1. מה הקשר בין חיסוני קורונה והסיכון לדלקת בלב?
אי אפשר לדבר על עולם המדע והמחקרים פורצי הדרך שנערכו בישראל בשנת 2021 מבלי להזכיר את נגיף הקורונה. המדינה שלנו הייתה אחת מפורצות הדרך והמובילות בשימוש בחיסוני mRNA כנגדו, לכן זה אך טבעי שמחקרים גדולים רבים על יעילותם ותופעות הלוואי שלהם יערכו ממש כאן. נכון לכתיבת שורות אלו החיסון מפגין יעילות מרשימה נגד מוטציות שונות של נגיף הקורונה, כאשר אמנם לא בטוח עד כמה אנחנו עומדים להיות פגיעים לווריאנט האומיקרון - אך מי שמחוסן כנראה נהנה מרמת הגנה מהדבקה וממחלה חמורה מסוימת, אפילו אם לא מוחלטת.
עורכי המחקר היו אנשי משרד הבריאות הישראלי וחוקרים מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים. במסגרת עבודתם, הם בחנו נתונים בנוגע ל-5.1 מיליון ישראלים שקיבלו 2 מנות חיסון ועוד כמאות אלפים שקיבלו מנה אחת. מתוכם, 196 אנשים שקיבלו 2 מנות חיסון פיתחו דלקת בשריר הלב, כאשר במרבית המקרים הבעיה התעוררה בתוך 21 ימים מרגע קבלת מנת החיסון הראשונה או השנייה. מקרים בודדים יותר (45) נרשמו בתקופה של 21-30 ימים אחרי. במקביל, נרשמו 101 מקרי דלקת שריר הלב בקרב אנשים שכלל לא התחסנו, מה שמלמד לא מעט על שכיחות הבעיה באופן כללי ללא שום קשר לחיסון.
הממצאים מצביעים על כך שבקרב האוכלוסייה בישראל רק אחד מתוך כל 26,000 גברים מחוסנים יושפע מהבעיה הזאת, ואצל נשים התופעה נדירה אף הרבה יותר - כשרק אחת מתוך כל 218,000 נשים אחרי קבלת שתי מנות חיסון לוקה בה. מרבית החולים שסבלו מהבעיה חוו תסמינים בינוניים בלבד ורק אדם אחד נפטר, כך שככל הנראה אין שום סיבה ממשית לדאגה בקשר לחיסונים מהבחינה הזאת. ראוי להגיד שהיום כבר יש רבים המחוסנים במנה שלישית ואף רעיון המנה הרביעית נזרק לאוויר בימים אלו, אך לפחות מכמות הנתונים האדירה שהמחקר הזה בדק ניתן לשאוב נחמה. כך או כך כולנו מקווים שבשנת 2022 כבר תהייה לנו תרופה למחלה שחוללה את המגפה.
2. הקשר המפתיע בין כלי דם להאטת תהליך ההזדקנות
הזדקנות היא מילה המעוררת אי נוחות ברמה מסוימת בכולנו, ואף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו גופו חלש ושריריו מתקשים לתפקד. מהסיבה הזאת נערכים מחקרים רבים שבוחנים את ההשפעה של מעבר השנים על הגוף, ואת הדרך לעצור את התהליכים המתרחשים בזמן הזה כדי לשמור עליו במצב בריא וצעיר גם כשהגיל שלנו עולה. ד"ר מרים גרינוולד מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית היא אחת מאלו שמובילים מחקר שכזה, אשר פורסם בשנת 2021 וגילה לעולם המדע גורם חדש שיש לו תרומה מכרעת להאצת תהליכי הזדקנות.
הגורם הזה הוא הירידה בפעילותו של פקטור הגידול VEGF (גורם גדילה של תאי אנדותל שבדופן כל כלי הדם). ככל שהשנים חולפות פעילותו פוחתת, מה שמוביל לפגיעה בתפקוד של מערכת כלי הדם, אשר מובילה חמצן לכל רחבי הגוף. הנזק הנגרם ליכולת הובלת החמצן מכך מוביל לפגיעה בתפקוד של מערכות שונות ותורם להתעוררות תהליכים תאיים רבים אחרים שהם למעשה "מאיצי הזדקנות".
