כשהורה או בן זוג הופך לסיעודי, מדובר בתחילתו של מסע קשה אשר משנה כל היבט בחיים, מאחר שאנחנו מקבלים תפקיד חדש כמטפלים. בין אם מדובר בבעיה פיזית ובין אם זוהי בעיה מנטלית, הטיפול מחייב מאיתנו להיות אדיבים, להמשיך להראות אהבה ולהישאר נאמנים – יום אחרי יום – זאת במטרה לשפר ככל הניתן את איכות החיים של האנשים שאנחנו אוהבים, אפילו אם הם לא מסוגלים להביע על כך תודה. אם מצאתם את עצמכם בתפקיד שכזה, סביר להניח שלא ציפיתם לכך אי פעם, אך דעו לכם שאתם לא צריכים להיות מומחים לסיעוד, גיבורי על שיכולים להתגבר על כל צרה או צדיקים גדולים שעושים הכול למען הזולת – עליכם רק לתמוך ולהמשיך לאהוב, זאת מבלי להקריב את עצמכם בתהליך, ואנחנו נעזור לכם כעת ללמוד כיצד לעשות זאת בעזרת 5 הטיפים הבאים.
1. כמה טיפים בסיסיים למי שכל זה חדש לו
אם רק נכנסתם לנעליים של המטפל, יש כמה דברים שעליכם לעשות כדי להתחיל את הדרך שלכם בצעדים ראשונים ונכונים, ובשביל זה נספק לכם כאן כמה טיפים קטנים שיסייעו לכם בכך:
-
הרחיבו את הידע שלכם: למדו כל מה שאתם יכולים על המחלה או הנכות שמהם סובלים האנשים בהם אתם מטפלים. ככל שתדעו יותר, כך יהיו לכם פחות חרדות שנוגעות לתפקידכם החדש, ותוכלו לבצע אותו הרבה יותר טוב.
-
חפשו אנשים אחרים שנמצאים במצב דומה: עוזר מאוד לדעת שאתם לא לבד, ומנחם לקבל תמיכה מאחרים שמבינים את המצב שבו אתם נמצאים ואת מה שאתם עוברים.
-
בטחו באינסטינקטים שלכם: זכרו שאתם מכירים הכי טוב את בני המשפחה שלכם. אל תתעלמו כמובן ממה שאומרים הרופאים והמומחים, אך במקרים מסוימים, הקשיבו לתחושת הבטן שלכם.
-
עודדו את אהובי ליבכם להיות עצמאיים: העובדה שאתם מטפלים במישהו אחר לא אומרת שעליכם לעשות בשבילו הכול. כיום יש טכנולוגיות ודרכים שמאפשרות גם למי שסיעודי להיות יותר עצמאי.
-
דעו מה הגבול שלכם: היו מציאותיים בנוגע לזמן שאתם יכולים להקדיש לטיפול באנשים שאתם אוהבים. עליכם להציב גבולות ברורים וליידע את הרופאים, בני המשפחה האחרים וכל שאר המעורבים בנוגע לכך.
2. קבלו את תחושותיכם
הטיפול באדם אהוב שהפך לסיעודי עלול להעלות בכם רגשות רבים כמו למשל:
-
חרדות ודאגות: יתכן שתחששו בנוגע לדרך שבה תתמודדו עם האחריות שנפלה עליכם או שתשאלו את עצמכם מה יקרה לאדם שאתם מטפלים בו אם משהו נורא יקרה לכם. יתכן גם שתחששו בנוגע לעתיד ולמה שיקרה אם מצבו של האדם שבו אתם מטפלים יחמיר.
-
כעס וטינה: יתכן שתכעסו מאוד על האדם שאתם מטפלים בו, אפילו שאתם יודעים שהכעס הזה אינו מוצדק. מנגד, יתכן שתכעסו על העולם והגורל שלכם, או על בני משפחה אחרים שלא חולקים איתכם את אותה האחריות.
-
אשמה: יתכן שחושו אשמה על כך שאתם מטפלים ״טובים יותר״, שיש לכם יותר סבלנות או שאתם מקבלים את המצב יחסית ברוגע, זאת ביחס לבני משפחה אחרים. מנגד, יתכן שתחושו אשמה אם אינכם יכולים להקדיש עוד לאדם שבו אתם מטפלים מסיבות כאלה ואחרות.
-
אבל: יתכן שתחוו תחושת אובדן, מכיוון שהעתיד הבריא שדמיינתם למשפחתכם התפוגג וכעת עליכם לשים בצד את כל מה שחלמתם עליו. אם האדם שבו אתם מטפלים סובל ממחלה סופנית, יכול מאוד להיות שאף תחוו אבל של ממש.
חשוב מאוד שתבינו מה אתם מרגישים ושתקבלו את ההרגשה הזו. אל תאשימו את עצמכם מכיוון שכך אתם חשים, וזכרו שזה לא אומר שאתם לא אוהבים את בני משפחתכם, אלא שאתם פשוט בני אדם, כמו כולם. אפילו כשתבינו את הרגשות שלכם ולמה אתם חשים כך, אתם עדיין עלולים להישאר מצוברחים, ובמקום לשמור על הרגשות האלה לעצמכם, מומלץ לדבר על כך עם מישהו. מצאו אדם שאתם יכולים לסמוך עליו ושביכולתכם לדבר איתו על כך – מישהו שיהווה אוזן קשבת, ללא הפרעות וללא שיפוטיות. זה יכול להיות חבר טוב, בן משפחה או מטפל מוסמך.
3. חפשו מקורות תמיכה
גם אם אתם המטפלים העיקריים של בן המשפחה שלכם, אינכם למלא את מכלול הצרכים שלהם בעצמכם. תצטרכו עזרה של בני משפחה אחרים או מטפלים מקצועיים, ואם לא תקבלו אותה, אתם תישחקו בסופו של דבר ולא תוכלו להמשיך לבצע את תפקידכם כמו שצריך. לפני שאתם פונים לקבלת עזרה, עליכם לבצע כמה דברים כדי להבין לאיזו עזרה בדיוק תזדקקו:
-
קחו את הזמן וערכו רשימה של כל הפעולות הנדרשות לטיפול בבן המשפחה, וודאו שהיא מפורטת ככל הניתן.
-
קבעו אילו דברים ביכולתכם לעשות בעצמכם, והיו מציאותיים בנוגע לכך, בהתאם לזמן וליכולות שעומדים לרשותכם.
-
שאר המשימות שברשימה יהיו אלה שתצטרכו עזרה של אחרים בביצוען.
תוכלו להתחיל בפנייה לבני משפחה וחברים. אתם אולי תחששו שתפילו עליהם את המשימה או שישנאו אתכם על כך, אך עליכם ליידע אחרים שאתם זקוקים לעזרה, ויתכן שתופתעו לגלות עד כמה אנשים אחרים אוהבים אתכם ומעוניינים לסייע לכם. עשו זאת בשיחה אחד-על-אחד עם האנשים שאתם רוצים לבקש את עזרתם, הראו להם את רשימת המשימות שאתם זקוקים לעזרה בהן, בררו האם הם מסוגלים לעזור בדרך שאתם לא, וודאו שהם מבינים את החשיבות של העזרה הזו. בנוסף, בררו בנוגע לגמלת סיעוד שיתכן כי ביכולתו של בן המשפחה המטופל לקבל, אשר יכולה לכלול גם מטפלת סיעודית מטעם המוסד לביטוח לאומי.
4. התחברו מחדש עם בן המשפחה
במובנים מסוימים, הטיפול באדם שאתם אוהבים יכול להכניס משמעות ואף עונג מסוים לחיים של שניכם, וזאת במידה שתהיו פתוחים להתחבר איתו מחדש. לאורך הזמן שאתם מעבירים עם האדם שבו אתם מטפלים, עליכם להישאר רגועים, לא למהר, וגופכם מעצמו ישחרר הורמונים שישפרו את מצב הרוח שלכם ויפחיתו לחצים. אותה השפעה יכולה להיות גם באדם שבו אתם מטפלים, וזאת אם גם הוא יהיה פתוח להתחברות והכרה עצמית מחדש.
אפילו אם האדם שאתם מטפלים בו אינו יכול לתקשר בצורה מילולית, חשוב שתקדישו זמן ובאופן קבוע להתרכז בו באופן מלא וללא הסחות דעת כמו טלוויזיה, סמארטפון וכדומה. צרו קשר עין (אם זה אפשרי), אחזו את ידו, לטפו את הלחי שלו, ודברו איתו בקול רגוע שיבטיח לו שאתם שם בשבילו.
5. טפלו בצרכים שלכם
אם דעתכם מוסחת, אם אתם מותשים או אם אתם עמוסים במשימות יומיומיות שקשורות לטיפול באדם אחר, סביר להניח שיהיה לכם קשה ליישם את הסעיף הקודם. לכן, ומסיבות רבות אחרות, עליכם לטפל גם בעצמכם, כשזה מתחיל בהקדשת זמן מדי יום לרגיעה ולשחרור לחצים. כפי שהזכרנו קודם לכן, מומלץ מאוד לדבר עם אדם אחר על מה שאתם עוברים, ואם זה לא מתאפשר, אפשר לכתוב יומן ולשפוך לתוכו את כל הרגשות והמחשבות שלכם. אם אתם מרגישים שעולות בכם תחושות שמעידות על דיכאון, חרדה או תשישות מוחלטת, מומלץ להיפגש עם פסיכולוג.
מומלץ עם זאת שלא תאפשרו לעצמכם להתבודד בגלל המצב שבו אתם נמצאים. עליכם להמשיך לצחוק וליהנות עם חברים מתי שאפשר, וגם לתת לעצמכם קצת הפסקות ארוכות, לפחות פעם בשבוע. אם אינכם מבצעים פעילות גופנית, כדאי מאוד להתחיל ולהקדיש לכך 30 דקות 3 פעמים בשבוע, ודאגו גם לאכול ולישון כמו שצריך. לא תוכלו לטפל באדם אחר אם לא תטפלו כמו שצריך בעצמכם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: