נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
גידול ילדים הוא לא עניין פשוט בכלל, זאת כנראה יודע כל הורה, ולכן עצה אחת טובה – כזו שביכולתה לעזור לנו לחזק את הקשר עם ילדנו או להחדיר בו את המשמעת שלה הוא זקוק – יכולה להיות שווה זהב. אמנם היום, כדי להיוועץ בנוגע לדרכי הורות נכונה רובנו נפנה לאינטרנט, לרשתות החברתיות ולפורומים, מפני שפתיחת ספר היא כבר לא האינסטינקט הראשוני של הורים כמו שהיה פעם. עם זאת, דעו לכם כי מומחי ההורות כותבי הספרים לא נעלמו מהשטח כלל וכלל; הם עדיין פעילים בזירות השונות כדי לחוות דעה ולהעניק שלל עצות טובות מניסיונם רב השנים – והם עושים זאת גם באמצעים הדיגטלים העומדים לרשותם וגם בספרים שהם מפרסמים, כאלו שעדיין נעשים רבי מכר אם הם אכן אמינים, טובים ומועילים. אספנו כאן עבורכם 5 עצות חיוניות ביותר בכל הקשור לגידול ילדים, מפי מומחים ויועצים שהנפיקו תחת ידם רבי מכר נחשבים, ואנו מקווים שערכם עבורכם אכן ישווה לזהב.
ג'נט לנסבורי היא יועצת הורות ותיקה, המסייעת להורים ולפעוטות מעל 20 שנה, והיא ללא ספק מומחית בתחום פיתוח המשמעת בקרב הקטנטנים. בספר שפרסמה בנושא "אין ילדים רעים: משמעת לפעוטות בלי בושה", ישנן כמה עצות מועילות במיוחד בתחום זה; אחת המעניינות שבהן מתמקדת בטון איתו אתם צריכים לדבר לילדיכם על מנת להציב בפניהם גבולות. לנסבורי טוענת שעל מנת לעשות זו אתם צריכים לאמץ גישה שבמסגרתה תראו את עצמכם כמנכ"ל של חברה מצליח, כשהילד הוא אחד מן העובדים המוערכים והאהובים ביותר שלכם. המנכ"ל שאתם מייצגים הוא אחד שמתקן את טעויותיהם של אחרים בביטחון ומשליט יעילות וסדר בבית. הוא לא משתמש בטון לא בטוח והססני, או מתעצבן ונהיה רגשני בקלות.
ילדנו, מסבירה לנסבורי, זקוק לתחושה שאנחנו לא מתרגזים בקלות מכל התנהגות בלתי נאותה שהוא מציג, אבל מצד שני גם לא הססנים מדי או מתלבטים בנוגע להצבת חוקים וכללים בפניו. הטפות ארוכות, נזיפות כעוסות, תגובות רגשיות מדי ועונשים למיניהם, לא נותנים לזאטוט שלנו את הבהירות שלה הוא זקוק ולא עוזרים לנו בעת שאנו רוצים להציב בפניו גבולות, אלא ההיפך – הם עלולים לייצור אצלו רק תחושות אשמה ובושה; אך כאשר הוא מתבונן בנו וחש שאנו שולטים במצב ללא מאמץ הוא מוצא בכך נחמה וכוח. קביעת עובדות פשוטה וברורה, כדוגמת: "אני לא אתן לך לזרוק את זה! אם תזרוק את זה שוב אני אצטרך לקחת את זה", בזמן שאתם חוסמים עם ידיכם את ההתנהגות הרעה – היא התגובה הרצויה במקרים מן הסוג זה. לנסבורי מדגישה גם שעליכם להגיב מידית – כשהרגע הנכון לפעול חולף, זה יכול להיות כבר מאוחר מדי.
דניאל ג' סיגל, ניורופסיכיאטר בהכשרתו, וטינה פיין ברייסון, יועצת הורות, מנהלים יחדיו ארגון חינוכי בלוס אנג'לס וחיברו במשותף את הספר "הילד שכולו מוח: 12 אסטרטגיות מהפכניות לטפח את דעתו המתפתחת של ילדכם". הספר, כשמו כן הוא, מציע לכם ההורים, לנקוט במספר אסטרטגיות שיסייעו לילדכם לפתח קשרים מועילים ונכונים בין הצד הרגשי לצד ההגיוני שלו, דבר שבעתיד יעזור לו להתמודד טוב יותר עם רגשותיו, להבין את עצמו בצורה מדויקת יותר, לחוש רגוע ושמח בחלקו ולהיות מסוגל לכונן מערכות יחסים טובות ומאוזנות.
סיגל וברייטסון מדגישים בספרם שאחד הדברים החשובים שעליכם לזכור כדי להשיג מטרה זו, הוא שהחצי הימני של המוח – זה שאחראי על הרגשות והתחושות הבלתי מילוליות, מתפתח אצל ילדכם עוד לפני החצי השמאלי, שאחראי על ההיגיון וכושר הדיבור. לכן, כשאתם שמים לב שילדכם נסחף עם רגשותיו, והם מכניעים כל ניסיון לנהל אותו ולעזור לו, נסו לייצור איתו קשר דרך "המוח הימני" שלכם - כלומר זהו את תחושותיו של הילד, שקפו ובטאו אותם אליו, והרגיעו אותו עם מילות נחמה, שיבואו במקום – או לפחות לפני - עוד נזיפה או ניסיון לדבר אליו בהיגיון של מבוגרים. רק כאשר ילדכם יחוש שהוא בטוח ונמצא בידיים טובות, יחד עם אדם שמבין אותו ודואג לו, הוא יתאושש מן הכאב שמציף אותו ויחזור לשתף איתכם פעולה.
ד"ר לורה מארקהאם מציגה את עצמה כפסיכולוגית קלינית העוסקת במחקר באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, אך בנוסף גם כאימא מנוסה, המבינה לליבם של שני הצדדים, הורים וילדים כאחד. לכן היא ייסדה אתר מצליח בענייני הורות וכתבה מספר רבי מכר בנושא, בראשם "הורה שלו, ילדים שמחים: כיצד להפסיק לצרוח ולהתחיל לתקשר". ד"ר מארקהאם מאמינה שהורות אמנם יכולה להיות דבר לא פשוט, אך הרגעים המיוחדים של אהבה והקשר הישיר המתפתח בין הילד לבין הוריו, הוא שהופך אותה לטובה ומתוקה יותר.
אחת מהמלצותיה העיקריות של ד"ר מארקהאם היא לעשות בכל יום פעולה אחת לפחות שמקדמת את האהבה והפתיחות ביניכם לבין ילדכם, והכי טוב להתחיל זאת ממש עכשיו. אנו כבני אדם, היא מסבירה, מתקשרים באמצעות מגע פיזי כבר מהגיל הרך, ולכן אפילו פעולות קטנות, כמו משחק משותף, יעזרו להניע את התקשורת שלכם עם ילדיכם לכיוון הנכון. אך כל זה לא יקרה מבלי שתעצרו לרגע משטף החיים הרגיל שלכם, תתנקו לחלוטין מהסחות הדעת ותביאו את כל כולכם לתוך הקשר עם הילד, לפחות בזמן הזה ביום שבו אתם נמצאים איתו; התגלגלו יחדיו על הספה, עסו את רגליו הקטנות, השתוללו קצת אחד עם השני עד שצחוק גדול יפרוץ מפיו - כל אלו פעולות שמעודדות את הביטחון של ילדכם וטוות את הדרך לקשר מוצלח כעת וגם בעתיד.
ל.ר נוסט היא פעילת צדק חברתי, מייסדת מרכז להגנה על זכויות ילדים וקבוצת תמיכה למשפחות, וכן מחברת של מספר ספרי הדרכה להורים, ביניהם גם "ההורה העדין: משמעת חיובית, מעשית ויעילה" הפורש את משנתה בכל הקשור לחינוך ילדים וטיפוח כללי המשמעת שלהם. התייחסות מעניינת ומקורית של נוסט, כחלק מעצותיה, פונה דווקא להורים לילדים מתבגרים – לא לפעוטות שאנחנו עדיין מחפשים את הדרך הטובה ביותר לחנכם, אלא לילדינו הנמצאים כבר בגילאים המעט יותר מתקדמים.
נוסט טוענת כי בזמן הזה, משילדנו נכנס אל גיל הנעורים, אנו צריכים לשנות את גישתנו ההורית – מכזאת המשדרת סמכותיות ומנהיגותיות, לכזאת המקרינה תמיכה ורצון לסייע. עלינו כהורים לשים לב לאו דווקא למילותיו שיכולות להיות מעליבות, להורמונים המשתוללים בתוכו, לחרדות הבוקעות מגרונו או לגישתו שעלולה להתפרש כמזלזלת, אלא למאבקים המתחוללים בתוכו, לתקוות ולחלומות שפיתח, ולפחדים המקוננים בקרבו. עליכם לזכור, מדגישה נוסט, שבשלב זה בקשר עם ילדכם המתבגר, אתם עדיין המבוגר האחראי, כשלו עוד יש דרך ותהליך לעשות כדי להגיע לנקודה זו. לכן, היא ממליצה לתרגל שליטה עצמית ובו בעת לשדר לו שאתם הראשונים שמוכנים להקשיב ולמחול לו, להבין ולהכיל אותו, לקחת יחד איתו צעד אחורה כשדברים לא מסתדרים, ולנסות למצוא דרכים חדשות. אתם תתפלאו לגלות, אומרת נוסט, כמה גישה שכזו תתרום לחיזוק נקודת החיבור ביניכם, כאשר ילדכם יגלה שהוא לא לבד באנושיותו ובפגיעותו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: