד קיבלו את המשכורות שלהם, ובמקום לחזור הביתה לאשתו אבי החליט לצאת למסיבה פרועה עם כל החברה. הם התחילו במסעדה, המשיכו לפאב, משם למסיבה ובסופו של דבר אבי חזר לביתו רק ביום שישי בצהריים.
הוא הגיע מבולגן לחלוטין, מסריח מאלכוהול ועם חשבונות מפה ועד מחר במקום עם תלוש משכורת גדול ויפה. אשתו הייתה מאוד מאוד לא מרוצה, ואחרי כמעט שעה שלמה של צעקות וביקרות על ההתנהגות חסרת האחריות של בעלה היא שאלה אותו: "איך אתה היית מרגיש אם פתאום אני הייתי נעלמת בלי הסבר ואתה היית רואה אותי רק יום-יומיים אחר כך?"
"זה יהיה בסדר גמור מצדי לא לראות אותך אפילו שבוע שלם!" הוא ענה.
ואכן, כבר באותו היום אבי לא ראה יותר את אשתו, וגם לא ביום שבת.
יום ראשון הגיע ואבי נשאר בבית ועדיין לא ראה את אשתו...
ביום שני הוא עדיין לא ראה את אשתו ובילה כמעט את כל היום לבד במיטה.
ביום שלישי אבי עדיין לא ראה את אשתו, אבל הרופא אמר שהנפיחות יורדת מעט בעין שמאל ואבי יהיה מסוגל לראות אותה בצורה מטושטשת מהזווית של העין שלו עד יום רביעי...
נציגה מסוכנות גיוס של חברה ממשלתית גדולה התקשרה למנכ"ל שלה עם חדשות נהדרות: "אדוני, מצאנו 3 עובדים חדשים שעומדים בכל הדרישות שלנו ויכולים להתחיל לעבוד מחר, באיזו מחלקה לשבץ אותם?"
המנכ"ל חשב וחשב, ולבסוף הגיעה למסקנה:
"תכניסו את שלושתם לחדר סגור שיש בתוכו 100 לבנים, תשאירו אותם שם לבד למשך כמה שעות טובות וכשתחזרו תנו להם שיבוץ לפי מה שהם עשו.
אם הם ספרו את הלבנים וסדרו אותן בערימות - תשלחו אותם להנהלת חשבונות
אם הם שברו את הלבנים - תשלחו אותם לפיתוח מעשי
אם הם בלגנו את כל החדר עם הלבנים - תשלחו אותם למחלקת הנדסה
אם הם נרדמו - תשלחו אותם לביטחון
אם הם סידרו את הלבנים בצורה מוזרה - תשלחו אותם למחלקת תכנון
אם הם זרקו את הלבנים אחד על השני - תשלחו אותם למחלקת תקשורת
אם הם עזבו את החדר לפני שאתם הגעתם לשם ואין עם מי לדבר - תשלחו אותם לשיווק
אם הם אומרים שהם עשו עם הלבנים דברים מדהימים, אבל שום דבר בחדר לא זז - תשלחו אותם למכירות
אם הם סידרו את הלבנים כמו מיטות והם ישנים עליהן - תשלחו אותם למשאבי אנוש
אם הם בוהים מחוץ לחלון בשעמום ולא עשו כלום עם הלבנים - תשלחו אותם לתכנון אסטרטגי
אם הם רק מדברים אחד עם השני והם לא נגעו בכלל בלבנים - תשלחו אותם אלינו להנהלה!"
בזמן ארוחת הבוקר השגרתית של משפחת רוזן, שרה פנתה לבעלה אפרים במבט נרגז ואמרה "אני יכולה להתערב איתך שאין לך מושג איזה מאורע חשוב קורה היום".
אפרים השיב מיד ללא כל השתהות חשודה והכריז: "ברור שאני יודע איזה יום היום!", אסף את חפציו בחיפזון ויצא לעוד יום של עבודה במשרד.
כשהגיע לעבודה הוא ראה את חברו הטוב חיים ופנה אליו בפאניקה: "אתה חייב לעזור לי! אני חושב שהיום זה יום הולדתה של אשתי, שכחתי מזה לגמרי ואין לי מושג מה אני יכול לקנות לה!".
חיים השרמנטי לא אכזב והציע לאפרים לשלוח לאשתו האהובה מספר מתנות בהפרשי זמן מסוימים, והבטיח בביטחון: "ככה אין שום סיכוי שהיא תבין שנזכרת ביום הולדתה רק עכשיו. וחוץ מזה, אם תבחר את המתנות הנכונות, יכול להיות שגם אתה תקבל משהו קטן בסוף היום הזה...". אפרים הצייתן מיהר למלא אחר ההוראות של חיים בתקווה שהן יספקו לו שלום בית, ואולי גם משהו אחר...
בשעה 11:00 נשמע צלצול הפעמון בבית משפחת רוזן וכששרה פתחה את הדלת היא קיבלה לידה קופסה שמכילה שמלה סגולה יפהפייה. בשעה 14:00 הגיע לפתח ביתה משלוח נוסף, שהתברר כבושם האהוב עלייה ביותר. לאחר מספר שעות נוספות הגיע עוד שליח שמסר לשרה שקית ורודה קטנה, ובתוכה סט בגדים תחתונים סקסיים במיוחד. שרה שמחה מאוד לקבל את כל המתנות הנפלאות האלה מבעלה, וציפתה בכיליון עיניים לשובו מהעבודה.
כשהגיע הערב נכנס אפרים לביתו מרוצה ומלא גאווה, ופגש בכניסה את אשתו שעמדה מולו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן. "קודם השמלה המרשימה, אחר כך הבושם שאני כל כך אוהבת, ואם זה לא מספיק – אפילו הצלחת להפתיע אותי עם הלבוש הסקסי שבחרת". אפרים התכוון לענות ולאחל לה יום הולדת שמח, אך זו קטעה אותו ואמרה: "מעולם לא חשבתי שאשקיע ואתגנדר כל כך בשביל לאסוף את אמא שלי משדה התעופה!".
שני גברים ששובצו לאותו החדר שכבו על המיטות שלהם בבית החולים ודיברו כדי להעביר את הזמן עד שיגיעו לטפל בהם. הגבר הראשון פנה אל השני ואמר, "מה מביא אותך לפה?"
"מצלמה בגרון..." ענה השני.
"בדיקת אנדוסקופיה?" שאל הגבר הראשון.
"כן, בודקים לי את מערכת העיכול", אמר הגבר השני, "ומה איתך? למה אתה כאן?"
"מצלמה בתחת..." ענה הגבר הראשון.
"אה, בדיקת קולונוסקופיה?" שאל הגבר השני במבוכה קלה.
"לא, השכנה שלי הסתובבה ערומה במרפסת ואשתי תפסה אותי מצלם..."
תימני אחד הביט מחוץ לחלון ביתו, נשען קדימה ובטעות מעד לפתע ונפל מן החלון. בדרך למטה, תוך כדי נפילה, הוא התחיל לצעוק בקול הכי חזק שלו: "שמישהו יציל אותי! הצילו! תתפסו אותי! אני אתרום לנזקקים! אני אתן אוכל לרעבים! אני אעניק את כל הכסף שלי למי שרק יבקש! בבקשה תצילו אותי!"
לבסוף הוא נפל על סוכך של השכן מהקומה הראשונה וכך ניצל. לאחר שניקה מעט את בגדיו והתעשת, הוא מלמל לעצמו: "וואי וואי, כמה שטויות יוצאות לי מהפה כשאני בלחץ..."
חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו.
למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי.
"שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים.
"טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי."
"מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים.
"גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה."
"ומה קרה אז?"
"ואז היא אמרה לי לכבות את האור."
"נו ומה אתה עשית?"
"מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!"
"ואז מה קרה?"
"ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה."
"ו...???"
"ועכשיו אני פה אתכם!"
מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
גברים, עזבו אתכם מאתרי הכרויות - זה מה שצריך לעשות כדי למצוא זיווג: תיכנסו למרקטפלייס של פייסבוק, חפשו שמלות כלה, זה יראה לכם נשים גרושות טריות - משם תסננו לפי מידה.
הצעת חוק: אנשים שלא הצליחו לעשות שנ"צ בסופ"ש יקבלו פטור מלא מיום ראשון.
נראה שהישראלים נהיים חזקים יותר ויותר עם השנים. לפני 20 שנה היית צריך 2 אנשים שייסחבו קניות בסך 200 שקל. היום ילד בן 5 יכול לעשות את זה.
מה עלי לעשות אם פינצ'ר קופץ לי על הרגל? לטובתך, תבעט בו. מה עלי לעשות אם רוטוויילר קופץ לי על הרגל? לטובתך, תזייף אורגזמה!
לא משנה מה התקלקל, תמיד יהיה מישהו שיגיד שהוא ידע שזה יקרה
זה מה שקורה ליהודי גאה
שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה.
אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?"
"תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!"
אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!"
כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!"
האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה.
"מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ.
"אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"
מועצה מיוחדת של האו"ם להתמודדות עם בעיית הרעב העולמי החליטה לבצע סקר בינלאומי כדי לבחון את דעת הקהל בנושא ולבדוק אפיקים אפשריים למציאת פתרונות. כדי שלא להעמיס על אנשים ולנסות לגרום לכך שהסקר יהיה כמה שיותר נוח ופשוט, החליטו לנסח אותו באופן אחיד ולכלול בו רק שאלה אחת:
"שלום, ענה במלוא הכנות - מהי הדעה שלך על הפתרונות הטכנולוגיים האפשריים לבעיית מחסור המזון בשאר חלקי העולם?"
למרות זאת, הסקר היה כישלון מוחלט...
באפריקה אנשים לא ידעו מה זה "מזון".
במזרח אירופה לא ידעו מה זה "כנות".
במערב אירופה לא ידעו מה זה "מחסור".
בסין לא ידעו מה זה "דעה".
בדרום אמריקה לא ידעו מה זה "טכנולוגיים".
בארה"ב לא ידעו מה זה "בשאר חלקי העולם".
ובמזרח התיכון בכלל לא הצליחו להתקדם מעבר למילה הראשונה...
מטוס טס מעל האוקיינוס השקט, הרחק מכל יבשה כשלפתע נשמע קולו של הקברניט ברמקול:
"כאן קברניט המטוס, ויש לי לבשר לכם שתי בשורות: אחת רעה ואחת טובה. הבשורה הרעה היא שמנועי המטוס כבו, אנו דואים, ואני מנסה לנחות נחיתת אונס. הבשורה הטובה היא שאנו ליד אי קטן, הרחק מכל מקום מיושב אחר, וכאן נוכל לחיות את שארית חיינו. אבל אף אחד לא ימצא אותנו לעולם..."
הטייס הצליח להנחית את המטוס נחיתת אונס מושלמת על האי וכל הנוסעים יצאו.
בין הנוסעים נמצא זוג חרדים מירושלים.
האישה ההיסטרית אמרה לבעלה: "מה נעשה?! אין כאן בית כנסת או אוכל כשר! אנחנו אבודים לנצח..."
ענה לה הבעל: "תגידי, שילמת את ההמחאה שהבטחת לישיבה בירושלים?"
"לא", ענתה לו אישתו, "לא הספקתי בגלל ההכנות לפני הנסיעה."
הבעל העלה חיוך קל וממשיך, "ואת התשלום שהבטחת לבית הכנסת, שילמת?"
"לא" אמרה לו אישתו הנבוכה ומרוגזת מעט, "מה זה שייך בכלל?"
החיוך של הבעל התרחב לצחוק, "ואת הוראת הקבע שפג תוקפה לישיבה של הבן חידשת?"
"השתגעת לגמרי?" מתפרצת האישה, "אנחנו באמצע שום מקום ואתה מתעסק בשטויות? לא חידשתי כלום!"
"אז אל תדאגי", צוחק הבעל בקול, "תסמכי עלי, אחד מהם כבר ימצא אותנו..."
שלושה גברים יצאו לטיול ביער ואחרי הליכה ממושכת הם לפתע הגיעו לנהר רחב וסוער. הם לא ראו שום דרך לעבור אותו ולכן משום שהם לא רצו לחזור על עקבותיהם, לא הייתה להם שום ברירה אלא להתפלל לעזרה. "אלוהים, בבקשה תן לי את הכוח לעבור את הנהר המסוכן הזה" אמר הגבר הראשון, ולפתע השרירים בידיים וברגליים שלו התנפחו והתמלאו בכוח, מה שאפשר לו לשחות בנהר, ולאחר הרבה מאבקים, להגיע לגדה השנייה כעבור כשעה.
הגבר השני ראה את הנס המדהים הזה, והחליט גם הוא להתפלל: "אלוהים, תן לי בבקשה את הכוח ואת הכלים לעבור את הנהר הזה". לפתע השרירים בידיים וברגליים שלו התנפחו והתמלאו בכוח, ומולו הופיעה סירת משוטים קטנה. הגבר השני נכנס לתוכה וללא מאמץ הצליח לחתור אל הצד השני של הגדה ולהגיע לשם בתוך חצי שעה.
הגבר השלישי ראה את מה שקרה לשני חבריו, והחליט גם הוא להתפלל: "אלוהים, תן לי בבקשה את הכוח, הכלים והחכמה שיעזרו לי לעבור את הנהר הזה". לפתע, הגבר השלישי הפך לאישה שהוציאה מפה מהתיק שלה, הלכה 100 מטר במורד הנהר עד שהגיעה לגשר ועברה לגדה השנייה בתוך 5 דקות.
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו. ואז צ’אק נוריס בעט בארץ ואמר לה להתחיל לעשות סדר בחיים שלה.
מה הקשר בין גוף של בלונדינית לבית מגורים?
מתברר שיש לא מעט קווי דמיון בין גוף של בלונדינית לבית מגורים:
כפות הרגליים שלה הן המרתף...
בין הרגליים נמצא חדר העבודה....
הבטן היא כמובן חדר הילדים...
החזה, חדר המשחקים...
והראש... החדר האטום!
אישה אחת חוזרת לביתה אחרי פגישה עם הרופא שלה, עם חיוך ענק מאוזן לאוזן.
"מה קרה שאת ככה מאושרת אחרי בדיקה אצל הרופא?" שאל אותה בעלה.
"'ד"ר לוי אמר לי שיחסית לאישה בגילי יש לי גוף מעולה!" אמרה האישה בגאווה.
"וואלה?" אמר הבעל "והוא לא אמר שום דבר על כל השומן שאת סוחבת איתך כבר שנים?"
"לא" השיבה האישה, "לא דיברנו עליך בכלל כל הפגישה."
יום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
אילן חזר יום אחד מהאוניברסיטה לביתו בסערת רגשות ומיד פנה אל אימא שלו ושאל: "זה נכון? אני באמת מאומץ?" "מה פתאום!" ענתה האם, "מאיפה נכנס לך כזה רעיון למוח?" אילן הראה לאימו תוצאות של בדיקת DNA שהוא עבר במהלך קורס בלימודים, שלפיהן אין שום קישור בינו לבין אף אחד מהוריו, אבל כן נמצאו קשרים חזקים אל משפחה שגרה בקצה השני של העיר. האימא המזועזעת אמרה לבנה שהיא חייבת לבדוק את הנושא הזה עם אביו, אז היא עברה לחדר אחר והתקשרה אליו...
- "יקירי, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אבל אילן עשה בדיקת DNA בלימודים ולפי התוצאות אנחנו לא ההורים הביולוגיים שלו..."
- "ואת מופתעת מזה?"
- "מה זאת אומרת? למה שאני לא אהיה מופתעת מכאלה חדשות מטורפות???"-
- "כי במקור זה היה רעיון שלך! את לא זוכרת? זה היה הלילה הראשון בבית החולים אחרי הלידה, התינוק בכה ובכה ובכה במשך שעות, אז אחרי שהיית איתו כל הלילה, אמרת לי שהגיע הזמן להחליף ונתת לי אותו... אני חושב שעשיתי בחירה מעולה, אילן ילד נהדר!"
ד"ר לוי היה גינקולוג במשך 25 שנה והוא הרגיש שהעבודה שלו כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו, לכן הגיע הזמן לעשות הסבת מקצוע. למרבה ההפתעה של כל חבריו, הוא החליט להירשם ללימודי מכונאות רכב. "אחרי שעבדתי במשך כל כך הרבה שנים ב'תיקון' גוף האישה, המכונה המורכבת ביותר בעולם, אין לי ספק שאני אצליח להתמודד עם העבודה הזאת." הוא אמר, ונרשם ללימודי מכונאות בביטחון גמור שהוא יסיים אותם בהצטיינות וללא שום קושי.
בסוף מסלול ההכשרה ניתנה לכל התלמידים משימה: לתקן בעיה מורכבת במנוע של מכונית. לכל תלמיד ניתן ציון מ-0 עד 100 על סמך המקצועיות והמהירות, וכמובן שגם על התקינות של המנוע. אחד אחרי השני כל התלמידים ביצעו את המבחן וכולם קיבלו ציונים בין 50 ל-80. כאשר הד"ר ניגש למשימה הוא עשה זאת בביטחון של רופא מנוסה, פירק בעדינות כל חלק וחלק, עבד במיומנות עם כלי העבודה השונים והצליח להגיע לכל פינה נסתרת במנוע של המכונית.
לאחר שסיים הוא ניגש בגאווה רבה למדריך וקיבל ממנו דף משוב עם ציון מפתיע מאוד, אפס מאופס.
"מה זה הדבר הזה?! אין לך בושה?" אמר ד"ר לוי למדריך, "אני עשיתי בדיוק את מה שהיה צריך! אני הייתי גינקולוג במשך שנים! נראה לך שאני לא יכול להיות מוסכניק?!".
"מר לוי תירגע", אמר המדריך, "אין לי מילה רעה להגיד על התיקון עצמו, קיבלת 50 נקודות מלאות על הטכניקה ו-50 נקודות מלאות על תקינות המערכת בסיום. אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי מישהו עובד ככה. הבעיה היא שירדו לך 100 נקודות על הזמן שזה לקח לך".
"ברור שזה ייקח לי הרבה זמן! איך אתם מצפים ממני לעשות את זה יותר מהר?".
"בפעם הבאה תנסה שלא לעשות את כל התיקונים דרך האגזוז...".
בחור פוגש בחורה יפה ומיד מתאהב בה. הוא פונה לבחורה ומציע לה להתחתן איתו.
הבחורה צוחקת ואומרת לו 'הרי נפגשנו לפני כרבע שעה וכבר אתה רוצה להתחתן? אנחנו לא מכירים אחד את השני!'
אומר לה הבחור 'נכיר אחרי החתונה'...
לאחר שכנוע קצר, נענית הבחורה והם מתחתנים.
במהלך ירח הדבש, שניהם שוכבים ליד הבריכה ופתאום קם הבעל, עולה למקפצה הגבוהה, וקופץ.
תוך כדי קפיצה הוא מבצע בורג כפול ושני 'פליפ פלופ'.
האישה מסתכלת עליו בתדהמה... אומר הבעל לאישה: "הייתי אלוף אולימפי בקפיצה אומנותית, את רואה? לאט לאט אנחנו מכירים".
לאחר כמה דקות קופצת האישה למים ומבצעת 30 בריכות במהירות מדהימה, אחר כך היא יוצאת מהמים וחוזרת לבעלה.
הבעל שואל "גם את אלופה אולימפית לשעבר?"
עונה האישה "לא, אני הייתי זונה בוונציה ועבדתי בשני צידי התעלה. אתה רואה? לאט לאט אנחנו מכירים!"
שתי דתיות יצאו לבית הכנסת שלהן כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה הרבנית-מתמטיקה, ושל השנייה האדמורית-היגיון.
הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מבית הכנסת.
אמרה האדמורית-היגיון לחברתה: "האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?"
הרבנית-מתמטיקה: "כן. תמהני מה הוא רוצה."
האדמורית-היגיון: "ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?"
האדמורית-היגיון: "הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!"
כעבור כמה דקות אמרה הרבנית-מתמטיקה: "זה לא עובד!"
האדמורית-היגיון: "כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד - גם הוא הגביר את קצב הליכתו!"
הרבנית-מתמטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!"
האדמורית-היגיון: "הדבר ההגיוני היחיד הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!"
האיש החליט לעקוב אחרי האדמורית-היגיון. הרבנית-מתמטיקה הגיעה לבית הכנסת, והייתה מודאגת מאד לגבי מה שעלה בגורלה של האדמורית-היגיון. כעבור זמן מה הגיעה האדמורית-היגיון, קצרת נשימה וסמוקה.
הרבנית-מתמטיקה: "תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי."
הרבנית-מתמטיקה: "כן, כן, אבל מה קרה אז??"
האדמורית-הגיון: "מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה."
הרבנית-מתמטיקה: "נו, ואז??"
האדמורית-היגיון: "ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!"
הרבנית-מתמטיקה: "אוי, אלוהים! ומה עשית?"
האדמורית-היגיון: "עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי."
הרבנית-מתמטיקה: "אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?!?"
האדמורית-היגיון: "האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו."
הרבנית-מתמטיקה: "הוי, לא!! ומה קרה אז?"
האדמורית-היגיון: "מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! בחורה ששמלתה מופשלת מעלה, רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!"
יותם ונועה אוהבים מאוד אחד את השנייה. אמנם הם רק בני 7, אבל הם מכירים שנים, וכל יום מסתובבים ומשחקים יחד. יום אחד הם מדברים ביניהם ומגיעים למסקנה שהם רוצים להיות כמו ההורים שלהם ולהתחתן.
יותם מחליט לפנות ליוסי, אביה של נועה, ולבקש ממנו את ידה. הוא צועד בגאווה אל האב ואומר: "נועה היא החברה שלי ואני החבר שלה, ואני רוצה שתרשה לי להתחתן איתה".
יוסי המשועשע מופתע לרגע, אבל אז הוא מחליט לשתף פעולה ועונה לו: "נגיד שאני מסכים, אני צריך לדעת שתוכל לדאוג לבת שלי. אם תתחתנו, איפה תגורו אחרי החתונה?". יותם חושב לרגע ועונה: "בחדר של נועה. הוא יותר גדול מהחדר שלי ואנחנו יכולים להיות שם יחד."
יוסי מחייך מהתשובה ומתקיל את יותם בעוד שאלה: "וממה תחיו? הרי אין לך עבודה." ויותם החמוד עונה לו: "יש לנו דמי כיס שחסכנו וזה יספיק לנו להרבה זמן."
יוסי המשועשע ממשיך ושואל: "אז נגיד שאני מסכים, איך אתם תתמודדו עם לנקות את הבית? להכין אוכל? ומה תעשה אם תפגוש חברה חדשה שתרצה להיות איתה?".
יותם הנחוש עונה בלי להסס: "זה קל, אני אעשה את מה שאתה עושה. אני אבקש מסבתא שתנקה ותבשל בשבילי ולחברה החדשה אני אקרא 'אימא של יותם'".
רופא מכובד נסע לחופשה בריביירה הצרפתית, שם הוא פגש את חבר שלו, שהוא עורך דין במקצועו.
"מה מעשיך כאן?" התפלא הד"ר.
"אתה זוכר את הבית המסכן שהיה לי? אז הוא נשרף כליל והנה אני פה בזכות כספי הביטוח... ומה אתה עושה פה?" שאל עורך הדין בחזרה.
"זוכר את הבית הקטן שהיה לי? אז הוא הושמד כליל בשטפון, והנה אני נהנה מכספי התביעה!"
"באמת?" מביט בו עורך הדין המבולבל, "איך הצלחת להצית שיטפון...?"
דירוג :
לא אהבתיאהבתי
הפסלים שקיבלו רוח חיים
בסנטרל פארק שבארה"ב עמדו 2 פסלים; אחד של גבר עירום, והשני של אישה עירומה. הפסלים עמדו אחד מול השני כששביל מפריד ביניהם למשך עשרות שנים ארוכות.
יום אחד, ירד מלאך מהשמיים, ובתנועת יד חלקה הפיח בשניהם חיים.
אמר המלאך: "כפרס על כך שהייתם סבלניים כל כך במשך עשרות קיצים לוהטים ועשרות חורפים מקפיאים, אני מעניק לכם חיים ל-30 דקות, על מנת שתוכלו לעשות את מה שרציתם לעשות מאז ומעולם."
פסל האיש העירום הסתכל על פסל האישה העירומה, והיא הסתכלה עליו. הם רצו אל מאחורי שיח, והמלאך שמע אותם מצחקקים וראה שהשיח זז מצד לצד.
אחרי 15 דקות הם חזרו, והמלאך אמר להם "נותרו לכם 15 דקות נוספות. אתם רוצים לעשות את זה שוב?"
פסל הגבר שאל את פסל האישה "מה את אומרת? שוב?"
"כן בהחלט!" ענתה פסל האישה. "אבל הפעם בוא נשנה את התנוחה. הפעם אני אחזיק את היונה, ואתה תחרבן לה על הראש!"
בחור אחד שואל נערת ליווי: "מה תסכימי לעשות בשביל 200 שקל?" נערת הליווי עונה: "הכל! כל מה שתרצה - אני מוכנה להכל!" הבחור אומר: "יופי, קחי 200 ותצבעי לי את הבית."
שיא החוצפה זה להיכנס לחנות ענתיקות ולשאול מה חדש...
האישה שרוצה לעשות הגדלת חזה
אישה אחת באה לבעלה אחרי 20 שנות נישואין ומבקשת שיסכים שתעשה ניתוח להגדלת חזה, כי היא ממש רוצה חזה ענק.
עונה לה בעלה "מה הבעיה? בשביל מה ניתוח? כל בוקר כשאת קמה תעבירי בין השדיים חתיכת נייר טואלט."
"למה אתה חושב שזה יעזור?!" התפלאה האישה
ענה לה בעלה: "זה הגדיל לך את התחת, לא?"
אחת נכנסת לכנסייה והולכת להתוודות.
"אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי במשך שעה שלמה, מה עלי לעשות כדי לכפר על כך?"
חושב הכומר ואומר: "בתי, עליך להתפלל 5 שעות ולהדליק 5 נרות נשמה".
הבחורה מודה על המחילה והולכת לדרכה.
למחרת היא נכנסת לתא הוידוי בשנית: "אבי", היא אומרת, "אתמול בגדתי בבעלי כבר שעתיים, מה עלי לעשות כעת?"
חושב הכומר ואומר: "בתי היקרה, התפללי 10 שעות והדליקי 10 נרות נשמה ובזה ייסלח לך".
אסירת תודה הבחורה והולכת לדרכה...
עובר יום נוסף ושוב הבחורה נכנסת לתא הוידוי ואומרת: "אבי, אתמול בגדתי בבעלי במשך 3 שעות 25 דקות ו-45 שניות. מה עלי לעשות כעת על מנת לכפר על כך?"
הכומר פולט אנחה, חושב וחושב עד שלפתע מוציא מחשבון ומתחיל לחשב.
"ראי... בתי היקרה" אומר לה הכומר, "אכפת לך ללכת לבגוד עוד כמה דקות? פשוט יוצאים לי שברים עשרוניים..."
תימני עשיר וקמצן מאוד הרגיש שימיו קרובים לסופם והחליט להוכיח לעולם שאין אמת בטענה שאי אפשר לקחת את הכסף לקבר. הוא חשב וחשב מהלעשות עד שהחליט על תוכנית וביקש מאשתו לעשות עבורו 2 דברים: למשוך את כל הכסף שלו מהבנק ולהביא אותו אליו יחד עם 2 שקים ענקיים מאריג זהב, שבורכו במים קדושים במיוחד עבורו. האיש מילא את השקים בשטרות עד שהם כבר כמעט ולא נסגרו, והניח אותם בעליית הגג - ממש מעל חדר השינה שלו ומיטתו.
"כל מה שאני צריך לעשות עכשיו", הוא חשב לעצמו, "זה לתפוס את השקים הקדושים האלה ברגע שנשמתי תעזוב את גופי ותעלה לגן עדן".
זמן קצר לאחר מכן האיש נפטר בשנתו וכעבור מספר שבועות החליטה אלמנתו לעלות לעליית הגג לבדוק האם תוכניתו של בעלה הקמצן עבדה. היא ראתה ששקי הזהב נותרו בדיוק במקום בו הם היו ומיד נאנחה בקול: "אתה עם הרעיונות המטומטמים שלך… אמרתי לך שהיית צריך לשים את הכסף במרתף!"
מכתב ממחלקת משאבי אנוש - מה המשמעות של תוכנית פרישה מוקדמת?
שלום רב לכל העובדים.
בשל צמצום בתקציב השנתי המתקרב, צפויים קיצוצים במספר העובדים בחברה. במסגרת עליה הוחלט, יצאו עובדים מבוגרים לפנסיה מוקדמת ובכך יאפשרו את השארתם בחברה של עובדים צעירים המייצגים טוב יותר את עתידה.
התוכנית תיקרא "שיפור חברתי ייצוגי טוטאלי והרמוני" (להלן – שחיט"ה).
עובד שהוחלט שעליו לעבור שחיט"ה יוכל לבקש ראיון לצורכי העסקה במחלקות אחרות בחברה, לפני שהפרישה תתבצע בפועל. שלב זה יקרא – “דרך פרישה יותר קלה” (להלן – דפיק”ה).
כל העובדים אשר עברו שחיט"ה ו/או או נדפק”ו, יוכלו לפנות גם בבקשה להעסקה זמנית על בסיס ניסיוני. שלב זה יקרא – “זימון יחידים ניסיוני” (להלן – זי”ן).
המדיניות קובעת כי עובד בתהליך שחיט"ה יכול להידפ”ק פעמיים, אבל זי”ן הוא יוכל לקבל כמה פעמים שהחברה מוצאת לנכון לתת לו.
אם עובד עונה על כל הדרישות לפרישה מוקדמת, ייתכן כי יהיה זכאי לקבל “הבטחת רמת פנסיה סמלית” (להלן – הרפ”ס).
הרפ”ס נחשבת לתוכנית בונוס שהחברה תעניק לעובדים נבחרים שכבר לא יכולים לקבל דפיק"ה או זי"ן. במקרה שבו אין העובד זכאי להרפ”ס, תדאג החברה שהוא יקבל “אובדן יתרת יחס דרסטי סופי” (להלן – אייד”ס).
תודה והמשך יום נעים,
מחלקת משאבי אנוש
עיתון אחד ערך סקר ובו ביקש מהקוראים לכתוב מה, לדעתם, ההבדל בין פוליטיקאי לגנב.
תשובה אחת משכה את תשומת ליבם: "עורך יקר, חשבתי רבות על השאלה והגעתי למסקנה שההבדל הוא שאת האחד אני בוחר ואילו השני בוחר אותי.
בכבוד רב, דב ברמן."
כעבור שבוע צלצל עורך העיתון למר ברמן והודיע לו שהוא זכה בפרס.
"זה בגלל השנינות והמחשבה של התשובה שלי?" שאל הזוכר המאושר.
ענה העורך: "מר ברמן היקר, החלטנו לזכות אותך במנוי חינם לשנה בשל תשובה יפה ומעוררת מחשבה. אבל אם לומר את האמת אתה הזוכה כי אתה היחיד שהצליח למצוא הבדל כלשהו..."
כורדי אחד נסע ללונדון, נכנס לבר ופגש שם איזה בריטי ששאל אותו אם הוא יודע מה זו לוגיקה. ענה לו הכורדי: ״לא ממש...״
״תגיד״ אמר לו הבריטי, ״יש לך אולי במקרה אקווריום?״
״כן״ ענה הכורדי
שאל אותו הבריטי: ״אז אם יש לך אקווריום, סביר להניח שיש לך דגים, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך דגים״ המשיך הבריטי, ״אז סביר להניח שיש לך עוד חיות מחמד, נכון?״
״כן״
״אז אם יש לך כמה וכמה חיות מחמד, סביר להניח שיש לך ילדים, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך ילדים אז סביר שיש לך אישה, נכון?״
״כן״
״ואם יש לך אישה, אז סביר להניח שאתה סטרייט, נכון?״
״כן״ ענה הכורדי.
״נו, אז זאת לוגיקה״ אמר לו הבריטי לבסוף והלך משם.
אחרי שבוע באנגליה הכורדי חוזר לארץ, שב הביתה ופגש במקרה את השכן שלו.
״אתה יודע מה זאת לוגיקה?״ שאל הכורדי את שכנו.
״לא ממש...״ השיב השכן.
״תגיד״ אמר לו הכורדי, ״יש לך במקרה אקווריום?״
״לא״ ענה השכן.
״אוקיי״ אמר הכורדי, היסס לרגע ואז פשוט הכריז: ״זה אומר שאתה הומו!״
הרופא המקומי בעיירה קטנה עמד לעבור תפקיד והוא נפרד לשלום מכל המטופלים שלו. בסוף היום הוא פגש את סבתא רחל, האישה הכי מבוגרת באזור.
- "שתדע לך ד"ר, אין שום סיכוי שמי שיחליף אותך יהיה טוב כמוך!"
- "זה מחמיא מאוד גברת רחל, אבל אני בטוח שהרופא שיגיע אחרי יהיה מעולה."
- "אין שום סיכוי!"
- "את לא צריכה להגזים גברת רחל, באמת שיש המון רופאים טובים בעולם."
- "באמת? אז איך אתה יכול להסביר לי שכבר 50 שנה כל פעם שמגיע לפה רופא חדש הוא אידיוט גרוע יותר מהקודם?"
לפני שנים רבות בעיירה גדולה באיטליה, הכומר שעמד בראש הכנסייה המקומית החליט שיש להמיר את כל יהודי האזור לנצרות, ומי שיסרב יגורש. כמובן שהקהילה היהודית לא הסכימה לקבל את הגזירה הזאת בשתיקה, אז הם הציעו לכומר עסקה: לנהל דיון על הנושא עם הרב הראשי שלה בתקווה שזה יוכל לשנות את דעתו. אם הרב ינצח, היהודים יוכלו להמשיך לחיות את חייהם בשלום, ואם הכומר ינצח הם יעזבו את העיירה. הכומר הסכים להצעה, אבל ביום שבו נקבע הדיון התגלתה בעיה גדולה מאוד - הרב הזקן של הקהילה היהודית לא דיבר איטלקית והכומר לא דיבר עברית...
"אני אשמח לתרגם עבורך את הרבי", אמר אחד מהיהודים לכומר, אך הוא סירב. "בדיון שכזה אין מקום למתורגמנים, אנחנו צריכים לדבר על נושאי דת חשובים ועל התנצרותם של כל היהודים באזור, אז רק אני והרב יכולים לתקשר. אם אנחנו לא יכולים לדבר זה עם זה, אז פשוט ננהל את הוויכוח הזה ללא מילים!"
וכך יצא שהכומר והרב ישבו זה מול זה לצד שולחן בכנסייה המקומית בזמן שנציגי הקהילות שלהם הביטו בהם וחיכו לראות כיצד הם יפתרו את הסוגיה שעל הפרק.
הכומר התחיל בכך שהוא הרים את כף ידו והראה לרב שלוש אצבעות.
בתגובה, הרב הרים את כף ידו והראה לכומר אצבע אחת.
לאחר מכן הכומר הרים אצבע אחת וסובב אותה סביב ראשו.
הרב חשב למשך כמה שניות ואז הצביע עם האצבע שלו לכיוון האדמה.
בתגובה, הכומר הניח על השולחן לחם קודש וכוס יין.
כשהרב ראה את זה הוא הניח על השולחן תפוח עץ, וברגע שהוא עשה זאת הכומר קם בפתאומיות, הכריז שהרב החכם שכנע אותו וששום דבר רע לא יקרה ליהודים.
מאוחר יותר באותו הערב שאלו את הכומר כמה מהתושבים הנוצרים של הכפר מה בדיוק קרה בינו לבין הרב, ולמה הוא שינה את דעתו לגבי המרת היהודים בעיירה. ענה להם הכומר: "בהתחלה הרמתי מול הרב שלוש אצבעות כדי לסמן את השילוש הקדוש של הנצרות שכל היהודים חייבים לקבל, ואז הוא הראה לי אצבע אחת כדי לסמן את האל האחד שעומד בבסיס שתי הדתות. אחר כך סובבתי את האצבע שלי סביבי כדי להראות לו שהאל נמצא בכל מקום בכנסייה, אז הוא הצביע על עצמו כדי להגיד לי שהאל נמצא גם בו ובאנשי הקהילה שלו. חשבתי שאני אצליח לשכנע אותו אם אני אזכיר לו את הניסים המופלאים שישו עשה בעזרת לחם הקודש והיין, אבל אז הרב שלף תפוח והזכיר לי שהאל האחד הוא שיצר את העולם ואת אדם וחווה, אז לא הייתה לי ברירה אלא לתת ליהודים לחיות באמונתם..."
במקביל, אנשי הקהילה היהודית חגגו עם הרב שלהם, אבל גם היו סקרנים מאוד לשמוע איך הוא הצליח לשנות את דעתו של הכומר. "האמת היא שאין לי מושג!" אמר הרבי, "בהתחלה הוא סימן לי עם היד שהוא נותן לנו 3 ימים להתנצר או לעזוב את העיר, אז אמרתי לו שמצדי הוא יכול לדחוף אצבע! אחר כך הוא איים עלי שאנחנו מוקפים בנוצרים, אבל אני אמרתי לו שאנחנו נשארים כאן ואין לנו כוונה לעזוב!"