במילים אחרות, VEGF הוא חלבון ש"יוזם" את בנייתם של כלי דם חדשים בגוף וגם האחראי העיקרי לתחזוקתה השוטפת של המערכת. החוקרים שלקחו חלק במחקר הצליחו להבין מדוע ואיך פעילותו נפגעת במהלך ההזדקנות, ומהי חשיבותה הגדולה של הפגיעה הזאת - אפילו על על כלי דם קטנים ועל הסיכון להתפתחות מחלות מחוץ לטווח ה"קלאסי" של מחלות לב וכלי דם. חתן פרס ישראל פרופ' אלי קשת וד"ר גרינוולד עשו שימוש במידע הזה כדי לבצע ניסוי מרתק, במסגרתו תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל מבוגרים גרמה לשחזור רמת פעילותו בגוף לזו שנצפתה בעכברים צעירים.
התוספת הקטנה הזאת הצליחה להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות; עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאלו שלא טופלו, עוכבה אצלם התפתחות כבד שומני, נצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים ובאופן כללי הייתה עלייה בתוחלת החיים של העכברים שקיבלו את התוספת. "המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת היתכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה" אמר פרופ' קשת. אמנם ברור לו, וגם לכם, שעד ליישומה בקרב בני אדם נחוץ עוד זמן ומחקר רב - אך עדיין ניתן לומר כי זהו בהחלט אפיק מרתק.
3. חלופה טבעית ובריאה יותר לאנטיביוטיקה
האנטיביוטיקה שינתה את פני עולם הרפואה, הצילה אינספור חיים והיא הטיפול העיקרי הנפוץ כיום נגד סוגים רבים של חיידקים. אך למרות כל זאת אנחנו לא מכירים הרבה אנשים שמוקירים תודה על האנטיביוטיקה שהם נוטלים, וזאת בעיקר משום שלתרופות רבות מהמשפחה הזאת יש תופעות לוואי מאוד לא נעימות. אחד מהגורמים לכך הוא אופן הפעולה שלהן: האנטיביוטיקה תוקפת תאים בעלי מאפיינים מסוימים, אך יש לא מעט מנגנונים ביולוגיים משותפים בין תאי גוף האדם לחיידקים, כך שלפעמים יוצא כי היא פוגעת בשניהם ביחד.
עוד בעיה גדולה שעולה יותר ויותר בשנים האחרונות ביחס לנושא הזה, היא כמות המקרים ההולכים ומתרבים של זני חיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקות נפוצות כיום. בקצב הנוכחי, לא רחוק היום בו לא תהייה לעולם הרפואה תרופה לחיידקים מחוללי מחלות מסוכנות שלא תפגע קשות גם בחולה עצמו. לכן טוב לשמוע שד"ר נטליה פרוינד מאוניברסיטת תל אביב וצוות המעבדה שלה פרסמו בשנת 2021 מחקר שיעזור למנוע את התכנות המצב הקשה הזה…
בבסיס המחקר עמדה שאיפה לייצר חלופה ביולוגית לאנטיביוטיקה, בדמות חלבונים שהם נוגדנים שנוצרים באופן טבעי על ידי המערכת החיסונית ואינם תוקפים את הגוף. כדי לבחון את יעילות החלופה התמקדו החוקרים בבדיקת יעילותה כנגד חיידקי שחפת בגופם של עכברי מעבדה. לגופם של העכברים הוכנסו נוגדנים שבודדו מאדם שנדבק והבריא משחפת. הצלחת הניסוי - שתוצאותיו הצביעו של צמצום העומס החיידקי ב-50% ביחס לעכברים שלא קיבלו את הנוגדנים - מהווה למעשה את הפעם הראשונה שחוקרים הצליחו לפתח "אנטיביוטיקה ביולוגית". עכשיו כשזה מוכח שהשימוש בנוגדנים ממקור אנושי יכול להוות חלופה לאנטיביוטיקה, בוחנים במעבדה של ד"ר פרוינד את האפשרות להשתמש במודל שהם פיתחו גם כדי לטפל במחלות אחרות כמו דלקת ריאות וזיהומי סטפילוקוקוס.
4. אפשר “לכבות” את המתג של תחושת הרעב
סיפורו של המחקר הזה מתחיל במשפחה ישראלית גדולה שרוב חבריה סובלים מרעב תמידי ומהשמנה קיצונית. זה נשמע כמו סיוט שלא מן העולם הזה אך מדובר בבעיה רפואית מציאותית מאוד ממנה סובלים אנשים עם פגמים גנטיים במנגנוני בקרת התיאבון. סיפורה של המשפחה נחשף בפני סטודנטית לרפואה מהאוניברסיטה העברית והוביל בסופו של דבר למחקר בשיתוף פעולה עם מדעני מכון ויצמן ואוניברסיטת קווין מרי בלונדון. בזכות עבודתם התגלה מידע מעניין מאוד על תחושות הרעב והשובע שכולנו חווים, שיש לו משמעות חשובה ביותר בכל הנוגע למאבק במגפת ההשמנה העולמית באופן כללי.
החוקרים הצליחו לפענח את מנגנון הפעולה של קולטן בשם מלנוקורטין 4 (MC4), חלבון קטן שהוא למעשה ה"מתג" שמייצר את תחושת השובע. מצבו הטבעי של מנגנון זה הוא "פעיל" ובזמן הזה הוא משדר למוח אותות של שובע. כאשר רמת האנרגיה של הגוף יורדת מופרשים הורמונים ש"מכבים" את ה-MC4, ונוצרת תחושת רעב. התחושה הזו נעלמת רק אחרי שסועדים והורמונים נוספים שמופרשים אחרי האכילה מסלקים את הורמוני הרעב ובכך למעשה מפעילים מחדש את הקולטן שמדווח למוח על שובע. פענוח אופן הפעולה הזאת סולל עתיד מבטיח מאוד לפיתוח תרופות נגד השמנת יתר.
למעשה, במסגרת המחקר נבחנה יעילותה של תרופה בשם סטמלנוטיד (Imcivree) שאושרה לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). באמצעות טכנולוגיות חדישות של מיקרוסקופיה אלקטרונית, חוקרים הצליחו לראות שהתרופה נקשרת אל MC4 ו"מפעילה" אותו, וגם גילו שיש לה "סייען״ מפתיע. החוקרים מצאו שיונים של סידן מחזקים את הקשר של הורמון השובע ל-MC4 וגם תגלית זו יכולה לעזור לנו מאוד בהגעה אל עתיד בו נוכל לשלוט טוב יותר על תחושות הרעב והשובע שלנו.
5. גברים שלא מרוצים בנישואין - בסיכון גבוה לתמותה מוקדמת
יש אמרה מוכרת לפיה גבר שרוצה חיים מאושרים צריך אישה מאושרת, ומחקר ישראלי שנערך בשנת 2021 גילה שיש לכך גם השפעה מהותית על הבריאות! מטרת החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, הייתה פשוטה למדי. הם רצו לבחון את הקשר בין שביעות רצון בנישואים לתמותה מוקדמת כדי לראות האם ניתן להיעזר בנתון הזה לצורך ניבוי תוחלת חיים עתידית, בדומה להרגלי פעילות גופנית, אופי התזונה וכדומה. כדי לעשות זאת, הם נעזרו בנתונים ממחקר שהחל כבר בשנות ה-60' של המאה הקודמת ועקב אחר קרוב ל-9,000 גברים ישראליים שהיו בזמנו בשנות ה-40' לחייהם. בתחילת 32 השנים שלאורכן התנהל המחקר, נשאלו הגברים שאלות שונות שנגעו בין היתר לשביעות הרצון שלהם מחיי הנישואין.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: