על דכדוך, כאב ורפואה סינית

טלי בר

הכאב והדיכאון

כאב וסבל הם חלק בלתי נפרד מהחיים, זוהי אמת שתוארה על ידי הבודהה כבר לפני 2,500 שנה. מי מאיתנו לא עבר תקופה קשה בחייו? תקופה שבה הכאב הטמון בצורתו העדינה בחלקים רבים של החיים, מרים ראש פתאום, מתעצם ומתחזק, ומביא את עצמו לידי ביטוי באופן כזה שנקרא בפי העם  - דיכאון. תופעת הדיכאון היא כל כך שכיחה עד כי ארגון הבריאות העולמי צופה כי בתוך שני עשורים יותר אנשים ילקו בדיכאון מכל בעיה רפואית אחרת בעולם. ניתן לתאר את הדיכאון כחוויה סובייקטיבית של ירידה במצב הרוח, שקיעה לתוך עצבות וייאוש, אובדן הנאה, וקושי יום יומי להתמודד עם חלקים מסוימים בחיים.

לעיתים תחושת הכאב הזו כל כך מפחידה אותנו, עד שאנו מעדיפים להתעלם ממנה ולהחביא אותה בתת המודע. אבל (לצערנו) האנרגיה הזאת לא הולכת לשום מקום. ומאחר שהגוף הוא מערך מורכב מאין כמוהו, קורה שצצה לה אל פני השטח בעיה אחרת, לא קשורה כביכול, שמבטאת את אותה דיס-ההרמוניה שנוצרה.

אין זה נדיר לראות בקליניקה התקף חמור של כאב גב, החמרה באסטמה, כאבי ראש בלתי מוסברים, שלשולים שמתבטאים אמנם בגוף, כשלמעשה המקור שלהם הוא רגשי. כאשר תוך כדי עבודה, אנחנו מצליחים להתרכך ולהסכים לחוות את הכאב החבוי הזה, ואז נוצרת למרבה הפלא, תחושה של הקלה. למעשה, הנכונות שלנו להיפתח ולהסכים להרגיש את הכאב היא תנועה של חמלה, של אהבה כנה שלנו את עצמינו. משהו בתחושה הפנימית שלנו הופך להיות פחות חנוק, פחות מפחיד, אפשר לקחת נשימה אמיתית ולהרים את הראש מעל המים. בסך הכול, הכל בסדר.

קצת על דרך הראיה של הרפואה הסינית

אחת הגדולות של הרפואה הסינית, היא היכולת המדהימה שלה לתאר תנועה. התיאור המפורט הזה, מאפשר לנו לקשר בין סימפטומים שונים ולחבר אותם לתמונה כללית אחת. אחת – מכיוון שבסופו של דבר כל הפרטים מתחברים למקרה פרטי של בן אדם מסוים אחד, כך שבתוכו הכול חייב להתחבר.

אותי, בתור מטפלת, מעניין לדעת מה היא התמונה שמציג בפני אותו גבר או אותה אישה, איך הוא מביא את התמונה הפנימית שלו לידי ביטוי בעולם? איפה התמונה מבטאת תנועה הרמונית, ואיפה התנועה קצת נתקעת, או הולכת למקום פחות בריא? איפה האדם חי, יוצר, מתחדש, ואיפה נוצר נתק, שלא מאפשר את התנועה הבריאה, שלא מאפשר התפתחות ושינוי טבעי?

התמונה שדיברנו עליה אף פעם לא סטטית, כמו הטבע, בני האדם משתנים ללא הרף. חלקה חבויה, פנימית, נסתרת, וחלקה באה לידי ביטוי בחיצון, בעולם. בראיית הרפואה הסינית, כשכל "איבר סיני", כשכל חלק, עובד בצורה הרמונית ועושה את העבודה שלו, התנועה היא שקטה, כמעט "בלתי מורגשת".  לעומת זאת, כשמשהו חורק, משמיע קול, צועק, זהו סימן בשבילנו לחדד את תשומת הלב ולהקשיב. יש כאן ביטוי של דיסהרמוניה.

לרוב אנחנו מגיעים לטיפול כשהסימפטום הוא מספיק חזק עד שאי אפשר יותר להתעלם ממנו. כאמור, התלונה יכולה להיות כאבי בטן, טחורים, קושי בשינה או - דיכאון.

כאן באה לידי ביטוי העבודה בשניים – מטפל ומטופל. ביחד מסתכלים, מקשיבים, לומדים, ומתחילים לייצר תנועה חדשה. תנועה פנימית אפשר ליצור בהרבה דרכים. אחת מהדרכים היא עבודה עם נקודות הדיקור שבגוף. לכל נקודה יש תפקוד מסוים (לפעמים מתואר כמספר תפקודים), והיא משפיעה בדרך מסוימת על איבר סיני מסוים. למעשה, לכל נקודה יש את התנועה האנרגטית שלה. ומבין כ-360 הנקודות, אפשר לבחור קומבינציה מסוימת של נקודות, ועל ידי כך לאפשר תנועה חדשה. מבחינה זאת, העבודה עם דיקור היא כמו עבודה עם "מאמן אישי" לגוף. לאט לאט וביחד, מלמדים את הגוף-נפש לנוע בצורה שונה, חופשית יותר.

"סוגים" של דיכאון

בהסתכלות סינית, כל תלונה יכולה להיות ביטוי של חוסר, של עודף, או שילוב של שניהם. בדיכאון על רקע של חוסר אין מספיק אנרגיה לרגשות חיוביים. החוויה הפנימית יכולה להרגיש כמו "חור שחור", או כמו משיכה כלפי מטה, אין כוח "להרים את הראש". דיכאון יכול גם להופיע על רקע של עודף, אז יש אנרגיה אבל היא נתקעת. בדיכאון מסוג כזה מרגישים לפעמים שיש עמוק בפנים צעקה חבויה, כזו שמתקשה לצאת ולהביא את עצמה לידי ביטוי.

יתכן שהדיכאון הוא ביטוי של חוסר איזון בין האלמנטים: אש, אדמה, מתכת, מים, ועץ. חוסר איזון של כל אלמנט יציג תמונה מעט אחרת.

להלן מספר דוגמאות:

- תחושה חזקה של בדידות מקושרת לרוב לאלמנט האש.

- דאגה, חוסר ביטחון, ומצב בו האדם כלוא בתוך עולם המחשבות יכולים להצביע על פתולוגיה של אלמנט האדמה.

- דיכאון שמקורו באובדן, או באבל שלא משתחרר קשור לאלמנט המתכת.

- חוסר ערך עצמי יכול להיות משויך גם הוא לאלמנט האדמה או לאלמנט המתכת.

- תחושה חזקה של חוסר אונים, או של פחד יכולה להיות קשור לאלמנט המים.

- כשהחיים מרגישים תקועים, ויש תחושה של מבוי סתום, ללא מוצא, יתכן שהבעיה באלמנט העץ.

חשוב לציין: האבחנה הסינית מורכבת הרבה יותר ממה שמובא פה, ובין השאר היא מסתמכת על תשאול מקיף שלוקח בחשבון את מצבם של כל המערכות הפיזיולוגיות ("הסיניות") בגוף, את תחושת הדופק, ואת מראה הלשון.

לסיכום

במידה מסוימת, הכאב, העצבות, התסכול, ואפילו הדיכאון הם חלק מהחיים. מה שנותר לנו לעשות הוא לנהוג בתבונה, ברגישות ובחום על מנת לאפשר להם לנוע, להשתנות, ולפנות מקום לרגשות אחרים.