"ומה קרה אחר כך?" שאלו כולם את הרב. "אני לא יודע!" הוא ענה, "פתאום הכומר המטורלל הזה שם את ארוחת הצהריים שלו על השולחן אז גם אני הוצאתי את שלי..."
אישה אחת שהייתה מכורה לניתוחים פלסטיים ניגשה לרופא שלה ושאלה אותו איזה ניתוח נוסף היא יכולה לעשות כדי לשפר את המראה שלה ולהיראות צעירה יותר. הרופא סיפר לה על ניתוח חדשני ונסיוני שבו מתקינים כפתור בצוואר, ובכל פעם שלוחצים עליו העור נמתח למעלה והקמטים נעלמים. האישה כמובן החליטה על המקום לעשות את הניתוח, וכבר למחרת היא הייתה על שולחן הניתוחים.
כמה חודשים לאחר מכן היא חזרה לרופא שהמליץ לה על הניתוח, והוא שאל, ״מה קרה גברתי?״
״אני מאוד מרוצה מהניתוח,״ היא אמרה, ״אבל לא משנה מה אני עושה, אני לא מצליחה להעלים את השקיות האלה שצצו לי מתחת לעיניים.״
הרופא הסתכל על האישה ואמר לה, ״גברתי, אלו הן לא שקיות. השתמשת די הרבה בכפתור אני מבין - זה החזה שלך.״
״אהה...״ אמרה האישה, ״אז זה מסביר גם את הזקן...״
באקדמיה הצבאית של רוסיה התקיימה הרצאה בנושא חשיבה אסטרטגית ותורת המלחמה. בסוף ההרצאה, הגנרל הבכיר נתן זמן לשאלות ותשובות. אחד הקצינים הצעירים שאל אותו, "האם תהיה מלחמת עולם שלישית והאם רוסיה תאלץ לקחת בה חלק?" הגנרל ענה בחיוב.
"ומי יהיה האויב שלנו?", הקשה הקצין.
הגנרל ענה: "כל ההיבטים מצביעים על סין". כל הנוכחים באולם די הופתעו מהתשובה.
"אבל גנרל", אמר הקצין, "אנחנו רק 150 מיליון והם יותר ממיליארד. הנוכל לנצח אותם?"
הגנרל השיב, "אם תחשוב על כך היטב, תיווכח כי במלחמות המודרניות לא חשובה הכמות אלא האיכות. הנה תראה, לאחרונה במזרח התיכון, 6 מיליון יהודים נלחמים כנגד 60 מיליון ערבים, והיהודים תמיד מנצחים."
לאחר מחשבה קצרה שאל הקצין, "יש לנו מספיק יהודים?"
גבר אחד נכנס לפאב נידח בשעת לילה מאוחרת, ניגש את הברמן ושואל "אפשר בבקשה את הסיסמה של ה-WiFi שלכם?". "צריך להזמין משהו קודם", עונה הברמן. "אז תביא לי מיץ בבקשה", אמר הגבר.
"תפוזים או לימונדה?"
"לא משנה, רק תן לי את זה בבקשה, אני חייב לעשות משהו דחוף בטלפון ואין לי כאן קליטה רגילה."
הברמן מסתובב, מכין לגבר כוס מיץ ומגיש לו אותה.
"כמה זה עולה?"
"10 שקלים."
הגבר לא מרוצה, אבל הוא מוציא את הארנק שלו, משלם לברמן ושואל "בסדר, עכשיו אפשר בבקשה את הסיסמה של הרשת?".
"צריך להזמין משהו קודם", עונה הברמן.
"בסדר, הבנתי את הקטע שלך, תן לי כוסית של ויסקי", אומר הגבר.
"סקוטי או אירי?"
"תן לי סקוטי, כמה זה עולה?"
"40 שקלים."
"טוב יאללה תכין, יש לך מזל שאני ממש לחוץ."
אחרי שהברמן מכין את המשקה ומקבל את התשלום, הגבר פונה אליו שוב בעצבים. "עכשיו אתה מוכן סוף-סוף להגיד לי מה הסיסמה של ה-WiFi במקום המעצבן הזה?".
"אני לא מבין מה הבעיה שלך", עונה הברמן, "אתה צריך להזמין משהו קודם, באנגלית, בלי רווחים ובלי אותיות גדולות".
גבר הולך לפסיכולוג ואומר לו: "ד"ר, אשתי לא נאמנה לי. כל ערב היא הולכת לאותו הבר וכל פעם היא שוכבת שם עם גבר בלי שום שאלות! מה אתה חושב שאני צריך לעשות?" עונה לו הפסיכולוג: "קח נשימה עמוקה, תירגע ותסביר לי איפה בדיוק נמצא הבר הזה".
גבר אחד נכנס למיטה באמצע הלילה ואומר לאשתו בקול שובב "אני בלי תחתונים" מסתובבת אליו האישה ואומרת: "תתחיל לעשות כביסה בבית הזה ואז לא תהיה לנו בעיה!"
נשים לא רוצות לשמוע את מה שאתה חושב. הן רוצות לשמוע את מה שהן חושבות, רק בקול נמוך יותר.
רוצים להתחיל את היום עם חיוך? הירשמו לבדיחה היומית שלנו!